הוצאה: מודן
תרגום: דפנה לוי
שנה: 2025
496 עמודים
"הזבל של אדם אחד עשוי להיות הזהב של מישהו אחר." (עמוד 15)
פוזי מתקרבת לגיל 70. היא מתגוררת לבדה בבית אחוזה ענק ששייך למשפחתה מזה כ300 שנה.
אך ככל שפוזי מתבגרת היא מבינה שלא תוכל להמשיך להתגורר ולתחזק לבדה את הבית העצום הזה.
לפוזי שני בנים - אחד שעזב לאוסטרליה לפני כעשר שנים, ובאופן מפתיע הודיע שהוא חוזר, והשני נשוי עם שני ילדים, אבל עם כשלון כלכלי מפואר ומסתבר שאי אפשר לסמוך עליו בכלום.
פוזי אוהבת את האחוזה בה היא מתגוררת, היא מלאה בזכרונות ילדות יפים, ויש בה גינה יפה שהיא טיפחה במהלך השנים.
לכן כל כך קשה לה לקבל את ההחלטה למכור אותה, ואם זה לא מספיק, פתאום צץ המאהב המיתולגי שלה מהעבר, זה שנעלם באופן פתאומי וללא שום הסברים.
הספר משלב עבר והווה - הוא מספר את סיפורה של פוזי הילדה, הנערה ואח"כ גם את התבגרותה, ולסירוגין מסופר בהווה אודות פוזי הסבתא האהובה, ה"מבוגרת האחראית" בעלת חוכמת החיים והתובנות המחכימות.
קשה שלא לאהוב את דמותה של פוזי - אישה ואמא חמה ומפנקת ,שיודעת תמיד לומר את המילים הנכונות, לעודד כשצריך, לבחור בטוב ולתמוך בכל מי שצריך. מישהי כזאת שצריך בכל משפחה.
כמו בספריה הקודמים של ריילי גם כאן היא טווה עלילה מלאת התרחשויות, הסתעפויות והפתעות, מה שהופך את הספר למרתק, כזה שקשה להניח מהיד.
זהו ספר דרמטי ומסקרן ולמרות שהוא ארוך יחסית אין בו רגע משעמם.
נהניתי מאוד לקרוא אותו.
בשורה אחת: "לפעמים גם אם הלב אומר לך ללכת בדרך מסוימת, אתה חייבת להישמע לראש שלך." (עמוד 314)
טריגר: אלימות במשפחה
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה