הוצאה: ידיעות ספרים
שנה: 2018
395 עמודים
עלי וסער נולדו באותו יום, אחד בירושלים ואחד בשכם, מספרים כי ביום שנולדו השמים היו אדומים.
כל אחד גדל בסביבה שונה, משפחה שונה ותרבות אחרת. יום אחד דרכיהם מצטלבות בארה"ב במחנה למנהיגים צעירים. שם הם הופכים לחברים טובים, שהופכים לשלישיה, יחד עם ג'ני אמריקאית יהודיה, שגם מגיעה למחנה הזה.
ג'ני היא גם מושא אהבתם של 2 הבחורים , היא עצמה אוהבת את שניהם לסירוגין לאורך הסיפור, ובכל זאת הם מצליחים לשמור על קשר טוב ואמיץ.
החברות מתחזקת והם שומרים על קשר לאורך מספר שנים, נפגשים, מארגנים טיולים, חוגגים באירועים אחד של השני. סוג של אוטופיה לקשר בין יהודים לפלשתינאי.
עד שמתחילה אינתיפאדת אל אקצא – סער מתגייס לצה"ל ליחידה מיוחדת, הגזרה מתחממת, והעניינים מתחילים להסתבך…
הם כבר לא בקשר ישיר (לפעמים במיילים דרך ג'ני), אבל מאחורי הקלעים הקשר הופך למלחמה עקובה מדם, והם בעצם הופכים לאויבים.
עד לסוף בו הם נפגשים אי שם באפריקה, ויודעים שרק אחד יצא חי.. (כך הספר מתחיל ולכן אני מרשה לעצמי…).
הספר מסופר בגוף ראשון, לסירוגין מנקודת מבטו של סער ומנקודת מבטו של עלי. בהתחלה הסופר מצליח לגרום לנו לאהוב ולהזדהות עם 2 הדמויות שהופכות בעצם לאויבות. כמובן שאי אפשר לשמור על אובייקטיביות לאורך כל הסיפור, ובהמשך ההזדהות היא כמובן עם סער הישראלי הלוחם שרוצה להגן על המדינה ועל תושביה.
הספר מותח, סוחף, כתוב יפה ומפתיע .
אע"פ שזה לא סיפור אמיתי, זה גורם לנו להעריך את כל אנשי הצללים שמסכנים את חייהם כדי להגן עלינו.
לסיכום- מומלץ מאוד
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה