בואי הביתה / איה אנגל

הוצאה: שתים
שנה: 2022
255 עמודים

החיים של שירה דותן הראל בסך הכול די טובים - יש לה זוגיות טובה עם בעל שהיא אוהבת, יש לה שני ילדים מקסימים, סבתא שהיא מאוד קשורה אליה, עבודה שהיא אוהבת, אמא קרייריסטית מדי ואבא שמחפה על כך.

אבל אז כואב לה הראש מאוד, והרופאים מחפשים את הסיבה ולא ממש מוצאים. וכשהיא מעבירה שבעה ימים בבית חולים היא מוצאת את הזמן לעשות חשבון נפש.

בעלה ניהל רומן, והיא כבר לא מבינה אם כל מה שהיה ביניהם הוא אמיתי, האם אפשר לחזור לתת אמון?! האם אפשר להישאר בזוגיות עם מישהו ששיקר לך?
הם עוברים טיפול זוגי שמציף את כל הרגשות ומאלץ אותם להתמודד עם האמת. ואז גם שירה בעצמה מתאהבת בבוס שלה, או לפחות ככה היא חושבת. 

הספר מסופר בזמן האשפוז של שירה, כשאיתן בעלה לא עוזב אותה כמעט לרגע. בין לבין באים לבקר אותה בני המשפחה והחברים הקרובים, ותוך כדי היא נזכרת בכל מה שקרה לפני האשפוז ובעיקר בשנה האחרונה שלה. אז היא מבינה שהיא צריכה לקבל החלטות ולבחור מי האנשים החשובים לה באמת, והאם היא צריכהבכלל לחזור הביתה?

לאיתן ושירה יש זוגיות מופלאה ואפילו ראויה לקנאה, הם אוהבים אחד את השנייה, הם החברים הכי טובים, והכל פועל ביניהם בהרמוניה מושלמת, אבל הבגידה השאירה טעם חמוץ והרסה את כל הטוב הזה.  

שירה היא אישה אמיצה שמעיזה לומר את אשר על ליבה ומתעמתת עם האמת גם כשהיא מאוד כואבת. על אף שהיה עצוב לקרוא שבסופו של דבר גם היא "נפלה".

זהו ספר חמוד מאוד, הכתוב בשפה יפה וקולחת ומעלה תהיות על מהי זוגיות טובה, ועל כמה צריך להשקיע בה כל הזמן כדי שלא תתמסמס. 

לי באופן אישי כאב לקרוא על כל הבגידות בספר, הספר כאילו נותן סוג של לגיטימציה לבגוד במקרים מסוימים, במקום פשוט לטפל בקשר ולהציל אותו רגע לפני. אבל מצד שני עצם הקריאה על כך מעוררת מחשבה וגורמת לקורא לחשוב על סדרי העדיפויות הנכונים בחיים.

בשורה אחת: "אבל הח*א הקטן הזה פתח את הדלת ומי שפותח את הדלת צריך לדעת שרוח פרצים יכולה להיכנס." (עמוד 140)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀