חפש בבלוג זה

יום רביעי, 20 באוקטובר 2021

אדוארד היקר / אן נפוליטנו


הוצאה: אריה ניר, מודן
תרגום: יובל אהרוני
שנה: 2021
342 עמודים

את הספר הזה הזדמן לי לקרוא בדיוק כשבעלי תיכנן לנו חופשה בחו"ל, אז אקדים ואומר שאני ממש לא ממליצה לחזור על הטעות שלי! לעולם אין לקרוא ספרים על מטוסים שמתרסקים לפני טיסה...

בוקר אחד ממריא מטוס מניו יורק ללוס אנג'לס, במטוס ישנם כ-190 איש וביניהם אדוארד ומשפחתו - הוריו ואחיו, הם עושים דרכם לביתם החדש לקראת חייהם החדשים בלוס אנג'לס.

למרבה הצער המטוס לא מגיע אל היעד המבוקש ומתרסק. בטיסה זו יש רק ניצול אחד - אדוארד בן ה-12.

אדוארד מאומץ ע"י קרובי משפחתו, אך מתקשה למצוא את מקומו בעולם, מילד אלמוני הוא הופך לסוג של "סלב" והוא מתקשה להבין למה, הוא פצוע בגוף ויש לו משקעים בנפש.

הוא נקשר לבת השכנים, בת גילו - שיי, שמקבלת אותו כמו שהוא והם הופכים לידידי נפש. ביחד הם מגלים תגלית שאולי תצליח להשיב לו את המשמעות לחיים.

ספרי הישרדות תמיד מסקרנים אותי וכך גם היה סיפורו של אדוארד. הוא משלב מעט גם את סיפורם של חלק מהנוסעים האחרים שהיו על המטוס הזה, לכל אחד מהם סיפור משלו, וחלקם היו בדרך לשנות את חייהם.

זהו סיפור נוגע ללב על התגברות והתבגרות גם יחד, על אובדן גדול ועל התמודדות, על המסתוריות של נפש האדם ועל צורות שונות של התמודדות בקרב אנשים שונים.

אדוארד הוא דמות שקל להזדהות איתה, לרחם עליה, לבכות על אובדנה הגדול. המזל הגדול שלו הוא שיי, שבעיני היא דמות מקסימה, היא מציבה לו מראה ולא מהססת לומר לו את האמת גם אם לעיתים היא כואבת, והחברות ביניהם נקיה מאינטרסים,תמימה וכל כך מיוחדת.

לצערי הרגשתי כי היו חסרים עוד קצת סיפורים/תחושת מתח מרגעי הטיסה וההתרסקות, והתגלית של אדוארד היתה רק לקראת סוף הספר ועד אז יש תחושה שמשהו חסר, שהעלילה מעט תקועה.

מדובר בספר נחמד, מסקרן ומעניין, שלדעתי יתאים גם לבני נוער.

בשורה אחת: החיים זה מה שקורה, בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות אחרות (ג'ון לנון)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי



יום שני, 18 באוקטובר 2021

פנטזיה בארבע ידיים / אילנה סטרלין


הוצאה: מודן
שנה: 2021
235 עמודים

סודות נוטים לגבות מאיתנו מחיר כבד, לעיתים הם משני חיים, לעיתים מחיר ההסתרה גובה הרבה אנרגיה ויש סודות שהפחד מחשיפתם הוא זה שמנתב את חיינו.

לרונה יש סוד כזה, כמעט 30 שנה שהיא שותקת, אך עכשיו כשמתה אימה היא מרגישה שזה בדיוק הזמן לחשוף אותו.

בצעירותה היתה רונה פסנתרנית מחוננת, חלומה היה להופיע בקונצרטים, אך אירוע מסוים מחולל תפנית בחייה ובעקבותיו היא נאלצת לעשות המון ויתורים.

כך יוצא שרונה מוותרת על החלומות, הופכת למורה לפסנתר המתגוררת לבדה, וחיה עם תחושת החמצה תמידית שעופפת אותה בהמון תחומים בחייה.

הספר הזה מציג לנו את סיפורה של רונה בהווה, עת מתה אימה, ובמקביל לאט לאט נחשף הסיפור-הסוד מהעבר ששינה את חייה.

רונה מתמודדת עם יחסים מורכבים עם הוריה ובמיוחד עם אימה, עם אחותה ובכלל עם משפחתה.
במהלך הספר רונה עוברת תהליך עם עצמה, מתמודדת עם שדים מעברה ולומדת לקבל ואולי גם לסלוח.

זהו ספר ישראלי על משפחה, על מחיר הבושה, על מחיר הסודות ועל החיים.
הספר כתוב בשפה קולחת, הוא אותנטי ומלא רגש והוא מציף תחושות שרובנו מתמודדים איתם בהיבטים שונים.
חלק מהדמויות בספר אמביוולנטיות עבור הקוראים - לעיתים מעוררות הזדהות, ולעיתים מכעיסות, לעיתים מלאות אהבה ולעיתים מלאות כעס הגובל בשנאה.

על אף הנושא הטעון והמעניין , היו קטעים בספר שהרגשתי שהוא חוזר על עצמו, אולי אפילו נמרח קצת ולטעמי היה אפשר מעט לקצרו.

בשורה אחת: "סודות,את זה אני כבר יודעת היטב, גם אם אינם מתגלים ואפילו אם קיומם לא מסופר, מרעילים את הנשמה" (עמוד 123)  

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום רביעי, 13 באוקטובר 2021

נערה במעיל כחול / מוניקה הסה


הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: גרשון גירון
שנה: 2021
287 עמודים

לאחר שאיבדה הנקה את אהובה במחלמת העולם השניה, היא מנסה לשרוד. הדרך שלה להתקומם במעט נגד המשטר הנאצי היא להיות סוחרת בשוק השחור.

באחד הימים בעת ביצוע שליחות רגילה, פונה אליה אחת הלקוחות ומבקשת ממנה עזרה שעשויה לסכן את חייה. היא מבקשת ממנה לאתר נערה יהודיה שהיא הסתירה בביתה ונעלמה בפתאומיות.

בתחילה, הנקה נרתעת מביצוע המשימה, היא יודעת שיש לה הרבה מה להפסיד ולסכן, אך מצפונה לא נותן לה מנוח. לאט לאט היא נגררת לחיפושים, וכתוצאה מכך לרצף של אירועים הקשורים במחתרת.
הנקה חיה במעין תמימות/עצימת עיניים, אך אט אט היא מגלה את גודל האימה של השלטון הנאצי ומבינה שלא נותר אלא להילחם.

לא הרבה ספרים נכתבו על תקופת מלחמת העולם השניה בהולנד. בספר הזה נחשפתי לפעילויות המחתרת באמסטרדם ולסיפורים מעניינים שלא הכרתי.
הנקה מייצגת את התושבים המקומיים שחיו בפחד תמיד, שנלחמו מלחמה פנימית בין המוסר והרצון להילחם על הצדק לבין אימת המוות והסכנה הקיומית, ועמדו בפני דילמות מוסריות לא פשוטות.

מרגע שהתחלתי את הספר נשאבתי אליו, יש בו כל מה שנחוץ לרומן היסטורי טוב: עלילה סוחפת, מתח, דמויות מעניינות ואין בו רגע דל, כך שהייתי מרותקת אליו עד לסופו.

זה סיפור על אומץ לב, על גבורה, על אכזבה ואפילו על בגידה. ובעיקר על מעט אור בימים מאוד חשוכים.

בשורה אחת: "ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש" (מסכת אבות)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀



יום רביעי, 6 באוקטובר 2021

כל מה שתבקשי / סופי קינסלה


הוצאה: הכורסא
תרגום: דנה טל
שנה: 2021
387 עמודים

פיקסי - כשמה כן היא, לא מסוגלת לראות משהו מקולקל ולא לנסות לתקן אותו, זה ממש מדגדג לה באצבעות עד שהיא מתקנת ורק אז נרגעת. המוטו שלה בחיים זה המשפחה לפני הכל, כי כך אביה חינך אותה, ועם 2 המאפיינים הבולטים האלה היא מנסה לתמרן את חייה.

למשפחתה של פיקסי יש חנות לכלי בית בה פיקסי עובדת יחד עם אימה ואחיה, אך נוצר מצב שבו הכל נופל עליה - אחיה השחצן עסוק בלעשות רושם, ליחצן את עצמו ולחיות ברמת חיים גבוהה, ואחותה מרחפת ושקועה ברחמים עצמיים, ובעצמה.

פיקסי מנסה לפעול על פי החינוך של אביה היא נאבקת בין הרצונות שלה לבין המוטו של המשפחה לפני הכל, ובנוסף גם עם הרצון שלה לתקן כל דבר.

בדיוק אז חוזר לחייה האקס שלה ראיין, שרק מסבך את הכל עוד יותר, היא לא יודעת אם הוא חזר באמת, אם הוא רציני או שחלילה הוא עשוי לשבור שוב את ליבה.

פגישה מקרית עם בחור בבית קפה לו היא עושה טובה, מוציאה ממנו הבטחה שבתמורה לטובה הוא יתן לה "כל מה שתבקש", כך נוצר רצף אירועים דרמטי, מעניין ולעיתים נוגע ללב.

פיקסי היא דמות מקסימה, מסורה, תומכת, מישהי כזאת שנותנת את כל כולה למען חבריה ואהוביה. אני מאוד אהבתי את דמותה בספר, על אף שלעיתים התחשק לי לנער אותה ולהסביר לה כי עליה להעריך את עצמה יותר.

סופי קינסלה בדיוק כמו בספריה הקודמים יוצרת דרמה לעיתים מצחיקה ולעיתים כואבת , על סיטואציות הלקוחות מחיים רגילים ושגרתיים, על מה שיכול להשתבש בהם, ועל איך לפעמים שרשרת אירועים יוצרת סיפור מעניין.

גם אם הספר מעט קיטשי והסוף צפוי כיף לקרוא אותו, הוא כתוב בשפה קולחת, יש בו תובנות הוא קליל ומהנה.

בשורה אחת: "אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד... אם אתה רוצה להגיע רחוק לך ביחד" ( עמוד 344)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום ראשון, 3 באוקטובר 2021

משחק המגנטים של פינוקי / אריק היל


הוצאה: שוקן
תרגום: מאיה שהם פלאי
שנה: 2021
10 עמודים

ספרי פינוקי מאז ומעולם היוו חווית קריאה ומשחק לפעוטות.
בספר הזה פינוקי וחבריו מבלים יום כיף בחווה - הם מבקרים בחוף הים, עוזרים בחוה, מטיילים ביער, קופצים בשלוליות ובעיקר נהנים.

התוספת המיוחדת בספר הזה היא המגנטים המצורפים אליו, אותם ניתן להדביק על הספר (וכמובן גם להסיר) ולשחק עם הדמויות והאביזרים, כך שהספר הזה יכול להעסיק את הפעוט רק מעצם המשחק ובלי קשר לסיפור.

זהו סיפור חמוד, ציורים מקסימים כמו בכל ספרי פינוקי - ספר שהוא תענוג להורים ולילדים, הנאה מובטחת!

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀



דבש פרא / שרה פבורן


הוצאה: תכלת
תרגום: דנה טל
שנה: 2021
339 עמודים


אבה היתה גורו בנושא האהבה, היתה לה תוכנית רדיו מצליחה בה היא חילקה עצות ותובנות לזוגיות ולאהבה, ובכלל לאושר, אבל עכשיו היא התגרשה ונדמה שאף אחד כבר לא רוצה להקשיב לעצות שלה.

באחד הימים, רגע לפני שהיא מוצאת עצמה ללא עבודה כמעט, מציעים לה לכתוב כתבה, למרבה האירוניה, על אהבה ארוכת שנים, מודעה שראתה באחד המגזינים מובילה אותה לקשישה בשם ורוניקה שהתאלמנה מבעלה לאחר 60 שנות נישואין.

כאשר אבה מנסה לראיין את ורוניקה על אהבתה לבעלה ועל הזוגיות האיתנה שהחזיקה מעמד שנים, נדמה שלורוניקה אין הרבה מה לומר, אך מנגד היא מעדיפה דוקא להיזכר בבחור בשם בו שהיה אהבת נעוריה שנקטעה באיבה.

בתחילה ורוניקה מתייחסת לאבה בהססנות ובחשדנות ולא לגמרי משתפת פעולה, בסופו של דבר רצף תקריות מקרב ביניהן ומתגלה הסיפור המענייין.

הספר נע לסירוגין בין ההווה בו מתוארים חייה של אבה כגרושה אומללה עם כל הרקע שהוביל לכך, ובין העבר בשנת 1955 כאשר ורוניקה היא נערה צעירה העובדת בפונדק אותו מנהלת אימה ושם גם מתאהבת לראשונה.

שני הסיפורים מעניינים ומשתלבים בסופו של דבר אחד בשני. אהבתי את דמותה של אבה אם כי היה בה משהו קצת פתטי, ולעיתים היה לי קשה להבין את מעשיה, אך יותר נהניתי מסיפורה של ורוניקה המתרחש בעבר.
הספר מרתק וקריא, ומשולבות בו פנינות חכמה מקסימות, אך לדעתי היה אפשר לקצר אותו קצת, ובסך הכל נהניתי להעביר איתו את הזמן.

בשורה אחת: "האהבה היא כמו שעון חול. הלב מתמלא בזמן שהמוח מתרוקן" (ג'ול רנרד)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

בציר 54 / אנטואן לורן


הוצאה: כתר
תרגום: מיכל אסייג
שנה: 2021
180 עמודים 

כשאובר נכלא בטעות במרתף ביתו ונזקק לעזרת שכניו המסייעים בחילוצו,  הוא מחליט להודות להם ולחגוג איתם על יין מבציר של שנת 1954.

בין השכנים אין קשר מוגדר: אובר הוא איש נדל"ן, מגאלי היא רסטורטורית המרכיבה מחדש פריטים שהתפרקו, ז'וליין הוא ברמן ובוב הגיע כתייר לפריז כדי להגשים את החלום של אישתו ושלו.

למרבה הפלא, לאחר ליל השתיה ארבעתם מגלים שהם התעוררו אי שם בעבר הרחוק של פריז, בשנת הבציר של היין 1954.

כל אחד מהם מוצא עצמו משוטט בסיטואציות שונות של אותה שנה, מה שמעורר בהם מחשבות, חושף סודות משפחתיים ומשנה חיים.

תקציר הספר סיקרן אותי וציפיתי לרומן היסטורי המתאר את פריז של שנות החמישים, אך בסופו של דבר לדעתי, הספר לא ממש השיג את מטרתו.

ההתחלה מתנהלת בעצלתיים ולוקח זמן להכיר את הדמויות ולהבין את העלילה, כשמכירים אותן מבינים כי מדובר בדמויות חביבות מאוד שלכל אחת סיפור מעניין משלה, אך בדיוק בנקודה זו מתרחשת הקפיצה בזמן.
הקפיצה בזמן שהיתה אמורה להיות נקודת מפתח בעלילה, לא ממש סייעה, הרגשתי שהמחבר ניסה לרקום עלילה מעניינת ולהכניס בה טוויסט מעניין, אבל לצערי לא הצלחתי להבין לגמרי את הפואנטה.

על אף שהספר קצר יחסית לקח לי כמה ימים לקרוא אותו ובסופו של דבר הרגשתי שהיה פוטנציאל טוב לספר אבל משהו התפספס. (אולי זה קשור גם לעובדה שאני פחות חובבת ספרים דמיוניים/פנטזיה/מדע בדיוני וכו').

בשורה אחת: נכנס יין יצא סוד?

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

גבר נכנס בפרדס / אשכול נבו


הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2021
252 עמודים

קראתי כבר מספר ספרים של אשכול נבו וכולם היו מורכבים מסיפור אחד, זהו הספר הראשון שלו שאני קוראת שמורכב משלושה סיפורים שונים שלא ממש יש קשר ביניהם.

הסיפור הראשון עוסק בזוג הנמצא בירח דבש בבוליביה, ירח הדבש הופך מחוויה שאמורה להיות כיפית ורומנטית לסוג של סיוט והעניינים מסתבכים.

הסיפור השני מספר את סיפורו של רופא בכיר שמתקרב לאחת המתמחות שעובדת איתו ומרגיש צורך בלתי מוסבר לגונן עליה.

הסיפור השלישי מספר על זוג שיצא להליכה שגרתית בשבת בבוקר, וברגע אחד הבעל נכנס בין עצי הפרדס ונעלם, ואיש לא יודע מה עלה בגורלו.

מדובר בשלושה סיפורים שונים הכתובים בצורה מעניינת, אך לכל סיפור (בעיקר לראשון ולשלישי) יש חלקים אפלים, אפילו קצת ביזאריים שאליהם קצת התקשיתי להתחבר.
באופן אישי אני מעדיפה סיפור אחד רציף או שני סיפורים הקשורים אחד בשני מאשר קובץ של מספר סיפורים, ולכן פחות אהבתי את הספר, אך מנגד הכתיבה הקולחת והמרתקת שאבה אותי אליו וסיימתי אותו בשעות ספורות, ואני מאמינה שחובבי אשכול נבו יהנו ממנו.

בשורה אחת: רב הנסתר על הגלוי

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי

יום רביעי, 29 בספטמבר 2021

בית הפגודה / דניאל שנער


הוצאה: ידיעות ספרים
שנה: 2021
363 עמודים

את סיפורם של עלי וסער הכרתי כבר בספר שמים אדומים, ספר שהתחיל בחברות אמת והסתיים ביריבות אישית שהפכה ליריבות לאומית. כל אחד מהם שייך לצידו האחר של המתרס. וכל אחד נאמן באופן טוטאלי לצד שלו.

אחרי שנים של שקט יחסי, בספר הזה חוזר הדוכס (עלי) ומאיים שוב על העולם בנקמה.
סער כבר מזמן התנתק מהמוסד והקים חברת סטארט אפ שעומדת להימכר במיליונים, עד שיום אחד הוא מגלה שהוא מאויים בסחיטה על ידי האקרים אלמונים, ומבין שהוא בצרות עד כדי כך שהוא עשוי לאבד אפילו את מכנסיו...

סער מרגיש שחייו מתפרקים - החברה שעמל כה רבות להקימה על סף התמוטטות, אהובתו היא לא בהכרח מי שהיא והמוסד לוחץ עליו להירתם למשימה לאיתורו של הדוכס ולמנוע פיגוע ברמה בינלאומית.

את הספר הראשון של שנער אהבתי מאוד, ובכלל אני אוהבת ספרי ריגול, במיוחד כאלה המספרים על המוסד, הספר הזה הוא המשכו הטבעי, ועל אף שקראתי אותו מזמן זה לא הפריע לי, וגם ממנו נהניתי.

הספר דרמטי, מותח ומלא אקשן. יש בו אהבה, שנאה, אמון, בגידה, מלחמה וחלום לשלום. הוא מספר את סיפור המלחמה בארגוני טרור שכל מטרתם היא לפגוע, ואת סיפורם של אנשי הצללים האמיצים שבזכותם אנחנו יכולים לישון בשקט.

זהו ספר קולח ומרתק לכל חובבי ספרי המתח והריגול במיוחד כאלה העוסקים במוסד הישראלי.

בשורה אחת: אל תאמינו לכל מה שאתם רואים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
 

הסוד של טל / מיכל מיטלמן


הוצאה: ניב
איורים: שלי ארז
שנה: 2021
21 עמודים

כולנו, מבוגרים כילדים נושאים איתנו לעיתים סודות, אך יש סודות שנחשבים "סודות רעים", והמשא שלהם על הלב הוא כבד, ולפעמים די בלשתף מישהו בכדי להקטין את משקלו של הסוד ולהקל עלינו.

לטל יש סוד כזה, הוא מסתתר בתיק שלה כשהיא הולכת לגן, וככל שהשעות עוברות משקלו הולך וגדל, ואם זה לא מספיק, הוא גם טורח ללחוש לה באוזן ולהזכיר שזהו סוד ואסור לספר עליו לאף אחד.

עוברות השעות והמשקל נעשה כבד לטל, וכשמגיעה השעה ללכת הביתה כתפיה כבר שפופות, ואמא המודאגת  שואלת אותה מה קרה, מה כל כך מכביד עליה?

טל התלבטה אם מותר או אסור, ומה יקרה אם תפר את ההבטחה, אבל אמא הסתכלה לה עמוק בעיניים, ומיד טל ידעה מה לעשות. היא סיפרה לאמא הכל, אמא מיד הרגיעה וטל כבר הרגישה הרבה יותר טוב.

זהו ספר נהדר על חשיבות השיתוף של כל דבר מטריד מטוב ועד רע עם אמא או אבא, על משקלו של סוד שיכול להיות כבד מאוד לילד, ועל ההקלה שבשיתוף.
הספר כתוב באופן סימבולי המותאם לפעוטות ומלווה באיורים מקסימים וצבעוניים.

חשוב ומומלץ!

בשורה אחת: "לאמא אפשר לספר כל דבר! לא משנה אם זה טוב או אם זה רע, אמא תמיד פה איתך בכל צרה" (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀



 

יום שבת, 11 בספטמבר 2021

הדרקון, חיל החיצים ונגיף הקורונה / ברכה רגר


הוצאה: סער
איורים: מירל גולדנברג
שנה: 2021
24 עמודים

בביתה של הילדה בספר יש מערכת כלים מיוחדת עם ערך סנטימנטלי עליה מצויירים דרקונים. לעיתים בלילה כאשר הילדה הולכת לישון היא שומעת רעשים ורחשים מוזרים ומדמיינת שאולי אלו הדרקונים , אך אמה אומרת שלא יתכן כי היא לא שמעה כלום על אף ששנתה קלה.

באחד הלילות היא שומעת את מנהיג הדרקונים לוחש באוזנה : "קומי, אנחנו יוצאים לדרך. יש מלחמה וצריך להגן עלייך."
בעודה רוכבת על כתפו הוא משתף אותה כי הדרקונים ממערכת הכלים התגייסו לעזור ולהגן עליה, והם נלחמים בחלקיקים מוזרים.

הם מגייסים למלחמה גם את האבירה כדי להשמיד את כל החלקיקים - הרי אסור להשאיר מהם זכר. אז מתוארת מלחמה אמיתית - הדרקונים יורקים אש, חיל החיצים של האבירה יורים חיצים, נהיה רעש ומהומה גדולה.

פתאום השתרר שקט ואז הילדה שמעה את הוריה צועקים - החום ירד היא מתאוששת מהקורונה...

את הספר כתבה פרופסר ברכה רגר שהיא אימונו-וירולוגית שעסקה במחקר במנגנוני הגנה מפני זיהומים נגיפיים שונים.
מטרת הספר היא להמחיש לילדים ופעוטות את המלחמה המתחוללת במערכת החיסונית של הגוף בעת פלישה של וירוס, במקרה הזה וירוס הקורונה, באמצעות הדמיון למלחמת דרקונים וחיל חיצים.

הספר מלווה איורים צבעוניים ומקסימים המותאמים למתרחש בעלילה, וכתוב בשפה פשוטה המותאמת לילדים בגילי הגן/ כיתה א'.

הרעיון של הספר מקסים והוא נכון לאו דוקא לנושא הקורונה, אם כי לדעתי הקטנים לא יבינו לבד את ההקשר, ועל כן אני ממליצה כי ההורה/המבוגר שיקריא את הספר יסביר להם אותו.

זהו ספר חשוב במיוחד בתקופה זו בה אנחנו עדיין מתמודדים עם מגיפת הקורונה, ואני מאמינה שבאמצעותו הקטנטנים יבינו שמדובר ב"מלחמה" וישתפו פעולה עם אמצעי הזהירות הננקטים ואולי הוא גם יצליח לסייע בהפחתת החרדה אצל ילדים מהוירוס המאיים הזה...

בשורה אחת: הלוואי והקורונה כבר תהיה רק מלחמה דמיונית בדרקונים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀



לסרוג את ברלין / אפרת קנובל


הוצאה: ניב ספרים
שנה: 2021
300 עמודים

"אם כבר העזת והבאת את סבתא אדית לכאן, תמשיכי בדיוק ככה. תתרחקי מעצות נבונות וחכמות, קחי סיכון. זאת דרך מצוינת למצוא אושר." (עמוד 130)

מיכל מקפידה מדי שבוע לבקר את סבתה אדית חולת האלצהיימר בבית גיל הזהב בו היא מתגוררת. באחד הביקורים סבתה משתפת אותה בהזמנה שקיבלה לתערוכת ציורים בברלין של פטר הצייר - חבר/אהוב נעוריה.

מיכל מחליטה לעשות מעשה נועז "לחטוף" את סבתה למספר ימים ולטוס איתה לברלין. היא כמעט לא משתפת איש בהחלטתה ויוצאת לדרך חדורת מטרה.

כאשר הם מגיעים לגלרית האומנות, יושב שם פטר הצייר כאילו היה ברור לו שאדית תגיע והוא חיכה רק לה.

ארבעת הימים בברלין הם הרפתקה סוערת - לרגעים מדובר בהרפתקה מכמירת כאב ולרגעים בהרפתקה מעוררת צחוק. סבתה של מיכל מתנודדת בין רגעי צלילות לבין ערפול בו היא מערבבת עבר עם הווה, שואה עם תקומה, חיים עם מתים, אך לעולם היא אינה מאבדת את יכולתה לקלל באופן יצירתי ומשעשע.

מיכל שבעלה נמצא בשנת מחקר בחו"ל, וילדיה מפוזרים בצבא או בעולם, מלהטטת בגבורה בין האפיזודות המשתנות של סבתה ובמקביל בודקת גבולות בחייה האישיים מתוך תחושת בדידות המלווה אותה לאורך השנה.

הספר מעלה קונפליקטים על הזקנה, על חברות אמת, על אהבה ובגידה על החיים ועל המוות.

זהו ספר מקסים ומהנה, אהבתי את סגנון הכתיבה - את היכולת לרגש ולחדד את הכאב מצד אחד, ומצד שני לגרום לי לצחוק בקול בקטעים מסויימים.
הספר מאוד קליל וקולח וסיימתי אותו בפחות מיום, כשנהניתי מכל עמוד שבו.

ספר מהנה, כיפי ומומלץ!

בשורה אחת: "כי אפשר ליטול מן האדם את הכל חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש - לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבחור את דרכו" (ויקטור פראנקל)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי





הנערה מתחת לדגל / זיו עמית


הוצאה: עצמית
שנה: 2021
387 עמודים

לא  יצא לי לקרוא הרבה ספרים ישראלים שנכתבו על תקופת מלחמת העולם השניה (לא סיפורי שואה של ניצולי מחנות וכו'), ומשמח לקרוא ספר מנקודת מבט ישראלית על התקופה האיומה הזאת.

מוניק בת 17 בעת שהוריה ואחיה נלקחים מביתם על ידי הנאצים, ורק היא מכל משפחתה,  בתושיה רבה מצליחה לברוח ולהסתתר ברחובות פריז המאיימים.

בדרך לא דרך היא מתגלגלת למרתפי הרזיסטנס, שם בחור בשם פיליפ מוכן להעניק לה זהות חדשה ומזוייפת בתמורה לשיתוף פעולה שלה עם המחתרת.

בעודה עובדת במאפייה ומשרתת את החיילים הגרמנים, היא נדרשת להתקרב אליהם, לשמוע את שיחותיהם, ללקט פיסות מידע חשובות ולדווח על כך למחתרת.

כשאחד הקצינים הבכירים בוחר בה כבת הזוג שלו היא יודעת שאין לה אפשרות לסרב, אך היא נקרעת בין רגשותיה המבלבלים לפיליפ לבן הצורך להעמיד פנים ולהיות אהובתו של הקצין.

ככל שעובר הזמן מוניק מרגישה שהיא הולכת על חבל דק, כל טעות הכי קטנה עלולה להרוג אותה, היא חיה בפחד מתמיד ובהתלבטות אינסופית של עד כמה לסכן את עצמה.

הספר כתוב בשפה קולחת כך שכמעט ולא מרגישים איך הדפים חולפים (ומדובר בכמעט 400 עמודים) , העלילה מרתקת, מסקרנת וסוחפת, וקשה להפסיק לקרוא אותו. 
זהו אמנם ספר על תקופה קשה, אך באופן יחסי אין בו כמעט תיאורים קשים, ואף על פי כן הוא מצליח לרגש .

מוניק נכנסה לי ללב בשל אומץ ליבה, הרצון לשרוד על אף שאיבדה כל כך הרבה, ייסורי המצפון שרודפים אותה ללא הרף והכמיהה לחום, לקירבה ולאהבה אמיתיים ונטולי שקרים.

מומלץ!

בשורה אחת: לא פשוט לישון עם האויב

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי


פליישמן בצרות / טאפי ברודסר-אקנר


הוצאה: תכלת
תרגום: טל ארצי
שנה: 2021
378 עמודים

בסביבות גיל 40 טובי פליישמן סוף סוף גרוש מאישתו רייצ'ל, ויש לו הסדרי משמורת ברורים וסדורים על שני ילדיו. סופסוף הוא רווק ומרגיש כאילו חייו התעוררו והוא חי מחדש כמו צעיר הולל.

עד שבוקר אחד הוא מוצא את ילדיו אצלו בבית, לא ביום שהם אמורים להיות, ורייצ'ל נעלמה כלא היתה.

טובי שלעיתים מתואר על סף ייאוש, מנסה לשלב את העבודה התובענית שלו כרופא ביחד עם גידול ילדיו, ובנוסף גם קצת ליהנות מחיי הוללות סוערים עד כמה שניתן.

לאורך הספר טובי משחזר את ימי טרום נישואיו בהיותו רווק לא מבוקש ולא נחשק, את היכרותו עם רייצ'ל ואת שנות נישואיו תוך נסיונות להבין מה בעצם הרס את הזוגיות ביניהם, ומה גרם לה להיעלם.

זהו ספר ציני ושנון על חייו של גבר שהוא אמנם אבא מסור מאוד לילדיו, אך נראה שהפך את חיי המין שלו לעיסוק אובססיבי, אולי מתוך ניסיון לחפות על השנים בהם לא היה ממש נחשק, ולפתע נפתחו עיניו ונשים עטות עליו כמוצא שלל רב.
לטעמי אם העיסוק במין לא היה הנושא העיקרי כמעט בספר, הוא היה יכול להיות מהנה יותר.

לצערי לא הצלחתי להתחבר לדמויות בספר, והתכונות שהכי אהבתי בטובי היא מסירותו לילדיו והנסיונות לשמור על משפחתו, ודאגתו למטופליו החולים.

בסופו של דבר מדובר בספר חמוד וקליל עם נופך יהודי, אם כי קצת ארוך מדי לטעמי וקצת פרובוקטיבי.

בשורה אחת: בין אהבה לשנאה נמתח גבול דק מאוד

בדירוג סמיילי: 😀😀😀




יום חמישי, 2 בספטמבר 2021

עד שהנשמה תצוף / אורי שורצמן


הוצאה: אריה ניר. מודן
שנה: 2021
384 עמודים

ד''ר סופי שקד היא מתמחה בפסיכיאטריה בבית חולים לבריאות הנפש, במהלך התמחותה היא מתמודדת עם מגוון רחב של מטופלים שחלקם במצב קשה.

באחד הימים מגיעה לבית החולים צעירה בשם נועה, שנראית מנותקת מהעולם - היא לא מדברת, לא מתקשרת ולא מתפקדת כלל.
ד''ר סופי מרגישה דחף לא מוסבר לטפל בחולה הזאת ולהציל אותה. בהתחלה היא מנסה בדרכים הקונבנציונאליות ולא רואה שום שינוי, אך אז היא מתוודעת לאבקה בשם איבוגה המשמשת לטקסים פולחניים באפריקה ומסייעת במצבים של שינוי תודעה. היא מחליטה להתעקש ולקבל אישור לטפל בנועה באבקה זו.

אט אט נחשף סיפורה של נועה בעת שהותה בברזיל כאשר התנדבה והתגוררה בבית חולים למצורעים, שם נחשפה לסדרת רציחות פולחניות עד שכמעט מתה בעצמה.
בהתחלה לא ברור האם סיפוריה של נועה הן מציאות שקרתה או הזיות, ואם מדובר בהזיות האם יש בהן גרעין של אמת? ככל שהטיפול מתקדם מתבהרת התמונה יותר ויותר.

במקביל מסופר גם על בעלה של סופי העובד כחוקר במעבדה ויש לו תחביבים קצת מוזרים.

כיוון שאני בעצמי עובדת בבית חולים פסיכיאטרי הרגשתי הזדהות עם חלקים מהספר, ולכן נהניתי לקרוא על כך.

סיפוריהן של סופי ושל נועה מעניינים ומעלים סוגיות חשובות הן מהצד של סופי כרופאה פסיכיאטרית הנאלצת לעיתים להילחם במוסכמות הטיפול הקונבנציונאלי, והן מסיפורה של נועה על החיים בברזיל, על הנידוי החברתי של המצורעים ועל פשעים מטויחים.

סיפורו של בעלה של סופי השזור בספר קצת קלקל לי את הקריאה. הוא מוזר, קצת פרובוקציוני, ולא תרם להתפתחות העלילה, לטעמי אפשר היה לוותר עליו.

בסיכומו של דבר חובבי דרום אמריקה (ומדינות עולם שלישי) וסיפורים על בריאות הנפש ייהנו מהספר.

בשורה אחת: "יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע..." (זוהר ארגוב)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

יום שני, 30 באוגוסט 2021

קפה מסביב לשעון / ליבי פייג'


 

הוצאה: מודן
תרגום: עידית שורר
שנה: 2021
352 עמודים

להאנה ומונה יש חברות אמת מעוררת קנאה, הן שותפות לדירה, עובדות באותו בית קפה והן חולקות חלומות משותפים - האנה רוצה להיות זמרת ומונה רקדנית.

האנה עזבה את בית הוריה הנוח בווילס לטובת העיר הגדולה לונדון, ומונה היא ילידת סינגפור שהוריה התגרשו והיא רוצה להגשים את עצמה.

באחד הימים בעת החלפת משמרות ביניהן בבית הקפה בו הן עובדות, קורה משהו המעמיד את חברותן במבחן,  אבל ככל שהאנה ומונה מנתחות את המצב עולה השאלה: אולי כבר היו סדקים לפני?!

הספר מתרחש במשך 24 שעות בבית הקפה "סטלה בתחנה", בתחילה הוא מסופר במשמרת של האנה ומנקודת מבטה, ומעת החלפת המשמרת הוא מסופר מנקודת מבטה של מונה, מתוך סיפור ההווה הן שוזרות את סיפורי העבר שלהן.
בין לבין שזורים בו סיפוריהם של לקוחות בית הקפה - סטודנט צעיר שמבלה שם את כל הלילה, זוג גברים שמחזיק ידיים כשכל אחד שקוע בעגמומיות שלו, זוג מבוגר עם מזוודות ענקיות ואישה צעירה שהגיעה לפנות בוקר ונראית מהורהרת ושקועה בעצמה - לכל אחד מהם סיפור מעניין משלו והם מוסיפים עניין לעלילה.

זהו ספר על כוחה ועמידותה של חברות נשית - מונה והאנה שהיו כמשפחה אחת לשנייה עד שהן מגיעות לנקודת מפנה המעמידה את חברותן בספק. מעניין לקרוא את נקודת המבט של כל אחת מהן ואת הנסיבות שהובילו למצב הזה.

כשהתחלתי לקרוא את הספר לא הרגשתי שהעמודים חולפים במהירות, נשאבתי אליו ונהניתי ממנו ומהתובנות שלו.
יש בו תחושה כמו ב"אח הגדול" של מישהו שרואה ויודע הכול, כך שאפשר ליהנות גם מהסיפור העיקרי וגם מהעלילות המשניות שבו.

זהו ספר מקסים, מעורר מחשבה, ומזכיר לנו שכל אחד מתמודד עם ה"חבילה שלו".

בשורה אחת: שמור אותי מאוהבי, משונאי אשמר בעצמי

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


יום ראשון, 29 באוגוסט 2021

המתמללת / קייט אטקינסון


הוצאה: ידיעות ספרים. ספרי חמד
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנה: 2021
342 עמודים

ספרי ריגול זה ז'אנר שאני מאוד אוהבת, ולכן הסתקרנתי לגבי הספר הזה והחלטתי לתת לו עדיפות.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, ג'ולייט המתגוררת בלונדון מגויסת לעולם הריגול הבריטי. מטרתה היא לעקוב אחרי אזרחים בריטים פשיסטים האוהדים את השלטון הנאצי.

בדירה שנשכרה למטרה זו היא יושבת ומתמללת שיחות להן היא מאזינה בסתר, בהמשך היא מנסה גם להתחבר עם חלק מהדמויות האלה מתוקף תפקידה.

קשה לומר שג'ולייט אוהבת את עבודתה - לעיתים העבודה משמימה ולעיתים היא מסבכת אותה בצרות, אך ג'ולייט פועלת במטרה לסייע למאמץ המלחמתי.

עשור לאחר מכן כאשר ג'ולייט חושבת שהכול מזמן מאחוריה, היא מבינה שעולם הריגול ודמויות מהעבר ממשיכים לרדוף אחריה, ומי שהיה מרגל תמיד נשאר מרגל.

הסיפור מתנהל לסירוגין בשנות המלחמה ולסירוגין כעשור לאחר מכן, כשהעבר מנסה להסביר את ההווה של ג'ולייט.

כשהתחלתי לקרוא את הספר הייתי בטוחה שאשאב אליו, בפועל לצערי הרגשתי תחושת בלבול שליוותה אותי לאורך כל קריאת הספר:  ניסיתי להבין את הדמויות  - מי נגד מי, מי ה"טוב" ומי ה"רע", מה בדיוק תפקידה של ג'ולייט ועד כמה הוא חשוב או שהיא רק כלי במשחק. בסופו של דבר חלק מהעובדות הובהרו אך חלקן נותרו עדיין עלומות מבחינתי.

אהבתי את דמותה של ג'ולייט, את הציניות המקסימה שלה, את תשובותיה השנונות, את הכמיהה והרצון שלה למצוא אהבה ואת הרצון לתרום למאמץ המלחמתי אבל בלי להסתבך.

לסיכום, אני חושבת שזהו ספר עם פוטנציאל טוב אך הוא מבולגן מעט, יש בו ריבי דמויות וקצת קשה לעקוב אחריהן, וגם הסוף שלו לא לגמרי ברור, אך נהניתי מהכתיבה שלו ומהציניות השזורה בו.

בשורה אחת: אי אפשר לברוח מהעבר

בדירוג סמיילי: 😀😀😀




קר עד העצם / דניאל וודרל


 

הוצאה: עם עובד
תרגום: אמיר צוקרמן
שנה: 2021
197 עמודים

הספר הזה כשמו כן הוא, מלא בתיאורי קור ושלג וכשקוראים אותו נהיה פשוט קר....

אבא של רי עזב את הבית ביום קר ומושלג ולא ברור אם יחזור ומתי.
כשמגיעה המשטרה לביתם היא מודיעה לרי שאם אביה לא יתייצב למשפט בשבוע הבא - ביתם על תכולתו יופקע, והם עשויים למצוא עצמם זרוקים לרחוב.

רי מוצאת עצמה אחראית לגורל משפחתה ומחליטה לעשות הכול כדי למצוא את אביה.
היא יוצאת בקור ומסתובבת בין קרובי משפחה וכנופיות שעדיף לא להתקרב אליהם, בניסיון נואש למצוא את אביה חי או מת ולהציל את המצב.

רי היא בסך הכול ילדה, אבל ניסיון החיים שלה גורם לה להתנהג ולחשוב כמו אישה שעברה חיים שלמים.
היא אמיצה וחדורת מטרה לעשות הכול כדי להציל את משפחתה וזה הקסם שלה.

זהו ספר מתח מצמרר על השוליים של החברה, הוא מלא כאב, רוע, אי שוויון וחוסר צדק, אך מנגד יש בו חמלה, אומץ ונאמנות אמיתית.

הספר אינו ארוך במיוחד וסיימתי אותו במספר שעות. הקריאה בו מסקרנת ולו בכדי לדעת מה עלה בגורל האב, אך מנגד הוא ספר קצת תמוה וקצת אכזרי ולכן לא יתאים לכל אחד.

בשורה אחת: משפחה לא בוחרים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀


יום שני, 23 באוגוסט 2021

על מה תחלמי הלילה? / פרנסס סטיקלי


הוצאה:אגם
איורים: אנושקה אלפוס
תרגום: גילי בר-הלל סמו
24 עמודים

הספר הזה הוא כמו שיר ערש נעים לפני השינה.
הוא פונה לילדה שעוצמת את עיניה ושואל אותה על מה תחלמי הלילה?
אולי על כדור פורח שעף קרוב לירח?
אולי על הים רכובה על זנב לוויתן?
אולי על ספינת שודדים שטבעה?
אולי על הרפתקה בחלל?
אולי על טיול בג'ונגל או בקוטב הקר?

כך ממשיך הספר ומציע לילדה לטייל בחלומות שלה  מסביב לעולם. ומסיים באופן רגוע:
עצמי את עינייך ונומי. אני מחכה במרחק לחישה, ואהיה כאן מחר כשתקומי....

הספר הזה משרה תחושת רוגע ושלווה ומתאים במיוחד כהרפיה וכספר לפני השינה. הוא כתוב בחרוזים ומלווה באיורים שצוירו גם בצבעים מרגיעים.

מעבר להכנה לשינה יש בו גם מסע מרתק מסביב לעולם במקומות קסומים, שלחלקם אפשר להגיע רק באמצעות החלומות והדמיון.
מה שבטוח כשסיימתי אותו התחשק לי גם ללכת לישון ולחלום חלומות כאלה מתוקים ☺️

בשורה אחת: נומי, נומי ילדתי

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

אבא עושה קוקיות / כרמי חוסטצקי משיח


הוצאה: רימונים
איורים: אליאנה רוזנצוויג
שנה: 2021
36 עמודים

אני זוכרת כשתהילה שלי היתה קטנה ובעלי היה צריך לארגן אותה לגן, הוא תמיד היה מסתבך עם סידור השיער... הקוקו היה זז לאחד הצדדים, השביל לא ממש היה מסומן, לפעמים זה היה נראה כאילו הגיעה ישר מהמיטה 😂

מחברת הספר לקחה את הנושא הזה, שסביר שרווח בהרבה מאוד בתים, והפכה אותו לספר מתוק.

בכל בוקר אמא של רונה עושה לה שתי קוקיות מסודרות, אחת בצד ימין ואחת בצד שמאל, היא מסדרת אותן כל כך יפה כך שהן מחזיקות מעמד כל היום.

באחד הימים אמא מודיעה שהיא צריכה לטוס מטעם העבודה ולכן תיעדר מהבית לתקופה. רונה מודאגת מאוד מי יכין לה את הקציצות שאמא מכינה? מי יכין לה טוסט בצורת לב כמו שאמא מכינה?
ואמא מיד מרגיעה ואומרת אבא יכול לעשות הכל בדיוק כמו אמא, ואמא יכולה לעשות הכל בדיוק כמו אבא, ואם יש משהו שלא יודעים מתאמנים ולומדים עד שמתחילים .

בכל זאת מה שהכי מטריד את רונה זה מי יעשה לה קוקיות?! ואמא מבטיחה שהיא תלמד את אבא. כשמגיע יום הטיסה מסתבר שאמא שכחה ללמד אותו, אך היא שוב מרגיעה ואומרת "אני בטוחה שאתם מסוגלים להסתדר ותצליחו לעשות קוקיות בדיוק כמוני..."

למחרת אבא מנסה לעשות לרונה קוקיות, תוך עידוד של רונה שבהחלט מאמינה בו.
ביום הראשון הוא עושה קוקיה אחת מעל המצח, והשניה בצד שמאל, ביום השני שתי 
הקוקיות יוצאות בצד שמאל, כך בכל יום יוצאים לאבא קוקיות אחרות. בהתחלה הילדים בגן לא הבינו מה קרה, אך רונה הסבירה שאלה הקוקיות של אבא והילדים התרגלו לראות את רונה כל יום בתסרוקת אחרת.
אבא המשיך בכל יום להתאמן ולנסות, עד שיום אחד הוא מצליח! באותו היום כולם בטוחים שאמא חזרה.

מאז שאמא חזרה היא חוזרת לעשות לרונה קוקיות, אבל כשמתחשק לרונה לשנות היא מבקשת מאבא והוא עושה לה קוקיות מיוחדות.

זהו סיפור מקסים על נחישות והתמדה, על יצירתיות ואילתור. הספר מתאים לגילי הגן ואני מניחה שיתאים יותר לבנות (אם כי יש גם בנים עם קוקו)... אהבתי את סגנון הכתיבה ואת הציורים המלווים אותו וכמובן את המסר שמעביר על התמדה ונחישות.

רונה מעוד
דת את אביה ומוכנה לקבל את השוני שבקוקיות שלו (לא יודעת אם זה משהו שהיה מתקבל בשלווה בכל בית, אבל זה בכל זאת רק סיפור 😊), גם כשהגננת והחברים בגן שואלים ומעירים לה שהקוקיות שלה התבלבלו היא עונה בבטחון שיש לה קוקיות מיוחדות, וזה בעיני עוד מסר חשוב על חוזק ועמידה איתנה מול העולם, מה שמוכיח שכשאתה בטוח בעצמך אף אחד לא יצחק עליך.

כבונוס מצורף מדריך להכנת קוקיות בכל מיני צורות.

בשורה אחת: יגעת ומצאת תאמין.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

קישור לאתר הספר
https://www.kukiyot.com/blog




 

 

על רגל אחת / בת-חן ששונקר

הוצאה: עצמית
שנה: 2020
197עמודים

בת חן יצאה לאויר העולם עם נתוני פתיחה מאתגרים - ללא רגל וללא יד. למזלה היא נולדה למשפחה תומכת ועם הרבה אופטימיות ונחישות.

בת חן מספרת את סיפורה האישי מילדותה ועד בגרותה. האתגרים החברתיים שעמדו בפניה, יחד עם האתגרים הלימודיים. הצקות של ילדים מול חברויות אמת. מורים שתמכו מול מורים שויתרו עליה מראש.

כשסיימה את לימודיה החליטה לצאת לשירות לאומי ולעזוב את הבית, גם שם לא הכל הלך באופן חלק, והרבה קשיים נערמו בדרכה אך בסופו של דבר היא צלחה גם את זה.

לאחר השירות בת חן בוחרת לצאת לחיים האמיתיים באופן עצמאי ובלי להיות תלויה באף אחד. היא מספרת על המורכבויות שבעצמאות ועל כך שמעולם לא ויתרה לעצמה והגשימה כל מטרה שהציבה לעצמה.

סיפורה של בת חן מעורר השראה ומלא אופטימיות. לאורך כל הדרך היא נלחמת, היא לא נכנעת לפחדים ולחששות ותמיד בודקת איך תוכל לבצע כל משימה באופן המקסימלי.

גם אם אין מדובר ביצירה ספרותית מדובר בסיפור חיים מרגש, נוגע ללב וחשוב, ומאוד אהבתי את הציטוטים שבת חן הוסיפה בתחילת כל פרק בספר.
מורגש כי הסיפור הזה נכתב מהלב, הוא כתוב בכתיבה קולחת וסיימתי לקרוא אותו בשעות ספורות.

בשורה אחת: אם אתה לא יכול לעוף - רוץ, אם אתה לא יכול לרוץ - לך, אם אתה לא יכול ללכת - זחל. לא משנה מה תעשה, העיקר שתמשיך לנוע קדימה" (מרתין לותר קינג, עמוד 42)

בדירוג סמיילי: 😊😊😊😊

 

יום שני, 16 באוגוסט 2021

היום שבו ירקדו זיכרונותינו / וירזיני גרימאלדי


הוצאה: כתר
תרגום: מיכל אסייג
שנה: 2021
275 עמודים

"ככל שאנחנו מתקרבים לקו הגמר, אנחנו נעשים מודעים למה שחשוב באמת, וגם הדברים חסרי החשיבות נעשים חשובים. הראייה מתחדדת. התחלתי להבחין באמת בכל הדברים היפים שסובבים אותי רק כשהגעתי לישורת האחרונה. טיפות הגשם שמקפצות על הקרקע, דבורה שיונקת צוף, נועם הדממה, התנגנותו של קול אהוב, הקסם שבגוף החי, בוהק קרני השמש באגלי הטל, שירו של השחרור, ליטוף הרוח. אנחנו מוקפים בדברים מופלאים" (עמוד 172)

אי שם בצרפת בסמטת יונקי הדבש התגוררו בשנות החמישים חמש משפחות - שש נשים וחמישה גברים, כל משפחה / זוג והסיפור שלו, שם הם גידלו את ילדיהם, רבו, חגגו, בכו וצחקו.

כעבור כשישים שנה מתקבלת החלטה ע"י ראש העיר לפנות את הסמטה, ולהרוס את הבתים שבה לטובת הקמת מוסד חינוכי. תושבי השכונה שקשורים לבתיהם ושם שמורים כל זכרונותיהם, מחליטים להתאגד לטובת המלחמה ברוע הגזירה.

חבורת "השמוניסטים המופלאים" מתגברת על משקעי העבר, ופוצחת בפעולות מחאה יצירתיות שחלקן משעשעות, ותוך כדי גם משיגה קהל אוהדים תומך.

הספר מסופר מנקודת המבט של מרסלין, אחת מהנשים המתגוררות בסמטה. היא משתפת אותנו בסיפור חייה מנישואיה ועד לזמן המאבק למען ביתה ובתי שכניה.
אהבתי את האותנטיות שבדמותה, היא אנושית, לא מושלמת והיא מספרת על עצמה את הדברים הטובים אבל גם את הרעים, כך גם היא משתפת אודות הזוגיות שלה עם אנטול שחוותה לאורך השנים עליות ומורדות ועל אף שלא היתה מושלמת ועל אף הקשיים, היא נותרה חזקה ויציבה. 

הדמויות המובאות בספר הן בעיקר אנשים מבוגרים מעל גיל שמונים, המייצגות בעיני את חוכמת החיים, את ההבנה שאפשר ליהנות גם מהדברים הקטנים, להשלים עם כל מה שקרה להם מטוב ועד רע ולדעת לצחוק ולהשתטות כשצריך.

בעיני זהו ספר מרגש על אופטימיות, על אהבת אמת, על זכרונות של חיים שלמים על הצורך להילחם על העקרונות אבל לדעת גם להרפות כשצריך.

אני נהניתי!

בשורה אחת: "בסופו של דבר, החיים הם כמו ריקוד. עולים לבמה, לומדים את הצעדים, נסחפים, שומרים על הקצב ובסוף קדים קידה." (עמוד 237)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי


התרפקות / נגה דיין


הוצאה: ניב ספרים
שנה: 2021
213 עמודים

יערה מנסה לשקם את חייה לאחר שהתאלמנה באופן פתאומי. בחודשים הראשונים היא בקושי מצליחה להרים את עצמה והוריה מטפלים בה, אך לאט לאט היא מתאוששת ועוברת לגור בתל אביב.

היא מתחילה לעבוד כמורה להיסטוריה בתיכון המתאפיין בילדים מאתגרים, שם היא נתקלת בקשיים רבים, ונמצאת בסכנת פיטורים. הלימודים וההשקעה בתלמידיה מאוד חשובים לה ועל כן היא מנסה לשנות את תכנית הלימודים על פי מה שהיא חושבת שיתרום להם.

יערה חובבת מאוד היסטוריה, היא נהנית לפרש אירועים היסטוריים וללמוד מהם על העולם וגם על עצמה.
במקביל היא מנסה לפענח גם את נסיבות מותו הפתאומי של בעלה שנותרו עלומות וכך היא עוברת גם מסע לגילוי עצמי.

במהלך הספר עולות אינטראקציות והתנגשויות בין דתיים לחילונים ובין שמאלנים לימניים, ואהבתי את זה שאמנם יערה נוקטת עמדה מאוד ברורה, אך היא תמיד מציגה גם את הצד השני ונותנת לו מקום.

בתחילת הספר יערה מוצגת כדמות ביקורתית, חשדנית, לא חברותית במיוחד ואולי אפילו קצת מתנשאת, ככל שמתקדם הסיפור יערה לומדת על עצמה גילויים חדשים, מגלה יותר פתיחות ומוכנה לקבל יותר שינויים.

הספר מסופר מנקודת מבטה של יערה, והוא מביא זוית מעניינת על החיים , על התמודדות עם מוות של אדם קרוב, על הזוגיות שלפני ועל הקשר החזק לעם היהודי באמצעות ההיסטוריה שלו.

זהו ספר שאינו ארוך באופן יחסי, הוא מאוד ישראלי, מאוד זורם ועל אף הנושאים שבו הוא לא ספר כבד.

בשורה אחת: רבותי ההיסטוריה חוזרת

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי

יום חמישי, 12 באוגוסט 2021

ילדה כהה ילדה בהירה / וובעלם טזזו מקונן

הוצאה: צבעונים
איורים: נועם עטר
שנה: 2021
22 עמודים

תהלה חוזרת מבית הספר מאוד עצובה, היא בוכה לאמה שנמאס לה להיות עם עור חום כהה ועיניים שחורות , היא רוצה להיות כמו מיכל עם עור לבן וצמות בלונדיניות ארוכות!

אמה של תהילה בסבלנות רבה מסבירה ומוכיחה לה כי אין שום משמעות לצבע העור או העיניים, היא אוהבת אותה בדיוק כמו שהיא, וצבע העור לא מעיד על אופי והתנהגות.

היא מסבירה לה כי יופי הוא עניין של טעם, לכל אחד צבע מיוחד בעולם, והצבעים מביאים לנו שמחה ויופי.
ושואלת אותה - כשאת מקבלת מתנה ליומולדת מה חשוב לך יותר העטיפה הצבעונית או המתנה עצמה?

היא מלמדת אותה לראות את הטוב שבה - היא חברותית, אהובה, מקסימה וחכמה. היא מוכיחה לה שלכל אחד ואחת יש תכונות שונות ומיוחדות ואנחנו לא שמים לב כי זה לא באמת חשוב - אחת נמוכה, אחת בכסא גלגלים, אחת עם משקפיים אז אחת גם עם עור בגוון חום :)

הספר הזה מעביר מסר מאוד חשוב בצורה מקסימה ועם המון דוגמאות מפורטות (אולי אפשר היה אפילו קצת לקצרם).
האמא לא מוותרת לילדתה העצובה עד שהיא משתכנעת ומבינה את ההגיון והאמת שבדברים, וכך גם יכולה להאמין בעצמה ולשמוח.

הספר מותאם לדעתי לילדי גן חובה וראשית קריאה כיוון שיש בו באופן יחסי הרבה מלל בעמוד, בנוסף הוא מלווה באיורים הממחישים את התחושות של הילדה בספר.

בעיני זהו ספר שחשוב להכניסו במסגרת הלימודים / שיעורי חינוך וכו' כי המסר שלו מתאים לכולם , ועל אף שהוא מתמקד בצבע העור הרעיון שלו מותאם לכל ילד/ה שיש להם משהו קצת שונה או ייחודי כמו בדוגמאות שניתנות בספר.

בשורה אחת: העולם יפה כי הוא צבעוני (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

 

גלויה מאיטליה / אלכס בראון


הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: אסנת הדר
שנה: 2021
264 עמודים

גרייס מנסה להשתקם מלב שבור לאחר שבן זוגה בגד בה, היא חוזרת להתגורר עם אמה השתלטנית ונשאבת לטיפול בה.
המקום היחיד ממנו היא שואבת הנאה הוא מקום העבודה שלה בחברת האחסון כהן.

במהלך עבודתה היא נחשפת לעיתים לאוצרות המאוחסנים שם, שכנראה נשכחו מזמן, ולא תמיד יש להם דורש.
באחד הימים כאשר הבוס שלה מחליט להתמקד באחד מהמחסנים בו מאוחסן רכוש שכבר שנתיים לא שילמו בגינו, היא מחליטה לעשות בדיקה יסודית על מנת לאתר את בעל/ת הרכוש. בעת החיפוש בין הפריטים היא מוצאת פרטי אומנות, תכשיטים וגם יומנים ומכתבים.

גרייס מנסה באמצעות היומנים להתחקות אחר האישה לה שייך הרכוש - קוני.
מסע החיפושים מוביל אותה לאיטליה לוילה ורודה בריביירה האיטלקית. תוך כדי המסע היא מגלה דברים לא רק על קוני אלא גם על עצמה.

גרייס עוברת תהליך שיקום לאורך הספר, מפרח נבול וחסר בטחון היא מתפתחת לאישה שמחה המאמינה בעצמה ופתוחה לקבל שינויים.
היא חווה המון קשיים בדרך - אמא תלותית שמציקה לה, אהבה נכזבת, אחים שמתנערים מאחריות, ולמזלה יש כמה אנשים טובים שמקיפים אותה ומנסים לעזור לה בתהליך שהיא עוברת.

הספר הזה הוא כמו סוכריה מתוקה ומאוד נהניתי ממנו. הוא ספר קליל, אולי אפילו קצת קיטש, אבל הוא מעולה כהפוגה בין ספרים כבדים, כספר לחופשה או סתם כי לפעמים פשוט מתחשק ספר כזה שהוא נטו הנאה.
בנוסף, אם אי אפשר לטייל כעת באיטליה הקסומה, אז לפחות נהנה מחווית הטיול לאיטליה בקריאת הספר הזה...

בשורה אחת: מה שמואר צומח

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
 

יום שני, 9 באוגוסט 2021

יובל זורע חלום / שחר סלם


הוצאה: ספרי ניב
איורים: נטע גרוצקי
שנה: 2021
21 עמודים

ליובל יש חלום: הוא חולם על בית עץ כמו שתמיד רצה, וכשמגיע יום הולדתו זאת המתנה שהוא מבקש.
בתום החגיגה הוא מחכה בהתרגשות לבית העץ, אך רואה שתי מתנות עטופות אחת מוארכת וגבוהה ואחת קטנה ומרובעת, יובל מתוסכל ומתלונן מדוע לא קיבל במתנה את מה שביקש?!

אבא ואמא מיד מסבירים כי בית העץ שלו נמצא בתוך הקופסאות: בקופסא אחת יש לוחות עץ אותם יצטרך להרכיב בעצמו, ובקופסה הקטנה יש עציץ ולידו שקית עם זרעים.

יובל מתוסכל ובטוח כי אין סיכוי שיצליח ובטח יקח לו הרבה זמן לבנות את בית העץ, ואז אבא ואמא מסבירים שבדיוק למטרה זו הוא קיבל את העציץ - הוא יצטרך לזרוע בו את הזרעים ולהשקותו מדי יום, ובכל יום שיעשה זאת גם יזכור לחבר את קורות העץ.

יובל לומד סבלנות מהי - באמצעות ההתמדה בהשקיית העציץ מדי יום, גם כשהוא לא רואה תוצאות ומתחיל להתייאש, פתאום הזרעים מתחילים לנבוט ואז הוא מבין שהסבלנות וההשקעה משתלמים.

כמו העציץ שנובט כך גם בית העץ נבנה לאט לאט עד שהוא מוכן.

לכל הילדים יש חלומות, אך לא לכולם יש סבלנות להמתין. לעיתים הילדים וגם אנחנו רוצים תוצאות מיידיות ומוצלחות. 
הספר הזה מעביר מסר חשוב על כוח רצון, השקעה ועמידה מול אתגרים עד להגשמת החלום.

הספר מותאם לילדים בגילי הגן וגם לכיתות הנמוכות, אין בו הרבה מלל בעמוד ולעיתים האיורים המקסימים שלו מחליפים את המילים, אך המסר שלו מאוד חשוב ולכן יתאים לא רק לקטנטנים.

מאוד אהבתי את שקית הזרעים המצורפת בסוף הספר ומעודדת את הקוראים הקטנים לזרוע גם את החלום שלהם :)

בשורה אחת: אין דבר העומד בפני הרצון

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀


 

יום ראשון, 8 באוגוסט 2021

במקום שאין אף אחד / בני שטיינברג


 הוצאה: כנרת זמורה דביר
שנה: 2021
221 עמודים

תארו לכם שהיו ממציאים תרופה המרפאת את כל המחלות ועשויה להאריך חיי אדם, הייתם מוכנים לנסות?

מתן האחיין של רחל הופמן עובד בחברה שהמציאה תרופה כזאת, שעדיין לא קיבלה אישור סופי, אך נמצאה כיעילה מאוד. הוא דואג לרחל לאספקה קבועה של בקבוקי הפלא האלה.
רחל המתגוררת בבית דיור מוגן, רוצה לעזור לחברתה הטובה נטשה עם התרופה הזו ואולי גם לאחותה הדמנטית ולעוד שכנה מאושפזת.

אט אט השמועה עושה לה כנפיים, והדיירים מגיעים אליה כדי לקבל גם את תרופת הקסם, לזכות שוב באיכות חיים, ולהרגיש בני עשרים.

בינתיים נפתחת חקירה משטרתית ולא ברור מה גובר על מה התועלת או הנזק. והאם הצלת החיים וריפוי המחלות באמצעות שיקוי קסמים, הם באמת עבירה על החוק?

רוב הסיפור מסופר מנקודת המבט של רחל, אישה מבוגרת שכל רצונה לעשות טוב. עיקר עיסוקה הוא סביב האוכל וכמו סבתא אמיתית באמצעות האוכל היא דואגת לאהוביה. דמותה השייכת לדור הקודם, מנסה לשמר הרגלים ומניירות (כלשונה) שכנראה כבר חלפו מין העולם. היא בטוחה שהיא יודעת הכל, והיא מלאת ביקורת על הדור הצעיר והתנהלותו.

הספר שהתחיל כציני ומשעשע מעלה רעיון דמיוני שעשוי להיות טוב לעולם, ובין לבין מעביר ביקורת על התייחסות הדור הצעיר לאנשים המבוגרים.

זהו ספר עם רעיון ייחודי ויוצא דופן, שיש בו הרבה פוטנציאל, הוא אינו ספר כבד, אך הקריאה בו היתה לי איטית ולקח לי שבוע לסיימו עם הרבה הפסקות, וכשהגעתי לסופו של הספר זה היה נראה כאילו הוא נקטע באמצע.

דמותה של רחל הכניסה עניין ופלפל לספר עם ההתנהלות והאמירות שלה, ובזכותה נהניתי מקריאה בו, אך עדיין הרגיש לי שמשהו חסר.

בשורה אחת: אל תשליכני לעת זקנה.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

יום ראשון, 1 באוגוסט 2021

אני ממש רוצה את העוגה / סימון פיליפ


הוצאה: אגם
תרגום: יונתן דובי
איורים: לוסיה גאג'יוטי
שנה: 2021
36 עמודים

בבית מתפשט ריח של עוגה , ומי יכול לעמוד בפני ריח כזה?
גיבורת הסיפור הולכת בעקבות הריח ומגלה במטבח עוגת שוקולד ריחנית, יפיפיה ומגרה, אך על העוגה אמא השאירה פתק שאסור לאכול ממנה.

אז מה עושים? איך מסיחים את הדעת? 
היא חושבת לצאת מהבית אך מתחרטת, היא קוראת/ משחקת/שומעת מוזיקה, אך העצבות משתלטת והיא לא מצליחה להתגבר על הרצון לטעום מהעוגה.

ואז היא מחליטה לטעום ביס קטן, ועוד פרוסה, והיא לא יודעת מה קרה והעוגה נגמרה...

מה עושים? אין ברירה, מכינים אחרת במקומה... וכך היא מוצאת עצמה במטבח מנסה להכין עוגה חדשה ומבינה שזה מסובך.
במטבח הכל מלוכלך ומפוזר ממש בלאגן.

אבל כשאמא באה היא מנסה לפייסה "סליחה על כל הבלאגן, זה לא היה כלל מתוכנן, אבל... הכנתי לך עוגה".

זהו ספר מקסים ומשעשע שיתאים לכל ילד ופעוט, אין בו הרבה מלל ורובו ציורים, וכשקוראים אפשר ממש להריח את ריח השוקולד המגרה 😊.

הוא ממחיש לקורא הצעיר (ולא רק) את הקושי שקיים במיוחד אצל ילדים בדחיית סיפוקים, את הרצון לקבל הכל כאן ועכשיו, ואת התוצאות שעלולות להיות לא בדיוק כפי שצפינו.

אהבתי מאוד את הספר המתוק הזה (תרתי משמע) את הנסיונות של הילדה להסיח את דעתה, ואחר כך את הנסיונות שלה לשאת בתוצאות ולפצות על מעשיה גם אם זה אולי גרם יותר נזק מאשר הועיל.
וכבונוס מצורף בסוף מתכון לעוגת שוקולד :)

בשורה אחת: אי אפשר לעמוד בפני עוגת שוקולד.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

בית גרמני / אנט הס


הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: יוספיה סימון
שנה: 2021
318 עמודים

לאחר שסיימתי את הספר הספרנית מאושוויץ, הגיע הספר הזה כמעין סגירת מעגל.

בשנת 1963 אווה העובדת כמתורגמנית נקראית לתרגם בעת תשאול עדים. בעת התישאול היא מופתעת מסיפוריהם של העדים, שנדמים כבדיוניים, ולא מבינה במה מדובר.

רק לאחר מספר ימים היא נחשפת בעיתונים למשפט אושוויץ, בו מועמדים לדין מנהיגי וחיילי האס.אס שעבדו באושוויץ בתקופת השואה.
כשהיא מתבקשת לשמש כמתורגמנית במשפט, הוריה וארוסה מתנגדים לכך, בטענה שיש להשאיר את העבר מאחור.

אווה מחליטה לפעול על פי מצפונה ולהענות לבקשה על אף ההתנגדות סביבה. 
במהלך המשפט היא נחשפת לסיפורים מסמרי שיער מפיהם של הניצולים, ומנגד להכחשותיהם העיקשות של הנאשמים.

ככל שעוברים הימים אווה מבינה שאי אפשר להתעלם מהרוע ומהעוולות שנעשו ושאסור לשתוק, ובסופו של דבר המשפט משפיע גם על חייה האישיים.

ברקע הספר ישנו גם סיפור אהבתם של אווה ויורגן על העליות ומורדות שבו, סיפורה של אחותה של אווה העובדת כאחות בבית חולים במחלקת ילודים ועוד סיפורים של כמה דמויות משנה.

הספר הזה מאוד קריא וסוחף (סיימתי אותו ביום), הוא ממחיש עד כמה חלק מאזרחי גרמניה מעדיפים להדחיק/לשכוח/לא להכיר את החלק הנוראי הזה בהיסטוריה שלהם, אך לנו כעם אסור לתת לעולם לשכוח.

אהבתי את דמותה של אווה שנשארה נאמנה לעצמה ולליבה, והחליטה ללכת כנגד הסביבה הקרובה שלה ובהתאם למצפונה.

קצת  הפריע לי שלא היה מספיק מיקוד במשפט ובסיפורי הניצולים, ולעומת זאת היו סיפורי רקע שנראו פחות קשורים להתפתחות העלילה.

לסיכום מדובר ברומן היסטורי העוסק גם בשואה מזוית קצת שונה, כשברקע מתווספים לו עוד סיפורים.

בשורה אחת: נזכור ולא נשכח

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


 

במדבר האורבני / יוסי עובדיה

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2021
127 עמודים

בוני הוא רווק בן 45, דוקטור לספרות עברית, ששירת בשייטת 13 בצבא, בגיל תשע הוא ננטש על ידי הוריו, מה שמשפיע עליו ועל אופיו.

בגיל 45 בוני מחפש את עצמו, הוא מחפש אהבה, מחפש הגשמה ובדרך פוגש כל מיני אנשים שמסייעים לו ומכוונים מעט את דרכו.

בוני קופץ בספר בין סיפורי העבר שלו לסיפורי ההווה, לפעמים התיאורים קצת מבולבלים, כך שלוקח זמן להבין אם זה חלק מהעבר שלו או שזה מתרחש בזמן הנוכחי.

לכאורה מדובר באדם אינטילגנטי ואיכותי, אך ככל שמתוודאים לאופיו ההפכפך והילדותי מעט, נוצר דיסוננס בין הרצוי למצוי. מצד שני אי אפשר שלא לרחם עליו לאור הילדות הלא פשוטה שעבר.

זהו ספר קצר יחסית וסיימתי אותו במספר שעות, יש בו סיפורים מעניינים מעברו של בוני, נסיונות לברוח מהעולם וניסיונות שלו למצוא את עצמו, אך הרגשתי שהוא הסתיים באופן קטוע ומבלבל.

בשורה אחת: מה שקורה לאדם בילדותו, משפיע עליו בבגרותו.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀
 

סוכר שרוף / אבני דושי


הוצאה: ארינ ניר, מודן
תרגום: נעה בן פורת
שנה: 2021
293 עמודים

" "העולם קיים רק ככל שהמבט יכול להקיף," אמרה אמא. " מה שמעליו, מה שמתחתיו, לא נוגע לנו. שום דבר ממה שאמרו לנו קודם כבר לא נחשב." " (עמוד 143)

מיום ליום אימה של אנטארה הופכת דמנטית יותר ויותר, היא מבולבלת, לא זוכרת, מתבלבלת בזמנים ואנטארה שמעולם לא הסתדרה טוב במיוחד עם אימה נאלצת לטפל בה ולהתמודד עם שגעונותיה.

מאז ילדותה אנטאטרה נגררה אחרי אימה טארה שחיפשה הרפתקאות - נטשה את נישואיה, ברחה לאשראם והתאהבה בגברים הלא נכונים. הילדות הזאת ויחסה האמביוולנטי של טארה לביתה השפיעו ועיצבו את אופייה של אנטארה.

הספר מסופר מנקודת המבט של אנטארה שמתמודדת עם היחסים המורכבים שלה עם אימה. הספר נע בין הווה לעבר בו היא  משחזרת את תקופת ילדותה ובגרותה - את תקופת לימודיה בפנימיה נוצרית, את תחילת דרכה כאמנית ואת קורות חייה.

זהו סיפור מורכב, כואב, קשה על יחסי אם- בת טעונים ולא תמיד בריאים, יחסי אהבה- שנאה. 
הקריאה בספר היתה לי מאוד איטית ולקח לי כמעט שבוע לסיים אותו, על אף שאינו ארוך יחסית.

כשקוראים בו יש תחושה שהרעל ביחסים בין האם לבת משתלט על הכל ושאולי היה ניתן למנוע אותו באמצעות טיפול מתאים,
ואולי זה גם מה שגרם לי לא לקרוא אותו בשטף.

אנטארה מנסה להיות בת טובה לאימה, על אף ההיסטוריה שלהן, כמו מתוך נסיון גם בגילה המבוגר לזכות באהבתה ובאמונתה ואולי לשקם את יחסיהן, וזאת בעיני נקודת החוזק שלה בסיפור.

הספר מתרחש בהודו ובדרך כלל אני אוהבת ספרים על הודו ועל תרבויות זרות, אך כאן יש לכך משמעות שולית בלבד.

בשורה אחת: התפוח לא נופל רחוק מהעץ

בדירוג סמיילי: 😀😀😀



המכונית של סבא / לירן לוי


הוצאה: ספרי ניב
איורים: מתן קלוורי רוב
שנה: 2021
27 עמודים

בכל יומולדת לירון היה מקבל מסבא מושיק מתנה קבועה: מכונית צעצוע.
פעם מכונית משטרה, פעם כבאית, פעם מכונית מירוץ על שלט, כך עד ליום הולדתו החמישי.

כאשר מגיע יום הולדתו השישי של לירון הוא מצפה במתח לגלות איזו מכונית הוא יקבל השנה, וסבא מבטיח לו שהשנה המכונית תהיה שונה ומיוחדת.

לירון מנחש שאולי זאת תהיה מכונית עם כנפיים שתגיע לשמים או אולי מכונית מחשב, אולי מכונית שתדע לדבר.

ביום המסיבה לירון מתרגש וסבא מבטיח לתת לו את המתנה - "מכונית מרגשת ושונה" רק בסוף המסיבה, אחרי שכל האורחים ילכו.
כשסבא פותח את העטיפה, הוא מוציא מתוכה מכונית בת 75 שנה, מכונית שקיבל בעצמו מסבא שלו, וכשעלה לארץ היא היתה כל רכושו. לירון מתרגש ובוכה ואומר לסבא שבכל פעם שירצה הוא מוזמן לבוא אליו ולשחק במכונית.

אני מאוד אוהבת ספרי ילדים העוסקים בקשר בין סבים/סבתות לנכדים/ות, יש משהו מיוחד בקשר הזה שנוגע לליבי, אולי כי גם לי היה קשר מיוחד כזה.

לירון כמו כל נכד אוהב מתנות, וסבא מושיק מדי שנה מקפיד לפנק את נכדו במכונית חדשה. בגיל שש הוא בוחר לתת לו מתנה עם ערך רגשי וסנטימנטלי, ובכך מלמד אותו שלא תמיד הצעצוע הכי חדש או זה עם הפעלולים הוא הכי טוב, אלא לעיתים לערך הרגשי שלו יש משמעות גדולה יותר.

הספר כתוב בחרוזים ומלווה איורים מקסימים, הוא עשוי מדפי כרום, מאוד מושך את העין, ומהנה לקריאה.

בשורה אחת: מתנות לא נמדדות בכסף אלא בערך הרגשי שלהן.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀