הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: דנה טל
שנה: 2025
353 עמודים
סשה עובדת בחברה יוקרתית עם שכר טוב, אבל החברה לדעתה לא מתנהלת נכון. היא למשל עושה עבודה של שלושה אנשים, תיבת המייל שלה לא מפסיקה להתמלא, ואין לה כבר חשק וזמן לכלום. היא פשוט שחוקה ולא יכולה יותר.
עובדת הרווחה של החברה מזכירה לסשה ללא הפסקה כי עליה למלא את לוח החזון שלה, וגורמת לה לתקרית מביכה, שמביאה את סשה לקצה וגורמת לה להבין שככה אי אפשר להמשיך.
בדחיפה קלה של אימה, סשה מחליטה לצאת לחופשה בטבע, באתר נופש שנמצא בחוף הים הבריטי. כשהיא מגיעה למקום היא מגלה שהוא כמעט נטוש, כי בכל זאת מדובר בחורף, וזאת לא ממש העונה.
סשה מחליטה ליהנות מהשקט, להירגע ולמצוא שלווה.
הבעיה היא שעל הסלע שהיא הכי אוהבת לשבת, יושב בחור שהיא פגשה ברכבת, והיה נראה נרגן, אגואיסט ולא ידידותי.
כאשר מתחילות להגיע לחוף הים שבו הם מבלים רוב הזמן כל מיני הודעות ומתנות מסתוריות, הם נאלצים לתקשר ולהתחבר, וכמובן שמכאן השמים הם הגבול או אולי בעצם הים....
עובדי המלון המצחיקים והסיטואציות שעוברות על סשה לאורך הספר לעיתים מצחיקות ומשעשעות ולעיתים דרמטיות ואפילו קצת נוגעות ללב. ויחד הכל הופך לספר שהוא כמו סוכריה מתוקה ביום קצת מדכא.
יש דמות בספר שהיא לא מאוד עיקרית, אבל היא מעוררת נוסטלגיה אצל סשה ופין - הבחור שלימד אותם גלישה כשהיו ילדים והיו מגיעים לחופשות שם. האדם הזה האמין בגלישה והפך אותה לסוג של לימוד לחיים, ובדרכו הנעימה השפיע על תלמידיו. חוצמזה שהתיאורים בספר אודות הגלישה והתחושות שהיא מעוררת, עושים חשק לקחת גלשן ולהתחיל לגלוש!
לסופי קינסלה יש כמה סוגי ספרים, כמעט כולם דרמות קלילות, חלק מהספרים מצחיקים וחלקם פחות. הספר הזה הוא דרמה קלילה, חמודה, קיטשית ואפילו כמה פעמים צחקתי בקול.
לסיכום, מבין ספריה של קינסלה הספר הזה מקוטלג אצלי בקטגוריית המועדפים, ופשוט נהניתי ממנו.
בשורה אחת: "הדרך היא המטרה" (משפט שחוזר המון לאורך הספר).
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
