חפש בבלוג זה

יום שבת, 30 באוקטובר 2021

צורתה של משפחה / שילפי סומאיה גוודה


הוצאה: כתר
תרגום: אורית הראל
שנה: 2021
357 עמודים

"...ככה אתם יכולים לראות שהעולם האמיתי לא נראה בכלל כפי שציפיתם; ממרחק, הכול נראה קטן יותר, פשוט ושקט יותר. העולם האמיתי הוא כולו אשליה. הכול בעיני המתבונן." (עמוד 205)

קרינה גדלה במשפחה אמריקאית טובה ומוצלחת, שני הוריה בעלי קריירה מבטיחה, ויש לה אח שסה"כ היא אוהבת.
בכל יום קרינה שומרת על אחיה פרס לאחר חזרתם מבית הספר, עד שאימה חוזרת מהעבודה. לרוב היא דאגה שיתעסק בענייניו כדי שהיא תוכל להתעסק בענייניה, כמו מתבגרת טיפוסית.
באחד הימים עת קרינה עסוקה בענייניה יש שקט מוזר, ואז קרינה מגלה כי אחיה טבע בבריכה.

הטרגדיה הזאת מפרקת את המשפחה, כל אחד שוקע בענייניו - האב מנסה להסיח את דעתו בעבודתו התובענית, האם - מנסה לחזור לשורשיה ההודים, ולהתחבר לרוחניות שבה, וקרינה שוקעת ברגשות אשם וכאב קשה מנשוא, אך נדמה שהוריה השקועים בעצמם ובאבלם לא מודעים לכך.

כעבור שנים, עת קרינה מתחילה ללמוד באוניברסיטה, היא מנסה לשקם את עצמה באמצעות חברים חדשים, עבודה ולימודים שהיא אוהבת, אך בסופו של דבר היא שוב מסתבכת במערכות יחסים מורכבות המעוררות מחדש את כאביה, ומאלצות את הוריה לעזוב הכל ולשים אותה במקום הראשון.

הספר מתחיל בצורה מרתקת ומתאר טרגדיה נוראית ואת דרכי ההתמודדות השונות של אנשים הקשורים לטרגדיה. 
זהו סיפורה המרגש של משפחה נורמטיבית שמתפרקת מתוך הכאב, שבמקום להתאחד ולהודות על מה שנשאר, בוחר להתרחק באופן לא מכוון אחד מהשניה.

קרינה היא הגיבורה העיקרית בספר ורוב הספר מסופר מנקודת מבטה, אך חלק מהפרקים מביאים גם נקודת המבט של כל אחד מהוריה ואפילו של פרם אחיה המת.

ככל שמתקדם הספר העלילה מסתבכת ויש תחושה שמחברת הספר ניסתה להעמיס התרחשויות שחלקן הופכות את הספר לקצת תמוה בעיני, והיו אפילו קטעים ששקלתי לנטוש, אך למזלי המשכתי עד לסופו המרגש.
בסופו של דבר מדובר בספר מעניין, אך ארוך מדי ומסועף מדי לטעמי.

בשורה תחתונה: "... אבל איש אינו מסוגל באמת להעניק לכם קסם. כולם יודעים שאדם צריך למצוא בתוך עצמו את הקסם." (עמוד 205)

בדירוג סמיילי:😀😀😀 וחצי

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה