הכי לא אשת חיל / סופי קינסלה

הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: דנה טל
שנה: 2026
378 עמודים

סמנתה היא עורכת דין מצליחה במשרד הכי מבוקש בלונדון, היא משקיעה את כל כולה בעבודה וחולמת להיות שותפה בכירה. אין לה חיים אישיים, הבית שלה מוזנח והיא פחות או יותר גרה במשרד.

עד שבאחד הימים היא עושה טעות נוראית שהנזק שלה מוערך ב50 מליון פאונד. ברגע שהיא מגלה את זה היא בורחת מהמשרד, ובהחלטה של רגע היא עולה על הרכבת הראשונה.

כשסמנתה יורדת מהרכבת בכפר לא מוכר, היא דופקת על דלת של בית מפואר, שם חושבים שהיא המועמדת לתפקיד מנהלת משק הבית, ומקבלים אותה לעבודה באופן מיידי.

סמנתה שמעולם לא הפעילה מכונת כביסה ובקושי חביתה יודעת להכין, מנסה להסתיר את ה"ראיות" ולתפקד כמו מנהלת משק בית מקצועית. מזל שהגנן החתיך שעובד שם גם, מלמד אותה דבר או שניים.

כמובן שבשלב מסויים הכל מסתבך וסמנתה נדרשת לקבל החלטות.

ספריה של סופי מתחלקים לטעמי למוצלחים יותר ופחות. הספר הזה הוא בקטגוריית המוצלחים יותר!

מדובר בספר מקסים ומצחיק, קומדיה של טעויות, ספר שהוא ממתק - כיף לקרוא אותו והוא אסקפיזם מושלם!

ואף על פי כן, עם כל הקלילות שלו סופי קינסלה שזרה בו גם מסר חשוב על סדרי עדיפויות בחיים, ועל מה שבסופו של דבר חשוב באמת.

לסיכום - לכל מי שמחפש ספר לא מתאמץ, מהנה ומשעשע, זה הספר המתאים!

בשורה אחת: "אם למדתי דבר אחד מכל מה שקרה לי, זה שאין דבר כזה "טעות חייך". אין דבר כזה להרוס לך את החיים. מתברר שהחיים הם עסק די עמיד" (עמוד 313)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

העלמה פפיון / אליה קרדין

הוצאה: אריה ניר, מודן
תרגום: שי סנדיק
שנה: 2026
285 עמודים

גבריאל היא אחות מקצועית ומסורה בפגיה. עולמה המקצועי מתמקד בבית החולים בחדר 79. בחדר הזה ישנם תינוקות הנלחמים לחיות, תינוקות שהגיחו לאויר העולם לפני זמנם, ועכשיו עושים הכל כדי שישרדו.
למעשה, גבריאל משקיעה את כל כולה בעבודה, כך שבחיים האישיים היא מאוד בודדה.

באחד הימים אימה הסופרת מביאה לה כתב יד שהיא כתבה, לפני פרסומו.
כתב היד מספר את סיפורה של העלמה פפיון.

תרז פפיון היא גם אחות צעירה ומסורה, העובדת מטעם הצלב האדום.
בשנת 1920 היא מוצאת עצמה בכפר קטן בצרפת, מוקפת ילדים מוזנחים ונטושים. המראות הקשים נוטעים בליבה חלום להקים מוסד לכל הילדים האלה - מקום שיקבל לתוכו את כל הילדים האלה שמסתתובבים ברחובות, שידאג לכל צורכיהם הרגשיים והפיזיים.

מעבר לכל הציפיות, תרז לא מוותרת, היא מגיעה לבכירים ומנהלים ומצליחה להגשים את חלומה. היא מוצאת מנזר, אוספת מתנדבות ומקימה מקום ששימש מקלט במשך שנים רבות, ובהמשך גם בתקופת מלחמת העולם השניה.

סיפורה של העלמה פפיון מבוסס על סיפור אמיתי, והיא אף הוכרה כחסידת אומות העולם.
במנזר-מקלט שהקימה גדלו אלפי ילדים שהצליחו להשתקם, לגדול ולהקים משפחות משל עצמם.

הספר מספר לסירוגין את שני הסיפורים, גם כאן מדובר בשני סיפורים על נשים - שתיהן אחיות העוסקות בטיפול. שתיהן מסייעות בהארכת חיים במידה כזאת או אחרת, ושתיהן מצליחות לחולל שינוי.

הספר יחסית קצר וענייני (לעיתים אפילו מדי) ולכן נקרא מהר, סיפורה של תרז למשל מדלג על התקופות שבין המלחמות ומביא רק את העיקר.
שני הסיפורים מעניינים- הסיפור על החיים בפגיה מתאר את האתגרים היומיומיים, המלחמה על החיים הקטנטנים, העייפות ההתמודדויות והקשיים. והסיפור של העלמה פפיון שהוא סיפור מעורר השראה על אישה אמיצה, פורצת דרך, חולמת ולוחמת, שבתקופות לא פשוטות, כשמלחמות ברקע, הצליחה להציל אלפי ילדים.

לסיכום, מדובר בשילוב של רומן היסטורי ועכשוי, שילוב מצויין במינונים מדוייקים.

בשורה אחת: "אני חושבת שאדם לעולם אינו לבד כשהוא נושא עימו אידיאל" (עמוד 82)

הדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

אספן התקוות / אביגייל ג'ונסון

 

הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: אילן םן
שנה: 2026
295 עמודים

אלפרד הוא קשיש מוזר ומתבודד, שמאז מותה של אישתו הוא מוצא נחמה באגרנות כפייתית של עתיקות, וחפצים שאיש לא נדרש להם.

קיאן הוא נער המטופל במסגרת הרווחה, שלא הולך לבית ספר ולא מצליח להחזיק מקומות עבודה, וגם החברים הסובבים אותו מדרבנים אותו לשתיה, מסיבות ובזבוז של כסף שאין לו.

באחד הימים, קיאן משליך לבנה לביתו של אלפרד, החלון נשבר וכתוצאה מכך אלפרד מגיעה לבית החולים. 
בבית החולים, במסגרת טיפולה של העובדת הסוציאלית ולקראת שובו הביתה, מתגלה בעיית האגרנות שלו. העובדת הסוציאלית מבינה שאין ברירה ונדרשת התערבות.
לאחר בדיקה מול הרשויות הוחלט על תכנית שנקראית "צדק משקם" - מטרת התכנית היא שקיאן יסייע לאלפרד בארגון הבית מחדש, גם קיאן וגם אלפרד מוצאים עצמם יחד בלית ברירה - אלפרד לא רוצה להיפרד מביתו ולעבור לדיור מוגן, וקיאן לא רוצה לשבת בכלא.

הבעיה היא שאלפרד לא מוכן להיפרד מאף אחד מהאוצרות שלו.
בהתחלה הביקורים של קיאן בביתו של אלפרד יוצרים מתח בין הצדדים. אלפרד שרוצה לחזור לבדידותו וקיאן שמתייחס לאלפרד כאל קשיש תמהוני ומוזר.
אך באופן מפתיע ככל שחולף הזמן, נוצר קשר בין השניים , והם מצליחים לסייע אחד לשני הרבה מעבר להכרות נטו.

את הספר הזה לא יכולתי להניח מהיד מהרגע שהתחלתי אותו.
שתי הדמויות הראשיות הן דמויות מיוחדות ולא שגרתיות, דמויות למודות סבל, שהחיים לא תמיד האירו להן פנים. 
ההכרות ביניהם מוציאה מכל אחד מהם דברים טובים. היא משקמת את הלב שלהם ואת החיים שלהם. והיא מלמדת אותנו הקוראים כמה הבדידות קשה, עצובה ומסוכנת, וכמה חברות יכולה לרפא פצעים.

יש הרבה כאב, צער והחמצה בספר, אבל מנגד אנחנו לומדים שתמיד יש תקווה, ומכל דבר רע יכול לצאת גם טוב.
לסיכום, מדובר בספר מקסים ומלא תקווה!

בשורה אחת: "לפעמים אפשר למצוא משהו נפלא במשהו שעל פניו נראה חסר ערך... אולי זה לא יקרה מיד, אבל אם תמשיך להתאמץ, אתה תבוא על שכרך..." (עמוד 280)

בדיורג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

שפת הפרחים / שרה בליידס

הוצאה: דיונה
תרגום: נגה הראל
שנה: 2026
325 עמודים

לאחר האובדן של אחותה, שהביא איתו קשיים כלכליים, ג'וליה- אדריכלית נוף במקצועה, מוצאת עבודה באחוזה אנגלית.
בהגיעה למקום עם אחיינה סם, היא מבינה כי מרגרט , בעלת האחוזה, מצפה ממנה לשחזר את הגנים ההיסטוריים של האחוזה, בדיוק כפי שהיו בתקופה של לפני מלחמת העולם השניה.

הבעיה היא שאין שום תיעוד - תמונות או מסמכים, לגנים ההיסטוריים, ועל כן היא מבינה שיהיה מאוד קשה, אולי אפילו בלתי אפשרי לבצע את השחזור.

ג'וליה מחליטה לא להתייאש, ובעזרת אנדרו, בן הסנדקות של מרגרט, היא מחליטה לצאת למסע חיפוש אחר ההיסטוריה של האחוזה. וכך במסגרת החיפושים התמזל מזלה והיא מוצאת ספר איורים של פרחים ששופך אור על הפרחים והצמחים שהיו שם.

ג'וליה מגלה שהפרחים הם בעצם שפה, ולכל פרח יש משמעות, ומעבר לפרחים מסתבר שמסתתרים הרבה מאוד סודות, וכך לאט לאט נחשף גם סיפורה ההיסטורי והכואב של האחוזה.

הספר משלב את סיפור ההווה של ג'וליה, כשלסרוגין מסופר גם הסיפור ההיסטורי אודות משפחתה של מרגרט.
שני הסיפורים מרתקים, בשניהם הגיבורה הראשית היא אישה שמתמודדת עם אובדן. 
הסיפור של ג'וליה מביא סיפור על הישרדות וכוח רצון, ויש בו גם קצת רומנטיקה, והסיפור ההיסטורי מביא איתו סיפור של בגידה, כאב והחמצה גדולה.
שני הסיפורים משתלבים יחד לסיפור מהנה שכיף לקרוא. ועל הדרך למדתי להכיר גם את שפת הפרחים.

בשורה אחת: "אי אפשר למחוק אנשים שאתה אוהב. אהבה אינה נכבית בגלל פגיעה, כאב או בגידה. היא מתעבה כרקמת צלקת סביב הלב, עד שהשריר נעשה נוקשה מכדי לפעום שוב כהלכה." (עמודים 141-142)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 .

לקטוף חינניות בימי ראשון / ליאנה סינקוטי

הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: דנה טל
שנה: 2026
317 עמודים

דניאלה דייזי היא סטודנטית לעיצוב אופנה שחולמת להתאהב כמו בסרטים.

בתקופת התיכון לאחר מותו של אביה, היא הכירה חבר בשם ליווי שגם הוא חווה אובדן. ליווי שהבין אותה הכי טוב ותמיד ידע לומר את המילים הנכונות הפך להיות החבר הכי טוב שלה. וכך הם מצאו עצמם תמיד ביחד, מכירים את כל בני המשפחה האחד של השניה, חולקים חוויות, תמיד בזוג.

אבל כשהלב של דניאלה נשבר, היא החליטה להתנתק מליווי ולא לראות אותו יותר לעולם.

ארבע שנים לאחר הפרידה, כשדניאלה מבלה בבר, פתאום היא פוגשת את ליווי. ארבע שנים של ניתוק לא הכינו אותה לרגע הזה - ליווי נשאר ליווי, הגבר החתיך החמוד והמתוק, בדיוק כפי שהיה. גבר החלומות שלה שהיא הבטיחה לעצמה שלא תראה אותו יותר.

באותו רגע ליווי פונה אליה בבקשה לבוא איתו לחתונה של אחותו ולהעמיד פנים שהם שוב זוג, מה שמעמיד אותה בתסבוכת מול ההבטחות שהבטיחה לעצמה. כמובן שבסופו של דבר דניאלה לא יכולה לסרב לעשות טובה לחבר ישן, אבל הבילויים המשותפים והמשפחתיים מציפים בדניאלה את הרגשות הישנים. וכך היא מוצאת את עצמה בקונפליקט אמיתי, ובפחד קיומי שעוד מעט ליבה שוב עלול להישבר.

הספר הזה בדיוק כמו כריכתו הורודה הוא ספר מתוק, חמוד, קליל, לעיתים משעשע, ולרוב אופטימי. 
סיפור האהבה - חברות של דניאלה וליווי הוא מקסים. ליווי הוא הגבר המושלם - חתיך, משפחתי, ג'נטלמן וחבר אמיתי, אחד כזה שכולם אוהבים.
לאורך הספר לעיתים מתחשק לנער את שני הצדדים, ולהראות להם כמה למסתכל מהצד זה ברור שאין ספק שהם נועדו זה לזה.

לסיכום - לכל מי שמחפש אסקפיזם וקיטש טהור ומתקתק, זה בדיוק הספר בשבילכם. מה שבטוח אפשר ללמוד הרבה מהאהבה של ליווי ודניאלה.

בשורה אחת: "אף אחד לא אומר לך כמה אהבה דומה לאבל עד שהלב שלך נשבר ואת מבינה שאת לא יכולה לחזור בך." (עמוד 181)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

עד שהסופה תחלוף / ד"ר רונית שרון

 

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2026
271 עמודים

כולנו מתמודדים עם אתגרים בחיים, ולכולנו יש קונפליקטים בזוגיות.

הספר הזה פותח צוהר לעולם הטיפול הזוגי ע"י ד"ר רונית שרון, שהיא עצמה מטפלת זוגית בעלת נסיון של כ- 25 שנה.

הספר מורכב מעשרה פרקים על עשרה זוגות, החל משלב המפגש הראשוני, הפגישות המשותפות והפרטניות, ועד למפגש הסיום.
הוא מציג את הדינימקה בין הזוגות, מעלה את הקשיים ומביא מסקנות ודרכי טיפול.

הסיפורים בספר מורכבים משילוב של מקרים מהקליניקה של ד"ר שרון. החל מזוגות יחסית טריים לזוגות ותיקים שרוצים להתגרש בטוב בלי הרבה נזק לעצמם ולסביבה.

הקונפליקטים המובאים הם אותנטיים ושכיחים - סביב ילדים, אי הסכמות, יחסים עם המשפחה המורחבת ועוד ועוד.
בנוסף, ד"ר רונית שרון מביאה גם נגיעה אישית ומספרת על הזוגיות הפרטית שלה, ועל קשיים שעלו במהלך השנים, מה שמוסיף לאותנטיות של הספר.

הספר הזה הגיע אלי לסקירה כשהייתי בעצמי באמצע "הסופה של חיי", בתקופה מאד מאתגרת בה זמן לזוגיות לא ממש היה לנו.
לכן החלטתי לקחת את הספר הזה גם ללמידה אישית, ואכן מצאתי בחלק מהסיפורים טיפים גם עבורי.

לסיכום, מדובר בספר על זוגיות בכל מיני שלבים בחיים, ועם כל מיני סוגים של אתגרים ולדעתי כל זוג צריך לקרוא אותו, כי יש בו טיפים טובים לכולם!

בשורה אחת: "זוגיות איננה רק רגש ותשוקה. זהו פרויקט חיים שיש להשקיע בו באופן מתמשך." (עמוד 8)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

חיים רחוקים / מ"ל סטדמן

הוצאה: כתר
תרגום: לי עברון
שנה: 2026
462 עמודים

"כשחושבים על זה, החיים הם בית כלא בשביל כולם - מין כלא של ימים. החוכמה היא ללמוד להרגיש בו נוח... למצוא את החופש שלך בתוך הכלא." (עמוד 285)

אוסטרליה, שנת 1958, שלושת בני משפחת מקברייד  - משפחה של מגדלי כבשים, נוסעים במשאית בעוד יום שגרתי ושטןף שמש בעבודתם בחווה. התנגשות בקנגורו גורמת למשאית להתהפך ולסטות, ומאותו יום חייהם של בני המשפחה יתהפכו מקצה לקצה.

התאונה הטראגית מובילה לשרשרת אירועים שמשפיעם על משפחת מקברייד ועל הסובבים אותם..

את הספר הראשון של סטדמן "אור בין האוקיינוסים", שהפך בהמשך גם לסרט, אני חושבת שאין מישהו שלא אהב. שם מובאת דילמה מוסרית קשה מאוד.
גם בספר הזה סטדמן מביאה דילמה מוסרית מאוד בעייתית, דילמה שמשפיעה למעשה על כל הספר. דילמה כזאת שאין למי לפנות כדי לפתור אותה.

דרך סיפורה של משפחת מקברייד מתוארים חייהם של החוואים האוסטרלים - התמודדות עם מרחקים עצומים, עם נתק כמעט מוחלט ממשפחות אחרות, עם פגעי מזג האוויר או בעלי חיים שהורסים את כרי המרעה. הספר מלווה בתיאורי פרא עוצרי נשימה ואין בו רגע אחד משעמם.

זה ספר שמהרגע שמתחילים אי אפשר להפסיק לקרוא כי הוא פשוט מרתק ומלא בתפניות בעלילה.
יש בו מתח, דרמה, רומנטיקה והרבה כאב.

ממליצה בחום!

בשורה אחת: "זה המצב האנושי, חבר, החיים המנוולים האלה: לקחת מהם ביס. ללעוס כל יום בנפרד. זאת העצה הפילוסופית המוסמכת להפליא שלי." (עמוד 285)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

הבלרינה מאושוויץ / ד"ר אדית אווה אגר

הוצאה: מטר
תרגום: כרמית גיא
שנה: 2025
198 עמודים

אדי היא הבת הקטנה במשפחה של שלוש בנות, היא מוגדרת המוכשרת, בעלת השכל, אך לא היופי. 
אדי מאוד אוהבת לרקוד, היא מתאמנת שעות רבות ושואפת להגיע לאולימפיאדה כנציגה של הנבחרת ההונגרית.

השנה היא שנת 1943, ואת אדי פחות מעניינים ההיבטים הפוליטיים, והאיומים כלפי היהודים, עד שיום אחד היא מגורשת ע"י המאמנת שלה, שאומרת לה שבשל יהדותה לא תוכל לאמנה יותר.

בינתיים אדי מתאהבת בנער חמוד בשם אריק, והם מבלים הרבה יחד.
אבל בסוף המציאות העגומה מכה על פניהם, ובאחד הימים היא ומשפחתה מועמסים יחד עם כל היהודים על הרכבת לאושוויץ, וברגע אחד של סלקציה היא ואחותה נשלחות יחד לאחד מצריפי אושוויץ הידועים לשמצה.

בתוך הגיהנום, והכמיהה לשרוד, מה שמחזיק אותה ונותן לה תקווה - זאת אהבתה התמימה והטהורה לאריק, היא חולמת על היום בו שוב יתאחדו ויממשו את אהבתם.

בדרך לא דרך ובניגוד לכל הסיכויים, אדי ואחותה מגדה מצליחות לשרוד ולחזור לביתן. אדי מלווה כל הזמן בתחושת אשמה קשה של ניצולה. אך היא לומדת לאט לאט להבין שהחיים חזקים מהכל, ואפשר לשוב ולאהוב.

אדי מספרת את הסיפור כמו שהוא, בלי לייפות את המציאות שלפני המלחמה - על ההקנטות של אחיותיה, והביקורת שספגה בבית (למרות שכמובן אהבה אותם מאוד), מה שהפך את הספר להרבה יותר אותנטי.

הספר הזה הוא גרסה ייעודית לנוער (זה משהו שלא ידעתי מראש), ועדיין הוא מתאר את האימה ששררה במחנות.
זהו סיפור גבורה בלתי ייאמן המבוסס על סיפור אמיתי. סיפור של ניצחון החיים , למרות כל הזוועות והכאב והרעב והייסורים שהן עברו שם.

אני מאמינה שעצם זה שאדי ואחותה היו יחד לאורך כל הדרך, גם סייע להן לשמור אחת על השנייה, ומנע מהן להגיע למצבי ייאוש.

קראתי את הספר לקראת יום השואה, והוא כמובן בדיוק התאים. הוא כתוב טוב, אבל הדבר היחיד שקצת הפריע לי שהוא כתוב קצת טכני ופחות עם רגש, ובכל זאת רק על עצם הסיפור המטלטל נתתי לו 5 כוכבים.

בשורה אחת: "לפעמים איננו יכולים להתעלם מהמציאות סביבנו, לפעמים המלחמה חודרת פנימה. (עמוד 32)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

החיים הגנובים של קולט מרסו / קריסטין הרמל

הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: הילית חמד-מאיר
שנה: 2026
332 עמודים

"תמיד צריך לעזור אם יש הזדמנות" (עמוד 57)

קולט מרסו היא צאצאית של משפחת רובין הוד האגדית, או ככה לפחות אימה מחנכת אותה.

מגיל מאוד צעיר היא מלמדת אותה לכייס, אבל עם 2 כללים:    

1. לקחת מהעשירים כדי לסייע לעניים
2. לא להיתפס.

כשהגרמנים מגיעים לפריז בתקופת מלחמת העולם השנייה, אימה של קולט מנסה להרחיק אותה מהעיסוק המסוכן הזה, כדי להגן עליה.
ואכן, באחד הלילות אימה נתפסת עם תכשיט שכייסה מאחד הגרמנים, היא נעצרת, ובאותו לילה נעלמת גם אחותה בת ה4 עם צמיד יהלומים התפור לכותנתה.

במרוצת השנים, קולט עזבה את פריז ועברה להתגורר בארה"ב. שם היא ממשיכה עם משלח היד הזה, היא דואגת לגנוב מנאצים לשעבר ומאנשים רעים, ובכסף שהיא מכייסת - היא תומכת בארגוני צדקה ובמוזיאון השואה בבוסטון.

באחד הימים היא מגיעה לתערוכה בעיר, ושם למרבה ההפתעה היא רואה את הצמיד שניתן לאחותה כאחד המוצגים במוזיאון.
הופעת הצמיד אחרי כ"כ הרבה שנים מטלטלת את קולט, והיא מחליטה לצאת למסע חיפוש בעקבות בעליו.

בעיני לקריסטין הרמל יש ספרים טובים, וספרים קצת פחות מוצלחים. הספר הזה הוא בקטגוריית המוצלחים, ואפילו מוצלחים מאוד.

זהו רומן היסטורי על תקופת מלחמת העולם השנייה, אך זה לא רומן קלאסי על המלחמה, והרעיון שלו בהחלט מקורי. ולכן גם מי שפחות חובב את הז'אנר, לדעתי ייהנה ממנו. הוא ספר זורם, מסקרן ומרתק לקריאה.

קולט היא דמות חזקה ומרשימה, שוויתרה על הרבה דברים בחייה, שחוותה הרבה כאב וצער, אבל תמיד שאפה לעשות טוב (גם אם לא תמיד הסכמתי עם ההיבט המוסרי בספר), ועל כך היא בהחלט ראויה להערכה.

בשורה אחת:  "כי כשאנחנו מוצאים את עצמנו בחושך, אי אפשר לחכות שהאור ימצא אותנו." (עמוד 231)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

מכתבים מחבל שמפאן / קייט מקינטוש

הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: רחל פן
שנה: 2026
319 עמודים

שנת 1805, צרפת  - בארב-ניקול קליקו מתאלמנת מבעלה בגיל צעיר ובאופן מפתיע. היא נשארת לבד עם הכרמים ומפעל השמפניה של בעלה המת.
למרות התנגדות הסביבה, הלחצים המשפחתיים והדעות הקדומות - בארב ניקול מחליטה להמשיך את מפעל החיים של בעלה ולהפוך את השמפניה שלהם למותג בעל שם עולמי.
כשברקע פלישת הרוסים, והקשיים הפוליטטיים של צרפת , היא נאבקת לשרוד ונלחמת ממש מלחמה קיומית.

בהווה - נטלי טיילור, שבעלה נטש אותה לטובת אחרת, מחליטה בהחלטה פתאומית, לנסוע לפריז לטייל ולהתאוורר. היא מוצאת בדוכן ספרים את ספרה של האלמנה קליקו ושואבת ממנו השראה, כשבינתיים היא בעצמה גם חווה סוג של "הרפתקה" שמעמידה אותה בסוג של מבחן.

אני מודה שכאשר התחלתי לקרוא, הייתי בטוחה שמדובר בספר על מלחמת העולם השניה בצרפת. אך למרבה הההפתעה אין לספר שום קשר עם התקופה ההיסטורית הזאת.

מצד שני, העלילה, והשילוב של הרומן העכשווי והרומן ההיסטורי הפתיעו אותי ממש לטובה.

מדובר בספר בנוי טוב וכתוב טוב. הוא מספר לסירוגין את סיפורה ההיסטורי של האלמנה קליקו ואת סיפורה המודרני של נטלי. ולמרות שלכאורה אין קשר בין הסיפורים - אפשר למצוא קווי דמיון וללמוד הרבה משתיהן.
למרות שבדרך כלל בספרים המשלבים שני סיפורים (או יותר) של תקופות שונות יש עלילה אחת טובה יותר, במקרה של הספר הזה - אהבתי את שני הסיפורים, שכל אחד מהם מציג התמודדות אחרת.

אין בספר רגע משעמם, והוא מלא הפתעות ותפניות בעלילה, מה שבהחלט העשיר את הספר והוסיף להנאה.

לסיכום - ממליצה בחום, ולא רק לחובבי הז'אנר ההיסטורי!

בשורה אחת: "נצל את ההזמנות כשהיא מגיעה, מפני שבניגוד למזל הרע, היא לא תישאר זמן רב." (עמוד 37)

בדיורג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

הרגליים של מרלן דיטריך / רינה גרינולד

הוצאה: התחנה
שנה: 2026
208 עמודים

דפנה היא אישה אחרי לידה - עייפה, תשושה ומרוטה. 
לפני שילדה היא היתה קרייריסטית, היא חלמה להתקדם ולהצליח באקדמיה.
אבל מאז שנולד בנה שי - הימים והלילות מתערבבים, הכל סובב סביב שי - השינה, הארוחות שלו וגם היציאה לסיבוב בגינה.

דפנה מסתכלת, משתאה בכל האמהות האלה שחוזרות לעצמן - לחליפות המחוייטות שלהן, לעקבים ולקריירה, והיא לא מצליחה להבין איך אפשר "להפקיר" את התינקוות הקטנים בידי מטפלות זרות או משפחתונים עתירי ילדים.

היא נזכרת בתזה שלה אודות אותן נשים יהודיות שהתנדבו להילחם עם הצבא הבריטי, ודוקא אז היא מבינה טוב את המניע שלהן - קצת שקט מהילדים, מהבכי, מהאכלות ומעבודות הבית שאינן נגמרות לעולם.

אבל אז דפנה מגלה שגם לסבתה שמתה יש קשר לצבא הבריטי, והיא מחליטה לחקור את הסיפור הזה ולהבין לעומק את ההיסטוריה המשפחתית.

כשהתחלתי את הספר הוא הרגיש לי קצת כמו ספר המשך לספר "חדר המתנה", שגם שם יש אישה שמספרת על החודשים שאחרי לידת בנה - הקשיים, חוסר השינה, חוסר החשק לעשות דברים לעצמך.
אבל כמובן שהסיפור הוא שונה לגמרי.

מה שכן הכריכה, שם הספר והתקציר קצת מטעים לדעתי. אני ציפיתי לרומן היסטורי, ולעלילה שמשלבת סיפור אומץ וגבורה אודות הסבתא.
בפועל, הסיפור מתמקד בעיקר בהווה - בדפנה, ובקשיי האמהות, וסיפורה של הסבתא הוא מאוד שולי.
בנוסף, אני חושבת שמחברת הספר היתה צריכה לגרום לדפנה לגלות את הסיפור ה"אמיתי" אודות סבתה, ולא להמציא אותו או את חלקו - לי באופן אישי זה קצת קלקל.

בכל מקרה, הכתיבה של הספר מצוינת, והוא מאוד זורם לקריאה. הוא ספר מאוד נשי ולכן נראה לי שידבר דוקא לקהל הנשי, ואולי אפילו ספציפית לאמהות או לנשים לקראת אמהות.

בשורה אחת: "לא מורידים את הכוכבים. הכוכבים צריכים להישאר בשמיים. את בני האדם הם שורפים." (עמוד 8)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

לחפש את ג'יין / הת'ר מרשל

הוצאה:עם עובד
תרגום:מונה גודאר
שנה:2025
384 עמודים

זהו ספר על שלוש נשים, בנקודות זמן שונות בהיסטוריה.

אוולין היתה מאורסת ועמדה להתחתן, אבל כשהארוס שלה מת באופן פתאומי, היא נשארת לבדה עם הריון מחוץ לנישואין, ועם הרבה "בושה".

בשנות השישים של המאה הקודמת, הפלה אינה חוקית,  וגם להביא ילד מחוץ לנישואין לא מקובל.
אז מה עושים?  משפחתה של אוולין מחליטה להכניס אותה למוסד בשם "סיינט אגנס". שם נשים לא נשואות שנכנסו להריון מתגוררות - ליתר דיוק - כלואות, עד לידת התינוק או התינוקת,  כשלאחר הלידה התינוק או התינוקת נלקחים משם לאימוץ. 
מיד לאחר מכן הן אמורות לשכוח מההריון, מהלידה ומהתינוק ולחזור לחיים הרגילים.

בשנת 2010, כשאנג'לה עובדת בחנות הספרים שלה, היא מוצאת מכתב שהיה מיועד לבחורה שהתגוררה מעל החנות,  ובו כתוב משהו שעשוי להשפיע על חייה של אותה הבחורה.

הסיפור שלישי הוא אודות ננסי - ננסי יודעת כל השנים שהוריה מסתירים ממנה סוד, וכאשר נקרית בפניה ההזדמנות, היא מחליטה לחטט בחדר השינה של הוריה - שם היא מגלה את הסוד שישנה את כל מה שהכירה.
בנוסף, היא מתנדבת ברשת גיין, ומסייעת לנשים שמעוניינות לבצע הפלה מכל מיני סיבות,  בתקופה בה הפלה אינה חוקית.

ככל שהספר מתקדם מתגלה הקשר בין הסיפורים ובין הנשים.

הספר הזה מתאר תהליך היסטורי בנוגע להתייחסות להפלה אצל נשים (מכל מיני סיבות - מוצדקות או לא) - בעבר ההפלה נחשבה כחטא באופן גורף, והיתה אסורה על החוק, ורק לאחר שנים של מלחמות והפגנות למען הנשים, הצליחו להוביל שינוי. אבל הדרך היתה ארוכה ולא פשוטה בכלל.

בעבר כשנשים נכנסו להריון לא רצוי, לעיתים כתוצאה מאונס, האשמה היתה תמיד רק כלפיהן, היחס אליהן היה נוראי, והתהליך שהן עברו והעובדה שאילצו אותן להיפרד מהתינוק שלהן שבר אותן נפשית .

שלושת הנשים ושלושת הסיפורים מעניינים, כל אחת מהן חווה אתגרים, קשיים וכאב בחייה, אבל שלושתן נשים אמיצות, חדורות מטרה ולוחמות צדק.

זהו רומן היסטורי מרתק, שמראה לנו עד כמה העולם יכול להשתנות, ועד כמה אסור להתייאש, גם כשנראה שאין סיכוי לשינוי.

בשורה אחת: "אם למדתי משהו מכל זה, למדתי לא לשמור סודות. הם מקננים בפנים כמו פצעים, וההחלמה מהם דורשת זמן רב עוד יותר לאחר שהנזק נעשה." (עמוד 335)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

חיים יפים / וירז'יני גרימאלדי

הוצאה: כתר
תרגום: מיכל אילן
שנה: 2025
328 עמודים

חמש שנים עברו מאז שהאחיות אמה ואגאת נפגשו. עכשיו לאחר מות סבתן הן מחליטות להיפגש יחד לשבוע, לבלות בבית סבתן , רגע לפני מכירתו, זכר לימים עברו.

מדי שנה אמה ואגאת היו מבלות כל קיץ בבית הזה עם הסבא והסבתא שלהם, ולאחר מכן רק עם סבתן. כשהן נפגשות הן יושבות יחד ומעלות זיכרונות מסבתן האהובה, מהאוכל המיוחד שלה,  מהשחיה או הגלישה באוקיינוס, מהטיולים באזור, ומכל הידע שסבתן לימדה אותן.

מאז ומתמיד אמה, האחות הגדולה, הייתה האחראית, הבוגרת, המסורה והמגוננת, ואילו אגאת הייתה המבולגנת, המבולבלת, זאת שהחיים שלה לא תמיד מסתדרים.

כשהן שוב יחד הן צוחקות וכואבות, פותחות את הפצעים הישנים ואת הלב. הן מדברות ומתקרבות מחדש, ועדיין נראה שיש נושאים שקשה לדבר עליהם.

איכשהו יצא שזה הספר השני שאני קוראת על אחיות. אבל הוא בהחלט שונה מקודמו. וגם כאן נהניתי לקרוא על הקשר המיוחד והעוצמתי בין אמה ואגאת.

הספר מלא בתובנות על החיים , והוא מדגיש את הדברים הקטנים, הפשוטים, הלעיתים בנאליים שצריך להעריך ולהודות עליהם.

מכירים את הספרים האלה שכאשר מסיימים אותם מרגישים שהנשימה נעצרה? שאתם פשוט מוקסמים מהם? למען האמת (לצערי) אין הרבה ספרים כאלה. אבל כך הרגשתי כשסיימתי אותו,  וסיימתי אותו בבכי.
הספר כתוב כ"כ טוב, ככה שהדפים פשוט חולפים במהירות. הוא נוגע בכ"כ הרבה רגשות והוא לא תמיד קל לקריאה, אבל הוא פשוט נכנס ללב, ונהניתי ממנו מאוד.
ממליצה בחום!

הערה: יש בו כמה טריגרים כמו אלימות והתמודדות נפשית.

בשורה אחת: "אין הרבה דברים חזקים יותר מהקשר בין אח לאחות, לא משנה מה, אי אפשר להיפטר מילדות משותפת סתם ככה, היא נדבקת ולא מרפה." (עמוד 45) 

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

הספר הסודי של פלורה לי / פאטי קלהאן הנרי

 
הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום כנרת היגנס-דוידי
שנה: 2026
436 עמודים

"אל תיתני לאחרים לקחת ממך סיפורים טובים כדי להרגיש יותר טוב עם עצמם." (עמוד 236)

1939, מלחמת העולם השניה מגיעה גם ללונדון. במבצע המכונה "החלילן מהמלין", מחליטים לפנות את ילדי לונדון לכפרים מרוחקים, כדי להצילם מסכנת הפצצות הבליץ.

בין הילדים המפונים נמצאות הייזל ואחותה הקטנה פלורה. הן עוזבות את אימן ומגיעות לכפר קטן ופסטורלי, שם הן מאומצות ע"י משפחה מקסימה של אמא ובן.

הייזל ופלורה מעבירות את ימיהן בנעימים, הן יוצאות לטיולים בכפר, משחקות בחיק הטבע, ובעיקר ממציאות סיפורים על ארץ קסומה בשם ויספרווד - אליה הן מפליגות על כנפי הדמיון. ארץ שהן ממלאות באגדות, והיא מהווה עבורן סוג של מפלט.

באחד הימים במהלך משחק, פלורה נעלמת באופן מסתורי. המשטרה עורכת חיפושים וחקירות, אך לבסוף מגיעה למסקנה שהיא טבעה בנהר.

כ-20 שנה מאוחר יותר, בעת שהייזל עובדת בחנות ספרים,  מגיע לחנות ספר שמספר על העולם הדמיוני שלה ושל פלורה , ספר על ויספרווד. הייזל ,שיודעת שמלבדה ומלבד אחותה, איש לא הכיר את ויספרווד, מנסה להבין האם מדובר בצירוף מקרים או שאולי יש כאן תקווה קלושה ופלורה עדיין בחיים.
החיים של הייזל משתנים בעקבות הספר, העבר צף ומאיים להשפיע על עבודתה החדשה, על הזוגיות שלה ועוד.

אין ספק שמדובר בספר מיוחד עם סיפור מיוחד. הוא לא רומן היסטורי הארד קור, כיוון שזה לא החלק העיקרי שבו. כך שגם למי שחושש מרומנים על תקופת מלחמת העולם , אין מה לדאוג. 

אני אוהבת לקרוא סיפורים על אחיות, אני חושבת שיש קשר מיוחד בין אחיות , ומי שיודעת לנצל את המתנה הזאת  - תרוויח. גם גם היחסים בין הייזל לפלורה מיוחדים מאוד. מדהים לקרוא איך הייזל מגוננת על פלורה אחותה הקטנה, ואיך באמצעות דמיון היא מצליחה להריע אותה, ויחד הן מפליגות למקומות רחוקים ומעניינים, ובעצם לאן שהן רוצות..

על הספר הזה נכתבו הרבה ביקורת טובות, והוא אכן ספר מתוק, ואפילו רומנטיקה יש בו. אבל לי הוא היה קצת איטי, ולקח לי זמן לקרוא אותו. (יכול להיות שגם המלחמה הוציאה אותי קצת מריכוז). בסופו של דבר הסיפור עצמו היה מעניין, והסתקרנתי לדעת מה הסוף, ולכן כמובן המשכתי לקרוא אותו, אבל לדעתי היה אפשר בהחלט לקצר אותו.

בשורה אחת: "לפעמים אנחנו צריכים לפגוש את הדרקונים שלנו.. ואין שום אביר שיציל אותנו." (עמוד 148).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

חדר המתנה / נעה ישראלי רוזנברג

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר 
שנה: 2025
223 עמודים

שלוש נשים מוצאות את עצמן ממתינות יחד בחדר המתנה לרופא נשים.
כשלפתע, הרופא יוצא החוצה בהיסטריה, רץ וצועק להן לנעול את הדלת כי מסתבר שבחוץ מתרחש פיגוע.

כל אחת מהנשים נמצאת בשלב אחר בתקופת הפוריות שלה, ולכל אחת יש כאב שהיא נושאת איתה.

גלי היא אישה אחרי לידה, נשואה למיכה אהובה.  היא מרגישה שמאז הלידה אין יותר גלי אלא רק גלי והתינוקת,  זה תמיד יחידה אחת.  ולמעשה כבר שום דבר אחר לא מעניין אותה.
החיים שלה עברו מהפך גדול, וגם הזוגיות שלה שהייתה כמעט מושלמת חווה ריחוק.

רעות -  נמצאת בטיפולי פוריות ממושכים,  ועדיין לא בטוחה שהיא בכלל רוצה ילדים.

ואלינור אמא ל2, שנפרדה מבעלה ואבי בנותיה,  ודווקא אז גילתה שהיא בהריון שלישי ולא מתוכנן.

הן זרות אחת לשניה, אך ההמתנה יחד, והחשש מהסכנות בחוץ, גורמות להן לשפוך את ליבן אחת בפני השנייה. 

הספר הזה הוא ספר מהחיים, הוא מביא סיפורים אמיתיים, שאני בטוחה שכל אישה תזדהה לפחות עם חלקם.
הכתיבה שלו נשית, אותנטית ומייצרת הזדהות. ניכר שהסיפורים נכתבו מהלב, אולי אפילו מדם הלב, ובכאב גדול.  
כשקוראים אותו יש תחושה כאילו נמצאים עכשיו יחד עם הנשים הכאובות האלה שנושאות איתן את משא החיים, ושאולי כל מה שהן זקוקות לו זה מישהו שיקשיב להן. 

אמנם לצערי לקח לי יותר מדי זמן לקרוא אותו,  כי הוא קצת כבד, ולכן גם לא יתאים למי שמחפש אסקפיזם (במיוחד בימים אלה של המלחמה). אבל ספר על נשיות, אימהות ומה שכרוך בכך, הוא בהחלט ספר שכדאי לקרוא.

בשורה אחת: להיות אמא זאת לא עבודה קלה. אבל זאת העבודה הכי טובה שאפשר לבקש.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי

ניפגש בשוליים / מליסה פרגוסון

הוצאה: מטר, אגם
תרגום: תומר בן אהרון
שנה: 2026
275 עמודים

סוואנה עובדת כעורכת בהוצאה לאור קטנה ואיכותית, וחולמת להוציא ספר בעצמה. הבעיה היא שהספר שלה הוא מהז'אנר הרומנטי וההוצאה בה היא עובדת מסרבת להוציא ספרים מהסוג הזה.

כך באופן חשאי סוואנה פונה להוצאה אחרת בשם עט, עם הספר שכתבה. אך עוד בטרם הספיקה להגיש אותו, בעת ישיבת צוות, כתב העת נופל על רצפת המשרד ומתפזר לכל עבר, וסודה כמעט נחשף בפני כל עובדי ההוצאה, כולל הבוס החדש שלה ויליאם פנינגטון.

היא מחליטה להחביא את כתב היד בחדר סודי במשרד, אך מה רבה הפתעתה כשהיא מגלה שמישהו החליט לרשום את הערותיו על הטיוטה שלה. ולא סתם הערות, אלא כאלה מלאות בביקורת.
כשסוואנה מקבלת תשובה מההוצאה לאור אליה פנתה, היא מתפלאה לגלות שההערות דומות מאוד. היא מקבלת דד-ליין של שישה שבועות לתקן ולערוך את הספר מחדש על מנת ששוב ינסו להגיש אותו .

סוואנה שנלחצה מהזמן הקצר העומד לרשותה, מחליטה להיעזר בעורך המסתורי שלה ובהערותיו, היא משאירה שוב את הספר בחדר הסודי, וכך מתחילה התכתבות בין השניים, כשאין לה מושג מי הוא אותו עורך מסתורי.

לספר הזה יש הרבה באזז ברשת, והמלצות מעולות, ואכן הרעיון שלו עם פוטנציאל מעולה, וגם הכריכה שלו צבעונית ומושכת.
אבל אני מודה שהתחלתי אותו והוא לא ממש התרומם, ואפילו התלבטתי אם לנטוש, כי לקח הרבה זמן עד שחלה בו התרחשות משמעותית.
אבל בסוף נתתי לו צ'אנס והמשכתי לקורא, והוא אכן ספר חמוד, לעיתים מצחיק (אפילו צחקתי בקול מכל מיני התרחשויות שקרו בו), והסוף שלו ממש מחמם את הלב.
אז אם בא לכם ספר מתוק וקצת קיטש קחו בחשבון שצריך קצת סבלנות בהתחלה.

דמותה של סוואנה, שהיא הדמות העקרית בספר היתה מקסימה בעיני - היא דמות ממוצעת, רגילה, משפחתית ושגרתית, כזאת שמחכה שיגלו אותה ואז היא תוכל לפרוח. יש בה הרבה תכונות טובות, אבל החיים גרמו לה לדכא את רצונותיה, ללכת בתלם ולעשות את מה שמצפים ממנה, ונהניתי לקרוא על התהליך שהיא עוברת לאורך הספר.

בשורה אחת: "לחכות בקוצר רוח למשהו שיקרה ככה או ככה, זה בזבוז זמן. תיהני מהדרך, לא רק מהיעד." (עמוד 244)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי
 

הכוכבת של ורשה / ליסה בר

הוצאה: סימנים, ידיעות ספרים
תרגום: יואב כ"ץ
שנה: 2025
359 עמודים

לנה בראונינג היא כוכבת הוליוודית אגדית בעלת שם עולמי וקהל מעריצים גדול. בערוב ימיה היא נעתרת לבקשתה של השחקנית סיינה הייז לגלם סרט על חייה ועל דמותה המסתורית.

בעת התחקיר לסרט, לנה מחליטה לפתוח את ליבה ולחשוף את כל סודותיה בפניה של סיינה.

חייה של לנה מתחילים בכלל בורשה, היא נולדה למשפחה אמידה ושמה היה בינה. היא היתה שחקנית תיאטרון מצליחה עד שפרצה מלחמת העולם השניה.

לאחר שבינה איבדה את בני משפחתה, היא נאלצת לעבור להתגורר בגטו יחד עם בעלה יאקוב ואחיו אלכסנדר. אך בינה היא לא אחת כזאת שתוותר בקלות, ולכן היא החליטה להצטרף למחתרת היהודית חרף התנגדותו של בעלה העיתונאי האינטלקטואל.

בינה הופכת דמות משמעותית והיא וחבריה מסייעים למרד גטו ורשה המפורסם.

לאחר המלחמה בינה עוזבת הכל מאחוריה ועולה על אוניה המפליגה לארה"ב, על מנת להתחיל חיים חדשים ולנסות לשכוח את עברה. אך כנראה שהעבר חזק ממנה והוא המשיך להשפיע עליה גם כשהיא כבר הפכה לכוכבת מפורסמת.

לנה היא אישה כוכבת - אישה עוצמתית ונחושה. יש לה אומץ לב חסר תקדים, היא פועלת בקור רוח כשיש בכך צורך, גם כשהיא מחליטה לעשות מעשים שהם קצת אפלים.
היא עושה גם טעויות (לעיתים זה היה אפילו עצוב לקרוא על כך)  וזה בא לה בעוכריה, אבל אולי זה פשוט מראה שהיא אנושית.

זהו ספר בעצימות גבוהה, כזה שמעלה דופק ומשאיר אותו גבוה עד לסוף הספר. ספר מלא הפתעות ותהפוכות שאי אפשר להישאר אדישים אליו.
זה אמנם רומן היסטורי, אבל הייתי מגדירה אותו כמותחן היסטורי, או מדמה אותו לסוג של סרט אקשן מלא פעלולים.

קחו בחשבון שיש בספר קטעים שכתובים בשפה בוטה, ומעשים שהם לא תמיד "כשרים", אז למי שחשוב שהשפה תהיה נקייה, זה אולי קצת פחות יתאים. (למרות שאני חושבת ששוה לקרוא למרות זאת). 
ואגב, זאת הסיבה שבגללה התלבטתי אם להוריד לספר את דירוג הסמיילי, אבל בסוף החלטתי לתת את מלוא הניקוד :)

בשורה אחת: "למדתי מזמן שצריך לתכנן תוכנית שעובדת, לא כזאת שאת מקווה שעובדת." (עמוד 305)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

המפוכחות / מארי ואריי

 
הוצאה: תכלת
תרגום: אסנת יקירה
שנה:2025
296 עמודים

בגיל צעיר שרה לרואה מאבדת את אימה. באותו יום היא פוגשת את מי שתהפוך לחברתה הטובה ביותר - אנג'ליק.
ואכן מאז אותו יום הן הופכות לבלתי נפרדות, עד המהפך שבסופו שרה נעלמת ועקבותיה לא נודעו.

20 שנה מאוחר יותר, נשלחת פאני, אחותה של אנג'ליק, לסקר את פרשת ההיעלמות הבלתי מפוענחת של שרה. פאני ממש לא רוצה לפתוח את הפצעים ולנבור בעבר ובטרגדיה שהשפיעה על חייה ועל חיי הסובבים אותה.
אבל לחץ של העורכת שלה, ושאלות נוקבות של ביתה החורגת מאלצים אותה להתמודד עם המציאות, לחקור ולגלות דברים שעשויים להשפיע בסופו של דבר על חייה גם בהווה.

הספר מדלג בין העבר להווה, כשבין לבין הוא מביא את סיקור פרשת היעלמותה של שרה.
הוא מתחיל כספר קצת קריפי, וקצת חריג, ואפשר לומר שלא התלהבתי ממנו מההתחלה. אך ככל שהעלילה מתקדמת הוא הופך ליותר ויותר מעניין ומותח. עד לסופו המפתיע.

זהו ספר שעוסק בחברות אמיצה, גם אם לפעמים כואבת, כזאת שעומדת למבחן ברגע האמת. חברות שמתחילה אמנם בטרגדיה, אבל הופכת לחברות של חיים.

שתי הדמויות בספר - שרה ואנג'ליק נכנסות ללב כל אחת בדרכה שלה. גם אם בהתחלה לא תמיד ההתנהגות שלהן מובנת.

זה לא ספר רגיל. יש בו סיפור על כוח רצון אולי אפילו על אנושי. יש בו הרבה כאב וסיטואציות קשות אולי קצת מטרגרות, אבל הרצון ללכת עם האמת והטוב בסוף גובר על הכל. וגם ההבנה שלא תמיד מה שרואים זאת האמת.

לסיכום: קחו אויר לנשימה בהתחלה, זה שווה את זה בהמשך.

בשורה אחת: "צדפה יחידה, בניגוד למה שאנו חושבים, נעה ממקום למקום. היא לא נוחתת על הסלע שלה במקרה, היא בוחרת בו. והיא מצטרפת תמיד למקום שצדפות אחרות כבר שוכנות בו. לגמרי לבדה, היא יודעת שאין לה שום סיכוי לשרוד מול הטורפים, הזרמים ומזג האויר הסוער...הצדפות יודעות להיאחז אלה באלה כדי לשרוד, הן יודעות שיחד הן חזקות יותר..." (עמודים 260-261)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

בית מרקחת קטן לספרים / אלנה מוליני

 
הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: שירלי פינצי לב
שנה: 2026
286 עמודים

בלו (אכן כמו הצבע הכחול), מתגוררת בדירת שותפות עם שלוש חברותיה הטובות. הן חולקות יחד את חייהן, כל אחת ושגעונותיה, כל אחת ואהבותיה. ויחד הן חבורה מנצחת.

לבלו יש אהבה גדולה לספרים, ואחרי קריירה לא מוצלחת בתחום ההוצאה לאור, היא מחליטה לפתוח חנות ספרים וחולמת להצליח בגדול. אבל כשהחובות תופחים והיא לא מצליחה לעמוד בתשלומים, היא מבינה שהיא חייבת למצוא פתרון שיציל את המצב.

רגע לפני שהחלום הגדול שלה נגוז, היא מוצאת פתרון גאוני - היא תהפוך את החנות שלה לבית מרקחת לספרים. כל ספר ילווה בדף עם הוראות שימוש - מינונים, תופעות לוואי והסבר עבור מה השימוש הכי טוב בספר.

הרעיון הופך להצלחה מסחררת, ובלו הופכת לכוכבת. אבל רק דבר אחד חסר לבלו - היא לא מצליחה למצוא את הבחור החתיך שנכנס לחנותה, הבטיח לחזור ומאז נעלם.

הספר הזה כבר מהכריכה שבה את ליבי, והוא אכן מתוק ממש כמוה. הוא קליל וחמוד, לעיתים גם מצחיק ושנון (צחקתי כמה פעמים בקול). דמותה של בלו מקסימה ונכנסת ללב. גם החברים המקיפים אותה מוסיפים עניין לספר, כל אחד וקסמו המיוחד. ובכלל זה נפלא לקרוא על חברויות כאלה אוהבות, תומכות וחזקות.

אמנם הסוף היה קצת מוזר ומפתיע וזה לדעתי טיפונת הרס. אבל לא משהו שבגללו לא הייתי קוראת את הספר.

לסיכום: ספר מהנה, קצת מצחיק, קצת קיטש. אבל עם הרבה מתיקות!!

בשורה אחת: "לפעמים מבוי סתום הוא מבוי סתום רק אם אנחנו מסתכלים עליו תמיד מאותה זוית." (עמוד 124)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

הביטו על הצד השמח / קריסטין היגניס

 
הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: אמנון כץ
שנה: 2025
400 עמודים

ימים עמוסים ומתוחים עוברים עלינו וחיפשתי משהו אופטימי לקרוא, כי קצת אסקפיזם לא מזיק.
אז השם של הספר כמובן תפס אותי - ושנזכור תמיד להביט על הצד השמח!

לארק היא מתמחה ברפואה במחלקה האונקולוגית, אבל בשל רגישותה הרבה היא מועברת להתמחות במיון. לארק המאוכזבת גם מהקריירה וגם מהחיים האישיים - חולמת על אהבה, זוגיות ומשפחה, מחליטה להילחם ולעשות הכל כדי לחזור לאונקולוגיה.

באחד הימים פונה אליה מנתח מפורסם בשם לורנזו סנטיני, המכונה בפי כולם - ד"ר שטן בשל אופיו השנוא, ומציע לה להיות בת זוגתו לתקופה קצובה, לקראת חתונתה של אחותו, ובכדי לשמח את סבתו החולה. ובתמורה הוא יסייע לה לחזור לאונקולוגיה.

לארק שמתלבטת בהתחלה, נענית להצעה. הבעיה מתחילה כשהיא מתאהבת במשפחתו של לורנזו, הם כמובן מתאהבים בה בחזרה, אבל כשהיא מתאהבת במיוחד באחיו הכבאי - דאנטה, איתו הוא מסוכסך, היא כבר נכנסת להתלבטות קשה.

כשהתחלתי לקרוא את הספר, ציפיתי לספר חמוד, קליל ואפילו קצת קיטש, אבל הספר התגלה כהרבה מעבר לזה - הוא מתאר התמודדיות לא פשוטות בחיים, יש בו הרבה כאב, לא הכל בו ורוד ונוצץ, ממש כמו החיים...

הדמות העיקרית בספר היא לארק שעוברת בחייה קשיים ואתגרים ונשארת לוחמת צדק, אמפטית ומכילה - כיאה לרופאה האולטימטיבית. אבל ישנן גם דמויות משנה שמוסיפות עניין לספר - הוריה של לארק, אחיה ובמיוחד התאומה שלה (איך אני אוהבת ספרים על תאומים/תאומות), לורנזו ומשפחתו ועוד.

טריגר: היו קטעים בספר שהיו לי קצת קשים לקריאה סביב מחלת הסרטן. לצערי אני מכירה סיטואציות דומות מקרוב, וזה פשוט החזיר אותי לנקודות השבר האלה וגרם לי לתחושת הזדהות.
אבל היו בו גם קטעים מצחיקים, מרגשים ומשמחים, ובסה"כ היה בו איזון בין העצוב לשמח.

לסיכום: ספר מומלץ, מעניין ומאוד זורם לקריאה, נשאבתי אליו וסיימתי אותו יחסית מהר.

בשורה אחת: "הביטו על הצד השמח".

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

הנערה מהקרקס / אמיטה פריק

הוצאה: תכלת
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנה: 2025
383 עמודים

לנה נולדה לעולם הקרקס, אביה הוא אומן אשליות מפורסם ומצליח ב"קרקס נפלאות" הנודד ברחבי אירופה. אימה מתה בלידה. בגיל מאוד צעיר היא חלתה בפוליו, ומאז היא מרותקת לכסא גלגלים.

בשל נכותה אין ללנה חברים בני גילה, איכשהו הם תמיד לועגים לה ולרגליה הלא מתפקדות, וכך יוצא שאת רוב זמנה לנה מבלה בצפיה ברופא הקרקס או בלימודים עם מורה פרטית, כשהיא חולמת להיות מדענית.

כשפורצת המלחמה, רכבת הקרקס ממשיכה לנדוד ולנסות להרים את מורל האזרחים כמה שניתן. באחד הימים כשהקרס מגיעה לאמסטרדם, לנה מגלה ילד פצוע עם בגדים קרועים באחת מקרונות הרכבת. כשמנהל הקרקס מבין שמדובר בילד יהודי הוא יודע שזה הולך להיות מסוכן.

אבל לנה לא מוותרת והיא מתעקשת לעזור לילד - אלכסנדר, הם מצליחים להסתיר את זהותו, והוא מנסה להשתלב בקרקס. עד שקצינים נאצים לוקחים אותו ואת אביה של לנה לספק להם שעשוע וכל המציאות מתהפכת על פיה.

הספר הזה עוקב אחרי התבגרותה של לנה מאז ילדותה ועד שבגרה. לאורך הספר מגלים בלנה עוצמות ויכולות במיוחד סביב ההתמודדות שלה עם הנכות הפיזית. 
זהו גם סיפור על חברות אמיצה בין ילדה בודדה לבין ילד יתום חסר כל, חברות שמתחילה כחברות תמימה והופכת לחברות אמת אמיצה.

זהו רומן היסטורי המתרחש על רקע מלחמת העולם השניה, אך ברובו הוא לא עוסק במלחמה אלא דוקא בתנהלות הקרקס, בנדודים, בהתמודדויות עם נכות, עם בדידות, עם יתמות, עם סודות ועוד.

זהו ספר מרתק, חוצה מדינות ורב התרחשויות, על אמון ובגידה על מסירות והקרבה. ספר שאין בו רגע משעמם.
מה שבכל זאת היה חסר לדעתי זה קצת יותר רגש ולכן לא הצלחתי לתת לו 5 כוכבים. אבל בכל זאת ממליצה לחובבי הז'אנר.

בשורה אחת: "החיים הם כמו מבוך אחד ארוך. לפעמים הם קלים, לפעמים נתקעים. אבל אם מתמידים, אם מוצאים את הכוח לשאת את הקושי, מגיעים למטרה." (עמוד 80)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

כמו החיטה ברוח / מאירה פפר

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2025
269 עמודים

בגיל מאוד צעיר משיאים את רומיה הילדה לבחור שמבוגר ממנה בהרבה שנים.
רומיה שגדלה בכפר קטן בתימן עם הוריה ואחיה ורגילה לרעות את העיזים שלה מדי יום, רגילה לחיי חופש, וברגע אחד החיים שלה התהפכו, וחירותה נלקחה ממנה.

היא נאלצת לעזוב את בית משפחתה ולעבור לגור עם משפחתו של בעלה, שם היא צריכה להתרגל לחוקי הבית החדשים, לעשות עבודות בית שהיא אינה רגילה אליהם , ובעיקר לכבד את כולם.

מזלה של רומיה שיש לה חן, קסם ותום נעורים, והיא נכנסת ללב, קשה מאוד שלא לאהוב אותה. וכך קורה שבעולם בו השליטה היא של הגברים במשפחה, חמותה מנסה לגונן עליה, גם אם לא תמיד מצליחה.

חייה של רומיה אינם פשוטים, אינסוף מכשולים עומדים בדרכה, אך היא מתגלה כאישה פיקחית, סקרנית, יצירתית ואמיצה, ובזכות הרבה תושיה היא מצליחה לסייע למשפחתה בכל מיני סיטואציות.

סיפורה של רומיה מילדותה ועד לזקנותה, מספר את סיפור יהדות תימן הן בתקופה שגרו בתימן והן לאחר העליה לארץ. הסיפור חושף בפנינו תרבות, מנהגים והווי מיוחד. זהו עולם בו הנשים היו נשלטות בידי האבות והבעלים שלהן, ולעיתים נחשבו כרכוש על כל המשתמע מכך.

אני חייבת להודות שכבר מזמן לא התרגשתי מספר כמו שהתרגשתי מהספר הזה, זהו סיפור עוצמתי, מרגש ולעיתים כואב. דמותה של רומיה נגעה לליבי והיכולת שלה להרגיע את הרוחות ולמצוא פתרונות יצירתיים והכל מתוך צניעות ותוך שמירה על כבודם של כל הסובבים אותה מדהימה בעיני.

מדובר בספר מיוחד מאוד, מומלץ!

בשורה אחת: "היא כמו החיטה ברוח, מתכופפת אבל לא נשברת, יש רוח חזקה בתוכה." (עמוד 44)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

בית לנצח / גרהם נורטון

 
הוצאה: אריה ניר, מודן
תרגום: יעל מוסרי
שנה: 2025
309 עמודים

קרול היא גרושה שעובדת כמורה בעיירה קטנה באירלנד.
לאחר שבנה עוזב את הבית, היא מוצאת אהבה חדשה שמעוררת הרבה רכילות. היא מתאהבת בדקלן, שמבוגר ממנה בהרבה שנים , ושאשתו נעלמה באורח מסתורי לפני שנים והשאירה אותו לבד עם 2 ילדים.

בין דקלן לקרול יש זוגיות טובה, הם אוהבים אחד את השניה, והם מסתדרים מצוין ביחד. הבעיות מתחילות כשאצל דקלן מתגלה דמנציה מוקדמת. ולאחר שהוא מועבר למוסד סיעודי, ילדיו מגרשים אותה מהבית ומאלצים אותה לחזור לבית הוריה.

ככל שהספר מתקדם, קרול מגלה שלדקלן היו כל מיני סודות אפלים, והיא מוצאת את עצמה עם המון סימני שאלה, ואין מי שיעזור לה לפתור את התעלומה.

קרול היא דמות די אומללה בספר, נראה שהיא "נדפקת" מכל הכיוונים, הבן שלה מרוחק, בן הזוג שלה הופך סיעודי, והיא נותרה בלי בית.
למזלה יש לה את ההורים המקסימים שלה שמגוננים עליה ומנסים לעזור, ובמיוחד אמא שלה רבת התושיה והמפתיעה.

הספר הזה הוא ספר מתח קל במסווה של ספר דרמה, ולכן גם נהניתי ממנו (בד"כ אני לא קוראת מתח). הכתיבה שלו זורמת והוא נחמד לקריאה, גם אם לא מאוד מתוחכם. 
מצד שני, הרעיון של הספר מעניין ומקורי, אבל יש תחושה שהיה אפשר קצת לצמצם אותו או להוסיף אולי עוד "אקשן".

לסיכום - מדובר בספר נחמד שיעביר בכיף טיסה או חופשה.

בשורה אחת: "שום דבר לא נמשך לנצח, אז אם אתה רואה הזדמנות לאושר, תנצל אותה..." (עמוד 308)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי

מה אתה יודע על געגוע / הדסה בן ארי

הוצאה: טובי, ספרי קורן
שנה: 2025
350 עמודים

18 סיפורים, 18 גיבורים שנלחמו למען המדינה, והקריבו את חייהם, 18 אלמנות שנותרו לבד, חלקן עם ילדים, חלקן עוד לא הספיקו לממש את אהבתם. אבל כולן בחרו בסופו של דבר בחיים - כל אחת בדרכה הייחודית, כל אחת וגעגועיה.

הדסה בן ארי ריכזה בספר מונולוגים של 18 נשים אלמנות שאיבדו את יקירהן במלחמות או במבצעי ישראל, מאז קום המדינה ועד המלחמה האחרונה - "חרבות ברזל". 

בכל מונולוג, כל אחת מספרת את סיפור ההכרות, האהבה, חיי הנישואין (מי שהספיקה להתחתן) - לטוב ולרע, הן חולקות את רגע ההודעה הקשה והן משתפות בהתמודדויות היומיומיות מאז אותו רגע ארור.

אמנם קל לעשות רומנטיזציה לסיפורי אהבה אחרי שאדם אהוב נפטר, אבל בסיפורים שכאן הן חולקות גם את הקשיים והתמודדויות שהיו להן בזוגיות. לחלקן היתה אהבה מטורפת, לחלקן היו בעיות, חלקן בחרו להמשיך הלאה ולמצוא אהבה חדשה, וחלקן בחרו דוקא להישאר נאמנות אך ורק לאהובן שנהרג.

הסיפורים מעניינים, מרגשים וכתובים (מתומללים) טוב, הם אותנטיים וכואבים, ועצובים ושמחים ובעיקר הם מחזקים ומלמדים על הבחירה בחיים.

מהרגע שהתחלתי לקרוא היה לי קשה מאוד להפסיק, ואני חושבת שזה המעט שאפשר לעשות לזכרם של כל הנופלים.

לסיכום - על אף הקושי והכאב, אני בהחלט ממליצה על הספר הזה.

בשורה אחת: "זה כמו גל בים, אתה רואה את הגל, את הגובה, את המרקם ואז הוא פתאום מתנפץ והוא כבר לא אותו גל. אבל הוא לא נעלם, הוא פשוט שינה את הצורה, את האנרגיה. (עמוד 208)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

דרור חייב למות / רז קלמנוביץ'

הוצאה:התחנה

שנה: 2025

191 עמודים

כשבעלה של דליה עובר לעולם שכולו טוב, היא נשארת להתמודד לבד עם בנה הרווק והחצוף - דרור.

דרור שהיה ילד מתוק וכונה בפיה "ילד הקינמון", הופך עם השנים לגבר עצלן, מרושל וחמדן. 

דליה נחרדת לגלות שבנה מנסה להשתלט על ביתה, על חשבונות הבנק שלה וגם על העצמאות שלה. היא מבינה שאין לה ברירה והיא חייבת לעשות משהו בנדון.

למזלה, דליה מוקפת באנשים שאוהבים אותה. - חברתה הטובה מירה, שאיתה היא הולכת כמעט לכל מקום, כולל אפילו מפגש שבועי קבוע בבית המרקחת, שם הן רוכשות את התרופות הקבועות, ושמיל הירקן, הגבר שמסתיר כנראה הרבה סודות מהעבר.

יחד הם צוות שנרתם למשימה החשובה להבין מה דרור זומם, ולגבש תכנית פעולה, כשהשאלה המרחפת מעל היא - מי יפסיד במערכה? דליה או דרור?!

את רז קלמנוביץ אני מכירה מספרי הילדים המקסימים שכתב יחד עם ביתו. הפעם רז פונה לקהל הבוגר והוא עושה זאת בצורה מוצלחת.

הספר קליל ושנון ונהניתי לקרוא אותו. לרוב, אני אוהבת לקרוא סיפורים של קשישים - יש בזה משהו מעניין, ובד"כ גם מלא בחכמת חיים. הספר גם קצר באופן יחסי ונקרא מהר..

הכריכה שלו אמנם משדרת שמדןבר בספר מתח, אבל המתח בספר הוא לא ממש מתח אלא יותר דרמה משפחתית סוערת.

תוך כדי הקריאה בספר כעסתי על ההתנהגות החצופה של דרור, ומנגד גם הציניות של דליה היתה לעיתים קצת יותר מדי.

אבל מזל שמירה היתה שם כדי לאזן את הציניות ושמיל כדי לייצג את הגברים הג'נטלמנים :)

בשורה אחת: "מי שזורע רוח, קוצר סערה". (עמוד 35)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

בנות השמש / מולי פיינדר

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: צילה אלעזר
שנה: 2025
351 עמודים 

בשנת 1967 בטי קיי עוזבת את כפר הולדתה הקטן, שם מצופה לה עתיד של חוואית, וכנגד רצון הוריה היא מחליטה ללכת וללמוד סיעוד.

בבית הספר לסיעוד משבצים לה כשותפה לחדר את קיטי - בחורה יפה, מלאת אנרגיה וגם קצת מעוררת פרובקציות, אחת כזאת שהלימודים פחות מעניינים אותה, והם בשבילה הדרך אבל לא המטרה. בטי קיי מאוכזבת מה"שידוך" הזה, אבל מוכנה לספוג הכל למען המטרה.

עם הזמן ולמרות השוני, נרקמת בין השתיים חברות עמוקה. אך בסוף השנה הראשונה ללימודים טרגדיה וחלומות שונים מפרידים אותן אחת מהשניה.
אבל החברות הזאת נשארת לאורך שנים, חברות כזאת שחוצה חיים - חברות שזורת אהבות, חלומות, נישואין וטרגדיות.

בשנת 2019 שתי אחיות שהקשר ביניהן התרחק במהלך השנים, נפגשות בלווית אימן. בלוויה מופיעה באופן מפתיע כוכבת קולנוע מפורסמת. הן מנסות להבין מה הקשר של הכוכבת הגדולה לאמא שלהן, וככה הן מגלות הרבה סודות משפחתיים, שעתידים להשפיע עליהן.

כשקראתי את הספר הזה הרגשתי שהוא מעין מיקס של מגוון ספרים שכבר קראתי, היתה לי תחושה של משהו מוכר. אבל בכל זאת הספר מביא גם נושאים מעניינים כמו - חיי הזוהר (הלא תמיד זוהרים) של הוליווד, מלחמת ויטנאם (לא רבות מסופר אודותיה), וחייה של אחות בבית החולים.

מדובר בספר התבגרות שמביא סיפור על חברות אמיצה, שמתפתחת משוני גדול והופכת לקשר חזק ואמיץ. סיפור על שתי נשים חזקות שלכל אחת רקע לא פשוט ושתיהן רוצות להגשים חלומות, כל אחת בדרכה. כל פעם שמישהי במשבר השניה נמצאת שם בשבילה.

באופן אישי אני אוהבת לקרוא ספרים על חברויות, במיוחד כאלה ששורדות שנים, חברות שחולקת יחד קושי, כאב, שמחה, טרגדיה ואהבה, ולכן נהניתי גם מהספר הזה.

בשורה אחת: "הכול נהיה קצת יותר קל לאחר שמישהו עשה את הצעד הראשון." (עמוד 40)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

הנבחרים / ליין פארגו

הוצאה: אהבות ; כנרת, זמורה, דביר
תרגום: נעה שביט
שנה: 2025
477 עמודים

קטרינה שואו גדלה בבית הרוס - הוריה מתו ואחיה היה רוב הזמן שיכור, אבל שני דברים היו בטוחים בחייה - החברות שלה עם הית' רושה, ילד שהגיע ממשפחת אומנה והפך לבן בית אצלם, והאהבה שלה להחלקה על הקרח.

מאז שהיתה ילדה קתרינה העריצה את שילה לין, שהיתה מחליקה אולימפית שזכתה במדליות, וחלמה להיות כמוה.

בלי גב מאחוריה ובלי אמצעים כלכליים קתרינה מחליטה לעשות הכל כדי להגשים את החלום. על ידי אימונים קשים ואינטנסיביים היא והית' הופכים לזוג מחליקים בלתי מנוצח. הם מביאים איתם לקרח את הרגש, ואת הסגנון הייחודי שלהם.

הית' וקתרינה אוהבים אחד את השניה באובססיה, זאת אהבה שהיא גם רומנטית וגם העוגן המשפחתי שלהם, כי אין להם למעשה אף אחד אחר. 

היחסים המיוחדים שלהם מובילים אותם אמנם לנצחונות אבל הם גם מביאים איתם המון כאב שמוביל גם לעיתים לאכזבות.

הספר נכתב במלואות 10 שנים להופעתם האחרונה של קתרינה והית',  קתרינה מספרת את הסיפור שלה, ובין לבין הספר משלב ראיונות עם אנשים נוספים שהכירו את הזוג המיוחד הזה.

אם תשאלו אותי האם אני ממצלימה על הספר הזה, לא תהיה לי תשובה חד משמעית.
הוא ספר מרתק מאוד, הוא מביא סיפור פורץ דרך ומלא אומץ ותושיה של שני אנשים שבאים כמעט חסרי כל ובכל זאת לא מוותרים על החלומות. 
כשמתחילים לקרוא אותו, קשה להניח אותו מהיד, אבל מנגד היחסים האובססיבים של הית' וקטרינה, האהבה הסבוכה, הטלטלות הרגשיות בספר הם לא פשוטים לקריאה. 
ככה שאני משאירה לגמרי את ההחלטה בידיכם.

בשורה אחת: "תמיד יש מקום לשיפור. אבל אל תתני לזה למנוע ממך להתנהג כמו אלופה. אם את לא תאמיני שאת הכי טובה, אף אחד אחר לא יאמין..." (עמוד 54)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

בראנץ ראשון במנהטן / אסף אור שנהב

הוצאה: עצמית
שנה: 2024
343 עמודים

גל הוא מנהלת משמרת בבית קפה בתל אביב. הוא חולם לעבור למנהטן ולעבוד במסעדת היוקרה של השף פרנקלין ברן, אותו הוא מעריץ.
עם הרבה תעוזה ואומץ הוא מחליט לארוז את עצמו ואת בן זוגו ולנסוע להגשים את החלום!

כשגל מגיע לשם, משחק לו המזל והוא הופך למתלמד במסעדה הזאת והוא מיועד להיות אחד מצוות המנהלים שלה. אבל אז הוא מגלה שיש חלום ויש מציאות.
החיים מאחורי הקלעים של המסעדה לא ממש ורודים ונוצצים, וגם פרנקלין בעצמו מתגלה כטיפוס שונה לגמרי ממה שהוא מצטייר בתקשורת ובעולם.

רצף של אירועים וטעויות גורמים לו לאומללות גדולה, וגל מרגיש שהחלום שלו הולך ומתמסמס, ושאולי מנהטן כבר לא כ"כ נחמדה אליו....

הספר מוגדר כקומדיה, אבל באופן אישי לא מצאתי את עצמי צוחקת ממנו (אולי רק פעם אחת), ולכן הייתי מגדירה אותו דוקא כדרמה קלילה וקולינרית.
אני מודה שבהתחלה היו לי מחשבות לנטוש, תהיתי מה כבר יכול להיות מעניין בספר על מסעדה?! אבל הבטחתי לאסף ששלח לי את הספר לסקירה, ומילה זו מילה :)

והאמת, הספר הפתיע אותי לטובה, הוא כתוב בשפה זורמת, הוא חמוד וקליל, וגם כשנראה "שמה כבר יכול לקרות עוד"? מסתבר שיכולים לקרות הרבה דברים, ולא מעט הפתעות.

אז בהחלט שווה לקרוא ולפרגן לספר ישראלי!
מצד שני, קצת פרגון למדינה שלנו גם לא יזיק, ולא רק לאמריקה :)

בשורה אחת: "לא כל הנוצץ זהב.".

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

מכתבים מברלין / קתרין ריי

הוצאה: ידיעות ספרים, סימנים
תרגום: סמי דואניאס
שנה: 2025
415 עמודים

לואיזה היא בחורה צעירה העובדת כמפענחת צפנים בסי.איי.איי בארה"ב. לואיזה נולדה בברלין, אך היא נמלטה משם בילדותה יחד עם סבה וסבתה, לאחר שהוריה נהרגו בתאונת דרכים. (ככה נאמר לה)

כאשר סבא שלה מת, היא עוברת לגור עם סבתה, וכך יוצא שהיא מוותרת על החיים הפרטיים שלה ועל אהבה.

בעקבות גילוי בעבודה שלה, היא מוצאת בבית סבתה חבילת מכתבים הכתובים בצופן סודי ומכילים סודות. ככל שהיא מתקדמת בקריאת המכתבים היא מבינה שהיא חייבת לצאת למסע שורשים בברלין על אף הסכנות הכרוכות בדבר.
היא לא יודעת מה מחכה לה שם ואיזה אירועים גדולים היא עומדת לחוות.

הספר הזה מביא סיפור מרתק על תקופת ברלין החצויה בין מזרח למערב. על המשטר הדיקטטורי והפחד ששרר בקרב האזרחים, על חוסר האמון בין בני האדם, ועל החלטות שאנשים נאלצו לקבל במצבי לחץ וקיצון.

לואיזה היא אישה אמיצה שבחרה להילחם בפחד ולעשות מעשה מסוכן שאולי יצא ממנו משהו טוב.

מדובר ברומן היסטורי מעניין ומרתק, לעיתים גם קצת מותח. הוא חשף בפני תקופה היסטורית  שלא קראתי רבות אודותיה. הוא המחיש את המתח ששרר באותה תקופה בקרב התושבים בברלין המזרחית, ואת פערי התרבות בין מזרח למערב.
עם כל זאת ולמרות העניין שיש בספר, סגנון הכתיבה שלו קצת כבד, והוא לא תמיד זורם, ולכן גם לקח לי זמן קצת יותר מהרגיל לקרוא אותו.
ובכל זאת אני ממליצה!

 בשורה אחת: "בסופו של דבר, הכאב הגדול מכל מגיע דווקא מהאדם האהוב עליך ביותר." (עמוד 109)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

חדר הפרפרים / לוסינדה ריילי

הוצאה: מודן
תרגום: דפנה לוי
שנה: 2025
496 עמודים

"הזבל של אדם אחד עשוי להיות הזהב של מישהו אחר." (עמוד 15)

פוזי מתקרבת לגיל 70. היא מתגוררת לבדה בבית אחוזה ענק ששייך למשפחתה מזה כ300 שנה.
אך ככל שפוזי מתבגרת היא מבינה שלא תוכל להמשיך להתגורר ולתחזק לבדה את הבית העצום הזה.

לפוזי שני בנים - אחד שעזב לאוסטרליה לפני כעשר שנים, ובאופן מפתיע הודיע שהוא חוזר, והשני נשוי עם שני ילדים, אבל עם כשלון כלכלי מפואר ומסתבר שאי אפשר לסמוך עליו בכלום.

פוזי אוהבת את האחוזה בה היא מתגוררת, היא מלאה בזכרונות ילדות יפים, ויש בה גינה יפה שהיא טיפחה במהלך השנים.
לכן כל כך קשה לה לקבל את ההחלטה למכור אותה, ואם זה לא מספיק, פתאום צץ המאהב המיתולגי שלה מהעבר, זה שנעלם באופן פתאומי וללא שום הסברים.

הספר משלב עבר והווה - הוא מספר את סיפורה של פוזי הילדה, הנערה ואח"כ גם את התבגרותה, ולסירוגין מסופר בהווה אודות פוזי הסבתא האהובה, ה"מבוגרת האחראית" בעלת חוכמת החיים והתובנות המחכימות.

קשה שלא לאהוב את דמותה של פוזי - אישה ואמא חמה ומפנקת ,שיודעת תמיד לומר את המילים הנכונות, לעודד כשצריך, לבחור בטוב ולתמוך בכל מי שצריך. מישהי כזאת שצריך בכל משפחה.

כמו בספריה הקודמים של ריילי גם כאן היא טווה עלילה מלאת התרחשויות, הסתעפויות והפתעות, מה שהופך את הספר למרתק, כזה שקשה להניח מהיד.
זהו ספר דרמטי ומסקרן ולמרות שהוא ארוך יחסית אין בו רגע משעמם.
נהניתי מאוד לקרוא אותו. 

בשורה אחת: "לפעמים גם אם הלב אומר לך ללכת בדרך מסוימת, אתה חייבת להישמע לראש שלך." (עמוד 314)

טריגר: אלימות במשפחה

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי