הוצאה: תכלת
תרגום: דנה טל
שנה: 2022
327 עמודים
"החיים הם עניין משונה. אפשר להיות מאושרת בתוך הרגע ובמקביל מבועתת, רצה במעגלים בראש, צורחת." ( עמוד 222)
ליזי נוסעת לאי אלבה באיטליה עם חבריה בעיקר כדי לנקות את הראש ולנוח, ועל הדרך לעזור להם עם הסרט שהם מנסים ליצור על שייקספיר, כיוון שזאת המומחיות שלה.
לפני שהגיעה לאי, ליזי הבטיחה לעצמה שהיא סיימה עם גברים, גם ככה זמנה קצר ומוגבל. אבל אז היא פוגשת גבר בשם דאנטה - שף איטלקי מצליח שגם הוא עבר משבר. היא מנסה שלא להתאהב בו, היא מנסה להתרחק, היא מרגישה שזה לא הוגן להיקשר לגבר כשהזמן שלה מוגבל - האם היא תצליח? ומה הנכון לעשות?
יש באי אוירה של חופש - ליזי נהנית מהים, מהאוכל הטוב, מהחברה ומההווי, היא רוצה להתמסר להנאה אך יש בפניה דילמה לא פשוטה, והיא לא רוצה לשבור לאף אחד את הלב.
מדובר בסיפור אהבה לכאורה קלאסי בין אמריקאית לאיטלקי, כשבאמצע מעורבת גם ילדה מתבגרת. סיפור האהבה הזה מתואר כאהבה גדולה מהחיים, כזאת שמחממת את הלב וממלאת את האדם באושר.
מתוך האהבה הגדולה הזאת עולה שאלה לא פשוטה על הבחירות שעלינו לעשות בחיים - האם ליהנות מהטוב גם אם זה לזמן מוגבל ואז לחוות שיברון לב/ לגרום לאחרים לשברון לב, או לוותר מלכתחילה על הטוב כדי לא לשבור את הלב?
ליזי בשל מצבה, חווה עליות וירידות מבחינה פיזית ונפשית, היא כבר דמיינה את הסוף ופתאום היא מרגישה רגשות שכבר מזמן שכחה מהם, ומשהו משתנה אצלה.
הספר הזה מביא רכבת הרים של רגשות, יש בו כאב גם במובן הפיזי וגם בפן הרגשי, יש בו צחוק ובכי, אושר וטרגדיות מה שמכניס עניין בספר. על אף הנושא הלכאורה "כבד", הייתי מגדירה אותו דווקא כספר רומנטי יחסית קליל.
הרגשתי שבנושאי הספר יש המון פוטנציאל לספר טוב, אבל איכשהו משהו התפספס. הספר מהנה לקריאה, אך הוא לא מרתק. יש הרבה תיאורים בספר שהייתי מוותרת עליהם (חובבי שייקספיר עשויים ליהנות), ומתמקדת יותר בעיקר.
עוד משהו שהפריע לי בספר זה שיש הרבה דיונים על אהבה, זוגיות וסקס עם ילדה בת 12, גיל מוקדם מדי לכל הדעות. במידה מסוימת זה אפילו הרגיש לי קצת פדופילי.
לסיכום: ספר חמוד על אהבה וכאב עם נופך שייקספירי והווי איטלקי.
בשורה אחת: "אם הנפש שלכם שלווה, כל העולם יראה לכם שלו" (עמוד 155)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀
