הוצאה: מודן
תרגום: דורית בריל-פולק
שנה: 2024
392 עמודים
ליסה סי בספריה חושפת את הקוראים לתרבויות שלא הכרנו ובעיקר לתרבות הסינית. גם הפעם הספר עוסק בתקופת הקיסרות בסין דרך סיפורה של יון-סיין.
יון-סיין היא בת המעמד הגבוה , מגיל קטן קושרים את כפות רגליה כמקובל במעמדה, ומלמדים אותה מה תפקידה כאישה - בעיקר להיות כנועה וצייתנית.
בגיל 9 אימה מתה במפתיע והיא נשלחת לבית האחוזה של סבה וסבתה. סבה וסבתה הם רופאים המטפלים ברפואה סינית, ויון-סיין מבלה הרבה בחברתם ותוך כדי לומדת את רזי המקצוע, כשסבתה מכשירה אותה בעיקר לטפל ברפואת נשים. כחלק מלימודיה היא נחשפת ללידות וכך היא מכירה את מיי-לינג, בת גילה, ביתה של המיילדת, והן הופכות לחברות טובות.
כאשר יון סיין נישאת היא עוברת לבית בעלה והופכת לרכושו ולרכוש משפחתו, היא מחוייבת לציית לחמותה ואסור לה לצאת מהאחוזה, לא לעסוק במקצוע הרפואה, ובטח שלו להיפגש עם מיי-לינג שהופכת למיילדת בעצמה, מקצוע שנחשב נחות.
יון סיין מתקשה לוותר על כל מה שלמדה ועל קשריה עם מיי לינג, הגעגועים מובילים אותה לנהוג בדרכים לא שיגרתיות ואט אט היא מצליחה לשנות חלק מחייה.
"יצירת קשרי חברות עם אדם אורכת חיים שלמים, אבל אפשר לאבד חבר בתוך שעה." (עמוד 286)
יון סיין היא הגיבורה הראשית בספר, היא עוברת המון חוויות בספר הן כילדה והן כאישה בוגרת, למרות הכל היא נשארת בעלת חמלה, ועם רצון לעזור למי שצריך , גם אם הוא לא במעמדה, כשלפעמים היא לוקחת סיכונים מאוד גדולים.
מדובר בספר מרתק שאין בו רגע אחד משעמם, הקריאה בו מושכת והדפים רצים.
לאורך הספר נחשפים לתרבות מרתקת עם מנהגים ייחודיים, תרבות שהיא פרימיטבית ובה לאישה כמעט ואין ערך, אך יש אחוות נשים מיוחדת, ושהמעמד הגבוה שולט.
נהניתי מאוד לקרוא את הספר, אם כי הקטעים על קשירה כפות הרגליים היו מזעזעים בעיני וקשים לקריאה- גם מבחינה פיזית (הכאב וכו') וגם מבחינה נפשית - השגת השליטה בנשים כתוצאה מכך (הנשים בקושי יכולות ללכת ובטח שלא לרוץ).
בשורה אחת:"...טוב יכול לצמוח מקשיים, ניצחון יכול לנבוט ממצוקה." (מתוך הספר)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה