הוצאה: תכלת
תרגום: נעמה תורן
שנה: 2020
416 עמודים
מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר הזה לא האמנתי לאף מילה שלו - כל העלילה מתעתעת, כל אחת מהדמויות בספר מציגה זוית אחרת, ורב הנסתר על הגלוי.
זהו סיפורה של אנה המחליטה ביום בהיר אחד לעזוב את בעלה האוהב ואת בנותיה התאומות בנות השלוש, ללא סיבה ברורה לעין (לפחות לא בהתחלת הספר).
היא חיה חיי נוחות ומותרות ברמה גבוהה, יש לה קריירה מוצלחת ומטפלת צמודה לבנותיה ובכל זאת היא מחליטה להשאיר הכל מאחוריה.
ככל שמתקדמים בפרקים נחשף הרקע למעשה, אך מנגד הסיפור רק הולך ומסתבך.
התקשיתי להתחבר לדמותה של אנה - האישה שעוטפת עצמה בשקרים, ששמה את עצמה במרכז, שבוחרת לוותר על הטוב, שסדרי העדיפויות שלה תמוהים.
הספר הוא מותחן פסיכולוגי, ואע"פ שזה לא הז'אנר שאני בדרך כלל קוראת, התקציר סיקרן אותי.
בסופו של דבר מדובר בספר זורם, מסקרן, מתעתע, ולעיתים מבלבל. הספר מסופר משתי נקודות מבט שלכאורה אין קשר ביניהן וכנראה שחובבי הז'אנר ייהנו ממנו.
לי אישית הפריע שלא הצלחתי לתת אמון באף דמות בספר, לא ברור מי הטוב ומי הרע בסיפור, וכולם יוצאים נפסדים.
בשורה אחת: אם אין אני לי- מי לי?
בדירוג סמיילי: 🙂🙂🙂
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה