הוצאה: עצמית
שנה: 2016
234 עמודים
בדרך כלל בראש השנה אני לא קוראת ספרים, זהו יום של תפילות, ארוחות וזמן משפחתי.
השנה הרבה מפגשים משפחתיים בוטלו, ובאדיבותה של אחותי התגלגל לידי הספר הזה, שעוסק בחשבון נפש, ומצאתי אותו בדיוק מתאים ליום של חשבון נפש.
שרה, מחברת הספר, בחרה לספר על פיסה מחייה, פיסה כואבת שהתרחשה לפני כעשרים שנה.
היא חוזרת לתקופה של היותה חלק ממשפחה קטנה וצעירה - זוג ושלושה ילדים. בדיוק כשהכל נראה טוב, וטרם הספיקה לעכל שהיא אימא לשלושה, פוקדים אותה שני אסונות.
אחד האסונות מאלץ אותה לגדל ילדה שנולדה עם מום נדיר ועם סיכויי החלמה אפסיים.
באותה תקופה נוראית של כאב עצום, שרה מתמודדת עם התחבטויות נפש, עם רגשות אשם, עם תגובות של הסביבה, עם מבטים מרחמים אך מנגד היא גם נחשפת לאנשים טובים, למתנדבים, לצוותים רפואיים שמסייעים לה בכל דרך שהם יכולים.
במשך עשרים שנה שרה הדחיקה את הכאב והטרגדיות, אך החליטה בעת כתיבת הספר לפתוח הכל ולהתמודד שוב עם העבר, אולי כדי לנסות לסגור קצוות שנשארו פתוחים ולהעביר מסר.
הספר כתוב בכתיבה קלילה ובפרקים קצרים וסיימתי אותו בשעות ספורות. אהבתי מאוד את העיצוב המיוחד שלו שניכר כי הושקעה בו חשיבה.
במהלך הספר משולבים קטעי חיזוק ששרה רשמה, שגרמו לי להרהר עליהם, גם המסר שכתבה בסוף חשוב ומחכים, וכפי שרשמתי מתאים בדיוק לפתיחתה של שנה חדשה.
בשורה אחת: לכל מה שקורה לנו יש סיבה, גם אם לעיתים אנחנו מבינים אותה רק בדיעבד.
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה