חפש בבלוג זה

יום חמישי, 28 בדצמבר 2023

התופרת מאושוויץ / לוסי אדלינגטון

הוצאה: מטר
תרגום: עופר קובר
שנה: 2023
374 עמודים

כשפנו אלי מהוצאת מטר לקבל את הספר לקריאה וסקירה, התלבטתי רבות. מצד אחד אני קוראת הרבה על תקופת מלחמת העולם השניה והשואה, אך מאידך אני פחות אוהבת ספרי עיון ומעדיפה רומנים. בסופו של דבר הסתקרנתי והחלטתי כן לקרוא אותו.

זהו ספר על אושוויץ - המקום המקולל הזה שכפי שאמרה המראויינת העיקרית בספר - "המקום בו בכל אחד מאלף הימים היא יכלה למות אלף פעמים", ובעיקר הוא סיפורן של קומץ של 25 נשים, אסירות שהגיעו לשם מרחבי אירופה בעיקר בשל היותן יהודיות.

בתחילה הן מגיעות לאושוויץ ומנסות לשרוד בתנאים לא תנאים, עם מזון דל, עם צפיפות גדולה ומחסור בתנאים סניטריים שגורמים למחלות, הן עובדות בעבודות פרך וכל יום שעובר והן בחיים הוא נס מבחינתן.
חלקן מגיעות למחנה עם בני משפחה,  חלקן עם חברות/שכנים וחלקן לבד, לא כולם שרדו, הרוב לא...

במשך הזמן הן מועברות לבירקנאו ושם חלקן מועסקות בצריף "קנדה", שבו ממויין כל הציוד שמגיע עם כל האנשים שמגיעים למחנה - בגדים, מזון, נעליים וכו'. כשהן יודעות ומבינות שרוב הבעלים שלהם כבר אינם בין החיים.

כשהדוויג הס, אשתו של מפקד המחנה מחליטה להקים סלון לתפירה עילית עבור הנשים הנאציות, היא מעסיקה את מרתה היהודיה שהיא תופרת במקצועה. מרתה מנסה לגייס ולצרף לאט לאט עוד נשים אסירות שיעבדו בסלון, עם או בלי רקע בתפירה, ובלבד שתוכל לנסות להציל ולסייע לכמה שיותר נשים.

בספר אנחנו נחשפים לסיפור הצלתן של למעלה מעשרים נשים. נשים אמיצות שנלחמו באומץ רב על חייהן, שניסו לשמור על שפיותן, שסיכנו את עצמן וששמרו אחת על השניה גם כשבקושי יכלו לשמור על עצמן. 

הפערים בין העיסוק בלבוש, בנהנתנות, ובהנאות החיים של הנשים הנשואות לנאצים, לעומת האסירות חסרות הכל, הרעבות והקפואות, מחדדים עוד יותר את הפשעים שהתרחשו במחנה הזה באותה תקופה, ואת עצימת העיניים הבלתי נסלחת.

אמנם הספר הוא אינפורמטיבי ולא מתואר כרומן, אך הוא מעניין מאוד ומביא עובדות מסמרות שיער, עצובות וקשות, ומאידך מעיד על הרצון לחיות, להיאבק ולהילחם ברוע ולא לוותר, גם כשזה היה כמעט בלתי אפשרי.

הספר מבוסס בעיקר על הראיון עם התופרת האחרונה שנותרה בחיים - ברכה קוהוט,  על ראיונות עם בני משפחה של תופרות נוספות וגם על מחקר היסטורי מעמיק.

ממליצה מאוד להגיע לספר מתוך הבנה שלא מדובר בסיפורת ולהנות מהקריאה (עד כמה שניתן להנות מסיפור עצוב כזה...).

בשורה אחת: "בגדים הם אות לאנושיות." (צווטן טודורוב, עמוד 133).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

מלח מים / תמר בן אביר

הוצאה: מטר
איורים: רמי טל
שנה: 2023
36 עמודים

הספר הזה נכתב בשיתוף פעולה של הוצאת מטר עם "יד מרדכי" והוא מוקדש לחקלאים, לדבוראים, ולהעלאת מעמדה של הדבורה שנמצאת בסכנת הכחדה.

החיים בכוורת מאוד עמוסים ומלאי עבודה. הדבורות האחיות מלח ומים עובדות קשה, הן מתעופפת בשדה, אוספות צוף ומעבירות אבקה מפרח לפרח.

באחד הימים למלח נמאס והיא מחליטה לעזוב את הכוורת ואת כל הדבורים ולעוף לטייל ולחפש הרפתקאות וחברים חדשים. מים מחליטה לעקוב אחריה בשקט בשקט.

במסעה של מלח היא פוגשת את הציפור, אח"כ את הנמלה ובסוף גם ילד קטן בשם יהונתן. כל אחד מהם מספר ומלמד אותה על חשיבות עמלן של הדבורות וכמה כיף להיות דבורה.

כשנהיה מאוחר היא חושבת שאולי מחפשים אותה בכוורת, ואחרי שהבינה את חשיבות עבודתה, היא מבינה שזה אולי הזמן לחזור הביתה. אז מים יוצאת אליה ומגלה לה שעקבה אחריה כל היום. הן כמובן מתחבקות ומתעופפות יחד לכוורת.

הספר המתוק הזה הגיע אלי לקראת ראש השנה, ואני הגעתי אליו קצת באיחור (בעקבות הנסיבות), אבל הוא כמובן מתאים לכל השנה.
הסיפור החשוב הזה מביא את סיפורן של הדבורים (שיש לנו נטייה לפחד או לשנוא אותן) ואת חשיבותן לעולם ולטבע, באמצעות סיפור שמותאם לפעוטות וילדים.
הוא מלווה איורים צבעוניים ושמחים שכמובן גם מוסיפים לספר, והוא גם הגיע גם עם דפי פעילות של צביעה/ תפזורת/ מבוך, מה שכמובן מוסיף עניין והנאה.

מומלץ!

בשורה אחת: "אין דב(ו)רים כמונו!" (מתוך הספר).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀



 

יום ראשון, 24 בדצמבר 2023

להיכנס לנעליה / ג'וג'ו מויס


הוצאה: ידיעות אחרונות
תרגום: דלית כהן
שנה: 2023
414 עמודים

כשסאם מסיימת אימון כושר היא לוקחת בטעות תיק יוקרתי לא שלה, עם נעליים יוקרתיות שאינן שלה. את הטעות הזאת היא מגלה רק כשהיא יוצאת מהמכון ורצה כדי להספיק להגיע בזמן לעבודה.  

כל החיים שלה כמעט מורכבים מריצות וממלחמות קיומיות להוכיח את עצמה בעבודה ולפרנס את משפחתה הקטנה - את בעלה המובטל ואת ביתה המתבגרת, ובעיקר לשרוד עוד יום.
ולכן באותו היום, כשהיא ממהרת ורוצה להחליף את נעליה לאחר האימון, אין לה זמן, היא נאלצת לנעול את הנעליים היקרות שמצאה, וכשהיא נועלת אותן היא מגלה שהן נוסכות בה בטחון שלא הכירה...

לעומת זאת, כשנישה מסיימת את האימון ומחפשת את התיק שלה, היא מגלה שמישהו החליף את התיק היוקרתי שלה בתיק שהוא חיקוי זול שלו. 

נישה היא בחורה אליטיסטית ומתנשאת שמגיעה מהמעמד הגבוה, היא נשואה לבעל עשיר מאוד, היא רגילה שכל העולם פרוש לפניה, וכל גחמה שלה נענית.
הבעיה היא שמרגע שהיא יוצאת מהמכון, בעלה מפסיק לענות  לה בטלפון, היא מוצאת את עצמה חסומה בכרטיס אשראי, לא יכולה לחזור למלון בו היא מתאכסנת, וכך היא נתקעת עם נעליים משומשות וקצת פחות יוקרתיות שהיא מוצאת בתיק המוחלף, ובעצם היא מבינה שהיא חסרת כל...

רצף של התרחשויות מרחיק את התיקים והנעליים מבעליהן המקוריות, עד שבסוף שתי הנשים נפגשות למפגש טעון וסוער שיוביל כל אחת לחשבון נפש ולשינוי.

מאז תחילת המלחמה, זה הספר הראשון שהצליח להוציא ממשבר הקריאה שהייתי בו.
זה לא שלא קראתי בכלל, אבל הקריאה היתה בקצב איטי, חסרת ריכוז ונמשכה זמן רב. הספר הזה פשוט שאב אותי אליו במתיקות שלו ונהניתי ממנו ומהאסקפיזם שלו.

בשונה מספריה הקודמים של ג'וג'ו מויס, העוסקים בדרמות או מתנהלים סביב תקופה היסטורית, הספר הזה הוא קליל, שנון, לעיתים משעשע ובעיקר מהנה כמו סוכריה מתוקה.

נהניתי ממנו מאוד, ואני ממליצה במיוחד למי שרוצה קצת להתנתק לכמה שעות.

בשורה אחת: "...אבל אם את לא יכולה לשנות את המצב שלך, אז אין לך ממש ברירה. את יכולה לשנות רק את דעתך עליו." (עמוד 168)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

יום חמישי, 14 בדצמבר 2023

נוצה ברוח / סופיה לונדברג


הוצאה: מודן
תרגום: דורית בריל-פולק
שנה: 2023
320 עמודים

ויולה ולילי הן חברות ילדות הגדלות בית ליד בית. ביתה של ויולה תמיד נקי, מסודר,רגוע ואפוף ריחות נעימים של אוכל, כיוון שויולה היא בת יחידה. לעומת זאת ביתה של לילי תוסס ומלא רעש, שמחה ופעילות של שמונת אחיה, שצריך לדאוג להם לאוכל ומזון.

ויולה ולילי הן חברות נפש השונות באופיין ומשלימות אחת את השניה. הן גדלות ממש כאחיות ויחד חוות משברי, טרגדיות ושמחות שמשפיעים עליהן ועל עתידן. בשלב מסויים בחייהן לילי נעלמה והקשר איתה נותק לחלוטין.

כשהן כבר נושקות לגיל 90, ויולה מקבלת טלפון מלילי, שמתקשרת להיפרד ומנתקת. עולמה של ויולה מיטלטל והיא מרגישה שהיא חייבת למצוא את לילי ולקבל תשובות לשאלות שמטרידות אותה כבר שנים רבות.

יחד עם בנות משפחתה היא מחליטה לנסוע לחפש את לילי, המסע הזה חושף סוד מטלטל שישפיע על כולן.

חברות אמת כמו שהיתה בין ויולה ולילי היא דבר נדיר, הקשר ביניהן כל כך עוצמתי, ולכן כאב ההתנתקות הוא מאוד גדול ומעורר שאלות. 

הספר מסופר מנקודות המבט של כל אחת מהן, ומראה עד כמה המציאות שבה גדלו משפיעה עליהן, על השקפת עולמן ועל חברותן למרות האהבה שיש ביניהן.

זה ספר מעניין, קצת נוגה אך מלא אופטימיות. הוא מתחיל קצת מבולבל, אך מסתדר לאט לאט עד שכל הקצוות נסגרים.

מומלץ!

בשורה אחת: "הדברים הקטנים שבחיים הם שמעניקים להם משמעות, הוא אומר לעיתים קרובות. כשאדם מבין את זה, הדבר נוסך בו שלווה." (עמוד 188)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

 

כל שנותר לך לתת / אדריאנה טריג'יאני


הוצאה: עם עובד
תרגום: עפרה אביגד
שנה: 2023
413 עמודים

כשנכדתה של מטילדה באה לבקרה היא מוצאת אצל סבתה שעון ישן שנראה כבעל ערך סנטימנטלי. השעון מעורר שאלות וכשנשות המשפחה נפגשות לפני חתונתה של הנכדה, מטילדה מתחילה לספר את סיפור העבר שלה.

מטילדה היא נצר למשפחה שהיא שם דבר באיטליה, העוסקת בליטוש אבני חן יקרות. היא גרה בכפר איטלקי מאיר פנים, יש לה בעל אוהב, שני ילדים ונכדים, ובסך הכל היא מאושרת בחלקה.

כשמטילדה מתחילה לספר את ההיסטוריה המשפחתית היא מתחילה בסיפור של אימה, שהיתה אחות בתקופת מלחמת העולם השניה, שנדדה בין איטליה לצרפת ולסקוטלנד עד שהכירה קפטן, יורד ים ששינה את מסלול חייה.

הסיפור משפיע על כל בני המשפחה וגורם לכולם לעשות חשבון נפש, ובמיוחד לנכדתה, שמקבלת החלטות שישנו את עתידה.

זהו ספר חוצה יבשות וימים, הוא נע בין סיפור ההווה לסיפור ההיסטורי המתרחש בחלקו בעת מלחמת העולם השניה, אך פחות מתייחס למלחמה עצמה.
הספר מביא סיפור היסטורי מרתק עת מעמד האישה היה בשפל, ובקלות היה אפשר "להגלות" אותה לארץ אחרת בשל התבטאויות שאינן לרוח התקופה. 

אהבתי את היחסים המשפחתיים בספר, את התחושה הנעימה ששורה בביתם ואת האהבה והכבוד שהם חולקים אחד לשני. הסיפור ההיסטורי גם הוא מעניין ומעורר מחשבה על סדרי עדיפויות בחיים ועל אהבה.

לסיכום, מדובר ברומן היסטורי שפחות מספר על ההיסטוריה, אלא יותר על מערכות יחסים. 

בשורה אחת: "החיים הם רשימה,אמוס. אתה מסמן אחד-אחד את כל הדברים שאתה רוצה לעשות וצריך לעשות, ומהר מאוד אתה מגיע לסוף הרשימה. לא נשאר יותר מה לעשות, סיימת הכל והגיע הזמן למות." (עמוד 363)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

מלקטות החוטים / אליסון ריצ'מן


הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: ניצה פלד
שנה:2023
358 עמודים

שתי נשים שאינן מכירות אחת את השניה, האחת מניו אורלינס והשניה מניו יורק, האחת שחורה והשניה יהודיה שולחות את אהובן למלחמה - מלחמת האזרחים - הצפון מול הדרום.

סטלה, היא צעירה שחורה ה"שייכת" לגבר לבן, ואוהבת בסתר את ויליאם. כאשר ויליאם נשלח לשדה הקרב, סטלה מנסה לסייע לשכניה בסתר על ידי רקימת מפות ותרשימים המסייעים לעבדים להימלט. היא יודעת שאם הגבר לו היא שייכת יגלה זאת הוא עשוי להרוג אותה.

לילי היא צעירה יהודיה, נשואה טריה שגם בעלה יצא להילחם. יחד עם נשים נוספות הן מגלגלות תחבושות ותופרות שמיכות לחיילים. כאשר חולפים החודשים ובעלה לא חוזר היא מתחילה לדאוג ומחליטה לצאת למסע חיפושים אחריו.

המסע יגלגל את לילי לפגוש את סטלה, ובעזרת המפגש ביניהן היא תנסה למצוא את בעלה.

בספר עולים תרחישים האופייניים לתקופת מלחמת האזרחים בארה"ב - הגזענות בין לבנים לשחורים, פערי המעמדות, היחס לנשים ובפרט לנשים "שחורות".

 זהו רומן היסטורי מרתק המתרחש בחלקו בעורף ובחלקו בשדה הקרב. שדות הקרב מתוארים כשדות קטל - יש כאוס, אנשים מתים ואין מי שיבכה עליהם או אפילו יקבור אותם, חיי אדם נטולי ערך כמעט. מנגד בעורף מתוארות הנשים האמיצות שמנסות לשרוד ולסייע עד כמה שניתן, שמתפללות ומחכות לבעלים או לבנים שישובו.

זהו ספר על אהבת אמת, על חברות אמיצה ועל הרבה כאב אבל גם אופטימיות.

מדובר בסיפור מעניין ומלא אקשן המבוסס על ההיסטוריה של ארה"ב, ובכל זאת לעיתים קצת "נמרח" לטעמי.

מומלץ.

בשורה אחת: ..."פחד זה עניין של בחירה. וככה גם אומץ". (עמוד 150)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום רביעי, 6 בדצמבר 2023

להבות הגורל / אודיל בויאר


הוצאה: כנרת,זמורה, דביר
תרגום: אביגיל בורשטיין
שנה: 2023
288 עמודים

במאי 1897 פורצת שריפה חשודה באמצע אירוע צדקה של האצולה בפריז. האש מתפשטת ומכלה, ההמונים חוסמים את הדלתות וכל האירוע הופך לאסון רב נפגעים והרוגים.

נוצר כאוס גדול, ועד שמצליחים להשתלט על האש אנשים נשרפים חיים. האש ההרסנית יוצרת קושי בזיהוי הגופות, ושתי נשים מחליטות לנצל את ההזדמנות ו"לברוח" מחייהן הקודמים ובעיקר מהבעלים הלא אהובים שלהן.

השריפה נעשית כשברקע יש בחירות, ויש חשד שאולי מישהו גרם להצתה מכוונת. ככל שמתקדמים בספר נחשפים שחיתיות, תככים והרבה פוליטיקה.

התחלתי את הספר הזה ממש בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" מה שהקשה על הריכוז שלי. קראתי עד עמוד 100 וחשבתי לנטוש כיוון שהיה לי ממש קשה לעקוב - יש בספר המון דמויות (השמות דומים), וחוץ מהשריפה והאסון התקשיתי לעקוב אחרי כל הסצנות המתאורות ולהבין מה קורה. בסופו של דבר לא נטשתי ולאט לאט העלילה התחיל להתבהר.

מצאתי לצערי הרבה קווי דמיון בספר לאסון שנפל עלינו  (למשל גופות שהיה קשה לזהות בשל השריפה) ולכן התאים לי לקרוא אותו באותו הזמן, אם כי כמובן אין להשוות בין המקרים.

הספר הזה אמנם מוגדר כרומן היסטורי, אך לדעתי הוא יותר רומן מתח על רקע תקרית היסטורית.
בסופו של דבר מדובר בספר למיטבי לכת  - ריבוי הדמויות והעלילות דורש ריכוז ואולי אפילו תרשים זרימה כדי להקל על הקריאה. חובבי המתח וההרפתקאות כנראה יהנו יותר :)

"האמת תמיד שופכת אור על חברות ואהבה" (עמוד 200)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

אוסף החרטות שלי / מיקי בראמר


הוצאה: כתר
תרגום: דורית בריל-פולק
שנה: 2023
365 עמודים

את הספר הזה התחלתי לקרוא בסוכות ואז לצערנו החלה המלחמה, ובמשך תקופה יחסית ארוכה לא הצלחתי ממש להתרכז בקריאה. כך יצא שלמרות שהספר ממש זורם וחמוד, הקריאה בו נמשכה הרבה זמן...

קלובר היא בחורה מיוחדת, היא גרה לבדה בבית שהיה של סבא שלה, והחברים היחידים שיש לה הם מי שהיה החבר של סבא שלה - גבר קשיש, וחיות המחמד שלה.

גם העבודה שלה איננה טריוויאלית - היא "דולת מוות", כלומר היא מלווה אנשים שעומדים למות. הם חולקים איתה את סודותיהם, את משאלותיהם האחרונות, משתפים אותה בוידויים ובחרטות שלהם, ואת הכל היא מתעדת במחברות שלה. לעיתים היא מנסה ללמוד מנסיונם או להגשים את החלומות שהם לא הספיקו להגשים.

כשאחד השכנים בבניין עוזב, קלובר מבינה שצפוי להגיע שכן חדש. הידיעה הזאת מובילה לחששות כבדים - קלובר לא חברותית במיוחד, הויא לא יודעת להתמודד עם סיטואציות חברתיות, ובטח שלא עם שכנים חדשים.. אבל החיים מזמנים לה הפתעות - חוץ מ"השכן" החדש היא גם מתחילה לעבוד אצל קשישה שמשתפת אותה בסיפור חייה ובאהבה שהוחמצה, מה שגורם לקלובר לצאת למסע שמפתיע גם אותה.

קלובר היא טיפוס מתבודד, עם סוג של פוביה חברתית , כנראה כתוצאה ממה שקרה לה בחיים. מצד שני היא בחורה אינטילגנטית עם לב ענק שמסוגלת ללוות אנשים ברגעים הכי קשים שלהם. הפער הזה יוצר תחושת החמצה שהיא מפספסת את הטוב שיש לעולם להציע לה והעולם מפספס את הטוב שלה יש להציע.
במהלך הספר קלובר עוברת תהליך שמשפיע עליה ועל חייה.

"קל הרבה יותר להיישיר מבט אל כאבם של אנשים אחרים מאשר להתמודד עם הכאב שלך" ( עמוד 150)

מדובר בספר מיוחד, זורם, נוגע ללב, לעיתים ציני אבל מלא בתובנות מעניינות.
הוא עוסק בחיים אבל גם הרבה במוות - בלי ליפות אותו ובלי לפחד להתמודד איתו, ולמרות שהעיסוק בנושא הזה הוא בד"כ כואב וקשה כאן הוא מתואר כחלק מהחיים וכהתמודדות שלא צריך להתעלם ממנה, וזה מה שהופך את הספר לכל כך מיוחד.

בשורה אחת: "אבל הסוד למוות יפה הוא לחיות חיים יפים. לבטא את כל הרגשות שיש לך בלב. לתת לו להישבר. לקחת סיכונים. לעשות טעויות." (עמוד 340)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀