הוצאה: אריה ניר, מודן
תרגום: שי סנדיק
שנה: 2026
285 עמודים
גבריאל היא אחות מקצועית ומסורה בפגיה. עולמה המקצועי מתמקד בבית החולים בחדר 79. בחדר הזה ישנם תינוקות הנלחמים לחיות, תינוקות שהגיחו לאויר העולם לפני זמנם, ועכשיו עושים הכל כדי שישרדו.
למעשה, גבריאל משקיעה את כל כולה בעבודה, כך שבחיים האישיים היא מאוד בודדה.
באחד הימים אימה הסופרת מביאה לה כתב יד שהיא כתבה, לפני פרסומו.
כתב היד מספר את סיפורה של העלמה פפיון.
תרז פפיון היא גם אחות צעירה ומסורה, העובדת מטעם הצלב האדום.
בשנת 1920 היא מוצאת עצמה בכפר קטן בצרפת, מוקפת ילדים מוזנחים ונטושים. המראות הקשים נוטעים בליבה חלום להקים מוסד לכל הילדים האלה - מקום שיקבל לתוכו את כל הילדים האלה שמסתתובבים ברחובות, שידאג לכל צורכיהם הרגשיים והפיזיים.
מעבר לכל הציפיות, תרז לא מוותרת, היא מגיעה לבכירים ומנהלים ומצליחה להגשים את חלומה. היא מוצאת מנזר, אוספת מתנדבות ומקימה מקום ששימש מקלט במשך שנים רבות, ובהמשך גם בתקופת מלחמת העולם השניה.
סיפורה של העלמה פפיון מבוסס על סיפור אמיתי, והיא אף הוכרה כחסידת אומות העולם.
במנזר-מקלט שהקימה גדלו אלפי ילדים שהצליחו להשתקם, לגדול ולהקים משפחות משל עצמם.
הספר מספר לסירוגין את שני הסיפורים, גם כאן מדובר בשני סיפורים על נשים - שתיהן אחיות העוסקות בטיפול. שתיהן מסייעות בהארכת חיים במידה כזאת או אחרת, ושתיהן מצליחות לחולל שינוי.
הספר יחסית קצר וענייני (לעיתים אפילו מדי) ולכן נקרא מהר, סיפורה של תרז למשל מדלג על התקופות שבין המלחמות ומביא רק את העיקר.
שני הסיפורים מעניינים- הסיפור על החיים בפגיה מתאר את האתגרים היומיומיים, המלחמה על החיים הקטנטנים, העייפות ההתמודדויות והקשיים. והסיפור של העלמה פפיון שהוא סיפור מעורר השראה על אישה אמיצה, פורצת דרך, חולמת ולוחמת, שבתקופות לא פשוטות, כשמלחמות ברקע, הצליחה להציל אלפי ילדים.
לסיכום, מדובר בשילוב של רומן היסטורי ועכשוי, שילוב מצויין במינונים מדוייקים.
בשורה אחת: "אני חושבת שאדם לעולם אינו לבד כשהוא נושא עימו אידיאל" (עמוד 82)
הדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
