הוצאה: כתר
תרגום: סיוון מדר
שנה: 2025
318 עמודים
כשלידיה מגיעה לעבוד לראשונה במועדון גיל הזהב, היא בטוחה שהיא הולכת לבלות עם חבורת קשישים במשחקי ברידג' והרכבת פזלים, אבל להפתעתה היא מגלה שמדובר בחבורה מגוונת ועליזה של אנשים מעל גיל 70 שמעדיפים בהחלט קוקטיילים וחגיגות.
בין בני החבורה ישנו ארט, שחקן מובטל שהופך לקלפטומן, דפני, שהיא באופו כללי לא מחבבת אנשים, אין לה חברים, והיא רגילה לדבר עם העציצים שלה, יש גם כלבה ששמה המחייב הוא מרגרט תאצ'ר והיא הופכת לכלבה של כולם. כל אחד מהקבוצה מביא איתו סיפור וסודות מהעבר, וביחד הם הופכים לחבורה מלאת סיפורים ואקשן.
באחד הימים מגיעים למקום נציגי מועצת העיר ומודיעים על כוונתם להרוס את המבנה בו שוכן המועדון, במבנה הזה פועל גם גן ילדים, שבלעדיו הרבה הורים יהיו בבעיה. בעקבות זאת הקשישים יחד עם ילדי הגן מחליטים להתאחד ולהילחם בגזרה.
מאוד אהבתי את ספריה הקודמים של קלייר פולי ואת סגנון הכתיבה שלה, וכבר משם הספר והכריכה היתה לי תחושה שאוהב גם אותו.
הספר השנון הזה שמצד אחד הוא מצחיק, ומראה לנו שגם בגיל השלישי אנשים יודעים ורוצים ליהנות מהחיים, מביא גם נקודות למחשבה וסיפורים לא פשוטים, ואפילו מרגשים.
הספר עוסק למעשה בשני הקצוות של החיים - קבוצת הפעוטות מול קבוצת הקשישים, ומסתבר שיש הרבה מכנה משותף ביניהם, והם מסתדרים נהדר ביחד.
לסיכום - ספר שכיף לקרוא, מלא בצחוק וסרקזם, אבל גם בעצב וכאב. מומלץ!
בשורה אחת: "...אי אפשר להגיע לגיל שלנו עם עבר נקי מטעויות, אלא אם כן לא עושים כלום בחיים. הטריק הוא לנסות להקפיד שהמעשים הטובים יכריעו את הכף." (עמוד 274)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה