הדבר הראשון שמושך את העין בספר הזה הוא הכריכה שלו, גווני הכחול והירוק המקסימים בשילוב עם השחור המדמה את הבדידות והכאב, כנראה מתוך רצון להמחיש שהכאב מסתתר גם בדברים היפים..
זהו ספר על שלושה גברים, המכיל שלושה סיפורים שונים. כל אחד מהגברים חווה כאב מסוג אחר.
פארוק – נאלץ לברוח עם אשתו ובתו מסוריה ומהמלחמה המתחוללת בה כדי להגן על חייהם, הבריחה עולה לו בכאב גדול.
למפי – גדל עם אמו וסבו הדומיננטי, זהותו של אביו אינה ידועה לו. למפי מחפש זהות ושקט נפשי ומתגעגע לאהבה .
ג'ון – חי כל חייו תחת צילו של אחיו המת. הוא כועס על העולם ועל אלוקים. ונדמה שהכאב גורם לו לרצות לגרום כאב לאחרים.
כל סיפור הוא סיפור בפני עצמו, לדמויות יש קווי דמיון, אך הן שונות לחלוטין אחת מהשנייה.
לכאורה אין קשר ביניהם אך לקראת סוף הספר מבינים כיצד חייהם שזורים אחד בשני.
זהו איננו ספר קריאה טריוויאלי, הוא איננו רומן או פרוזה.
הוא ספר קצר יחסית והיופי בו מורכב מהתיאורים הציוריים, מהכתיבה הייחודית, מהנגיעה בעוצמת הרגשות והכאב האנושי.
בשורה אחת: בכל אדם מסתתר כאב גם אם לפעמים הוא מוסתר היטב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה