הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנת 2025
384 עמודים
לליילה יש הרבה דאגות - הנישואים שלה התפרקו ובעלה עזב אותה לטובת אישה אחרת, יש לה שתי בנות מתבגרות שמעסיקות אותה ללא הרף, ואבא חורג שהגיע לגור איתן לאחר שאימה מתה.
הקריירה שלה כסופרת דורכת במקום, היא לא מצליחה להתקדם עם ספר חדש, אין שום אהבה חדשה באופק, ובדיוק אז אביה הביולגי צץ בחייה באופן בלתי צפוי, ומבקש להישאר אצלה "רק לילה אחד".
ליילה מנסה לג'נגל בין האמהות וניהול הבית, לבין חיי החברה והדייטים שלה, כשתוך כדי היא מנסה שכולם יהיו מרוצים.
ליילה בסה"כ מנסה להיות אמא ובת טובה, להשכין שלום, אבל לא תמיד היא מצליחה, ולאורך הספר היא חווה התמודדויות , משברים ונפילות וגם רגעים קטנים של אושר.
משפחתה של ליילה חיה במעין קומונה, כשכולם מנסים ללמוד לחיות אחד עם השני, זה מוביל לכעסים ואי נעימויות אבל גם לרגעים מצחיקים, עד שנחשפים כל מיני סודות מהעבר והכל ברגע אחד הופך לנפיץ.
הספרים של ג'וגו מויס מתחלקים לדעתי לספרים טובים ולספרים חמודים. הספר הזה על אף כל התגובות הרשומות עליו ("הספר הכי טוב של ג'וג'ו מויס"), בעיני שייך לקטגוריית החמודים.
הוא חמוד וקליל, ולעיתים אפילו קצת מצחיק ושנון, אבל משהו בכל זאת היה חסר כדי שהוא יהיה בקטגוריה של הספרים הטובים.
הספר מספר סיפור שלדעתי היה יכול להיות קצר יותר וממוקד יותר, וכנראה זה מה שהפריע לי לסיים אותו במהירות.
בשורה אחת: "אם לא רציתם שאלכלך עליכם, הייתם צריכים להתנהג אלי יפה." (עמוד 93).
בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה