הוצאה: תכלת
תרגום: דנה טל
שנה: 2024
304 עמודים
" לפעמים פשוט צריך לקחת סיכונים, במיוחד כשזה עושה אותך מאושר." (עמוד 33)
במאי 1933 כשהקיץ כבר אמור להגיע ,באופן מפתיע התחוללה סופת שלגים שצבעה את העיר סיאטל בלבן. באותו לילה ורה מנשקת את בנה דניאל, משכיבה אותו לישון ויוצאת למשמרת לילה בבית המלון בו היא עובדת.
כשהיא שבה בבוקר הביתה, אחרי משמרת מפרכת, היא מגלה למרבה ההפתעה כי בנה נעלם.
בעת שיטוטיה וחיפושה אחריו ברחובות היא מוצאת את הדובי שלו זרוק בשלג, אך אין שום זכר אליו.
במאי 2010, כשמונים שנה מאוחר יותר, מתרחשת שוב סופת שלגים חריגה בעיר. קלייר נשלחת מטעם העיתון בו היא עובדת לנסות למצוא כתבה מעניינת על הסופה החריגה שמתרחשת פעם בעשרות שנים.
כשהיא מתחילה לחקור את הסופה הקודמת שהתרחשה בשנת 1933 היא מוצאת סיפור על ילד שנעלם, על אמא עם לב שבור ועל תעלומה שלא נפתרה.
ליבה של קלייר גם הוא שבור, ולכן היא מתחברת לסיפור המסתורי ומחליטה לחקור ולגלות מה עלה בגורלו של הילד.
הספר עוסק בסופה חורפית, אבל הוא עוסק גם בסופה רגשית המתחוללת בליבם של אנשים עם לב שבור. ורה שאיבדה את בנה ולא מצליחה למצוא אותו וקלייר שמנסה להתגבר על טרגדיה ששברה את ליבה.
הספר מעניין וזורם מאוד לקריאה, ולמעשה סיימתי אותו בערך ביום.
יש בו חלק היסטורי המספר עד כמה בשנות ה-30 של המאה הקודמת לעניים כמעט ולא היה ערך, הם נלחמו על כל סנט כדי לשרוד , והמעמד שלהם היה בשפל, לעומת העשירים המכובדים שחיו חיי נוחות עם משרתים ומותרות, מנותקים לחלוטין מהמעמד הנמוך.
שני הסיפורים בספר מעניינים, כל אחד מהסיפורים עוסק בהתמודדות עם קשיים, משברים וטרגדיות, יש בו הרבה כאב לב והחמצה עד לסוף המרגש.
בשורה אחת: "הדברים הכי קשים הם בסופו של דבר הכי מתגמלים." (עמוד 109)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה