הוצאה: מודן
תרגום: דפנה לוי
שנה: 2019
535 עמודים
זהו רומן אמיתי ומשובח על כל מרכיביו, נראה כי הסופרת ניסתה להכניס בעלילה את כל סוגי ההתרחשויות האפשריות- אובדן, רומנטיקה, מתח, ואפילו אקשן. אולי דווקא העומס הזה הקשה עלי להתמסר לספר מההתחלה, וגרם לי לקרוא חלקים ממנו בעצלתיים.
ג'וליה פסנתרנית מחוננת, המופיעה ברחבי העולם, חווה טרגדיה משפחתית כואבת , עוזבת את צרפת וחוזרת להתגורר באנגליה, בקרבת אחותה ואביה.
אחותה אלישיה מזמינה אותה לבוא למכירה פומבית באחוזת וורטון פארק, היא מצליחה לעורר בג'וליה ניצוץ סקרנות ואולי ניצוץ חיים בתקופה העגומה שעוברת עליה, וג'וליה נענית להזמנה.
האחוזה מעוררת זכרונות ילדות בג'וליה, סבה וסבתה התגוררו בה – סבה היה הגנן, וסבתה משרתת אישית, בילדותה העבירה שעות עם סבה בחממות ובחקר הצמחים המיוחדים שצמחו שם.
בעת המכירה היא פוגשת את קיט קרופורד יורש האחוזה, והם נזכרים בפגישתם בילדות. קיט המוצא יומן בבית סבה וסבתה מחליט להביא לה אותו.
ג'וליה הסקרנית מחליטה לחקור אודות היומן המסתורי- היא נוסעת לבקר את סבתה אלזי, וסבתה המהססת בתחילה, מחליטה לספר לה את הרקע של היומן ואת ההיסטוריה המורכבת של משפחת קרופורד , ואולי לפתוח תיבת פנדורה.
מכאן העלילה מתפתחת, מתגלים סודות, נרקמות מערכות יחסים, נשברים לבבות, נפתחים פצעים אך גם נרפאים, חווים טלטלות רגשיות ומנסים לשקם הריסות…
העלילה בספר נעה בין אנגליה של טרום המלחמה, כשעדיין היו לורדים וגברות מעודנות, נשפים, שמלות, ריקודים ומסיבות.. כדי למצוא חתן הגון היה צריך לצאת למסע היחשפות וייחצון, ובין אנגליה המודרנית כשהאחוזה בעלת ההיסטוריה המפוארת מתפוררת, וצריך במידה מסוימת לשקם את ההריסות.
הספר מזכיר במידה מסוימת אופרת סבון מקסימה – מעל 500 עמודים המכילים מנעד רגשות נרחב – אהבה, שנאה, ייאוש, תקווה, עצב, כאב, שמחה, קנאה וחמלה.
בחלקו הראשון הוא נע באופן יחסי על מי מנוחות, אולי הוא מהווה סוג של הכנה לחלקו השני של הספר. בחלקו השני יש תחושה של רכבת הרים רגשית, כשבכל מספר עמודים מתרחשת תפנית כלשהי בעלילה או נחשף סוד, ועד לנקודת הסיום קשה להניחו מהיד, רק אז מצליחים סופסוף לנשום לרווחה.
הספר אינו רומן היסטורי טיפוסי, אפשר לומר שעל תקופת המלחמה הסופרת די מדלגת, ולכן גם מי שאינו חובב את הז'אנר ייהנה מרומן רומנטי מלא התרחשויות ותהפוכות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה