המרגל מהקומה הרביעית / אורה מורג

הוצאת שוקן

שנת הוצאה: 2020

עמודים: 280

אלי כהן תמיד היה מיתוס, ידעתי כי היה מרגל אמיץ שנחשב גיבור לאומי, אך את סיפורו האישי לא הכרתי.

בדרך כלל אינני קוראת ספרי נוער, אך סיפורו של אלי סקרן אותי והחלטתי לנסות בכל זאת. לשמחתי הספר הזה של אורה מורג חשף בפני סיפור של אדם אמיץ ומיוחד, אשר ויתר על טובותיו האישיות למען המדינה, וסייע בהצלת אזרחים רבים.

אלי נולד במצרים ועל כן חזותו החיצונית והידע שלו בשפה הערבית סייעו להתאמתו לתפקיד.

בעת עלייתו ארצה הוא חלם להתגייס למוסד אך נדחה, ועל כן עבד כפקיד במשביר.

יום אחד, באופן מפתיע,  פנו אליו בהצעה להצטרף לשורות המוסד, ולהיות מרגל ישראלי בסוריה.

סוריה היא מדינת אויב של ישראל, באותה התקופה השלטון שם לא היה יציב וכמעט כל חודשיים התחלף. להחדיר לשם מרגל היה סיכון עצום, כיוון שהסורים ידועים כחשדנים מאוד וכאכזרים, וכל חשד הכי קל היה סיכון לחייו.

אלי בחר לתרום למדינה, ולוותר על חייו הפרטיים לטובת בטחון תושביה. הוא תרגל ולמד עד שנשלח למשימה המסוכנת.

אלי היה גיבור! מסירותו , אומץ ליבו והקסם האישי שלו סייעו רבות במלחמה התמידית נגד סוריה. הוא הצליח להשתלב בין חברי מפלגת השלטון ולחשוף סודות אסטרטגיים ומדיניים שסייעו רבות למדינת ישראל.

במקביל מסופר בקצרה גם סיפורו של וולפנג לוץ- זאב גור אריה, שנשלח לרגל במצרים, התחזה לנאצי לשעבר, הקים שם חוות סוסים, והתחכך עם כל האליטה של מצרים. גם הוא סייע בחשיפת סודות רבים שתרמו לביטחון המדינה.

הספר אמנם מיועד גם לנוער אך זה אינו מורגש, העלילה קולחת, מותחת וקשה מאוד להפסיק לקרוא אותו עד לסוף העצוב והידוע מראש.

אני מניחה שהסופרת צנזרה קטעים קשים בשל קהל היעד של הספר, ואולי חלק מהפרטים הושמטו, אך המסר הועבר ונהניתי ממנו מאוד.

בעיני זהו ספר חשוב וחובה לכל יהודי וישראלי לקרוא אותו, יש בו אידאלים וערכים, ולדעתי יש להכניסו לתכנית הלימודים, כך שכל תלמיד תיכון יכיר את סיפור הגבורה הזה.

בשורה אחת: כמה אנשי צללים מסתובבים בתוכנו, שומרים עלינו ואנחנו כלל לא יודעים על גבורתם – זה בדיוק המקום להוקיר ולהכיר תודה!

בדירוג סמיילי: 😊😊😊😊😊

ים שקט ושפל גלים

סופר: דונאל ריאן

הוצאת: לסה

שנת הוצאה: 2020

עמודים: 240

הדבר הראשון שמושך את העין בספר הזה הוא הכריכה שלו, גווני הכחול והירוק המקסימים בשילוב עם השחור המדמה את הבדידות והכאב, כנראה מתוך רצון להמחיש שהכאב מסתתר גם בדברים היפים..

זהו ספר על שלושה גברים, המכיל שלושה סיפורים שונים. כל אחד מהגברים חווה כאב מסוג אחר.

פארוק – נאלץ לברוח עם אשתו ובתו מסוריה ומהמלחמה המתחוללת בה כדי להגן על חייהם, הבריחה עולה לו בכאב גדול.

למפי – גדל עם אמו וסבו הדומיננטי, זהותו של אביו אינה ידועה לו. למפי מחפש זהות ושקט נפשי ומתגעגע לאהבה .

ג'ון – חי כל חייו תחת צילו של אחיו המת. הוא כועס על העולם ועל אלוקים. ונדמה שהכאב גורם לו לרצות לגרום כאב לאחרים.

כל סיפור הוא סיפור בפני עצמו, לדמויות יש קווי דמיון, אך הן שונות לחלוטין אחת מהשנייה.
לכאורה אין קשר ביניהם אך לקראת סוף הספר מבינים כיצד חייהם שזורים אחד בשני.

זהו איננו ספר קריאה טריוויאלי, הוא איננו רומן או פרוזה.
הוא ספר קצר יחסית והיופי בו מורכב מהתיאורים הציוריים, מהכתיבה הייחודית, מהנגיעה בעוצמת הרגשות והכאב האנושי.

בשורה אחת: בכל אדם מסתתר כאב גם אם לפעמים הוא מוסתר היטב.

הטבח והמלך

סופרת: ג'וליה דונלדסון

הוצאת: כנרת זמורה דביר

שנת הוצאה: 2018

עמודים: 22

זהו סיפורו של המלך שהיה מאוד רעב, ועל כן חיפש טבח או טבחית שיבשלו לו ארוחה טובה,
רבים הגיעו להתמודד על המשרה והציעו לו את כל סוגי האוכל שיש בממלכה, אך המלך אנין הטעם לא מצא אף מנה לטעמו – חלק קר מדי, חלק חם מדי, חלק מלוח, חלק נוזלי וכו' וכו'

אז הגיע שוקה, מועמד מפוחד, חלוש ורועד , המלך פנה אליו וביקש מיד שיכין לו פיש אנד צ'יפס.
בשביל פיש אנד צ'יפס צריך לדוג דג, ומי ידוג? הטבח מבוהל והמלך יצא לדוג.

צריך תפוחי אדמה לצ'יפס, ומי יחפור באדמה? הטבח מפחד מתולעים אז המלך חופר
צריך לחתוך, ומי יחתוך? הטבח מפחד להיחתך, אז המלך חותך…
כך בסופו של דבר המלך מבצע את כל הפעולות עד שהאוכל מוכן.
ומי נבחר בסופו של דבר לטבח המלכותי? שוקה כמובן!

כמו כל ספריה של ג'וליה דונלדסון גם הספר הזה מקסים וכתוב בשפה קלילה ועם חרוזים, ומסתיים במסר שמתאים לכולם.
הספר מלווה בציורים צבעוניים ומשעשעים המתארים את העלילה ואת תלאות המלך והטבח עד לסופו המפתיע והמשעשע.

בשורה אחת: "אם אין אני לי מי לי"

ילד קוביות / קית סטיוארט

הוצאת מטר

תרגום: דנה אלעזר הלוי

שנה: 2018

368 עמודים

יש תקופות בחיים שנדמה שכולם לא הולך, זה בדיוק מה שקורה לאלכס: הוא "נזרק" מהבית, הוא לא מצליח לתקשר עם בנו האוטיסט וגם בעבודה שלו יש קשיים.

הבחירה שעומדת בפניו היא לשקוע בייאוש או לעשות חשבון נפש ולנסות לתקן את המצב עד כמה שניתן.

ספר אנושי ורגיש על משפחה עם ילד מיוחד.

מוזמנים  לקרוא מה חשבתי עליו:

"החיים הם הרפתקה, לא טיול. בגלל זה הם קשים… " (עמוד 353)

אלכס מוצא עצמו יום אחד "נזרק" מביתו וממשפחתו, ועל כן הוא נאלץ לגור בביתו של דן חברו הרווק. בלילה בעודו שוכב ערני למדי, טרוד במחשבותיו, על מזרן מתנפח עם חור , הוא שומע את לחישתו של האוויר היוצא, עד שהוא נוחת אט אט עם המזרן על הרצפה כמעין סמליות למצבו העגום בחיים.

המעבר הזה גורם לאלכס טלטלה, וכתוצאה מכך הוא מתחיל להרהר על חייו, על הזוגיות שלו ובעיקר על הגידול של בנו האוטיסט.

מאז שסאם בנו של אלכס, נולד היה ברור שהוא ילד מיוחד: כשהיה תינוק לא הפסיק לבכות, ההתפתחות שלו הייתה איטית ומאוחרת ביחס לילדים אחרים,  הגידול שלו היה מאתגר, מעברים ושינויים אפילו בשגרה הרגילה היו גורמים לו להתקפים של בכי והיסטריה, ונדמה כי הוא חי בעולם משלו.

אלכס שנלחץ מכל העניין, העדיף להימנע או להיעדר הרבה שעות מהבית, כדי לא להתמודד עם הבעיה שנקראת "סאם", זה כמובן השפיע על כל המערך המשפחתי, על ההורות שלו ועל הזוגיות שלו עם ג'ודי.

באחד הימים, לאחר שעזב את הבית, אלכס מגיע לביקור, הוא מוצא את סאם שקוע במשחק מחשב בשם מיינקראפט. המשחק הזה פותח בפני סאם עולם קסום ומקשר אט אט בין אלכס וסאם. הם בונים לעצמם עולם דמיוני משותף, ומתוך המשחק אלכס מבין ומגלה המון דברים חדשים ומפתיעים על בנו, על צורת המחשבה שלו ועל הקשר ביניהם.

הספר הזה חושף אותנו לעולמם המיוחד של הילדים עם אבחנת האוטיזם, לתפיסת העולם הייחודית להם, לקשיים וההתמודדויות היומיומיות עם העולם החיצוני, השגרתי והמאתגר גם יחד, לניתוק החברתי ולקושי בתקשורת, ולהתפתחות השונה והאיטית שלהם.

דרך נקודת מבטו של אלכס בספר מתגלה עולם שלם מלא ברגש. גם אלכס בעצמו חווה לאורך הספר תהליך למידה – הוא לומד על עצמו ולומד על בנו. הוא מנסה ללמוד להתגבר על טרגדיות מהעבר, לצלוח את הקשיים בהווה ולחלום על העתיד.

זהו סיפור אנושי, מרגש ומיוחד על ילד מיוחד ועל אבא שרוצה להבין אותו טוב יותר ובדרך גם להבין את עצמו.

בשורה אחת:  חשיפה לעולמו הקסום של ילד מיוחד ומאתגר.

בדירוג סמיילי: 😊😊😊😊

הזכות לאהוב / לורי נלסון ספילמן

הוצאת ידיעות אחרונות

תרגום: שרון פרמינגר

שנה: 2020

400 עמודים

את הספר הזה אודות איטליה וההווי שלה, היה קשה לקרוא בתקופה זו בה נדמה שהעולם כמעט נעצר בעקבות מגיפת הקורונה, ועל כן הוא השאיר בי געגוע לאיטליה בימים יפים יותר.

זהו סיפורה של אמיליה, בת שניה במשפחה בה שורה קללה לפיה הבנות השניות לא יזכו לאהבה.

אמיליה מדחיקה את הגורל שנגזר עליה, עד שאחות סבתה, המנודה , מזמינה אותה לנסוע איתה למסע באיטליה שיסיר את הקללה.

מוזמנים לקרוא מה חשבתי על הספר הזה 👇 

אם היו אומרים לכם שקללה רובצת על המשפחה שלכם ואין לכם סיכוי לאהבה, האם תאמינו בקללה או שפשוט תמנעו מלנסות להתאהב כדי לא להפגע?

מאז ילדותה חינכו את אמיליה להאמין ,שכמו כל בת שניה במשפחת פונטנה האיטלקית, אין לה סיכוי לאהוב או לממש אהבה ונגזר עליה להישאר רווקה נצחית.

אמיליה מנסה להדחיק את האמונה הזאת ולא להאמין בה, היא גרה לבדה ומשכנעת את עצמה כי טוב לה להיות רווקה משוחררת ונטולת מחויבות.

 

אמיליה היא יתומה מאם , הגדלה לאב פסיבי ולסבתא מרירה הנוהגת בה בקרירות וביד קשה.

אמיליה קשורה מאוד לאחותה הגדולה דאריה, אך נראה כי דאריה מנצלת את אמיליה ואת טוב ליבה, ומקפידה כל הזמן להזכיר לה לציית לסבתם.

באחד הימים יוצרת קשר עם אמיליה פופי, אחותה של סבתה. פופי מוחרמת במשפחתה של אמיליה מסיבות מסתוריות והס מלהזכיר את שמה ובטח שלא ליצור איתה קשר… היא מבקשת מאמיליה שלכבוד יום הולדתה ה-80 היא ובת דודתה לוסי (שגם היא בת שניה),  תצאנה איתה למסע באיטליה , ובזכות המסע הזה היא מבטיחה להן כי הקללה תוסר.

בתחילה אמיליה מסרבת, הפחד מסבתה ואחותה גובר על קול ההיגיון, אך השכנועים גוברים ובסופו של דבר היא אוזרת אומץ ויחד שלושתן יוצאות לדרך, למרות ההתנגדות הנחרצת של סבתה ואחותה.

אין ספק שהמסע המשותף הזה מוביל את אמיליה ולוסי לתובנות חדשות, ובעידודה של פופי שנוגעת בליבה של כל אחת באופן הייחודי לה, הן מגלות עצמן מחדש.

 הספר מסופר מנקודת המבט של אמיליה, כשבחלק מהפרקים מובא סיפורה של פופי הנוגע ללב ונחשפים סודות משפחתיים שהיו קבורים עמוק.

אמיליה  מצטיירת בתחילת הספר כבחורה פסיבית נטולת עמוד שדרה, הפוחדת מסבתה ועל כן אינה מעזה להמרות את פיה, ככל שהעלילה מתקדמת ובזכות עידודה של פופי היא הופכת אט אט לבחורה העומדת על שלה עם חוסן נפשי ואומץ לב.

הסיפור משלב את נופיה של איטליה הקסומה, שבאופן סוריאליסטי לחלוטין אינם תואמים את המציאות בימים אלה על רקע מגיפת הקורונה המתפשטת שם, תיאורים אלה יוצרים געגועים לימים יפים יותר…

הסיפור קולח ומהנה לקריאה, הוא מוכיח את העובדה שמחשבה יוצרת מציאות, וחלק מהדברים המתרחשים בחיינו תלויים בנו ובאמונות שהנחילו לנו, למרות שיש גם חלקים אחרים בחיינו המושפעים מהסביבה או מגורמים חיצוניים..

בשורה אחת: אל תתנו לאמונות תפלות להשפיע על חייכם, דמיינו את חלומותיכם ותגיעו רחוק!

בדירוג סמיילי: 😊😊😊😊

הסוד האחרון של איימי סנואו / טרייסי ריס

הוצאת תכלת

תרגום: רחלי לביא

שנה:2019

438 עמודים

בילדותי מאוד אהבתי את המשחק "לחפש את המטמון", המשחק היה עבורנו מעין הרפתקה והחידות שבו היוו אתגר מהנה.

אבל מה קורה כשהופכים את החיים האמיתיים למשחק הזה? האם גם אז אפשר ליהנות מזה?

זהו סיפורה של איימי, תינוקת חסרת שם וזהות, שננטשה בשלג ונמצאה על ידי אורליה, בת למשפחה עשירה ומכובדת.

הוריה של אורליה מעוניינים להתפטר מיד מן התינוקת ולהעבירה לבית יתומים, אך אורליה שהייתה דעתנית כבר בגיל 8 התעקשה להשאירה.

כך הושגה פשרה – איימי תישאר, תגדל בין המשרתים ובלבד שלא תתקל באימה של אורליה.

כך איימי גדלה במטבח, תחת חסותה של אורליה והייתה לה כאחות קטנה.

 

כעבור מספר שנים טרגדיה פוקדת את הבית ואיימי מוצאת עצמה מושלכת ממנו לרחוב כמעט חסרת כל.

אך כיוון שאורליה חזתה מראש את הבעיה שעשויה להתעורר, היא משאירה לאיימי מכתב עם רמז שיוביל לרצף של מכתבים המאלצים אותה לנדוד ממקום למקום, כשמטרתם להבטיח את עתידה של איימי ולחשוף בפניה את סודותיה הכמוסים של אורליה.

הספר מחדד את פערי המעמדות במאה ה19: הכוח, העצמה והזכויות שייכים לעשירים. העניים נחשבים כ "טפשים, בורים וחסרי חשיבות", ומכאן נובעת ההתנשאות של המשפחה כלפי התינוקת הנטושה.

במקום לראות את האפשרות לעשות חסד ולאמצה כבת בית ולתת לביתם היחידה את התענוג לגדול עם אחות קטנה, הם מפחדים מהחרפה שתטיל על ביתם ומעדיפים להסתירה ולהתעלם ממנה.

לספר נשאבתי כבר מהעמוד הראשון, הוא כתוב בשפה קולחת, הרעיון שלו מקורי והעלילה ייחודית ומרתקת.

נדודיה של איימי בעקבות מכתביה של אורליה בונים אותה, את אישיותה ואת עצמאותה שלב אחר שלב.

כאחת שכל חייה התגוררה באותו בית ולא יצאה ממנו, היא מגלה עולם חדש, לומדת על החיים, מכירה אנשים חדשים ומתבגרת.

הספר מכיל את כל המוטיבים ההופכים אותו לספר טוב – יש בו מתח ומסתורין, דרמה והרפתקה והוא אינו משעמם לרגע.

בשורה אחת: כשהחיים הופכים למשחק צריך ללמוד איך לנצח…

בדירוג סמיילי: 😊😊😊😊

הנווטת תמר אריאל

סופר: רזיאל ממט

הוצאת ידיעות ספרים

את סיפור מותה הטראגי של תמר אריאל בהרי נפאל זכרתי, אך לא הכרתי לעומק.

כששמעתי שיצא ספר לזכרה, הסתקרנתי לקרוא אותו.

תוך כדי קריאת הספר צפה ועלתה מולי דמותה של תמר, מתוך יומנים שכתבה, מתוך מכתבים שכתבה ושכתבו לה, מתוך סיפורים שסופרו על ידי חבריה ומכריה עלתה דמותה האידאליסטית, הנחושה, האמיצה והערכית.

 

תמר שגדלה בישוב הדתי משואות יצחק, גדלה כבחורה דתייה, ועל הדת היא סירבה להתפשר.

בצבא בקורס הטייס היא הייתה האישה הדתייה הראשונה והיחידה, ועל אף הקשיים הכרוכים בכך היא דבקה בעקרונותיה ללא ויתורים, תוך קשר תמידי עם רבנים שליוו אותה בשאלותיה ובדילמות ההלכתיות שעלו לאורך שירותה. בתחילה ראו בה "עוף מוזר", אך אט אט למדה גם הסביבה לכבדה.

בכל שלב בחייה, המסירות שלה לעצמה לחבריה וגם לכפופים לה ראויה להערצה ויש הרבה מה ללמוד ממנה.

לאורך כל הדרך היא הכירה ביכולותיה, לא ויתרה לעצמה וניסתה לסייע לכל מי שרק יכלה עד למותה הטראגי.

הסופר מצליח לצייר את דמותה האנושית על מעלותיה וגם על חסרונותיה וזה היופי שבדבר.

 

כשסיימתי לקרוא את הספר ולנגב את הדמעות, הבנתי שנפלה בחלקי זכות להכיר באמצעות הקריאה בו, מקצת מאישיותה המיוחדת שנועדה לגדולות ונהרגה בטרם עת.

בשורה אחת: סיפורו של כוכב עולה שכבה בטרם עת.

שמיכת פרחים / רותי גאון

הוצאת ידיעות ספרים

שנת הוצאה: 2019

304 עמודים

לידה של ילד מיוחד היא חוויה מטלטלת. היא מערערת את היציבות המשפחתית, את הזוגיות והיא מכניסה לבית מתח והרבה חרדה.

רותי עברה ילדות  לא פשוטה, היא נשואה עם 2 ילדים בריאים ומקסימים. בעלה מתן לוחץ להביא גם את הילד השלישי, והיא נעתרת לו.

ההיריון עובר בשלום ואפילו הלידה מקבלת ציון 10 במבחן אפרגר, אבל אז מתחילה התרחשות בחדר הלידה, ורותי מבינה שמשהו חריג קורה, שמשהו בתינוק שנולד אינו רגיל.

לאחר בדיקות, מתגלה כי יש לתינוק תסמונת נדירה הגורמת לגידולים לצמוח על כל חלקי גופו, והרופאים חוזים כי התינוק הזה לא יעבור את גיל שנה.

 

רותי מרגישה שעולמה איבד את היציבות שלו והיא גם עושה הכל כדי לא להיקשר לתינוק, להדחיק את המצב ולהיאחז בילדיה הבריאים.

הספר מסופר מנקודת מבטה של רותי, ללא שום צנזורה. היא מתארת תחושות קשות, רגשות שחוותה ורצונות שלכאורה אין מדברים עליהם, בטח לא אמא שאמורה לכאורה לאהוב את ילדיה ללא תנאים.

במקביל רותי מספרת על ילדותה הקשה ואיך השפיעה עליה.

הספר מתעמת עם נושאים המוגדרים בחברה כטאבו, נושאים שממעטים לדבר עליהם ולרוב אפילו מסתירים אותם.

אהבתי את אומץ הלב של רותי לחשוף את סיפורה האישי בגילוי לב ובמידה מסוימת לסייע בשבירת סטיגמות. היא מעלה סוגיות חשובות הנוגעות ללב ואי אפשר להישאר אדישים לסיפורה.

קשה מאוד לקרוא את הכאב המשתקף בספר, אבל התהליך שרותי עוברת בספר הוא מדהים ומחזק ואפילו גרם לי להזיל דמעות.

בסופו של דבר הסיפור הזה מחדד את הנקודה, שאנחנו אף פעם לא יודעים באמת מה עובר על אנשים סביבנו.

בשורה אחת: "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו"

רומן למתחילים / מלאני סאמנר

הוצאת כתר

תרגום: טל ארצי

338 עמודים

שנת הוצאה: 2016

הכריכה של הספר והתקציר המופיע מאחוריו משכו אותי לבחור אותו לקריאה ללא המלצה מוקדמת, וככה הגעתי אליו ללא דעות קדומות ומתוך ציפייה לספר משעשע וקליל.

אריס גדלה במשפחה מיוחדת – אבא, אח ו-2 כלבים. בגיל 12.5 היא מקבלת מתנה מאמה דיאן ספר "כתבו רומן בתוך 30 יום" ואז היא מחליטה לכתוב את הרומן הראשון שלה, שהנושא שלו הוא המשפחה הלא ממש מתפקדת שלה.

 

אמה של אריס – דיאן, עובדת כמרצה לספרות ולשון באחת המכללות, ואם היא צריכה עזרה או בייביסיטר היא נעזרת בפן ידיד המשפחה שכמו פיה טובה או כמו סופרמן כל יכול תמיד מגיע כשצריכים אותו.

אחיה של אריס – מקס,  סובל מהתקפי הכאות עצמיות ונמצא בטיפול פסיכולוגי קבוע מידי שבוע. אריס מרגישה שהיא נושאת בנטל של הורות משותפת כלפיו יחד עם אימה.

לאריס היה חבר – בילי שלמד איתה, היא היתה בטוחה שהם מאורסים, אך הוא עבר דירה לעיר אחרת ומאז הוא לא ממש עונה לה.

ובסך הכל בתוך העולם המבולבל הזה היא מרגישה שהיא צריכה להיות בין היתר גם ה"מבוגר האחראי". היא מעורבת בחיי האהבה של אמה, בניהול הבית, בהחלטות כלכליות , ואז היא מגלה סוד ומחליטה שהיא רוצה "לתקן" את העולם או לפחות את העוול שנעשה.

 

זהו ספר המסופר מנקודת מבטה של ילדה, הילדה אמנם בוגרת לגילה , במידה מסוימת אולי אפילו קצת בוגרת מדי (מה שבעיני קצת פוגע במהימנות של הספר) והעולם סביבה מתנהל בצורה לא ממש נורמטיבית.

לרעיון של הספר יש פוטנציאל מעולה, וגם נקודת המבט שלו מעניינת ומיוחדת, הוא שנון, שזור בהומור קליל ומעט סוריאליסטי, אך בסופו של דבר כאשר סיימתי אותו נותרתי עם תחושה שמשהו התפספס.

העלילה לא לגמרי מצליחה להתרומם, הסוף משאיר הרבה סימני שאלה, ויש תחושה של ניסיון ליצור הרבה דרמה על לא כלום…

בשורה אחת: בגיל 12 צריך ליהנות ממשחקי ילדות ולא מצרות של מבוגרים.

בדירוג סמיילי: 😊😊 וחצי

שקרים הכרחיים / דיאן צ'מברליין

הוצאת עם עובד

תרגום: שירי שפירא

415 עמודים

שנת הוצאה : 2020

נדהמתי לקרוא ולגלות כי הרבה אחרי שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, ותורת הגזע נגנזה אי שם, בצפון קרוליינה של שנות השישים עדיין האמינו בחלק מהעקרונות של הנאציזם והשבחת הגזע. מתוך עליונות של העשירים על העניים, יכלו לגזור את דינם לסירוס או עיקור רק כדי שלכאורה לא יגדלו עוד עניים העשויים להפוך לנטל על החברה.

ג'יין נמצאת בתקופה מאושרת בחייה. היא עומדת להינשא לרופא ילדים בשם רוברט, שנראה כמו הבחור האידאלי בשבילה, וגם להגשים חלום ולהתחיל עבודה חדשה כעובדת סוציאלית.

 

במהלך עבודתה היא נחשפת לשכבות החלשות, העניות והנחשלות. היא לומדת להכירם, מתחברת אליהם ומנסה לדאוג לצורכיהם.

אחת מהמשפחות קשות היום להם ג'יין מנסה לסייע, היא משפחת הארט.  אייבי בת משפחת הארט נקשרת אליה במיוחד.

אייבי גדלה עם סבתה, אחותה הגדולה והבן הלא חוקי שלה והיא מנסה לדאוג לכולם.

היא לוקחת על עצמה את תפקיד המבוגר האחראי במשפחה – מנסה לדאוג לסבתה הסוכרתית שלא תאכל ממתקים, מטפלת באחותה שנוטה להיעלם ובאחיין בן השנתיים שכמו כל הילדים לפעמים עושה שטויות, ובנוסף היא מנסה להמשיך בשגרת לימודיה והעבודה הפיזית והמתישה בחוות הטבק.

ג'יין מנסה לסייע למשפת הארט ולאייבי במיוחד, עד שהיא נאלצת להתמודד עם דילמה לא פשוטה.

במקביל היא היא מתמודדת עם חוסר התמיכה של בעלה, שחושב שמקומה של האישה בבית – להיות רעיה ואם, ולא בעבודה.

 

את הספר גמעתי בשקיקה. העלילה מותחת, מעניינת ומתמודדת עם דילמות מוסריות שחשבתי שנעלמו מין העולם באותה תקופה.

הספר מרגש ומלא בכאב על חוסר הצדק בעולם, על מעמד שקונה שליטה, ועל הניסיונות הלא הוגנים להכחיד משפחות שלו רק גדלו בתנאים אחרים יכלו לתרום רבות לאנושות.

דמותה של ג'יין מייצגת את המוסריות, את הכח הנשי ואת החיפוש אחר הצדק.

ודמותה של אייבי מייצגת את את המעמד הנמוך, את האנשים החלשים, התמימים שמנסים להילחם בעוול שנעשה להם.

שתיהן דמויות מקסימות, כובשות, מאמינות בעצמן ובכוחן ומוכנות להילחם למען הצדק, וקשה שלא להתחבר אליהן.

בשורה אחת: המקום בו נולדת לא אמור לנבא את עתידך, נחישות ואמונה הם המפתח להצלחה!

בדירוג סמיילי: 😊😊😊😊😊

להחליף את המים של הפרחים / ואלרי פרין

הוצאת תכלת

תרגום: אביגיל בורשטיין

שנת הוצאה: 2020

458 עמודים

"אני אוהבת לצחוק על המוות, ללעוג לו. זאת הדרך שלי למחוץ אותו. ככה הוא פחות חושב את עצמו. כשאני מלגלגת עליו אני נותנת לחיים לגבור, לקחת פיקוד" (עמוד 55)

לויולט יש שכנים מאוד שקטים, לעולם אינם מרעישים או מציקים או באים בדרישות. מדי פעם באים אליהם מבקרים, אך לרוב מדובר בביקורים קצרים שאינם מפריעים לאיש.

ויולט היא שומרת בית הקברות בעיירה ברנסיון-א-שלון שבצרפת. היא גרה בסמוך אליו, מטפחת את הצמחייה שבו, מנקה את הקברים, דואגת לסדר ובתחילה וסוף כל יום היא פותחת את שעריו.

היא חלק מצוות של קברנים, חופרי קברים וכומר – אישה בין גברים.

ביתה פתוח לכל דורש, היא מציעה שתייה או משהו קל לאכול, מוכרת פרחים ולעיתים פשוט מקשיבה למחשבות והרהורי הבאים בשערי בית הקברות: אלו המנסים להתנחם, אלו המתחבאים, ואלו שבאים כי הם חייבים.

באחד הימים מגיע לבית הקברות גבר בשם ז'וליאן, כשבפיו בקשה משונה – אימו ביקשה שאת האפר של גופתה השרופה יניחו על אחד הקברים שנמצא בבית הקברות הזה.

ויולט גם הפעם קשובה לז'וליאן ומנסה לסייע לו בהגשמת בקשתה האחרונה של אימו. אט אט היא מתוודעת לסיפורה של האם ונשאבת אליו, אך זה מוביל אותה להתלבטויות בנוגע לחייה ולרצונות הכמוסים שלה.

לויולט יש סיפור חיים מיוחד, נוגה ונוגע ללב. נדמה כי חוותה כל כך הרבה סבל וכאב ואולי לכן בחרה לגור ליד מקור הכאב הכי גדול בעולם.

זהו ספר על המוות, על אופן ההתמודדות עם המוות, על  סוגיו השונים. המוות שאינו מבדיל בין דם לדם, בין עשיר לעני, בין צעיר למבוגר.

הספר מספר על אהבה הרסנית ועל אהבת אמת, על בגידות ושקרים ועל נאמנות, על יתמות ועל הורות, על כאב ועל רגעים קטנים של אושר.

הסיפור נוגע בפחדים של כולנו, ומתעמת באופן מיוחד ומרתק עם נושאים כואבים שלא אוהבים לדבר עליהם.

על אף הנושא הלא פשוט של הספר, הכתיבה שלו קולחת, מרגשת, מעט לירית ומרתקת ואי אפשר שלא ליהנות ממנה.

בשורה אחת: הגבול בין החיים למוות לעיתים מאוד דק. יש החיים כמתים ויש מתים שנשארים במחשבותינו כחיים

בדירוג סמיילי:😊😊😊😊 וחצי