הוצאה: ספר לכל
תרגום: נעמי גליק-עוזרד
שנה: 2018
332 עמודים
זהו סיפור המסופר כיומן אישי של בחורה שעולמה התהפך עליה ברגע אחד של שכרון חושים וחוסר תשומת לב. רגע שבגללו מצאה את עצמה מאוחר יותר נלחמת להשיג את הצרכים הבסיסיים ביותר כדי לחיות ולשרוד.
בשנת 1883,בגיל 22 לילי דה יאנג מתייתמת מאימה . בת דודתו של האב עוברת לגור איתם ולילי מגלה שהיחסים ביניהם לא לגמרי תמימים. כתוצאה מכך אביה, בעל עסק לבניית רהיטים, מנודה חברתית מהקהילה הדתית שנקראת "עמותת הידידים", והיא אינה מורשית להמשיך לעסוק במשרתה כמורה.
אחיה פיטר המיועד לרשת את העסק של אביה ועוזרו האישי של אביה יוהאן, מחליטים לעזוב את הכל מאחור, לנסוע לעיר הגדולה ולהתחיל שם חיים חדשים. רגע לפני שהם עוזבים יוהאן מבטיח ללילי הבטחות יפות של אהבה ,ואומר לה כי ברגע בו יסתדרו ויתמקמו מיד יקראו לה להצטרף אליהם.
ברגע אחד של פיתוי ואמונה עיוורת באהבה היא נכנעת לתשוקה. לוקח מעט זמן עד שהיא מגלה את התוצאות ומבינה שהיא בהריון. יוהאן ופיטר נעלמו ללא זכר. לילי ממתינה בקוצר רוח למכתב מהם שממאן להגיע, והיא נותרת חסרת אונים.
מתוך ניסיון להסתיר את מצבה העגום, היא מחפשת פתרון לבושה, בורחת מהבית, ופונה למעון צדקה לנשים בהריון שאינן נשואות. מטרת המעון היא לסייע לנשים במצב זה לעבור את תקופת ההיריון והלידה במקום מסתור. לאחר הלידה הילדים נלקחים ונמסרים לאימוץ, כך שאותן האימהות תוכלנה להסתיר את ה"כתם" הזה בחייהן.
זהו גם תכנונה של לילי: לאחר הלידה למסור את בנה/ביתה ולחזור לחייה הקודמים. אך כאשר מגיע הרגע והיא נדרשת לכך, היא מרגישה שאינה מסוגלת להתנתק מביתה ומכאן ואילך עוברות עליהן תלאות רבות.
זהו ספר על אומץ לב, על אישה שבניגוד לכל המוסכמות החברתיות, המתאימות לאותה התקופה, מחליטה לעשות הכל למען ביתה. היא לוחמת למען הזכות הבסיסית של ביתה לאהבת אם ולמען התקווה שיום יגיע והחיים שלהן יהיו טובים ויפים יותר. באופן יוצא דופן היא מוכנה לסבול פיזית (מחסור, כאב, רעב וכו') ונפשית (נידוי חברתי) למען האיחוד שלהן.
הספר מלא בכאב המבוסס על סיפורים אמיתיים מתקופת המאה ה-19, על נשים אומללות ,שלרוב מתוך אונס נכנסו להריון, והגברים האחראים למצבן נעלמו או התכחשו, וכך הן נאלצות לעבור את תקופת ההיריון והלידה בנידוי חברתי, ולבסוף לוותר על היקר להן מכל.
יאמר לזכותן של מנהלות המוסד במקרה של לילי שהן בהחלט ניסו להקל ולעזור לאותן נשים אומללות. אך עם כל זאת המטרה הייתה אחת, לפיה התינוק/ת שייוולדו לא יישארו אצל אמם, וזה מה שכל כך כואב.
הספר מרתק וכתוב בצורה יפה, הסיפור של לילי מסקרן ומותח. אין ספק שנהניתי לקרוא אותו, אע"פ שקשה לומר שנהניתי מלכאוב את תחושותיה ורגשותיה של לילי.. הספר גורם לנו להודות כל יום על החיים השגרתיים שלנו עם ילדנו, ועל הזכות הבסיסית לאהוב אותם ולדאוג להם.
לסיכום ממליצה בחום!
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה