ברוכים הבאים לעולם / ג'וליה דונלדסון

הוצאה: אגם
תרגום: נתי בית
איורים: הלן אוקסנברי
שנה: 2023
38 עמודים

הספר הזה הוא שיר הלל לעולם. מרגע שפותחים את העיניים ועד לסוף היום אנחנו אומרים שלום לכל מה שנקרה בדרכנו:
שלום לשמש, שלום לירח, שלום לאמא, שלום לעיניים, לפנים , לעשב לעצים, שלום לצלילים ולצורות, לטעמים של הפירות, וכך ממשיך הספר ומפרט את כל הדברים היפים שיש בעולם.

בניגוד לספריה הקודמים של דונלדסון הפעם אין כאן עלילה או סיפור, הספר כתוב יותר בצורת שיר, הוא כתוב בחרוזים והוא כמובן מלווה באיורים מותאמים ומקסימים.

הספר הזה מותאם לפעוטות ובאמצעותו אפשר להכיר לילד את העולם - חפצים, בע"ח, צמחים ושמות עצם. חלק מהתיאורים  משלבים הומור למשל בסיטואציות מהיומיום כמו - " שלום למשקפים שכיף למשוך מהפנים" בשילוב ציור של תינוק המושך לסבא שלו את המשפקיים.

לסיכום מדובר בספר ילדים מתוק שגורם לנו לשים לב ולהודות גם על הדברים הקטנים והפשוטים.

בשורה אחת: "ברוכים הבאים לעולם, לארץ הטובה, שלום תינוק,שלום תינוקת, ברוכים הבאים לאהבה!" (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

מאה השנים של לני ומרגו / מריאן קרונין

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום : שאול לוין
שנה: 2023
318 עמודים

לני בת ה17 מתגוררת בבית חולים במחלקה לחולים סופניים. היא מעבירה את ימיה עם הצוות הרפואי שהפך להיות סוג של משפחה עבורה.

באחד הימים היא מגיעה לחדר אומנות החדש שנבנה בבית החולים, ושם היא פוגשת  את מרגו בת ה83, מיד נוצרת ביניהן כימיה והן הופכות לחברות.

לני מחליטה לחגוג יחד עם מרגי את מאה שנות חייהן המשותפות באמצעות יצירת 100 ציורים - ציור לכל שנת חיים . באמצעות הציורים לני ומרגו מספרות אחת לשניה את סיפור חייהן.

לני היא אמנם בחורה צעירה אך יש לה תובנות וחוכמת חיים, היא דוגלת באמירת האמת בפרצוף, אולי כי היא מבינה שאין לה כבר מה להפסיד.
מרגו היא אישה עם סיפור חיים מרתק שעברה לא מעט, שחוותה כאב ואכזבה אבל גם אהבה ושמחה.
יחד הן סיפור מרתק!

הן הופכות לצוות נפלא, הן אוהבות אחת את השניה אהבה אמיתית, הן דואגות אחת לשניה, וזה מדהים שלמרות פער הגילים הן הופכות לחברות טובות.

זהו ספר מיוחד ומקסים עם רעיון מקורי שמציג את החיים על כל המורכבות שלהם. יש בו התמודדות עם מחלות של הגוף ושל הנפש, התמודדות עם אהבה ובגידה ובעיקר התמודדות של החיים מול המוות.

בשורה אחת: "יכול להיות שלא יעמדו לרשותי אותם חודשים או שנים כדי לבחון את מעשיי במבט לאחור. ייתכן שלעולם לא אגיע ליום שבו אהיה גאה במחילה שלי. אני חיה רק לטווח קצר, אז לא תסכים שאני צריכה להפיק הנאה בכל הזדמנות אפשרית?" (עמוד 79)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

חיים אלטרנטיביים/ נועה סלון

הוצאה: ניב
שנה: 2023
355 עמודים

כשנועה נולדה היא לא הפסיקה לצרוח, כנראה שכבר אז היא הרגישה שהולכת להיות לה התמודדות לא פשוטה בעולם הזה, וזאת היתה דרכה לומר זאת כתינוקת.

נועה נולדה כבת שניה לזוג הורים שכנראה מלכתחילה לא התאימו , ולאחר מספר שנים החליטו להתגרש. הקשר שלה עם אביה שהיה קשר חזק בילדות, עבר טלטלות לא פשוטות, במיוחד לילדה. ובנוסף בגיל ההתבגרות היא אובחנה עם חולשת שרירים שהצריכה הרבה בדיקות וטיפולים רפואיים, כך שחייה לא ממש התנהלו באופן נורמלי כמו מתבגרת טיפוסית.

נועה בחרה לספר את סיפורה האישי מנקודת מבטה וכמעט ללא צנזורה. היא מפרגנת כשצריך ובאה בחשבון עם מי שצריך. היא משתפת במורכבות של החיים שלה כילדה אחרי גירושין, כמתבגרת עם בעיות רפואיות וכרווקה "מבוגרת".

היא מתעמתת עם החיים, מסרבת להכנע לחולשות שלה, עומדת איתנה מול הסביבה שלה, חווה משברים באמונה הדתית שלה , ובסופו של דבר מעבירה מסר חד וברור של רצון לכבוש את העולם ולחיות חיים נורמליים.

סיפורה של נועה נוגע ללב באותנטיות שלו.
בכתיבה קולחת ויפה, נועה מציפה רגשות וכאב ואי אפשר להישאר אדישים, עד שבסוף מתחשק פשוט לחבק אותה.

חלקו האחרון של הספר מספר בפרוטרוט על עולם הדייטים, על יחסיה עם גברים ועל הכמיהה לזוגיות ואהבה רומנטית. ניכר  כי הוא הוא כתוב מדם ליבה ואני יכולה להבין שזה נובע מתוך הנסיון המתסכל והכואב שנועה חווה בתחום הזה, אך לטעמי היה אפשר קצת לקצר אותו.

לסיכום מדובר בספר אוטוביוגרפי מעניין, מלא עליות ומורדות אך עם מסר חזק.

בשורה אחת: "אין הדבר תלוי אלא בי" (חנן בן ארי)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

מחר ועוד מחר ועוד מחר / גבריאל זווין

הוצאה: תכלת
תרגום:טל ארצי
שנה: 2023
463 עמודים

"מי שמרשה לעצמו לשחק עם אדם אחר לוקח סיכון לא קטן. כי פירוש הדבר שהוא מרשה לעצמו להיפתח, להיחשף, להיפגע. משחק משותף הוא המקבילה לכלב שנשכב על הגב - אני יודע שלא תפגע בי למרות שאתה יכול". (עמוד 31)

באחד הבקרים כשסם יורד מהרכבת התחתית הוא נתקל בסיידי גרין חברת הילדות היחידה שלו. בתחילה היא מנסה להתעלם ממנו, אך סם לא מרפה והם מתחילים לדבר שוב אחרי שנים של נתק.

לסיידי ולסם יש תחביב משותף עוד מהילדות - שניהם חובבים משחקי מחשב, הם מסוגלים לשבת שעות מול המשחקים, לעבור שלבים, לפצח חידות עד לסיומו.
כשהם נפגשים שוב הם מחליטים להתאחד כדי ליצור משחק חדש.
האיחוד ביניהם מציף שוב את פצעי העבר, אבל גם מרפא.
בזכות העבודה המשותפת הם יוצרים משחק שהופך להצלה מסחררת ומביא להם פרסום.

עם ההצלחה והתהילה מגיעים גם חילוקי דעות וכאב. 

לאורך הספר החברות המיוחדת של סיידי וסם מועמדת למבחן לא פעם ולא פעמיים. הקשר ביניהם הוא מדהים, אך החיים מזמנים להם התמודדויות, משברים ואי הסכמות .

אני מודה כי תוך כדי קריאת 100 העמודים הראשונים (פחות או יותר) של הספר שקלתי כמה פעמים לנטוש אותו. פחות התחברתי לכל הנושא הזה של גיימינג ומשחקים. אבל בכל זאת הסקרנות דירבנה אותי להמשיך ובסופו של דבר בחלקו האחרון הוא היה מוצלח.

היחסים של סיידי וסם מורכבים, הם כל כך קשורים אחד לשני עד כדי כך שהם לא מודעים לעומק הקשר, ולפעמים זה היה אפילו קצת מתיש לקרוא על המורכבות הזאת.

לסיכום מדובר בספר שמצריך קצת סבלנות, עד שמגיעים לחלק המעניין שבו. אני מניחה שגיימרים וחובבי משחקי מחשב עשויים להנות ממנו מאוד והוא בסך הכל ספר נחמד.

בשורה אחת: "מה זה משחק, אמר מרקס, אם לא מחר, ועוד מחר, ועוד מחר. ואת האפשרות לאינסוף לידות מחדש. לאינסוף גאולות. הרעיון שאם תמשיך לשחק תוכל תמיד לנצח בסוף. שום הפסד הוא לא תמידי, כי שום דבר הוא לא תמידי, אף פעם." (עמוד 391).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

הלויתנים באים / ניק בלנד

הוצאה: אגם
תרגום: נתי בית
שנה: 2023
34 עמודים

באחד הימים הלוויתנים החליטו לצאת מהים ולחיות עם בני האדם.

יש כאלה ששמחו והיו מרוצים (כמו למשל מוכר הדגים), אך היו גם כאלה שפחות, (כמו: השוחים בבריכה והנוסעים ברכבת) . 
העיתונים התמלאו בסיפורים על הלויתנים, ואט אט אנשים התחילו לכעוס כי הרחובות התמלאו הרס ולכלוך, במסעדות נגמרו הדגים, הזבל משך ציפורים שליכלכו בלשלשת, והמצב לא היה נעים.

בסופו של דבר אנשים יצאו להפגין, הם רצו שהלויתנים יחזרו לים והמצב יחזור לקדמותו. עד שילדה אחת הציעה שישאלו את הלויתנים מה דעתם והאם הם מוכנים לחזור לים.

הלויתנים ענו כי הים נמלא אשפה ואם מישהו היה מנקה הם היו חוזרים בשמחה. 
בני האדם החליטו לערוך נקיון גדול והלויתנים חזרו לים הכחול.

זהו סיפור מקסים על לויתנים חמודים. הספר כתוב בחרוזים ומלווה איורים משעשעים, הוא כתוב בצורה יחודית והומוריסטית ומעביר מסר חשוב מאוד, ועל אף שהוא מיועד בצורת הכתיבה לפעוטות ולילדים, המסר שלו מותאם גם לגדולים.

בשורה אחת: "האוקינוס מלא באשפה, ענה הלויתן ובכה. אם מישהו רק היה מנקה, היינו חוזרים בשמחה". (מתוך הספר).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

החצי הנעלם / בריט בנט

הוצאה: מודן
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנה: 2022
329 עמודים

"לא צריך להגיד לאנשים את האמת רק כדי לפגוע בהם. צריך להגיד להם את האמת אם הם רוצים לדעת..." (עמוד 273).

בגיל 16 התאומות דזירה וסטלה מחליטות לברוח מהבית בעיירה הקטנה והלא מוכרת - "מולרד", לעיר הגדולה "ניו אורלינס". כולם בטוחים שהן תיכף תחזורנה אבל זה לא ממש קורה.

שתיהן מוצאות עבודה, וכעבור שנה הן מתפצלות כשיום אחד סטלה נעלמת. 
דזירה מתחתנת עם גבר שחור וסטלה מחליטה להמציא לעצמה חיים חדשים כ"לבנה", ומתחתנת עם גבר לבן ממעמד גבוה.

לאחר 14 שנה דזירה חוזרת במפתיע ל"מולרד" יחד עם ביתה ג'וד כהת העור. החיים בעיירה לא פשוטים לשתיהן - דזירה שנאלצת לחזור חזרה לעבר וביתה שמרגישה מנודה חברתית בעיירה שלא אוהבת "שחורים", אבל אנשיה אינם ממש לבנים.

כשג'וד גדלה היא מחליטה לעזוב את מולרד שלא על מנת לשוב. ביא עובדת ולומדת ומנסה לבין לבין לגלות מה עלה בגורלה של סטלה אחותה של אימה שנעלמה.

הספר מחולק לשישה חלקים כשכל חלק מסופר בתקופת זמן אחרת ומנקודות מבט שונות. סיפור התאומות בעבר ובהווה וסיפורה של ג'וד בתקופות שונות.

"את יכולה לשכנע כל אחד שאת שייכת למשהו, אם רק תתנהגי ככה". (עמוד 145).

עלילת הספר מרתקת, הספר כתוב טוב ונהניתי לקרוא אותו. לאורך הספר מובאות נקודות המבט של כמעט כל הדמויות העיקריות שבו, ובעיקר של התאומות וג'וד, מה שתורם להתפתחות העלילה ומכניס עניין.

זהו ספר מטלטל שיש בו קטעים מעוררי התפעלות של מסירות ושל אהבה, אבל עם זאת היה לי קשה להשלים עם חלק מההחלטות שהתקבלו לאורך הסיפור, כמו הבריחה של סטלה והבחירה שלה להתנתק מעברה באופן טוטאלי- בחירה שגרמה לכאב רב.

הספר הזה מעלה סוגיות על גזענות, על משפחה ובעיקר על אחיות, על שקרים ובגידות. ולאורך כל הספר עולה השאלה - האם אפשר לברוח מהעבר או שלנצח הוא רודף אותנו?

בשורה אחת: "אנשים חושבים שלהיות שונה זה מיוחד אבל הם טועים. להיות שונה זה להיות בודד. מיוחד זה להיות שייך למישהו." (עמוד 88)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

ג'יני וג'יני המשאלה הראשונה / טריש גראנטד

הוצאה: מטר
איורים: מנואלה לופז
תרגום: גלית אלוני-דגן
שנה: 2022
121 עמודים

ג'יני היא תלמידה בכיתה ב' שמאוד אוהבת ללמוד ואוהבת את השגרה. היא יודעת בכל יום מה צפוי להיות ונהנית מזה. 
עד שיום רביעי אחד לאחר ארוחת הצהריים חיכתה לה הפתעה - תלמידה חדשה בשם וילו הצטרפה לכיתה.

וילו היא ילדה מאוד חברותית, וכשהמורה הושיבה אותה מאחורי ג'יני היא ישר התחילה לפטפט איתה ולשאול שאלות.

וילו וג'יני הופכות להיות חברות טובות, עד שיום אחד ג'יני מגלה שלוילו יש קסם מיוחד שבזכותו היא יכולה להגשים משאלות.

הספר המתוק והורוד הזה יתאים מאוד לבנות (בעיקר) בשנים הראשונות של בית הספר היסודי. אמנם יש בו לכאורה 121 עמודים, אך העמודים קצרים, כתובים בכתב יחסית גדול, עם ניקוד ועם מעט שורות, כך שהוא נקרא מהר יחסית.
הכתיבה מלווה באיורים מותאמים ומקסימים שמוסיפים לחווית הקריאה. 

זהו ספר ראשון בסדרה שעוסקת בחברות ובקסם - נושאים שמאוד מעניינים בגיל הזה. הוא מתאר שיגרה של בית ספר ולימודים, אבל מתבל בדמיון ופנטזיה.

בקיצור - ספר מקסים ותואם גיל. 

בשורה אחת: "אפשר ללמוד הכל אם מתרגלים." (עמוד 108).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

הרגעים המתוקים / וירז'יני גרימאלדי

 

הוצאה: כתר
תרגום: מיכל אילן
שנה: 2023
293 עמודים

"...אסור לתת לחיים להתחבא מאחורי הפחד. אלה רק דמיונות, המצאות של המוח שלנו. הם כבדים מדי המשאות האלה שלעולם לא נישא."  (עמוד 149).

החיים כהורה מלווים בשני נקודות ציון עיקריות (וכמובן כל מה שבדרך). הנקודה הראשונה היא הרגע בו נולדים הילדים ומשנים את כל חיינו, והשניה היא הרגע בו הילדים גדלים ועוזבים את הבית כאנשים בוגרים.

באמצעות דמותן של לילי ואליז אנו חווים את שתי נקודות הציון הנ"ל.

לילי - אמא הורמונלית, אחרי לידה שקרתה טרם זמנה. היא מבלה את ימיה בפגיה לצד ביתה הפגית המחוברת למכשירים, כשהיא אכולת רגשי אשמה וחרדה לגורלה של ביתה. ברקע היא מתמודדת עם ההורים של בעלה שהחליטו "להתנחל" אצלה בבית, כביכול כדי לעזור, אבל יש להם מה לומר על כל דבר, ובעלה לעומת זאת שותק.

אליז - גרושה שבנה ובתה בגרו עזבו את הבית. היא מוצאת את עצמה חווה את תסמונת ה"קן המתרוקן" - היא חוזרת לבית ריק, וחוץ מהכלב המכוער של בנה שדורש יחס, היא מרגישה בודדה ומרוקנת. לאט לאט היא מוצאת לעצמה תחביבים ועיסוקים שאחד מהם הוא ללכת לחבק תינוקות בפגיה. 

"יום אחד כבר לא תצפי שאנשים יעשו אותך מאושרת. תוכלי להעניק לעצמך את המתנה הזאת. " (עמוד 104)

כמו את ספריה הקודמים של וירז'יני גם את הספר הזה אהבתי. יש לסופרת יכולת להציג רגעים בחיים באופן רגיש ונוגע ללב. היא מכניסה במילים שמתארות לכאורה שגרה, מנעד של רגשות החל מכאב, לחץ, עצב ועד לשמחה והתרגשות. היא משלבת רצינות והומור מה שהופך את הספר לעוד יותר מיוחד.

הפרקים בספר קצרים ותמציתיים, והדפים עוברים מהר. הספר מלא בתובנות מעניינות והוא מעורר נקודות למחשבה, ובקיצור כיף לקרוא אותם.

בשורה אחת: "לא צריך לעקוף את המכשולים, צריך לזנק מעליהם בשתי הרגליים ולהיעזר בהם כדי לעוף." (עמוד 267)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀