עד שהנשמה תצוף / אורי שורצמן

הוצאה: אריה ניר. מודן
שנה: 2021
384 עמודים

ד''ר סופי שקד היא מתמחה בפסיכיאטריה בבית חולים לבריאות הנפש, במהלך התמחותה היא מתמודדת עם מגוון רחב של מטופלים שחלקם במצב קשה.

באחד הימים מגיעה לבית החולים צעירה בשם נועה, שנראית מנותקת מהעולם - היא לא מדברת, לא מתקשרת ולא מתפקדת כלל.
ד''ר סופי מרגישה דחף לא מוסבר לטפל בחולה הזאת ולהציל אותה. בהתחלה היא מנסה בדרכים הקונבנציונאליות ולא רואה שום שינוי, אך אז היא מתוודעת לאבקה בשם איבוגה המשמשת לטקסים פולחניים באפריקה ומסייעת במצבים של שינוי תודעה. היא מחליטה להתעקש ולקבל אישור לטפל בנועה באבקה זו.

אט אט נחשף סיפורה של נועה בעת שהותה בברזיל כאשר התנדבה והתגוררה בבית חולים למצורעים, שם נחשפה לסדרת רציחות פולחניות עד שכמעט מתה בעצמה.
בהתחלה לא ברור האם סיפוריה של נועה הן מציאות שקרתה או הזיות, ואם מדובר בהזיות האם יש בהן גרעין של אמת? ככל שהטיפול מתקדם מתבהרת התמונה יותר ויותר.

במקביל מסופר גם על בעלה של סופי העובד כחוקר במעבדה ויש לו תחביבים קצת מוזרים.

כיוון שאני בעצמי עובדת בבית חולים פסיכיאטרי הרגשתי הזדהות עם חלקים מהספר, ולכן נהניתי לקרוא על כך.

סיפוריהן של סופי ושל נועה מעניינים ומעלים סוגיות חשובות הן מהצד של סופי כרופאה פסיכיאטרית הנאלצת לעיתים להילחם במוסכמות הטיפול הקונבנציונאלי, והן מסיפורה של נועה על החיים בברזיל, על הנידוי החברתי של המצורעים ועל פשעים מטויחים.

סיפורו של בעלה של סופי השזור בספר קצת קלקל לי את הקריאה. הוא מוזר, קצת פרובוקציוני, ולא תרם להתפתחות העלילה, לטעמי אפשר היה לוותר עליו.

בסיכומו של דבר חובבי דרום אמריקה (ומדינות עולם שלישי) וסיפורים על בריאות הנפש ייהנו מהספר.

בשורה אחת: "יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע..." (זוהר ארגוב)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀