פעם אמא, פעם אבא / סיון כהן

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
20 עמודים

זהו סיפור המנסה להפוך את הלימון ללימונדה, תוך נסיון להפוך מצב לא אידאלי עבור ילד להנאה.

אמה היא ילדה בת שש שהוריה גרושים.
היא משתפת אותנו בחלוקה שלה בין אבא לאמא, בחוויות השונות שיש לה עם כל אחד מהוריה, בפעילויות שהם עושים יחד, ואפילו בחדר שיש לה אצל כל אחד מהם.

היא מבינה שאפילו שאבא ואמא שלה לא ביחד הם הכי אוהבים אותה וימשיכו תמיד לאהוב, כל אחד בדרכו המיוחדת.

הספר הזה מתאים לדעתי לילדים להורים גרושים, הוא נכתב למען מטרה טובה, והוא יסייע לילדים אלו לנסות לראות את הצדדים החיוביים במצב המורכב.
הספר כתוב בחלקו בחרוזים ובשפה מותאמת לילדים,  מלווה באיורים מתאימים ועשוי בהחלט לסייע להקל על ילדים שחווים את החוויה/המשבר הזה.

בשורה אחת: בכל מצב בחיים צריך לדעת למצוא את הדברים החיוביים.

בדירוג סמיילי:😀😀😀

נער עם כינור / יונן פיין

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
360 עמודים

יוחנן התגורר בגטו קובנה עם אחותו ועוד קרובי משפחה לאחר שהוריו נלקחו משם באחת האקציות.
באחד הימים באורח פלאי מישהו מבקש להצילו, אותו אדם שמע על הנער שמנגן בכינור, והחליט להצילו.
האדם הזה נקרא יונאס פאולאוויצ'יוס, מוצאו היה ליטאי, ומטרתו היתה למצוא את היהודים המשכילים ואנשי הרוח כדי להציל לפחות את רוחו של העם היהודי.
כך יצא שיונאס הצליח להסתיר בביתו 16 איש , כשחלקם אינם יודעים על קיומם של הנפשות האחרות.
יונאס לא עשה זאת מתוך מטרה להרוויח כסף אלא מתוך נאמנות לאדם.

הספר מסופר מנקודת המבט של יוחנן, הוא מתאר את החיים בגטו, את הרעב, הצפיפות, האקציות והפחד.
לאחר שעזב את הגטו הוא מתאר את חייו במחבוא בתנאים לא פשוטים, ללא אור יום, כשהמטרה היחידה היא לשרוד,
ולבסוף הוא מספר על חייו ותלאותיו לאחר המלחמה.

סיפורו של יוחנן הוא סיפור המורכב מרצף של ניסים - עצם זה שניצל וחי והקים משפחה זהו ניצחון גדול.

זהו סיפור על נער שנאלץ להתבגר טרם זמנו, שהבין שכדי לשרוד עליו לוותר על מותרות, וגם על דברים שאינם מותרות לאדם מן השורה.
וסיפורו של אדם נדיר שהחליט להציל אנשים רק בשל היותם בני אדם, תוך סיכון עצמי ומשפחתי בל יתואר. (וכמובן על בני משפחתו שתמכו בו ללא עוררין)

הספר כתוב כספר ביוגרפי ותיעודי, הוא מרגש, מרתק ולעיתים מזעזע.
זהו ספר זכרון לאנשים שאינם, וגם ספר המקדש את החיים של אלו שנותרו.
ספר מומלץ לכל קוראי הז'אנר.

בשורה אחת: "כל המציל נפש אחת , כאילו הציל עולם ומלואו"

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

 

לוליק חתוליק יוצא לטייל / ארי זיגמן

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2021
21 עמודים

ללוליק החתול נמאס מהשגרה, נמאס לו מהאוכל הקבוע שהוא מקבל, נמאס לו מהרעש בבית,  נמאס לו לעשות פיפי בארגז חול קטן.
לוליק חולם שיש בחוץ עולם יפה יותר - שם אפשר לשכב על הדשא לנוח, לחפש בפחים אוכל מגוון ומעניין, וכך הוא מחליט לצאת לטיול.

לוליק מארגן תיק ויוצא לרחוב נשכב על הדשא ונרדם, אך אבוי הגיע טרקטור לקצוץ את הדשא, לוליק נבהל וקפץ על העץ.
כשבטנו קרקרה הוא חיפש פח שבו ימצא שאריות אוכל, ואז גילה כי סביב הפח נמצאים חתולים שחורים וגדולים, לוליק נבהל והעדיף להישאר רעב.
לוליק טייל בשכונה והחליט לעלות לאוטובוס, הוא המתין זמן לא קצר, אך הנהג ממש לא הסכים, כי אין כניסה לחתולים!

כשמגיע סוף היום, כל מה שהוא רוצה זה רק לחזור הביתה למקום המוכר והבטוח, לאוכל הרגיל ולרעש הקבוע. ולא רק הוא התגעגע הביתה, גם התגעגעו אליו.

נויה התאהבה בספר הזה כבר מהכריכה, ואני ממש יכולה להבין למה...
זה ספר מקסים הכתוב בחרוזים, האיורים שבו מקסימים והוא מעביר מסר ממש חשוב:
לפעמים כדי לדעת להעריך את מה שיש לנו, אנחנו צריכים לצאת מהמקום המוכר, להכיר עולם חדש, ואז לחזור למקום המוכר, המוגן והבטוח.

בשורה אחת: כנראה שגם אצל חתולים הדשא של השכן נראה ירוק יותר.

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

 

לראות, לגעת, להרגיש בואו נשחק

הוצאה:שוקן
שנה:2020
12 עמודים

הספר הזה הוא ספר חווויתי המעודד גם משחק וגם למידה.

כמו הספרים הקודמים בסדרה המקסימה- "לראות, לגעת, להרגיש" גם הספר הזה מכיל אלמנטים ויזואליים ותחושתיים לגירוי התינוקות.

בכל עמוד יש הוראה להפעלת הפעוט עם תמונה מתאימה, לדוגמא: שאגו כמו אריה, מששו את החרק בעדינות, צעדו כמו פיל, החליקו כמו נחש וכו'

העיצוב של הספר צבעוני, שמח, מקסים ומעודד מגע במרקמים שונים, מלווה גם תמונות וגם ציורים. הספר עשוי קרטון קשיח כך שמתאים לקטנטנים שאוהבים להכניס לפה כל דבר...

אני התאהבתי בסדרה הזאת כבר בספר הראשון, ומספר לספר אני מגלה שתמיד אפשר לחדש ולשמח את הפעוטות.

בשורה אחת: ספר שגורם לפעוטות לחייך :)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

אספר לך כשנפגש / גיא לייבה

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
296 עמודים

גבי הוא קופירייטר מוצלח, יש לו מאות אם לא אלפי עוקבים בפייסבוק, הוא אוהד ספורט מושבע, אבל מה שהוא מאוד רוצה זה למצוא אהבה.
יש לו רק בעיה אחת, הוא נולד עם שיתוק מוחין.

כל הבנות שהוא ניסה לצאת איתן לא היו מעוניינות להמשיך, בתירוצים שונים, כשברור שהנכות שלו מעיבה על הכל.

עד שיום אחד הוא מתחיל עם ספיר דרך הפייסבוק, הוא כל כך רוצה שזה יצליח ולכן הוא כל כך חושש - חושש לדבר איתה בטלפון, חושש להיפגש איתה, חושש שתירתע...

הרעיון של הספר הזה מעולה, והכריכה שלו פשוט מקסימה ובזכות שתי הסיבות האלה הסתקרנתי לקרוא את הספר.

סיפורו של גבי וכל מה שהוא מייצג נגע לליבי. חוסר הביטחון שלו, רגשי הנחיתות, הרצון למצוא חן והכמיהה שלו למצוא אהבה הופכים את דמותו לרגישה ואנושית.

גיא לייבה פותח בפני הקורא את כל הקלפים ללא צנזורה, על חוויותיו והתנהלותו בעולם של בחור עם שיתוק מוחין, התיאורים אותנטיים וניכר שהספר נכתב מהלב.
מנגד פחות התחברתי לשפה שהייתה שזורה במלא גסויות, ולעיתים הרגשתי שהוא קצת איטי והיה אפשר לקצר אותו.

בשורה אחת: "אין דבר העומד בפני הרצון"

בדירוג סמיילי:😀😀😀

שחפים בסופה / אינר קאורסון

הוצאה: לסה
שנה: 2021
תרגום: משה ארלנדור אוקון
110 עמודים

ספרים על שייט, הפלגות וספינות תמיד מרתקים אותי, במיוחד כאלה שבהם צוות הספינה מתמודד עם הסכנות שבים, כנראה מאז שהסרט טיטאניק השאיר עלי את חותמו אי שם בגיל העשרים פלוס.

זהו סיפורה של ספינת הדיג "השחף" שנקראית בעברית תקנית - כמרת. הספינה יוצאת למסע שמטרתו לדוג כמות עצומה של דגים בשדות הדייג האינסופיים.
כאשר הספינה יוצאת לדרכה עם 32 אנשי צוות מזג האוויר מעולה והים רגוע, אך כאשר הם מגיעים לשדות הדייג בניופאונדלנד שורר קור עז הגורם להצטברות קרח על הספינה ואז גם מתחילה סופה שנמשכת מספר ימים.

אנשי הצוות נאלצים להילחם באיתני הטבע עד קצה גבול היכולת שלהם, כשהגלים הענקיים והרוחות מאיימים להטביע את הספינה על כל יושביה.

לאורך כל הספר כמעט הרגשתי את הקור החודר לעצמות, את התשישות של אנשי הצוות, את הלחץ והכאוס, התיאורים כל כך מוחשיים שכמעט הרגשתי שאני על הספינה.

זהו ספר קצר המספר סיפור מטלטל - תרתי משמע, על התנהגות האדם במצבי קיצון, על הרצון לשרוד ועל תקווה.

הפריעו לי קצת הקפיצות שיש בספר מדמות לדמות, ללא הפרדה לפרקים ולפעמים גם באותו עמוד, כשלעיתים המספר הוא "יודע כל", ולעיתים אחת הדמויות שהיו על הספינה. אולי הפרדה לפרקים הייתה מסייעת ליצור סדר מסוים.

אז אם אתם כמוני חובבי סיפורים על איתני הטבע והתמודדות עם סכנות - תיהנו ממנו.

בשורה אחת: "כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים"

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

פלסטרון / יעקב וייסמן

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
18 עמודים

פלסטר הוא תרופת קסם אצל רבים מהילדים, גם ילדי שלי כשהיו קטנים וקיבלו מכה או שכאב להם, כאשר הייתי שמה להם פלסטר, באורח פלא הכאב היה נשכח.

רון ורונה הם זוג תאומים, כשבאחד הימים רונה מבקשת את עזרתו של רון, הוא נופל ומקבל מכה- מיד אמא התייצבה ושמה לו פלסטר שפותר תמיד כל בעיה. לפלסטר של רון יש אפילו שם חיבה קוראים לו פלסטרון.
גם לרונה יש שם חיבה לפלסטר שלה וקוראים לו פלסטרונה.

למחרת בגן שוב רון חוטף מכה, ומבקש מהגננת פלסטר כתרופה, בתחילה היא מסבירה לו שאין בכך צורך, אך רון מיד עונה שהפלסטר מעלים את הכאב, והגננת נכנעה.

רונה ראתה מה קרה ומיד ביקשה פלסטר לאצבע שכאבה, אך אבוי נגמרו הפלסטרים בגן!

מיד נשלחה סייעת הגן לבית המרקחת לקנות חבילה חדשה , וכשהניחו את פלסטרונה על אצבעה של רונה מיד היא נרגעה...

הילדים שראו את הפלא מיד התחילו להתלונן שגם להם כואב, וגם הם רוצים פלסטר!
וכך הגננת חילקה פלסטר לכל הילדים, ופתאום כולם היו רגועים...

נכתב על הספר כי הוא מבוסס על סיפור אמיתי, אז מסתבר שכמעט בכל בית הפלסטר הוא הצלה!
גם דביר ונויה האחיינים שלי שהקשיבו לסיפור הזדהו כמעט עם כל מילה :) 

הספר כתוב בצורה משעשעת, בחרוזים ומלווה בציורים צבעוניים ושמחים.
הוא מתאים לפעוטות ולגיל הגן ולכל הילדים חובבי הפלסטרים למינהם.

בסוף יש חלק בו ניתנים שמות לכל הפלסטרים של ילדי הגן, וכאן האחיינים שלי קצת התעייפו, אז אולי אפשר לוותר על החלק הזה.

בשורה אחת: "שריטה, צביטה, אפילו מכה, כאב ראש, בדיקה, אולי גם זריקה - תמיד את הפלסטר אפשר שם לשים, והכאב חיש עובר כמעשה ניסים" (עמוד 11)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

המרחק בינך לביני / סוזן ויגס

הוצאה: הכורסא
תרגום: ניצן לפידות
שנה: 2020
397 עמודים

"הוא לא מדבר על אהבה. זה פשוט משהו שהוא עושה. זה פשוט מה שהוא. אהבה היא משהו שהוא עושה בזמן שאנשים אחרים יושבים ומדברים עליה" ( עמוד 374)

תאונה טראגית מובילה את קיילב לבית החולים הציבורי בעיר, שם הוא נתקל בסטודנטית לרפואה בשם ריס.

ריס היא בין הראשונים שפוגשים את קיילב בבית החולים. דחפים לא מובנים מובילים את ריס להתעניין באופן מיוחד במקרה שלו, לדאוג לו ולהתעניין הרבה מעבר ליחסי רופא- מטופל.

קיילב משתייך לקהילת ההאמיש המסוגרת, החשדנית כלפי זרים, קהילה שאינה מאמינה בקידמה טכנולוגית, שאינם דוגלים בהשכלה מעבר לכיתה ט', שאינם מתערים מחוץ לקהילתם.

לקיילב יחסים מורכבים עם אמונת ההאמיש, הוא ניסה לעזוב אותה לתקופה בכדי להכיר את החיים האמיתיים, אך טרגדיה מצערת החזירה אותו לחיק משפחתו.

כאשר הוא פוגש את ריס הוא לומד להכיר עולם אחר, אישה מסוג אחר.
ריס היא אישה אסרטיבית, שיש לה תמיד מה לומר או לשאול. היא חונכה מגיל קטן להיות רופאה ולעמוד בציפיות של הוריה, בלי לעצור ולחשוב מה היא רוצה.

ריס וקיילב באים מעולמות כל כך שונים, אך יש ביניהם הרבה נקודות דמיון.
מערכת היחסים הנוצרת ביניהם מורכבת וכמעט בלתי אפשרית.
יחסיהם מלאים עליות ומורדות, מערערים אמונות מושרשות, וגורמים לכל אחד מהצדדים לעשות חשבון נפש.

על קהילת ההאמיש שמעתי בילדותי מאבי, כשביקר שם באחת מנסיעותיו לארה"ב, והספר הזה חושף את תרבותם השונה והמרתקת, גם אם לעיתים התקשיתי להסכים איתה.

מרתק לגלות כי על אף הבדלי התרבות, בסופו של דבר הרבה התמודדויות משותפות לכולם, ללא קשר לתרבות או למוצא.

הספר מרתק ונהניתי לקרוא אותו, היו בו קצת קטעים שהיו איטיים יותר, אבל המסע שקיילב וריס עוברים, הדילמות שכל אחד מהם מתמודד איתן, האינטראקציות שלהם עם בני משפחותיהם יצרו ספר מלא דרמה ורגש.

בשורה אחת: לעיתים כדי ללמוד להכיר את עצמך, אתה צריך להכיר מישהו שונה ממך.

בדירוג סמיילי: 😊😊😊😊 וחצי

 

המשאלה של לני /פאולה מטקף

הוצאה: אגם
תרגום: אפרים סידון
שנה: 2020
27 עמודים

סופסוף הגיע האביב ולני הארנב הסתובב בגינה, קטף פרחים, ולבסוף נח ליד השלולית.
בשלולית הוא מביט בדגיגה שחורה בודדה, והוא פותח איתה בשיחה.
הדגיגה מספרת שבעקבות הסערה היא הופרדה ממשפחתה ונותרה לבדה.

לני התעצב בשביל הדגיגה ומציע לה שהם יהיו חברים, אך זוהי חברות מורכבת כי הדגיגה לא יכולה להיות מחוץ למים,  וכשלני ניסה להכנס בעצמו למים הוא כמעט טבע, ואימו כעסה עליו שיתרחק מהשלולית.

לני נאלץ להפרד בעצב מהדגיגה, אך הוא השאיר לה למזכרת  את הצעיף שלו.
לני והדגיגה היו עצובים כל אחד במקומו, כל אחד וגעגועיו, עד שהגיע שוב הקיץ.
ופתאום הפתעה - צפרדע קטנה עם חיוך וצעיף מוכר כרוך על צווארה, קפצה על השביל ליד לני.
לני היה כל כך מופתע וגילה לתדהמתו שהדגיגה היתה ראשנית שהפכה לצפרדע.

זהו סיפור נוגע ללב על בדידות ועל חברות, ועל משאלת לב שהתגשמה, הכל בשפה מותאמת לפעוטות וילדים ועם ציורים מלווים.
לני מלמד אותנו ואת הילדים על רגישות לאחר, על חברות חוצה גבולות (הוא ביבשה והדגיגה במים), על סבלנות ועל תקווה.
והערך המוסף הוא שהילדים לומדים להבדיל בין דג לבין ראשן ומה יקרה להם כשיגדלו.

בשורה אחת: לפעמים חלומות מתגשמים!

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

נבוא לקחת אותך / דנה רונטל ברנדייס

הוצאה: כריכה
שנה: 2020
382 עמודים

"תזכרי תמיד שנבוא לקחת אותך כשיתאפשר, ותתנהגי יפה למארחים שלך. הם עושים לנו טובה" (עמוד 210)

המשפט המצמרר הזה הוא בעצם מהות הספר והסיפור הזה.

בעקבות פניה לקהילה של דונלד ואליזבת' בסקוטלנד לאמץ ילדים שעתידים להגיע מברלין בקינדר טרנספורט, ולאחר האובדן האישי שלהם, הם מחליטים להיענות לבקשה ומבקשים לאמץ ילדה.

גרטה היא ילדה בערך בת 11, ילדה מטופחת, מנומסת ומסודרת, כזאת שעונה על כל הציפיות.
היא מגיעה לביתם של דונלד ואליזבת ומנסה להסתגל לחיים החדשים, להרגלים החדשים, לאוכל המשונה בעיניה, כשבכל יום שעובר היא לא מפסיקה לחכות ולייחל לרגע שיבואו לקחת אותה...

המלחמה יוצרת חוסר וודאות, העולם כמרקחה, הדואר לא תמיד עובד, והמצב שנוצר משפיע על שני הצדדים.
אליזבת חוששת וחרדה מהיום שבו יקחו את גרטה בחזרה ואילו גרטה מתפללת שיגיע כבר היום הזה ושלא ישכחו אותה.

כשקראתי את הספר הזה התחשק לי להישאר בבית, לעזוב הכל, לא ללכת לעבודה ולהשתקע בקריאה שלו, הוא שאב אותי אליו כבר מהעמודים הראשונים ועד לסופו.

היה משהו בספר שהזכיר לי את האסופית (אן מאבונלי) שקראתי בילדותי, אף על פי שהסיפור והרקע שונים לחלוטין, וזה ספר למבוגרים ולא לנוער.

הסופרת הצליחה להציג את העמדות, הדעות והרגשות של כל הצדדים המעורבים, כך שלי כקוראת היה קשה לתפוס צד בדילמה שנוצרה.
כאמא בעצמי זה היה בעיני בלתי נתפס שהורה וילד צריכים לעבור ניתוק כזה אכזרי, כשלא ברור מה צופן העתיד והאם יש בכלל סיכוי שיתראו שוב אי פעם.

בשורה אחת: אין תחליף לאמא אבל כנראה שאהבה מנצחת הכל.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

הצל החזק שלי / דנה אברשי

הוצאה: אופיר ביכורים
שנה: 2020
21 עמודים

כשהייתי תלמידה בבית הספר היסודי היו שתי תלמידות בכיתה שלי שהיו רגישות לגלוטן. באותה תקופה לא היתה מודעות גבוהה לנושא וגם מבחר התחליפים היה די דל. כך יצא שהרבה פעמים הן היו חריגות בנוף במיוחד בכל מה שהיה קשור באוכל.
היום המודעות גבוהה יותר והשפע רב יחסית ועצם זה שיצא ספר על הנושא זאת כבר התקדמות.

זהו סיפורה של ילדה שמלווה אותה צל קבוע- הצליאק, היא מבינה שזאת תכונה שמלווה אותה כמו שלאבא שלה יש אף קצת  גדול, לאמא שלה יש משקפיים. היא מודעת להשפעות השליליות של הגלוטן על גופה, ומבינה שבלעדיו היא מרגישה "גיבורת על".

היא משתפת בהשפעה השלילית של הצליאק על גופה, בבדיקות שעשתה עד שהתגלתה הסיבה, בהתמודדויות היומיומיות שלה, ובכך שבסופו של דבר הוריה מכינים תחליפים כל כך טעימים עד שבאים גם המשפחה והחברים וגם הם רוצים.

זהו ספר נפלא על הצליאק וההתמודדות איתו, הוא יתאים לילדים המתמודדים איתו, לאחיהם ולחבריהם, וגם סתם להעלאת המודעות לנושא.

הספר מלמד אותנו להפוך בעיה לחוזקה וכך להפוך לגיבורת על חזקה.

בשורה אחת: לכולנו יש "מתנות" פחות מוצלחות בגוף, וצריך ללמוד להפוך את החולשה לעוצמה.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

ריני / דורית לאור

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
24 עמודים+ חוברת צביעה

ריני הוא ילד מיוחד, הוא מאוד אוהב את הבית שלו ולא רוצה לצאת החוצה.
רעשים מלחיצים אותו, הוא מפחד מכבישים, והוא רוצה רק שחברים יבואו אליו הביתה,
הוא מעדיף את המשחקים והצעצועים המוכרים.

אמא שלו מנסה בכל מיני דרכים לפתות אותו לצאת החוצה, היא מזמינה לו חבר בשם יפתח הם משחקים, משתעשעים ואפילו אופים עוגיות.
בשלב מסויים יפתח מספר לו איזה כיף בחוץ - הוא מספר לו על החיפושיות, הנדנדות, משחקי המחבואים, הוא מנסה לשכנע את ריני לצאת איתו החוצה, אך ריני מסרב, עד שיפתח מתייאש ולא רוצה לבוא יותר לריני.

ריני שמנסה בכל יום למצוא לעצמו תעסוקה, מוצא עצמו משועמם.
אימו מנסה בהדרגה ובתחבולות לחשוף אותו לעולם החיצוני, וכשהוא סופסוף מסכים לצאת היא מעודדת אותו לחפש את יפתח החבר ולאט לאט ריני מצליח להשתחרר וליהנות.

ריני מייצג את הילדים המיוחדים, רתיעתו מהעולם שבחוץ נוגעת ללב.
מדהים לקרוא על הסביבה החמה והתומכת שמצליחה לעטוף אותו, לתמוך בו ולהוביל לשינוי.

הספר נותן תקווה לילדים המתמודדים עם קשיים שונים ומראה כי באמצעות סבלנות, אמפטיה והכלה אפשר להגיע רחוק.

ילדים שיקראו את הספר ילמדו להכיר ילד קצת חריג בנוף, ילמדו שלא כולם דומים, אך צריך לכבד את כולם במידה שווה, כמובן שהכל כתוב בשפה מותאמת ומלווה באיורים.

והחלק הכי כיפי בספר הוא חוברת הצביעה שמלווה אליו, עם דמותו של ריני בסיטואציות שונות.

בשורה אחת: סבלנות, הקשבה והכלה יכולים להפוך עולמות

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יתומת צה"ל / דנה לביא

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
143 עמודים

יום אחד אימה של דנה באה להוציא אותה מוקדם מבית הספר, ואז היא סיפרה לה כי אביה נפטר בעת שירות מילואים.

דנה שהוריה היו גרושים, בקושי הכירה את אביה ולכן לא הרגישה עצב גדול, אך מאותו הרגע דבק בה התואר "יתומת צה"ל".

דנה בחרה לשתף בתחושותיה סביב נושא היתמות בילדותה ובבגרותה.
על אף העובדה שהקשר עם אביה היה מרוחק, מותו השפיע על חייה במובנים רבים.

היא מתארת עד כמה שנאה את טקסי וימי הזיכרון, את מבטי הרחמים, את השירים העצובים.
היא מספרת על אימה הטוטאלית, על משפחתה המורחבת ועל המשפחה שהקימה בעצמה. על המחשבות שליוו אותה לאורך חייה ועל ההבנות שפיתחה כשבגרה.

אני רוצה לקוות שהיום היחס בבתי הספר שונה ממה שדנה קיבלה, שילד, שלא עלינו, עובר חוויה מטלטלת כזאת יקבל את הליווי המקצועי המתאים, גם אם על פניו נראה שהכל בסדר.

סיפורה של דנה נוגע ללב, ומלמד אותנו שהיו גם אנשים שמתו בעת שירותם הצבאי ולא תמיד הם היו גיבורים.

הספר אינו ארוך וסיימתי אותו במספר שעות, אך הוא מצליח בהחלט להעביר את התחושות, הרגשות, והמסר שדנה מנסה להעביר לקוראים.

בשורה אחת: עם הזמן היתמות הופכת להיות מעין תכונה, חלק מהוויה של היתום.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

 

קלמן הקרנף בלי קרן על האף / בלינדה בן עטר קוטלר

הוצאה: אוריון
שנה: 2020
22 עמודים

באחד הימים מוצא עצמו קלמן, קרנף ביישן וקטן, עומד ומסתתר מתחת לעץ התאנה, מפחד לזוז, נושם בשקט, כל זאת  כדי לא להתגלות - ככה אמא אמרה לו כשהלכה בבוקר.

קלמן מסתכל על חבריו החיות ורוצה להיות חופשי כמותם.
לפתע הוא שומע רחשים על העץ, אך כיוון שהוא קצר רואי לקח זמן עד שהבחין ביצור שלא הכיר- הרי זאת הזיקית ששמה זלדה.

הזיקית עוברת מענף לענף מחליפה צבעים ונטמעת בנוף, מתעתעת בכולם ובקלמן. קלמן מוצא עצמו מבולבל כשאינו מצליח לראות אותה, אך הוא מבין שיש בה משהו מיוחד המאפשר לה להסתתר באמצעות צבעי הסוואה.

כשהתחילו בשיחה מבינה הזיקית שקלמן זקוק לעצה. הוא מסביר לה כי הוא מפחד מהציידים המעוניינים לצוד אותו בגלל הקרן שלו, ולכן מסתתר ולא זז.
לזלדה יש רעיון מבריק. היא מיד קוראת לכל החיות, ויחד עם מצליחים להסוות את הקרן של קלמן...

יש משהו נוגע ללב בסיפור הזה, גם מבחינת סיפורו האישי של קלמן שנאלץ לעמוד בצד, להסתתר ולקנא בחבריו המשחקים ונהנים, והן בפן העולמי של מצוקת הקרנפים בעולם הנמצאים בסכנת הכחדה.

אהבתי גם את התגייסותם של חבריו החיות לעזור לו ולגרום לו להיות חופשי ומאושר.

הרעיונות האלה מועברים בספר בשפה מותאמת לפעוטות ולילדים, הציורים בספר מרהיבים מקסימים וצבעוניים (הם כמעט ברמה של תמונה), וקלמן הוא קרנף כל כך חמוד שאני בטוחה שהילדים יתאהבו בו.

בשורה אחת: לפעמים קצת יצירתיות ותמיכה מחברים מסייעים לפתור בעיות.

בלתי שבירים / ליסה בר

הוצאה: סימנים. ידיעות ספרים
תרגום: יואב כ"ץ 
שנה: 2021
359 עמודים

"אף אחד לא רוצה להיות עם קונכייה. תהיי הפנינה." (עמוד 213)

לאחרונה יצא לי לקרוא מספר ספרים הפותחים בחגיגת יומולדת, המהווה נקודת מפנה בחיי הדמויות.

גם הספר הזה פותח בחגיגת יומולדת 42 של סופי בלום, סופי חוגגת עם בעלה ושני זוגות החברים הכי טובים,  שהם עבורה כמו משפחה.

ברגע של שעשוע וחיפוש רכילות עסיסית, מתגלה כי בעלה של סופי הוא אחד הבוגדים הכי גדולים בעיר.

בעיני כולם הזוגיות של סופי וגייב הייתה מושלמת - גייב גם נראה טוב וגם בעל מושלם, ולכן כשסופי מגלה זאת עולמה מיטלטל.

היא מחליטה לברוח לכמה ימים לבתה הלומדת בפריז, ומשם היא נוסעת לכפר ציורי בפרובנס לבדה כדי להתאוורר ולגלות עצמה מחדש.

מהות הספר הזה היא בגידה, זה הנושא העיקרי בספר והוא בא לידי ביטוי בווריאציות ובסיטואציות שונות. אני הרגשתי באיזשהו שלב כי יש תחושה שהספר מנסה להעביר מסר של "אין אמונה באהבת אמת", "כולם בוגדים", ואם לא בגדת אולי אתה לא קיים?! לי אישית זה מאוד כאב וצרם.

הספר כתוב בשפה קולחת, הוא קריא ומעניין וסיימתי אותו ביממה.
הוא מוכיח לנו שלפעמים אסור לקחת את השגרה כמובנת מאליה וצריך לדעת לעצור מדי פעם, להעריך את הקיים ולהשקיע כדי לא להגיע למקומות האלה.

אהבתי את התהליך שעושה סופי, את השינויים שחלים בה, אך הייתי בהחלט מוותרת על כמה סיטואציות מיניות בספר שבעיני היו מיותרות ולא תרמו להתפתחות העלילה.

בשורה אחת: אל תיקחו שום דבר כמובן מאליו, אי אפשר לדעת מה צופן לו המחר.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

כשנגמר אחר הצוהריים / אפרת בן חיים

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
61 עמודים

אפרת מספרת לנו את סיפור ילדותה בקיבוץ.
בשנות ילדותה המוקדמות היא גדלה עם אימה כבת יחידה, כי אביה פשוט נעלם. (היא לא יודעת מה עלה בגורלו, כי אז לא נהגו לדבר על סודות).

בכל יום הייתה מחכה לרגעי השיא שהן שעות אחר הצהריים אותן הייתה מבלה יחד עם אימה - זמן איכות מהנה וקסום.
ובכל יום הייתה נעצבת כשנגמר הזמן והיה עליה לשוב לבית הילדים ולישון שם.

בספר הזה, שנכון יותר לומר שהוא ספרון, אנו נחשפים לעולמה של ילדה בקיבוץ, עם הכיף ועם הקושי. לי מאוד צרמה הפרידה הכפויה בין ההורה לילדיו מדי ערב, שהייתה נהוגה אז, רגעים שמתוארים כרגעים כאובים.

את הספר הזה, שכריכתו מקסימה, סיימתי פחות או יותר בחצי שעה. הוא מאוד קצר ויחסית אין בו הרבה סיפורים.
הוא כתוב בשפה יפה, אך כשסיימתי הרגשתי שרב הנסתר על הגלוי, ויותר לא סופר בו מאשר סופר.

בשורה אחת: החיים בקיבוץ יכולים להיות גן עדן אבל יכולים גם לגרום להרבה צער. 

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

לילו גוץ ותעלומת החפצים / אילה אלבאז

הוצאה: עצמית
שנה: 2020
131 עמודים

בכפר קטן בו כולם מכירים את כולם, התחילו להיעלם חפצים באופן מוזר ומסתורי.
החפצים שנעלמו הם כאלה המאפיינים את בעליהם, לדוגמא: היומן של השדכנית בו רשומים כל הפרטים על ילידי הכפר, הטרנזיסטור של מר שוורץ, העוגות שהכינה אישתו של מר שפיץ, סרט השיער היפה של שיינה ועוד ועוד.

השמועה מתפשטת בין התושבים, וכולם מתחילים לחשוש ולדבר על זה, לילו גוץ מחליט לנסות לאתר את הגנב בעזרת חבריו יוס והרשל צבי.

התגלית די מפתיעה, ומסתבר שמוטל השקוף, זה שאף אחד לא מדבר איתו בעיירה, הוא הגנב. אבל גם לכך יש סיבה, מוטל בסה"כ מנסה להבין איך להיות כמו כולם ולהפסיק להיות שקוף ובלתי נראה.

פתרון התעלומה נוגע ללב ומעביר מסר חשוב, כמובן שהדרך בה נקט מוטל אינה כשרה מלכתחילה, אך הנואשות שלו להיראות הביאה אותו לידי כך.
זה מלמד אותנו עד כמה חשוב לשים לב לאנשים סביבנו - אלו השקטים, שאינם מתבלטים או מושכים תשומת לב ולתת להם יחס ראוי.

הספר מותאם לגילי בית הספר היסודי, כתוב בשפה יפה, מליצית ולעיתים משעשעת, הוא משלב הרבה הווי יהודי בסגנון מעורר נוסטלגיה.

לדעתי היה ניתן להפחית מעט את פירוט החפצים האבודים כי סה"כ המסר הועבר.

אהבתי את הסוף של הספר ואת המסר החשוב שהוא מעביר לילדים ולמבוגרים כאחד.

זה מה שאיתן (הבן שלי) חשב עליו:

זהו ספר מעניין לילדים המספר על חפצים שנעלמים. זהו ספר מותח והסוף שלו מפתיע.
אהבתי גם את הציורים בספר.
המסר שלמדתי ממנו הוא שצריך לכבד את כל האנשים.

בשורה אחת: שימו לב לאנשים השקופים סביבכם - התעניינו בהם, אפילו רק באמצעות חיוך. 

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

החיים הכפולים של לידיה בירדס / ג'וזי סילבר

הוצאה: דני ספרים
תרגום: יואב כ"ץ
שנה: 2020
436 עמודים

לידיה ופרדי הם זוג כבר המון שנים, יש להם זוגיות טובה, אהבה גדולה והם עומדים להתחתן בקרוב.
אז מגיע יום הולדתה של לידיה, כולם קובעים לחגוג לה, ומי לא מגיע? פרדי, כי הוא פשוט מת.

כך מוצאת עצמה לידיה שוקעת לתהומות האבל והדיכאון.
עד שקורה משהו שגורם לה ליצור לעצמה חיים כפולים - חייה הרגילים והשגרתיים בהם היא מתמודדת עם האבל, הבדידות והקושי, וחיים נוספים בהם פרדי ממשיך לחיות והיא ממשיכה להתנהל יחד איתו בחייהם הקודמים, ביקום מקביל. הכפילות הזאת שואבת נפשית עד שלבסוף אין ללידיה ברירה והיא צריכה לקבל החלטות כדי להמשיך לחיות.

מזלה של לידיה שהיא מוקפת בתמיכה משפחתית אוהבת ללא תנאי, וגם בתמיכה של חברו הטוב של פרדי- ג'ונה, על אף שהחברות הזאת היא מורכבת ומעלה בלידיה הרבה זיכרונות כואבים.

זהו סיפור מאוד עצוב, על אהבה צעירה שנקטעה באיבה, על ההתמודדות עם האבל ועל חיפוש עצמי.
הספר כתוב בצורה מעניינת, אך לעיתים הרגשתי שהוא איטי ונמרח , והיה אפשר לקצר אותו.
לקח לי שבוע לקרוא אותו, כי היו חלקים שהרגשתי שהוא איטי ולא מתקדם.

לידיה עוברת מסע נפשי בספר. לעיתים הייתה תחושה שהיא בורחת מעצמה, מהסביבה, מהעולם, אולי אפילו מתנערת מאחריות, אבל מצד שני אי אפשר לשפוט אדם באבלו ובכאבו.

הסוף שהיה לדעתי די צפוי הצליח בכל זאת לרגש אותי, ואפילו הזלתי דמעה או שתיים.

בשורה אחת: לפעמים הטוב נמצא ממש לידך אבל צריך לעבור דרך ארוכה כדי למצוא אותו.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

אדמה אמריקאית / ג'נין קאמינס

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: עדינה קפלן
שנה: 2020
487 עמודים

כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה היה לי מאוד קשה להמשיך, ההתחלה כל כך מזעזעת שהרגשתי צורך לקחת פסק זמן ממנו, אבל ידעתי בוודאות שאחזור אליו.
אז כמובן שחזרתי, וכשחזרתי כבר לא הצלחתי להפסיק.

אירוע קשה ואכזרי פוקד את משפחתה של לידיה המתגוררת בעיר אפוקלפו שבמקסיקו.
לידיה מבינה כי עליה ועל בנה לוקה בן השמונה מרחפת אימת המוות.

מאותו הרגע לידיה לוקחת את לוקה ומבינה כי עליהם לנוס על נפשם, בכדי שגורלם לא יהיה זהה.
לידיה דוחסת ברגע מספר דברים חיוניים לתוך תרמיל ובורחת.
כך מתחיל מסע ההישרדות המצמרר של שניהם.

לידיה מבינה שהכל מכוון נגדה, ולכן כל אדם שרק חולף לידם הוא רוצח פוטנציאלי ואי אפשר לתת אמון באיש.
מסע הבריחה רצוף מכשולים, קשיים והרבה כאב, כשהחלום הוא לצאת מגבולות מקסיקו לכיוון ארצות הברית.

לא יצא לי לקרוא ספרים העוסקים במקסיקו ובמדיניות השולטת שבה.
בספר נחשפתי לעולם הקרטלים המטילים את אימתם על הציבור. האכזריות שולטת והחזק מנצח!
רבים מטובי התושבים מוצאים עצמם חיים בפחד קיומי, חלקם בוחרים לברוח ולהפוך מהגרים, כשגם עולמם של המהגרים מורכב ומסוכן.

לידיה היא אמא לביאה, היא מגוננת על בנה בכל מחיר! ולוקה שבה את ליבי בהתנהגות שלו, בחוכמתו, בבגרותו וברגישותו, הוא חווה טראומה ויוצא לדרך לא מוכרת תוך הבנה ושיתוף פעולה טוטאלי גם כשהוא רועד מפחד.

הספר קשה לקריאה ומלא בטלטלות רגשיות, המסע של לידיה ולוקה רצוף מכשולים וסכנות , כשלעיתים הם נאלצים להיכנס לתוך הסכנה בעיניים פקוחות ולב רועד, מחוסר ברירה.

על אף הקושי הרגשי בקריאת הספר לא הצלחתי להפסיק אותו - הייתי מרותקת, עצרתי נשימה, נשכתי שפתיים והזלתי דמעות, הרצון לדעת מה חוו בדרך ומה עלה בגורלם סיקרן וריתק אותי.

בעיני זהו ספר שחלה עליו חובת קריאה, וכשסיימתי לקרוא חשבתי לעצמי שחייבים להפוך אותו לסרט.

בשורה אחת: "מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך" (ניטשה)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

ויגדיס / ראון פליגנרינג

הוצאה: לסה
תרגום: שי סנדיק
שנה: 2020

כמה נפלא לקרוא ספר ילדים שעוסק בהעצמה נשית. ספר המספר על אישה שנולדה לעולם בו לנשים לא היה כוח והשפעה.

זהו סיפורה של ויגדיס, האישה הראשונה בעולם שמונתה לנשיאה.
ויגדיס נולדה וגדלה יחד עם הוריה ואחיה בכפר באיסלנד, אמם הייתה אחות ויושבת ראש של כל מה שאפשר, ותמיד האמינה בקידמה.

בילדותה לא כל האפשרויות היו פתוחות בפני נשים.
כשויגדיס חלמה להפליג בעולם כמלחית בספינה - אמרו לה מהר מאוד שתשכח מהרעיון, כי אין נשים מלחיות.
כשבגרה הייתה האישה הראשונה שאימצה תינוקת לבדה - גם זה היה חריג  בנוף.

מעולם ויגדיס לא תכננה להיות נשיאה, היא עבדה בתיאטרון ומאוד אהבה את עבודתה שם.
אך כעבור מספר שנים כאשר עמדו להתקיים בחירות והיו רק מועמדים גברים, המון אנשים שהכירו את ויגדיס לחצו עליה להגיש מועמדות.
בתחילה היא התנגדה בכל תוקף, לקח לה זמן להשתכנע אך בסופו של דבר היא הסכימה, ולא רק הסכימה אלא גם זכתה!
והשאר היסטוריה!

הספר כתוב כסיפור, משולב בקומיקס, ומעוצב באופן ייחודי ומקסים.
הוא מותאם לילדים בגילי הגן ואפילו לגדולים יותר (גם אני נהניתי ממנו).
המסר שהוא מעביר מאוד חשוב בעיני- שוויון האישה , וכוח רצון שיכול להוביל שינוי ולהזיז הרים אם צריך...

בשורה אחת: אין דבר העומד בפני הרצון

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

הזמנה לקילימנג'רו / תמי רש"ל

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
379 עמודים

זהו ספר על חברות ,על משפחה, על זוגיות ובעיקר על שני סרטנים- סרטן פיזי בגוף, וסרטן במוח- כסימבוליות לפגיעה בנפש.

רעות ותמר הן רופאות במקצוען, רעות רופאה מטפלת בתחום ההמטולוגיה, ותמר עזבה את הטיפול ובחרה בתחום המחקר.
הן עשו יחד את ההתמחות, חלקו חוויות ונקשרו בקשר חברי.

רעות מגלה כי הסרטן שלה חזר אחרי 25 שנה של שקט.
ההבדל הוא שאז הייתה נערה ועתה היא נשואה, אמא לשלושה ורופאה בעצמה המטפלת במקרים דומים לשלה.

היא פוגשת את חברתה תמר ומחליטה לשתף אותה בממצאים, ותמר מיד נרתמת  ללוות אותה במסע הלחימה.
הליווי של תמר מלווה בקונפליקטים מצידה, כיוון שהיא חברה אך גם רופאה.
תמר בעצמה מתמודדת עם טראומה שחוותה כשעברה אונס. ומאז נותרה במוחה צלקת שאינה מרפה, אך את זה היא שומרת לעצמה בסוד.

המילה שהכי הרבה חוזרת בספר היא המילה סרטן או לחילופין "הודג'קין" שזהו סוג הסרטן בו חלתה רעות.
הספר מתאר בעיקר את ההתמודדות עם המחלה, את השפעתה על הסביבה בכל הרבדים - המשפחה, הזוגיות, החברות והחיים שמשתנים.
לצד התיאורים האלה מתוארת גם ההתמודדות עם הטראומה והשפעתה על חייה של תמר.

כל אחת מהדמויות מתמודדת אחרת עם הכאב, עם הזוגיות ועם החלומות, כשברקע חלומן המשותף לכבוש את פסגת הקילימנג'רו.

אהבתי את החברות האמיצה, היפה ונטולת העכבות שמתעצמת לאורך הספר, על אף המרחק הפיזי.
אהבתי את ההתמסרות של תמר לתמיכה בחברתה ברגעים הקשים, בהתלבטויות, בכל שעה שרק נדרשה לכך.
אהבתי את דמותו של יובל בעלה של רעות, עם אהבתו הכנה לרעות, עם הדאגה לה ולילדים, גם כשהרבה פעמים הרגיש שהוא מחוץ לתמונה.

זהו סיפור מרגש שכל כולו עוסק כמעט בסרטן, ולכן אי אפשר לומר עליו שהוא ספר קליל.
ניכר כי נכתב על ידי רופאה שהיטיבה לתאר מונחים ותהליכים רפואיים, אם כי הצליחה להתאים אותם לשפת העם הלא מקצועית...

אני מאמינה כי מי שהנושא נוגע אליו (ולצערנו לרבים יש נגיעה בקרבה כזו או אחרת) יועשר מהספר,  כיוון שהוא מנגיש את עולמו של החולה עם החוויות/התחושות/הדילמות וכו'.

בשורה אחת: שרק נהיה בריאים!

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

קשורה בנפשו/ ליאור אנגלמן

הוצאה: כנרת זמורה דביר

שנה:2018

429 עמודים

היה לי מאוד קשה להשיג את הספר הזה, וכשסוף סוף הוא הגיע לספריה המקומית שלנו הבת שלי החליטה שגם היא רוצה לקרוא אותו…
כך יצא שהיא התחילה ואני גנבתי כמה עמודים בכל פעם שזנחה אותו לכמה דקות.. ( ולא היו הרבה הזדמנויות), יום שלם היא לא קמה מהספה עד שסיימה והוא סוף סוף הגיע לידי..

זהו סיפורם של 2 משפחות השונות לחלוטין, כל אחת מהמשפחות גרה מהעבר האחר של קו, אותו קו ירוק השנוי במחלוקת.
משפחת בן ארי- אמנון, תרצה והתאומים מיקי ועידן, מתגוררים בתל אביב. אמנון הוא איש האקדמיה הלוחם למען השלום, נגד הכיבוש וההתנחלויות. משפחה חילונית אתאיסטית כשרה למהדרין.

מנגד במצפה עודד גרה משפחת הייצלר, משפחה דתית, "מתנחלת" בכל המובנים. בלהה ואשר וששת ילדיהם , והבת הבכורה הילה שהיא אחת מגיבורי הספר.

אין קשר בין שתי המשפחות השונות כל כך, כל אחת חיה את חייה, כל אחת והאידאולוגיה שלה, אך רצה הגורל וטרגדיה אכזרית מקשרת בין שתי המשפחות הרחוקות שנות אור אחת מן השנייה.

זהו ספר על מלחמה ושלום, על שמאל וימין, על דתיים וחילוניים, ואולי הוא מעין משל למדינה שלנו הרב גונית, מלאת הדעות והסגנונות ואף על פי כן הוא אינו ספר העוסק בפוליטיקה, אלא באנשים ובאהבה. אהבת המולדת, אהבת הערכים, אהבת האדם, אהבת המשפחה והילדים ואהבה בין בני זוג.

הספר נטול קיטש (וזה היופי בעיני) ובכל זאת מצליח לתאר מנעד רחב של רגשות על הגבול הרחב שבין שמחה לעצב, אכזבה ותקווה, כעס ונחת. הוא מסופר מנקודת מבטם של רוב הדמויות העיקריות בעלילה, ומייצג את שני צידי המתרס ועל כן מצליח לשמור על אובייקטיביות הסיפור ולתאר תחושות, רגשות וחוויות מזוויות שונות.

הזוגיות היציבה, ומלאת הכבוד והאהבה בין אמנון לתרצה מתוארת באופן כל כך יפה על ידי בנם מיקי:

התאימה לו זוגיות בדיוק במינון שהכיר בבית הוריו. עידן היה מעיר להם לפעמים שהם נראים כמו זוג נזירים, אבל למיקי זה לא הפריע, אדרבה, הוא התפעל מן הכח שלהם לאהוב בסתר בלי להכריז על אהבתם בגלוי. מסיבה בלי תרועת חצוצרות ובלי זיקוקין דינור מצאה חן בעיניו יותר מפסטיבל ססגוני בכיכר העיר. הייתה לו תחושה שהאהבה של הוריו מוגנת מכל אהבה מוכרזת… ודווקא הוריו שכומסים את אהבתם לפני ולפנים, היו חסינים בעיניו (עמוד 249-250)

הספר קסם לי מהעמוד הראשון, השפה והסגנון שלו שבו את ליבי, עברית משובחת, משחקי לשון, אומנות של ממש! ועל כן גם בקטעים שהיו נראים לי מעט מייגעים פשוט נהניתי מעצם הקריאה.

לספר יש נגיעה בדיוק לתקופה זו של השנה – מוצאי חג הפסח, פאתי יום השואה ויום הזיכרון. יש לו נגיעה בכל לב יהודי ובמיוחד ישראלי, הוא מצליח לרגש ולתפוס את הלב כך שהיו קטעים שחשתי כמעט חסרת נשימה, ופה ושם גם הזלתי דמעה…

כל מי שנפשו נפש יהודי הומיה, שרוצה להכיר עוד גוונים וצדדים של הישראלי היפה ולהתרגש גם מסיפור אהבה – רוצו לקרוא!

בדירוג סמיילי: 🙂🙂🙂🙂 וחצי

אשת סודו / שרלוט פילבי

הוצאה: תכלת
תרגום: נעמה תורן
שנה: 2020
416 עמודים

מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר הזה לא האמנתי לאף מילה שלו - כל העלילה מתעתעת, כל אחת מהדמויות בספר מציגה זוית אחרת, ורב הנסתר על הגלוי.

זהו סיפורה של אנה המחליטה ביום בהיר אחד לעזוב את בעלה האוהב ואת בנותיה התאומות בנות השלוש, ללא סיבה ברורה לעין (לפחות לא בהתחלת הספר).
היא חיה חיי נוחות ומותרות ברמה גבוהה, יש לה קריירה מוצלחת ומטפלת צמודה לבנותיה ובכל זאת היא מחליטה להשאיר הכל מאחוריה.

ככל שמתקדמים בפרקים נחשף הרקע למעשה, אך מנגד הסיפור רק הולך ומסתבך.

התקשיתי להתחבר לדמותה של אנה - האישה שעוטפת עצמה בשקרים, ששמה את עצמה במרכז, שבוחרת לוותר על הטוב, שסדרי העדיפויות שלה תמוהים.

הספר הוא מותחן פסיכולוגי, ואע"פ שזה לא הז'אנר שאני בדרך כלל קוראת, התקציר סיקרן אותי.

בסופו של דבר מדובר בספר זורם, מסקרן, מתעתע, ולעיתים מבלבל. הספר מסופר משתי נקודות מבט שלכאורה אין קשר ביניהן וכנראה שחובבי הז'אנר ייהנו ממנו.

לי אישית הפריע שלא הצלחתי לתת אמון באף דמות בספר, לא ברור מי הטוב ומי הרע בסיפור, וכולם יוצאים נפסדים.

בשורה אחת: אם אין אני לי- מי לי?

בדירוג סמיילי: 🙂🙂🙂

קובי והג'ירף הכחול / כריסטינה ליטן

הוצאה: אגם
תרגום: גילי בר הלל סמו
שנה: 2020
30 עמודים

בכל בוקר קובי הג'ירף קם, וביחד עם עדר הג'ירפות איתו חי, הם עושים בדיוק את אותם הפעולות, כפי שעשו אתמול, וכפי שעשו שלשום.
הם לועסים יחד עלים מענפי העץ, שותים יחד מים מהשלולית, שוקעים יחד בתנומה וחוזר חלילה.

באחד הימים קובי מתעורר מאוחר ומגלה כי נשאר לבדו, הוא מאוד נלחץ ומתחיל לבכות. אז הוא נתקל ביצור מאוד דומה לו ,אך בצבע כחול.

הג'ירף הכחול עוזר לקובי למצוא את הדרך הביתה כשבדרך הם רואים דברים מעניינים: פרחים יפים, עדר של זברות ומאוד נהנים ביחד.
כשהג'ירף הכחול מבקש מקובי שיבוא איתו שוב  לטיול למחרת, הוא אומר שאינו יכול, כיוון שהוא צריך להצטרף בחזרה לעדר שלו ולהמשיך לבצע את אותן הפעולות כמדי יום.

הג'ירף הכחול מתעצב ופונה ללכת, אך אז קובי מציע לו להצטרף איתו לעדר שלו, ועל אף חששותיו בשל צבעו השונה הוא משתלב מצויין.

מאותו היום הם המשיכו בפעילות הקבועה, אך בכל יום עשו משהו קצת אחרת!

לאחרונה נושא השחיקה בחיים ובעבודה הוא נושא חם, והוא אכן נושא מאוד חשוב לדעתי.
אנשים שעושים את אותן הפעולות מדי יום, מתעייפים, מאבדים מוטיבציה וזה משפיע על מצב הרוח, על התפוקות ועל כל הסביבה.
גם ילדים לעיתים שונאים שגרה, ולכן הספר הזה כל כך חשוב עבורם.

הספר מתאר לילדים בצורה מקסימה את המצב הזה: השפה שלו מותאמת, האיורים שלו צבעוניים ושמחים, והעלילה כתובה באופן שירתק כל זאטוט בגיל מעון או גן.
המסרים שמועברים חשובים -  נושא קבלת השונה (הג'ירף הכחול משתלב בעדר של ג'ירפות צהובות) ולדעת ליהנות  מהשגרה, גם אם כל יום עושים את אותו הדבר- לעשות זאת קצת אחרת.

מצרפת את דעתם של ילדי משפחת קאופמן המתוקים:

קובי והג'ירף הכחול הוא ספר ילדים נפלא העוסק בערכים של חברות, אומץ וקבלת האחר תוך שימוש במוטיבים ההופכים את הספר לקליט בקרב הילדים. האיורים בספר מקסימים ומכניסים את הילדים לעולם דימיוני מופלא. אין ספק שילדיי כבר בחרו בקובי והג'ירף הכחול לסיפור האהוב שלהם לפני השינה. 

בשורה אחת: אם תהיו ערים למתרחש סביבכם - תגלו דברים נפלאים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀