הוצאה: ידיעות אחרונות ספרי חמד
שנה: 2019
327 עמודים
תחום בריאות הנפש הוא תחום מסקרן ומלא סימני שאלה. נדמה כי הוא מקבל יחס הרבה פחות אוהד ורגיש מאשר תחום המחלות הפיזיות.
כאחת שעובדת במרכז לבריאות הנפש גהה, אני רואה חשיבות להציג גם את התחום הזה לעולם ולהעניק לו את החשיבות לה הוא ראוי.
יודה בן ה12 גדל לבד עם אמו, בדירה מעל שוק מחנה יהודה שקיבלה אמו בירושה . כל חייו יודה גדל בידיעה שאין לו אבא – אביו מת.
יום בהיר אחד אמו מודיעה לו כי הם נוסעים לפגוש את אבא שלו. יש לו חצי שעה להסתגל לרעיון שיש לו אבא והוא רופא פסיכיאטר. באותה פגישה הוא ממתין בחוץ ולא פוגש את אביו, אך אז מתעוררים בו ניצני הסקרנות למצוא אותו ויהי מה, והוא מתחיל לרקום תכניות כיצד לפגוש אותו.
הספר מסופר מנקודת המבט של יודה המנסה להתנהג כבוגר, אך הוא בכל זאת עדיין ילד, כשברקע מתואר ההווי הייחודי של שוק מחנה יהודה בפרט ושל ירושלים בכלל..
יודה כובש בקסמו וכולם אוהבים אותו – בעלי הבסטות בשוק, סרן אבוט שומר השוק – שמאז שחזר מהמלחמה לא מחליף את מדיו, ואפילו שחקני רחוב קבועים.
לכאורה הספר הוא סיפור על ילד שגדל רק עם אמו, וסקרן למצוא את אביו, אך לא רק, הספר עוסק במגוון הפרעות נפשיות והתייחסות האדם והסביבה אליהם. נדמה כי הסופר רצה להעביר כאן מסר סמוי על יחס הסביבה הפחות מקבל לרוב להפרעות נפש, כשבספר הוא מראה לנו שגם האדם הפגוע בנפשו – הוא עדיין אדם, וגם כלפיו ראוי לגלות רגישות וחמלה אנושית..
ליודה לדוגמא, יש הרבה הרגלים שהוא ממש רוצה להתפטר מהם , כמו – לדפוק על תיבת הדואר פעמיים לפני שנכנס הביתה, להשוות בין החורים במכנסיים ועוד ועוד. עד שלא יקיים את אותם הרגלים, המחשבות שלו לא יאפשרו לו להתרכז בכלום….
הוא חולם ומנסה לעשות הכל כדי להיגמל מהם – אולי אביו הפסיכיאטר יסייע לו?!
לאורך הספר יודה לוקח על עצמו משימות ומתייחס אליהן בכל הרצינות. בעזרת מרץ הנעורים והתום שלו הוא מנסה לכבוש את היעדים שהציב לעצמו ולרוב גם מצליח.
בתיאורים כובשים ולעתים משעשעים הסופר מצליח לחבר אותנו לדמויות בספר, ובעיקר לדמותו של יודה .
זהו ספר על ילד אמיץ ורגיש, על הפרעות נפש, על חד הוריות וגם על ירושלים.
מומלץ!
בדירוג סמיילי:😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה