הוצאה: עם עובד
תרגום: מרב זקס-פורטל
שנה: 2018
422 עמודים
כאשר סיימתי את הספר הזה הרגשתי שאני צריכה לעכל אותו לפני שאכתוב עליו סקירה.
הוא מסוג הספרים המטלטלים את הקורא, מדירים שינה וגורמים להלם.
זהו סיפורה של וייבי, ילדה שתקנית, (יש שיחשבו אילמת) שאינה נותנת אמון באיש, אפילו מאבא שלה היא יודעת שהיא צריכה להיזהר , ואצל אמא שלה זה תלוי במצברוח.
אסור לגעת בה, ולא תראו אותה אוכלת, כי אמה אמרה לה שאוכל זה חיידקים ואסור להכניס חיידקים לגוף.
הסביבה בה איימי גדלה היא סביבה נוראית לגידול ילדים, אין מבוגר אחראי, היא גדלה צמוד למעבדת סמים בבעלותו של אביה, עם הורים שחצי מהזמן מסטולים, עם אלימות, קללות, סקס, ועם אח קטן שאם לא תדאג לו כנראה שאף אחד לא…
באחד הלילות כשהיא משוטטת בחוץ, עובר גבר רכוב על אופנוע, וכאשר הוא נתקל בוייבי, מהבהלה הוא עושה תאונה, הבחור המגודל שוייבי מכנה אותו ה"ענק", נפצע ונדרש לשיקום, אך מאותו הרגע הוא לוקח אותה תחת חסותו – דואג לקחת אותה לבית הספר, לרשום אותה כשצריך, לקנות לה מצרכי מזון, נעליים ולסייע בטיפול באחיה התינוק.
בין השניים נרקמת ידידות מופלאה והיחסים ביניהם הופכים לקרובים במיוחד. הבעיה היא שוייבי שגדלה במציאות מעוותת , מפתחת תפיסת עולם לאהבה שאינה לגמרי טריוויאלית, עד שבסופו של דבר הכל מסתבך.
את הספר הזה קראתי לאט ובהפסקות, היו קטעים שהרגשתי שאני חייבת לקחת נשימה עמוקה, הוא קשה לעיכול ורווי קטעים שכהורה הייתי מזועזעת מהם. המעברים בספר עשויים להיות חדים – מזעזוע וכאב לאושר ושוב לזעזוע.
במציאות הקיצונית בה וייבי ואחיה גדלים, אני מקווה מאוד שאף ילד בעולם לא גדל. זה בלתי נתפס לדמיין סיטואציות כמו אלה הכתובות בספר.
הספר הזה בהחלט שנוי במחלוקת ולא הייתי ממליצה לכל אחד לקרוא אותו.
גם אם הקריאה בו מרתקת, הקטעים הקשים שבו מקשים על רצף הקריאה ולא מאפשרים להישאר אדישים.
בשורה אחת: כנראה שלאהבה אין חוקים וגבולות ובטח לא גיל...
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה