חפש בבלוג זה

יום שני, 25 באפריל 2022

החדרנית / ניטה פרוס

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: קטיה בנוביץ' 
שנה: 2022
288 עמודים

"צריך להיות כמו קנה במבוק. להתגמש, להתכופף כשהרוח נושבת. (עמוד 78)

מולי היא בחורה מקסימה בת 25, אבל נטולת כישורים חברתיים. היא לא תמיד מבינה ומפרשת נכון את מה שקורה סביבה.
כשסבתה היתה בחיים היא זאת שכיוונה ועזרה לה להבין את העולם קצת יותר טוב.
אבל סבתה מתה ומולי נותרה לבדה, מנסה להסתדר בנפתולי החברה, ובכלל בחיים המורכבים.

למזלה של מולי יש לה את עבודתה כחדרנית בבית מלון, עבודה שהיא מאוד אוהבת. היא אובססיבית לנקיון, מנומסת וממושמעת, היא נהנית בכל בוקר ללבוש את המדים, לסדר את העגלה ולהבריק את החדרים כך שאין סיכוי שישרדו בהם חיידקים ובקטריות - מה שהופך אותה לחדרנית מושלמת.

למזלה הרע של מולי, באחד הימים כאשר היא נכנסת לנקות חדר של לקוח קבוע ומפורסם במלון, היא מוצאת את גופתו במיטה. רצף של תקריות מסבך את מולי ומוביל את המשטרה לחשוד בה בביצוע רצח.
התסבוכת אליה היא נקלעת מובילה אותה לגלות מי החברים האמיתיים שלה, ומי קצת פחות...

מולי היא דמות כובשת ומקסימה, היא תמימה ורוצה לעזור לכולם, כך שהיא נכנסת ללב, ועל כן התקריות שהיא עוברת לאורך הספר נגעו מאוד לליבי.

על אף שאינני חובבת בדרך כלל ספרי מתח, נהניתי מאוד מהספר הזה והייתי מגדירה אותו כדרמת מתח.
העלילה כתובה היטב, הסיפור מרתק, לעיתים מצחיק, והמתח כמובן מוסיף פלפל ועניין.
מעבר לעלילה כמובן שיש בו גם מסר חשוב על האנשים השקופים סביבנו שלא תמיד אנחנו רואים אותו, אבל הם חלק חשוב מהחיים. 

לסיכום, ויתרתי על שנ"צ בשבת בשביל הספר הזה, וזה כבר אומר הרבה! נהניתי לקרוא סיפור טוב על אנשים טובים באמצע דרך ועל הרצון להשיג צדק.

בשורה אחת: "...לפעמים אדם נאלץ לעשות משהו רע, פשוט כי זה המעשה הנכון." (עמוד 283).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

אהבתי אותך בחלום / הולי מילר

הוצאה: תכלת
תרגום: דנה טל
שנה: 2022
433 עמודים

"... מה שאתה חושב על עצמך הוא לא תמיד איך שאנשים אחרים רואים אותך." (עמוד 188)

אם הייתם מתאהבים במישהו ואז היו מספרים לכם איך האהבה הזאת תסתיים, מה הייתם עושים? האם באמת אפשר לבחור במי ומתי להתאהב?

קאלי עובדת במסירות בבית קפה, כשתוך כדי היא חולמת חלומות ומנסה להתגבר על אירועי העבר בחייה.
באחד הימים מגיע לקוח חדש ולא מוכר, ומאותו יום הוא הופך ללקוח קבוע, ומגיע כמעט כל יום...

ג'ואל הלקוח החדש, מוקסם מקאלי, ועל אף שהבטיח לעצמו לעולם לא להתאהב, הוא מבין שקאלי היא הזדמנות שאולי לא תחזור.

כל אחד מהם נושא איתו מטען. כשלג'ואל יש מטען כבד - יש לו נטייה לחלום חלומות נבואיים שמתגשמים, על אנשים שהוא אוהב.
מיום ליום הקשר בין קאלי לג'ואל מתהדק, עד שיום אחד מגיע גם החלום  - החלום שמזעזע את שניהם, ומאלץ אותם לקבל החלטות הרות גורל.

כשהתחלתי לקרוא את הספר חשבתי לתומי כי מדובר ברומן רומנטי קליל וכיפי, שיתאים לי בדיוק לאוירת חג הפסח, אך כמובן שטעיתי. מדובר בסיפור אהבה עוצמתי, נדיר ומיוחד שאת חלקו האחרון העברתי עם חבילת טישו צמודה...

כשסופר מצליח לעורר רגשות עוצמתיים כל כך אצל הקורא, אני רואה בכך אומנות. היכולת לפרוט ולהמחיש את הרגש מעלה בעיני את איכות הספר בכמה רמות.

הסיפור מעניין ושואב לקריאה (עד 1 בלילה לא הצלחתי להפסיק לקרוא), הדמויות בספר אינן מושלמות אבל זה היופי שבהן, וזה מה שהופך אותן לאנושיות ומקסימות, וקל מאוד לאהוב ולהתחבר אליהן.

למה בכל זאת הורדתי חצי נקודה? כי לטעמי היה אפשר קצת לקצר אותו, או לפחות את חציו הראשון. יש תחושה בחלק מהפרקים שהעלילה חוזרת על עצמה ולא מתקדמת, אבל עדיין אני ממליצה עליו בחום!

בשורה אחת: "דברים ראויים לא מגיעים בקלות." (עמוד 265)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

יום שלישי, 19 באפריל 2022

ספר השמות האבודים / קריסטין הרמל


הוצאה: הכורסא
תרגום: ניצה פלד
שנה: 2022
373 עמודים

אווה עובדת כספרנית על סף פרישה בפלורידה. באחד הימים היא נתקלת במודעה בעיתון עם הספר שלה מלפני 60 שנה, מתקופת מלחמת העולם השנייה - "ספר השמות האבודים". הספר נמצא בברלין ומפרסמי המודעה מנסים לסייע באיתור בעליו - אווה מבינה כמובן שהיא חייבת לנסוע.

בשנת 1942 אווה ואימה נאלצות לברוח מפריז לאחר הפשיטה של הגרמנים. הן מגיעות לעיירה כפרית מתוך מטרה לברוח משם לשוויץ. בעיירה אווה המתגלה כבעלת כשרון ציור מיוחד, נקראת לסייע בזיוף מסמכים לטובת אנשים ובעיקר ילדים המנסים לברוח ולעבור את הגבול לשוויץ. היא עובדת בשיתוף פעולה עם זייפן מסמכים נוסף בשם רמי ויחד הם מחפשים דרך לשמור את שמות הילדים שהוברחו, כדי שלא יאבדו לעד.

ככל שעובר הזמן הסכנות מתגברות, יש חשד כי הצוות שלהם נחשף, ושהבוגד הגיע מתוכם, ואז אווה צריכה לעמוד בפני החלטות הרות גורל.

התאהבתי בדמותה של אווה - היא מנסה לגונן על עצמה ועל אימה על אף הקשיים החיצוניים והפנימיים, היא יצירתית, אמיצה, מוכשרת ולא מפחדת להילחם ברע גם במחיר חייה שלה.

קראתי עד כה את רוב ספריה של קריסטין הרמל, ואני חייבת להודות שבעיני הוא הטוב מכולם.
שוב הרמל מביאה פיסת היסטוריה ממלחמת העולם השנייה, ושוב נחשפים סיפורים שלא הכרתי על אנשים טובים שבחרו להילחם ברוע ולא לעמוד מנגד, תוך סיכון חייהם.

העלילה מרתקת, הספר כתוב בצורה מעניינת, יש בו מתח, דרמה, אהבה והרבה אומץ לב, ומרגע שמתחילים לקרוא אותו קשה מאוד להפסיק.

בשורה אחת: "אני נמצאת בדיוק במקום שנועדתי להיות בו" (עמוד 161)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀




ורד אחד / מוריאל ברברי


הוצאה: כתר
תרגום: לי עברון
שנה: 2021
175 עמודים

"את תסתכני בחשיפה לסבל, לנתינה, ללא נודע, לאהבה, לכישלון ולשינוי. ואז, כשם שפרח השזיף נמצא בתוכי, יעברו חיי אל תוכך בשלמותם" (עמוד 90)

בגיל 40 רוז מקבלת שיחת טלפון מפתיעה מעורך הדין של אביה. הוא מבשר לה על מותו ומזמין אותו ליפן לשמיעת הצוואה.
רוז המתגוררת בצרפת מחליטה שאין לה מה להפסיד וטסה ליפן.

ביפן היא משתכנת בבית האב, שם דואגת לה סוכנת הבית, היא מכירה ידידים של אביה ויש לה נהג צמוד. בנוסף, פול שהיה שותפו של אביה, אלמן צעיר עם ילדה, לוקח אותה על פי תכנית שתכנן אביה לפני מותו, למקדשים וגנים ומכיר לה את קיוטו.

רוז שגדלה עם אימה וסבתה שמתו, מוצאת עצמה מגלה את נפלאות התרבות היפנית. היא מגיעה כאישה עצובה, אולי קצת מרירה ואט אט היא לומדת לגלות את עצמה, היא נפתחת בהדרגה לסביבה החדשה ומתרככת.

מדובר בספר נוגה ואולי קצת מלנכולי - מצב רוחה של רוז משפיע על כל העלילה. בתחילה רוז מאוד ספקנית וחסרת אמון, וקצת קשה להתחבר לדמות שלה, אך התהליך שהיא עוברת עם עצמה משפיע כמובן גם על התפתחות העלילה.

בתחילת כל פרק מופיע סיפור עם/ אגדה/ משל מעניין, הלקוח מהתרבות היפנית ומהווה מעין הקדמה לכל פרק, ונותן הצצה לתרבות הזאת.

באופן אישי הספר היה לי קצת כבד לקריאה. לא מדובר ברומן שגרתי אלא יותר ברומן איטי המלא בפילוסופיה על החיים. הוא יתאים לחובבי ספרים עמוקים עם תובנות ולאנשים שאוהבים להכיר תרבויות חדשות.

בשורה אחת: "העולם הוא כמו עץ דובדבן שלא הסתכלת בו שלושה ימים". (עמוד 165)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀



יום חמישי, 14 באפריל 2022

אנשי הקשב / ד"ר שירלי הרשקו


הוצאה: עצמית
שנה: 2021
212 עמודים

בשנים האחרונות עולה מאוד המודעות להפרעות קשב. ונדמה כי יותר ויותר אנשים מאובחנים.
גם אני באופן אישי פיתחתי מודעות להפרעה הזאת רק בשנים האחרונות.

ד"ר שירלי לקחה את הנושא ה"טעון" וה"כבד" הזה והחליטה להנגיש אותו לטובת הציבור. 
הספר מחולק לפרקים שונים העוסקים בתחילה בזיהוי ואבחון, בטיפול, בתחושות המלוות את המאובחנים ולעיתים את הסובבים אותם, ולסיום היא נותנת גם טיפים לשיפור החיים.

הספר כתוב באופן מקצועי, אך בשפה מותאמת לכלל האוכלוסייה ולא רק לאנשי מקצוע. יש בו המון מידע, ראיונות עם אנשים שאובחנו, ציטוטים של מחקרים ואנשי מקצוע ואפילו דוגמאות של מפורסמים.
בסוף כל פרק מופיע משפט המתמצת את הנקודה העיקרית בפרק ושיעורי בית לקורא. והכי חשוב לטובת ה"עצלנים" בינינו יש פרק סיכום המתמצת את הנקודות העיקריות בספר.

אני מודה שבתחילה נרתעתי לקרוא ספר כזה - חששתי שאשתעמם או שהוא יהיה כבד, אך לשמחתי התבדיתי.
הספר היה מעניין לקריאה והוא חידש לי המון, הוא האיר את עיני לגבי כל מיני מיתוסים ולדעתי הוא ספר חובה לכל מי שיש לו קרוב, חבר, תלמיד וכו' עם בעיות קשב או שהוא עצמו כזה.

בפן האישי:
הבן שלי גם מאובחן עם הפרעת קשב, ועל אף שהספר מיועד למבוגרים, שיתפתי אותו תוך כדי הקריאה בחלק מהדברים הכתובים בו. המידע הזה היה חשוב כל כך עבורו וגרם לו להרגיש הרבה יותר טוב - הסתבר לי בדיעבד שהוא הסתובב עם תחושה שהיה בו משהו "לא טוב" ועכשיו הוא מבין כמה שזה לא נכון! וכילד שחובב במיוחד ספורט, שימח אותו למשל לדעת שאפילו מייקל פלפס השחיין מאובחן. ושהאבחנה הזאת היא לא מחסום ולא הופכת אנשים לטיפשים!
רק בשביל זה היה שווה לי לקרוא את הספר ועל כך אני מודה לד"ר שירלי!

בשורה אחת: מודעות היא שלב ראשון בפתרון הבעיה

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

יום שלישי, 12 באפריל 2022

פתאום נועם / סער ורדי


הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2021
238 עמודים

ביום גשום אחד כשמיכאל חוזר הביתה מהעבודה, אשתו מזכירה לו שלא ישכח לאסוף את נועם מהמטפלת. הוא תוהה מי זה הנועם הזה, והוא ממש מופתע כשהוא מגיע למטפלת ושועט לעברו פעוט הצוהל בקריאות שמחה של "אבא, אבא".

כולם מסביבו מכירים את נועם, ורק הוא לא מצליח להבין מאיפה פתאום צץ לו עוד בן (אחרי 2 בנות). הוא לא ממש יכול לדבר על זה בקול רם כי אנשים יחשבו שאולי הוא לא נורמלי, ובינו לבין עצמו הוא יושב ותוהה לאן נעלם חלק משמעתי בזיכרון שלו, ואיך ממשיכים מכאן?!

כשקוראים את הספר מיד ניכר מסגנון הכתיבה שמדובר באיש תקשורת שיודע לכתוב.
הספר כתוב בשפה שנונה וקולחת - הוא משלב סיטואציות מחיי היומיום המוכרות כמעט לכולנו - על זוגיות, על הטיפול בילדים ועל השילוב של קריירה ומשפחה.

מדובר בספר חמוד עם עלילה מקורית (ודמיונית כמובן) שמשלב צחוק ורצינות ומראה לנו שבכל המשפחות קורות אותן התקריות (חוץ מהחלק הדמיוני כמובן) , מתמודדים עם אותם אתגרים וחווים את אותם הקונפליקטים, וכך בעצם מנרמל את כולנו :)

אז אם אתם הורים (ולא רק) ומתחשק לכם ספר קליל וחמוד, שמראה שכולנו באותה הסירה כדאי לכם לקרוא אותו.

בשורה אחת: ילדים זה שמחה :)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


יום שלישי, 5 באפריל 2022

זמן זוגי / ענהאל שמואלי


הוצאה: ידיעות אחרונות
שנה: 2022
123 עמודים

אחרי ענהאל אני עוקבת כבר תקופה ארוכה ברשתות החברתיות, שם היא חושפת הרבה טיפים מחיי היומיום שלה עם הבנות שלה ובעלה, ולכן כששמעתי שהוציאה ספר הסתקרנתי מאוד לגביו.

גם בספר ענהאל משתפת מהלב וחושפת סיפורים והתמודדויות מהזוגיות שלה לאורך השנים, כשלכל סיפור יש מסר חשוב.

הספר מחולק לשישה נושאים עיקריים וכל נושא מחולק לפרקים קצרים של כשני עמודים. הסיפורים קצרים ועל כן מדויקים ונעימים לקריאה.

ענהאל מלמדת אותנו כיצד להתמודד עם קשיים, איך לשנות את הפרשנות שלנו למציאות כדי למנוע מריבות מיותרות, במה כדאי להתמקד ומה מומלץ ולא מומלץ לעשות.

הספר קליל ואפשר לסיים אותו במספר שעות, העיצוב שלו מקסים בעיני כולל האיורים של נעמה להב שמוסיפים עניין.

העצות של ענהאל הן בהחלט עצות חשובות, אם כי לא הרגשתי שהיה בספר איזשהו חידוש (אולי כי אני נשואה יחסית ותיקה), ולכן הייתי ממליצה עליו בעיקר לזוגות בתחילת הדרך.

אהבתי את האופטימיות ואת ראיית הטוב של ענהאל ואת הרצון שלה לעזור לעולם ולזוגות בחיי היומיום השגרתיים והלעיתים מאתגרים.

בשורה אחת: אהבה וזוגיות הן השקעה יומיומית

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀



הציפור הצהובה שרה / ג'ניפר רוזנר


הוצאה: אריה ניר / מודן
תרגום: שי סנדיק
שנה: 2022
318 עמודים

"נאסר על הילדה להשמיע קול ולכן הציפור הצהובה שרה" (עמוד 9)

כל משפחתה של רוזה נלקחה בידי הנאצים. רק היא וביתה מרים נותרו לבדן.
הן מוצאות מקלט באסם של מכרים ומסתתרות שם בעליית הגג. אסור להן לדבר או להשמיע רעש, התנאים קשים והפחד עוטף אותן. כל יום שם הוא מלחמת הישרדות, ויש גם מחירים שהן נאלצות לשלם.

למרים יש כישרון מוזיקלי מיוחד והיא מנסה להיעזר בציפור דמיונית כדי להסיח את דעתה, באמצעותה היא מנגנת מנגינות וחולמת על המוזיקה שתמיד מצליחה להרגיע אותה.

ככל שעובר הזמן המקלט הופך למקום לא בטוח עבורן וסכנת המוות מרחפת עליהן ועל בעלי הבית.
בשלב זה רוזה נאלצת לקבל החלטה גורלית - האם לשלוח את מרים לבדה למקום שבו תוכל לשרוד או לקחת אותה איתה.

אין ספק שמדובר בספר שהוא חוויה מטלטלת. הכאב טבוע בו מהעמוד הראשון והוא נכנס ללב גם מנקודת המבט של רוזה וגם של מרים. המוזיקה שזורה בו וכמעט ניתן לשמוע אותה יחד עם הציפור ששרה, ובכל עמוד בספר מרגישים את הרצון ואת המלחמה היומיומית לשרוד ולבחור בחיים. 

הדפים עברו לי במהירות והייתי מרותקת אליו עד לסופו וגם אחרי שסיימתי לקרוא אותו הוא המשיך ללוות אותי במחשבות. (הטעות היחידה שעשיתי היא שלקחתי אותו לחופשה).

תקופת חשוכה זאת בהיסטוריה אילצה אנשים לקבל החלטות קשות ולהתמודד עם דילמות  מוסריות הרות גורל. ההחלטה שנאלצת רוזה לקבל משפיעה על העתיד שלה ושל ביתה. 
כקוראת זה גורם לי לומר תודה על כל יום שאני עם ילדי וב"ה שלא צריכה לקבל החלטות כאלה, ומתפללת שלעולם לא אצטרך!

לסיכום, זהו ספר כואב, נוגע ללב, מרגש ומומלץ!

בשורה אחת: "ובחרת בחיים"

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀