חפש בבלוג זה

יום שני, 18 בנובמבר 2024

ניסים קטנים / אן בות'


הוצאה: תכלת
תרגום: דנה טל
שנה: 2024
304 עמודים

שלוש נזירות קשישות מתגוררות במנזר לאחר שרוב חברותיהן כבר הלכו לעולמן. מצבו הפיזי דורש שיפוץ, והגודל שלו קצת גדול מדי בשביל שלוש.

הבעיה היא שהכסף הולך ואוזל, ומצב המנזר לא הולך ומשתפר. ועם כל הכבוד לניסים, הן מבינות שבשביל להציל את המצב הן צריכות נס ממש גדול.

אחת הנזירות שמאמינה ומייחלת לנס ממלאת כרטיס לוטו, ולמרבה הפלא הכרטיס שלה אכן זוכה. סכום הזכיה הוא 20 אלף פאונד - לא סכום עתק, לא סכום שיציל את המנזר, אבל סכום שבהחלט יכול לעזור לפחות להתחלה.

הנזירות מבינות שהן תוכלנה לתקן את הגג, ואז גם מגיעה הזדמנות עבורן לנסוע לאיטליה ושם הן מקוות ומייחלות למצוא את הפתרון או הנס שיציל אותן.

אין ספק שמדובר בשלוש נזירות חמודות, לעיתים משעשעות ולעיתים מעצבנות, שמנסות להעלות את המורל אחת של השניה ולשמור על אופטימיות. ברקע יש כמובן גם את הכומר ואת הבישוף אבל הנזירות הן אלה ש"גונבות את ההצגה".

זהו ספר עם פוטנציאל גדול, אך לדעתי משהו התפספס . העלילה היתה קצת טרחנית, לא ממוקדת, עם המון פרטים ודמויות שלא ממש רלוונטיות לסיפור. הסיפור לא מאוד זורם, ולעיתים דילגתי על קטעים כדי להתקדם בעלילה.

יש בו נגיעות על אהבה, על חברות, על מערכות יחסים והרבה אמונה ואופטימיות.

לסיכום: ספר שיתאים לחובבי ספרי נזירות, אבל צריך לקרוא אותו עם סבלנות.

בשורה אחת: "עשי כמיטב יכולתך, ואלוקים יעשה את השאר." (עמוד 45)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

יום חמישי, 14 בנובמבר 2024

הסוררות / אמיליה הארט


הוצאה: כנרת,זמורה,דביר
תרגום: תם פררו
שנה: 2024
351 עמודים

"הרבה דברים נראים שונה מרחוק. האמת כמוה ככיעור: צריך רק להתקרב כדי לראות אותה." (עמוד 180) 

שלוש נשים, שלוש מאות שונות, כל אישה וסיפורה, כל אחת בנקודת השפל בחייה.

2019 - קייט בורחת מלונדון מבעלה האלים, אל בקתה ישנה שקיבלה בירושה מדודתה. הבקתה מוקפת גינת פרא ורוחשת חרקים. בית דודתה אפוף מסתורין, וקייט מרגישה שטמון בו סוד גדול מהעבר של דודתה.

1619 - אלת'ה מואשמת בכישוף. היא כלואה בזמן המשפט, וכל זאת כי היא יודעת לרקוח תרופות מעולם הטבע, כפי שאימה לימדה אותה. אנשי העיירה עולים להעיד, ואלת'ה המפוחדת מייחלת לחפותה, אך כבר לא מאמינה לאף אחד.

1942 - ויולט היתומה מאם, מסתובבת באחוזת הוריה ומנסה לגלות פרטים אודות אימה, ששמועות מסתוריות סובבות אודותיה. על רקע מלחמת העולם השניה, אביה השתלטן כמעט ולא מאפשר לה לצאת מהבית, הדבר היחיד שמצליח לשמח אותה זה הקסם של הטבע וחבריה החרקים.

זהו רומן שהוא שילוב של היסטוריה והווה. סיפור רב דורי על שלוש נשים שחוות שבר בחייהן, שמעמדן נרמס על ידי גברים מסיבות שונות, והן מנסות להילחם ולצמוח מכך.

זו פעם ראשונה שיוצא לי לקרוא ספר על שלוש תקופות זמן שונות (יש המון ספרים על שתי תקופות), וקצת נרתעתי מחשש שיהיה עומס דמויות ובלבול בעלילות, אבל אני חייבת לציין שהספר מאוד קולח, אין עומס של דמויות והפרקים לא מאוד ארוכים, כך שהדפים רצים.

הספר הוא חגיגה של הטבע, ואני לא מכירה הרבה אנשים שנהנים מהיכרות עם חרקים וכדו', וזה מדהים בעיני שדוקא הנשים בספר הן אלה שמתקשרות איתם.
יש בספר שילוב של אמת ובדיה, ואם כי בדרך כלל אני פחות אוהבת ספרים דמיוניים, בספר הזה החלק הדמיוני השתלב טוב בעלילה (אולי כן הייתי מוותרת על חלק אחד).

לסיכום: ספרים על עידן המכשפות תמיד סיקרנו אותי, והספר הזה מביא סיפור משולב ומעניין על הנושא ועל נושאים נוספים חשובים ומרתקים.

בשורה אחת: "מראה עיניים הוא דבר מוזר. לפעמים אנחנו רואות את מה שעומד לנגד עינינו. ולפעמים אנחנו רואות את מה שכבר קרה, או עומד לקרות". ( עמוד 341)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי




יום שני, 4 בנובמבר 2024

הלב של לב / אפרת לווי


הוצאה: אגם
איורים: קטיה שירייבה
שנה: 2024
36 עמודים

לב הוא גור פילים - הוא גדול וכבד, יש לו חדק ארוך ואוזניים בצורת לב, והוא אוהב לשאול המון שאלות.

ללב יש גם הרבה חברים - ציפור, דב, היפפוטם, נמר, וחמישה אפרוחים שאותם הוא אוהב קצת יותר.

באחד הימים, יום שהתחיל מושלם, כל החברים שיחקו, עד שפתאום השמש נעלמה. כל החברים ברחו והלכו להסתתר ורק האפרוחים הקטנטנים לא הצליחו.

ואז לב החליט לעשות מעשה - באוזן שמאל הוא חיבק אותם חיבוק גדול, ובאוזן השניה הוא סוכך כמו מטריה, וכך הוא נשאר ונשאר עד שהגשם נגמר.

לב הרגיש שעשה מעשה טוב וליבו עלה על גדותיו, כל הדרך הביתה קיפץ ודילג, ולאמא פילה הכריז בגאווה - יש לי אוזני לב כי אני פיל אוהב.

איזה ספר מתוק, מאוייר בצבעים שמחים, חיים וצבעוניים. 

הספר מיועד לפעוטות וגיל הגן - יש בו די הרבה מלל בכל עמוד, ויש בו עלילה. הוא כתוב בחרוזים והוא מעביר מסר על חברות, על עשיית טוב ועל תחושת הסיפוק הנלווית לכך.
על הדרך גם מכירים כל מיני בעלי חיים, ובעיקר את האפרוחים.

בשורה אחת: "אמא למה יש לי אוזני לב?
                    כי אתה אוהב את כולם..."

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀




מי אמר מו? / מיכל חזון


הוצאה: אגם
איורים: רמי טל
שנה: 2024
32 עמודים

העכבר הקטן יוצא לחפש מי אמר מו? 
הוא יוצא לגינה ושואל את החתול, בין השיחים הוא שואל את הקוקיה, אח"כ הוא יוצא לחצר ושואל את התרנגול, וביער שואל את הינשוף.
ככה העכבר עובר מבע"ח לבע"ח עד שהוא מגלה בסוף מי אומר מו...

זהו ספר פעוטות חמוד, קצר וקולע, שבאמצעותו ניתן ללמד את הילדים על הקולות שבעלי החיים משמיעים, ואיזה קול אופייני לכל אחד. 
בכל עמוד יש מעט מלל כך שהוא ממש מתאים לקטנטנים, והוא כמובן מלווה גם באיורים צבעוניים ויפים.

ספר שמתאים גם לקריאה וגם לפעילות עם הילדים.

בשורה אחת: "כי המווו שלי הוא פשוט מווושלם".

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀




 

הצייר מוונציה / דמיאן דיבן


הוצאה: כתר
תרגום: סיוון מדר
שנה: 2024
343 עמודים

"אם עץ מתחיל ליפול, רוץ לעברו, לא הלאה ממנו. כי כשאתה מתעמת עם סכנה ישירות, אתה שולט טוב יותר בסיכויים שלך להינצל." (עמוד 291)

ג'ורג'ונה ברברלי המכונה "ז'ורז'ו", הוא צייר המתגורר בונציה במאה ה-15. יש לו סדנה ושוליות, וחלום להתפרסם בזכות ציוריו ולהשאיר את חותמו בעולם.

בינתיים הוא שקוע בחובות ומנסה למצוא דרכים לצאת מהם. כשהוא שומע על סוחר חדש בשם יאקוב פוגר שמגיע לעיר, וברשותו פיגמנט חדש לצבע שטרם נראה כמוהו, הוא מחליט לעשות הכל כדי להגיע אליו ולהשיג אותו.

בסופו של דבר נקרית בפניו ההזדמנות לצייר דיוקן של אישתו של פוגר - סיביל. והוא ממש מקווה שזה מה שיקרב אותו לפוגר ולצבע הנחשק. אך ככל שהעלילה מתקדמת הוא מוצא את עצמו בפרשה מסובכת, לא יודע למי ולמה להאמין, והאם בסופו של דבר יזכה בתהילה שאליה הוא מייחל.

הדבר הראשון שמשך אותי בספר הזה זאת הכריכה שלו - הצבעים החיים והחדים שלה ממש מושכים את העין, גם השם שלו וזה שהוא מתויג כרומן היסטורי , הוסיפו כמובן לרצון לקרוא אותו.

הספר מתרחש בסמטאות ונציה ומתאר את העיר ואת ההווי שבה בהתאם לתקופה - ריח המים, ההצפות , הגשמים שמקשים על ההתנהלות בעיר, הנשפים והמסיבות, האמנות, הפערים הסוציו אקונומיים, הכנסיות והדת הנוצרית שמאוד נוכחת בספר.

בסופו של דבר לא מדובר ברומן היסטורי שיגרתי. ההתחלה היתה מעניינת, אך ההמשך היה קצת כבד ואפילו שקלתי לנטוש, ובסופו של דבר סיימתי אותו כי הייתי סקרנית לדעת מה יקרה.
הייתי מגדירה את הספר כרומן מתח היסטורי, קצת אפל - מי שאוהב את הסגנון, אני מאמינה שיהנה מהספר.

בשורה אחת: "התחלת ציור חדש לגמרי היא תמיד תהליך לא נוח....זה כמו להיכנס לים קר. אתה מהסס, אתה מצטמרר מולו, אבל אם לא תעשה את הצעדים הראשונים לעולם לא תוכל לשחות. או לחוות את העונג של האוקיינוס. " (עמוד 185)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

הנשף של מגדלת הדבורים / סוזן ויגס


הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: ניצן לפידות
שנה: 2024
337 עמודים

"החיים יכולים להיות הסחת דעת מדהימה." (עמוד 28)

איזבל רוצה להגשים חלום, היא רוצה להפוך את בית ילדותה לבית ספר לבישול - מקום פסטורלי משופע כוורות דבורים ומטע תפוחים - מקום שמתאים גם ללמוד וגם להירגע.

תוך כדי הקמת בית הספר וסיוע בארגון החתונה של אחותה, מגיע למקום עיתונאי בשם קורמק אוניל כדי לראיין את סבה של איזבל ולכתוב את הביוגרפיה שלו, בדגש על חייו בתקופת המלחמה בדנמרק.
קורמק מקפיד תמיד להישאר אובייקטיבי ולא מעורב, אבל עם האוכל שאיזבל מכינה והקסם של המקום אי אפשר להישאר אדישים.

בין לבין מגיעים עוד אנשים למקום הקסום הזה - אם לחתונה ואם לפרויקט של איזבל. האנשים בשילוב סודות שצפים ועולים מין העבר, מכניסים עניין לספר.

איזבל חיה את המטבח ואת המקום. כשקוראים את הספר אפשר ממש לדמיין את התבשילים והמאפים שהיא מכינה, ולחוש את היופי של המקום הזה.- הייתי שמחה ללמוד שם בישול :)

את הספר קראתי בתקופת החגים, וכיוון שמוטיב הדבש חוזר בו הרבה, זה בדיוק התאים. ובכלל יש בו אוירה של חופש ושלווה, קצת רומנטיקה והרבה חלומות.

זהו ספר דרמה מתוק, קצת קיטש, המשלב גם קצת היסטוריה (אבל זה ממש לא העיקר), הוא זורם וכיפי לקריאה, ויש בו גם כמה תובנות מעניינות.
ספר שנחמד להעביר איתו סופ"ש או סתם ערב חורפי...

בשןרה אחת: " זיכרונות הם כמו סדרה של דלתות נעולות, וברגע שמצליחים לפתוח אחת מהן, היא מובילה לדלת אחרת ולעוד אחת וכך הלאה. החלק הקשה הוא למצוא את המפתח למנעול הראשון ולהיכנס." (עמוד 93) 

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום חמישי, 10 באוקטובר 2024

מתעוררת / ענבר נצר



הוצאה: סער
שנה: 2024
303 עמודים

הילה ואורן יוצאים מטיפול זוגי כשהילה מיואשת. אחרי כמעט 20 שנות נישואים כל מה שהיא רוצה זה להתגרש. היא מרגישה שהנישואים שלהם עלו על שרטון. האהבה והשמחה אבדו מזמן, ונשארו רק זיכרון, והדבר היחיד שמשותף להם הוא שתי בנותיהן האהובות.

הם יוצאים מהקלינקה ומתפצלים כל אחד לדרכו. תוך כדי נסיעה הילה מעדכנת את חבריה בטלפון, ולאחר מכן היא נוסעת מלאת מחשבות, מהורהרת,ואז  קורה משהו שמשנה את חייה.

מכאן ואילך הילה עוברת מסע - תהליך ארוך עם עצמה ועם הסובבים אותה. טלטלה הופכת את עולמה וגורמת לה לעשות חשבון נפש בכל התחומים - זוגיות, ילדים, אהבה ואמון. היא נדרשת לקבל החלטות (שלא תמיד נטיתי להסכים איתם), אבל בסוף היא בוחרת לא לוותר.

נדמה שהמשבר הראשון גורר איתו רצף של התמודדויות עבור הילה, והיא מבינה שהיא חייבת להישאר חזקה בשביל כולם.

הכתיבה של הספר טובה, הוא מאוד זורם ומעניין, ואפילו מעורר מחשבה, וגורם לנו להעריך את הדברים הפשוטים ואת השגרה בחיים. 

לי באופן קשה היה קצת קשה לקרוא על בתי חולים וכו' בתקופה זו של חיי, ככה שקראתי אותו בהפסקות, אבל הוא בהחלט היה שווה את המאמץ.

קצת הפריע לי שהיו מעט חוסר התאמות בתאריכים בספר, אבל זה כנראה משהו שרק אני שמתי לב אליו...

בשורה אחת: "כל אמא מאושרת כמו הילד הכי פחות מאושר שלה." (משפט של רונה רמון, עמוד 105 בספר).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


הצלילים שהשארת מאחור / ליה לואיס


הוצאה: אריה ניר; מודן
תרגום: שי סנדיק
שנה: 2024
335 עמודים

נטלי מנסה להשתקם ממותו הפתאומי של בעלה האהוב. שנתיים וחצי חלפו והיא עדיין מחכה לו שיחזור. החברות מנסות להכיר לה בחורים חדשים, להוציא אותה להתאוורר, אבל היא מתגעגעת לכל הטוב שהיה לה.

הדבר היחיד שמצליח קצת לשמח אותה זה הפסנתר שממוקם בתחנת הרכבת בלונדון. היא יושבת ומנגנת בכל פעם שהיא עוברת שם.
עד שיום אחד מישהו משאיר שם תווים עם שיר שהיה אהוב על בעלה, ואח"כ עוד שיר ועוד שיר, ולכל שיר יש קשר לעבר שלה.

נטלי מנסה לחקור ולגלות מי הוא אותו אלמוני מסתורי המשאיר לה תווים, והמסע הזה מוביל אותה לגילויים חדשים.

אהבתי את דמותה של נטלי - היא אמיתית עם עצמה, יודעת לשים גבולות, ועוברת תהליך לא פשוט בדרך לשיקום.

אמנם  הספר עוסק בטרגדיה ואובדן, אבל הוא מראה שיש תקווה, ויש אפשרות להתחיל מחדש. ועם כל הכאב שנשאר - אפשר וצריך להמשיך בחיים ולא לשקוע באבל!

זהו ספר שכולו אסקפיזם טהור. ספר מקסים, מתוק וקיטש אמיתי, הוא הגיע אלי בדיוק בזמן כהסחת דעת טובה. הוא שנון, לעיתים משעשע ופשוט כיף לקרוא אותו.

בשורה אחת: "שינוי זה דבר חיובי. החיים לא קורים בלי שינוי." (עמוד 58)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀 וחצי


יום חמישי, 19 בספטמבר 2024

כשמועכים אותי / בריאנה קרזו


הוצאה: מטר
תרגום: נעמי בן-גור
שנה: 2023
38 עמודים

מעיכות, לצערנו, הן חלק מהחיים, אי אפשר להימנע מהן. הן קורות בכל גיל.

זהו סיפור על ערימת חול שהופכת לארמון ובסוף היום נמעכת שוב לערימת חול.
ולמחרת שוב בונים ממנה ארמון , והיא בטוחה שאם רק תיזהר יותר היא תנצל, אבל אז שוב היא נמעכת...

כך זה חוזר על עצמו מדי יום, עד שלבסוף היא מתייאשת, נמאס לה לנסות ולקוות...

עד שיום אחד היא פוגשת ערימת חול דומה, שגם חווה מעיכה בפעם הראשונה. היא מנסה לעודד אותה, ומבינה שיותר קל לעבור את זה ביחד!

כשהתחלתי לקרוא את הספר לקח לי כמה עמודים להבין מה ה'פואנטה' שלו. אבל כשסיימתי אותו הבנתי כמה הרעיון הזה גאוני.

דרך משל על ערימות חול שחוות מעיכה ותסכול הילדים לומדים על משברים ומבינים שכדאי לשתף, לחלוק ולעודד אחד את השני.

בספר אין הרבה מלל, אבל במעט מילים הוא מעביר מסר חשוב. הוא מלווה באיורים, בעיקר איורי חול וחיתוכי נייר שעושים אפקט של תלת מימד ומוסיפים לספר.

בשורה אחת: "אני כאן. אתה לא צריך להיות בזה לבד." (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי


סיפורו של דוסטרא / שירה לוי


הוצאה: אגם
איורים: איתמר גולן
שנה: 2024

דוסטרא הוא יצור די מוזר ודי בודד, אין לו חברים והוא גם לא מדבר.

לעיתים הוא מתנהג די מוזר - נועל ערדליים על הידיים, מלטף את ראשו עם כפות הרגליים.
ביום הוא ישן, בלילה מתעורר, ולא מבין למה אף אחד לא ער.

יום אחד דוסטרא חלם חלום, בחלומו היו המון דוסטראים, מכל הסוגים, גם טובים וגם רעים. וכשכמה דוסטראים החלו לריב ולומר מילים לא יפות, דוסטרא ניסה ביניהם להפריד - ופתאום יצאה לו מילה מהפה, ואח"כ עוד מילה ועוד אחת, ופתאום כולם השתתקו והמריבה נפסקה.

כשדוסטרא הקיץ מהחלום, הוא גילה עולם יפה יותר, ופתאום הוא הצליח גם לדבר...

זהו ספר חמוד על דמות בדיונית בשם דוסטרא. בין השורות אנחנו מבינים שדוסטרא היה בודד מאוד, וגם קצת חסר ביטחון. והחלום שחלם שינה את חייו. 

מדוסטרא לומדים שאפשר לעשות שינוי אם רק חולמים ורוצים, וזה מסר מאוד חשוב לילדים!

לילדים יש נטיה לאהוב ולהתחבר לדמויות דמיוניות ולכן אני מאמינה שהם יאהבו, ולעיתים גם יזדהו עם דמותו של דוסטרא.

הספר כתוב בחרוזים, וזה משהו שאני מאוד אוהבת בספרי ילדים, והציורים צבעוניים ומשעשעים ומוסיפים כמובן עניין וכיף.

בשורה אחת: "בין צליל למילה התגלגל הוא ושר, מדבר כמו כולם ומרגיש מאושר."

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי


יום חמישי, 12 בספטמבר 2024

שומרת הספרים החבויים / מדלן מרטין


הוצאה: מודן
תרגום: סיון מדר
שנה: 2024
384 עמודים

"במלחמה יש אנשים רעים, אבל יש גם אנשים טובי לב. השאלה היא באילו אנשים אנחנו בוחרים להקיף את עצמנו." (עמוד 99)

זופיה ויאנינה הן חברות ילדות, אוהבות אחת את השניה בלב ובנפש, ויש להן אהבה משותפת לספרים.

כשהגרמנים מתחילים להפציץ את פולין, זופיה ויאנקה מתנדבות כמובן לסייע בהצלת הספריות והספרים. 
כשיאנינה אינה מורשית עוד לעבוד, זופיה עסוקה בהסתרת ספרים שנאסרו ע"י המשטר הנאצי, בהמשך היא מצטרפת למחתרת, ובינתיים יאנינה מנסה להקים ספריה סודית בגטו.

שנים קשות עוברות על ורשה ותושביה, ובין היתר על זופיה ויאנינה. אימת האקציות מרחפת על יהודי הגטו, ובין היתר על יאנינה ומשפחתה, אך הן אינן מוותרות וכל אחת נלחמת עד כמה שהיא יכולה.

זהו רומן היסטורי על מלחמת העולם השניה, הפעם על פולין. הוא מביא סיפור על חברות אמת מרגשת, חוצת דתות ומלאה באומץ לב.
זופיה ויאנקה הופכות ממתבגרות לנשים אמיצות, לוחמות צדק, ומלאות רצון להלחם ולהציל חיים.

אז אמנם מדובר בספר מעניין, במיוחד כי זה הז'אנר שאני הכי אוהבת, אבל בכל זאת לקח לי יותר משבוע לקרוא אותו, אולי כי הוא לא מאוד זורם, ולעיתים הרגשתי שהוא קצת מלאה בפרטים.

דבר נוסף שקצת הפריע לי, זה שבספר מנסים להציג את רוב הפולנים כידידותיים ליהודים, ככאלה שרוצים לעזור ולהציל, כשלפי מה שאני יודעת רק מעטים אכן היו כאלה לצערנו.

בשורה אחת: "ספרים טובים, כמו שקיעות מרהיבות או נופים עוצרי נשימה, נעים יותר לחלוק עם מישהו. אין בעולם הנאה רבה יותר מהנאה משותפת מספר, דיון מפורט בתוכנו ושחזור העלילה ביחד." ( עמוד 286)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀



ברגע אחד / סוזן רדפרן


הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: רחל פן
שנה: 2024
349 עמודים

"כל אחד מטפל באירועים טראומתיים בדרכו, ולפעמים הם לא באמת משקרים כשהם מספרים את זה בצורה שונה ממה שזה היה, אלא יותר זוכרים את זה באופן שמאפשר להם לחיות עם זה קצת יותר בקלות." (עמוד 256)

משפחה וחברים יוצאים לחופשת חורף משותפת. תאונה קטלנית משליכה את כולם לתהום. מכאן מתחיל מסע הישרדות המצריך קבלת החלטות קשות והתמודדות עם דילמות מוסריות.

הספר מסופר מנקודת המבט המיוחדת של פין בת ה-16, שממנה לומדים על כולם.
כל אחד מהמשתתפים חווה התמודדות, קושי וכאב, וכל אחד מהם בוחר להתנהג באופן שונה.

להחלטות שמתקבלות יש השפעה מיידית אבל לא רק, לחלק מההחלטות יש גם השפעה לטווח הרחוק, חלקן מלוות ברגשי אשמה, חלקן טראגיות, ומאידך חלקן גם הצילו חיים.

לטרגדיות יש נטיה לעיתים להשפיע על משפחות, על זוגות ועל האנשים הקרובים בצורה שלילית. אבל לעיתים צריך להגיע לשיא השפל כדי להתחיל לעלות למעלה.

את הספר הזה סיימתי יחסית מהר, הייתי מרותקת אליו. זהו ספר המשלב דרמה ומתח עם קונפליקטים אנושיים, ומדהים לראות איך כל בנאדם מתנהג באופן שונה בסיטואציות מסוימות, ואיך לעיתים אנשים משתנים או חושפים את פרצופם האמיתי במצבי קיצון. (כמובן שלא תמיד אפשר לשפוט).

התלבטתי מאוד אם לתת לספר הזה 5 כוכבים, כי מאוד נהנתי ממנו. אבל כן היו כמה נקודות שקצת הפריעו לי (ממש בקטנה):
ראשית, בתחילת הספר הסיפור קצת מבולגן ויש בו ריבוי דמויות, מה שיכול ליצור קצת רתיעה למי שאוהב התחלות כאלה שישר שואבות לספר.
שנית, היו כמה נושאים בספר שנשארו לדעתי לא לגמרי סגורים, אז יכול להיות שזה במכוון, אבל לי זה קצת הפריע.

לסיכום, על אף הנ"ל, אני ממליצה בחום על הספר הזה, פשוט להיות סבלניים בהתחלה :)

בשורה אחת: "כל מסע מתחיל בצעד קטן. תוציאו מהראש 'לא יכולה'. הפחד הוא שעוצר אתכן. האומץ דוחף אתכן קדימה." (עמוד 290)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי




יום ראשון, 25 באוגוסט 2024

ילד שמש / חן מלצר


הוצאה: ספרי ניב
איורים: חוליה פיליפונה ארז
שנה: 2024
42 עמודים

בארי הוא ילד מקסים, אהוב וחייכן, שראשו מלא תלתי זהב - ולכן מכונה בפי כל שמש.

בארי אוהב לאכול פירות, ירקות וגם ממתקים, אבל לבארי יש בעיה, או כמו שאמא אומרת: " בארי, אתה כל יכול, אבל לא הכל אתה יכול לאכול".
הוא צריך להיזהר ולהישמר מכל מיני מאכלים שעלולים לגרום לו להתקף אלרגיה מסכן חיים - אם זה אפונה או גלידה חלבית, או בוטנים, ובכלל כל מאכל שיש בו את האלרגנים.

ואם בטעות הוא נוגע או טועם זה משפיע עליו, והוא נדרש לקבל טיפול מיידי - אם זה טיפות או זריקה ולעיתים יש צורך אפילו להזמין אמבולנס.

לאורך הספר אמא ואבא של בארי מנסים להקליל לו את המצב - להסביר, לעודד, להגן וכמובן למצוא פתרונות חלופיים.

והכי משמח את בארי, שחבריו מזמינים אותו למסיבה, ודואגים לכך שגם הוא יוכל להשתתף.

בשנים האחרונות נראה כי יש עליה בכמות הילדים הסובלים מאלרגיות, שחלקן מסכנות חיים, הספר הזה בא לעורר מודעות לילדים האלה בקרב ילדים (וגם מבוגרים). הוא מותאם לילדים הן בשפה והן בעיצוב הכולל ציורים שמחים וצבעוניים.
ובסופו יש אפילו משחק, מתכון לעוגת התחשבות והסבר מקצועי על האלרגיה.

חן כתבה את הספר הזה מתוך סיפורה האישי, כאם לילד אלרגי, ומתוך הצורך שלו ושל הסביבה לקבל תשובות.

מעבר לכך שהספר מקסים וכיף לקריאה, מדובר בספר חשוב, חיוני שחובה שיהיה בכל גן/ כיתה.

בשורה אחת: "לכל מזון יש תחליף, את החבר תמיד נעדיף"..

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀



נצחי / ליסה סקוטוליני


הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: שאול לוין
שנה: 2024
527 עמודים

השלישיה - מרקו אליזבטה וסנדרו גדלו יחד והפכו להיות החברים הכי טובים.

מרקו - בחור אתלטי, בן למשפחת רוכבי אופניים מקצוענים, שחולם להצליח ולהגן על איטליה.
אליזבטה - בחורה יפיפיה שחולמת לכתוב ספר.
וסנדרו - בחור יהודי, מתמטיקאי מחונן, בן לאבא עו"ד ואמא רופאה.

תקופת הילדות ברומא, עברה עליהם בנעימים, מלאת חוויות והנאות משותפות, אך ככל שהם מתבגרים מתפתח משולש אהבה בעייתי - סנדרו ומרקו מאוהבים באליזבטה, ואליזבטה מאוהבת בשניהם ומתקשה לבחור.

בשנת 1937 החיים ברומא משתנים. הפשיזם עולה לשלטון בראשות מוסלני. מעמדם של היהודים מידרדר ומוטלים עליהם הרבה הגבלות ואיסורים. המצב הזה מעמיד את חברותם של השלושה במבחן.

חששתי שעניין הפוליטיקה יהיה הנושא המרכזי בספר, אך לשמחתי זה לא ממש ככה, הספר כתוב בצורה מרתקת והוא מעניין מאוד לקריאה.
התלאות וההתמודדויות שעוברות על כל אחד מהם ביחד ולחוד, מעשירים את העלילה, כך שאין בה רגע משעמם.

הספר מביא זוויות שלא הכרתי על איטליה בתקופת המלחמה, על סוגי האנשים ומגוון ההתמודדויות שלהם באותה תקופה.
יש סיפור אהבה אבל גם בגידה כואבת, יש בו חברות אמיצה וטרגדיות כואבות, ובעיקר התמודדות עם מציאות קשה בכל הגזרות.

לחובבי הרומנים ההיסטורים מדובר בספר מצויין, כזה שכיף לחזור אליו אחרי יום עבודה.

* הערה - הוא עוסק בתקופת המלחמה, אך לא במחנות.  

בשורה אחת: "אנשים חלשים יש בשפע, אנשים חזקים עומדים בפרץ." (עמוד 303)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

פינוקי הולך לשוק / אריק היל



הוצאה: שוקן
תרגום: יעל קליפר
שנה: 2024
8 עמודים

כמו כל ספרי פינוקי הקודמים גם הספר הזה הוא ספר שקוסם ומהווה אטרקציה לכל פעוט וילד.

פינוקי יוצא לשוק עם סבא, הם מסתובבים בין דוכני השוק.
אבל פינוקי חולם על העוגה שיקנו, ואז הוא נעלם לסבא, וסבא מחפש אותו בין הדוכנים.

בכל עמוד סבא מחפש את פינוקי בדוכן אחר, ובכל עמוד יש חלונית הצצה שמראה מי מתחבא מאחוריה, עד שבסוף סבא מוצא את פינוקי.

ספר איטראקטיבי צבעוני ושמח, כזה שישעשע כל פעוט.

בשורה אחת: "אני לא יכול לחכות עד שנאכל את הקינוח" (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

זה לא הזמן לפאניקה / קווין וילסון


הוצאה: עם עובד
תרגום: שירי שפירא
שנה: 2024
241 עמודים

כשפרנקי מקבלת טלפון ממאזי, עיתונאית, מבקרת אמנות,  שמחזירה אותה שנים אחורה, לגיל העשרה, זה מציף בה זכרונות ומערער את עולמה.

פרנקי נשואה באושר, אמא לילדה פעוטה וסופרת מצליחה  וסה"כ חיה חיים רגילים ומשעממים.

בשנות נעוריה (שנות התשעים של המאה הקודמת) פרנקי לא היתה מקובלת חברתית, היא היתה בת יחידה אחרי שלישיית בנים די מופרעת.

באחד הקייצים בעוד אחיה מטגנים המבורגרים למחייתם ואמה בעבודה, כשכבר נמאס לה מהלבד ומהשקט היא פוגשת את זיק. נער שהגיע להתגורר בעיירה עם אימו למשך הקיץ, ואינו מכיר אף אחד.

בין שניהם מתפתחת חברות, שניהם מוכשרים - זיק בציור ופרנקי בכתיבה, ויחד הם יוצרים כרזה אנונימית, שהופכת לוירלית בכל רחבי ארה"ב ויוצרת מהומה גדולה.

כעת, שיחת הטלפון של מאזי מאלצת את פרנקי לחזור שנים אחרוה ולנסות לסגור את החשבונות שנשארו פתוחים.

הספר מסופר בשפה קולחת, אך מביא סיפור די מוזר ולכן מצד אחד הוא נקרא מהר, אך מצד שני הרגשתי לכל אורך הספר שאני מנסה לחפש את המסר או הפואנטה ולא מצליחה למצוא.

לפרנקי יש סוג מסוים של חרדה חברתית, וזה נפלא לקרוא איך התגברה עליה לאורך השנים והקימה משפחה. גם החברות התמימה בין זיק לפרנקי היא מתוקה וכיף לקרוא עליה. אבל שאר ההתרחשויות בספר כמו למשל תחרות האבטיח בתחילת הספר, ההתנהגות של האמא בחלק מההתרחשויות, וההתפתחות של העלילה גרמו לי לתהות למה התכוון המשורר או ליתר דיוק המחברת?!

לסיכום - מדובר בספר חמוד, קצת מעורר תהיה, שיתאים למי שאוהב ספרים שלא קורה בהם יותר מדי.

בשורה אחת: "העניין הוא כזה, חמודה שלי, אם את אוהבת משהו, את לא יכולה לחשוב יותר מדי על מה נדרש בשביל לעשות אותו או באילו נסיבות הוא נוצר. את פשוט צריכה, לא יודעת, לאהוב את הדבר כמו שהוא. ואז זה רק בשבילך..." (עמוד 134)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀



יום חמישי, 1 באוגוסט 2024

החיים שגנבתי / ניקולה סקוט


הוצאה: תכלת
תרגום: שלומית אבירם כנען
שנה: 2024
318 עמודים

איזבל ואגנס היו חברות טובות. איזבל היא ממשפחה טובה מהמעמד העליון, ואגנס עבדה אצלה כמשרתת. הבדל המעמדות לא הפריע להן להיות חברות נפש.

אסון חורץ את גורן, וכשאיזבל גוססת מול עיניה של אגנס, היא נותנת לה במתנה את זהותה ואת ברכת הדרך.

אגנס הופכת לאיזבל. והיא מחליטה ללכת ללמוד רפואה במקום אליו איזבל התקבלה.
רוב הסטודנטים שלומדים איתה הם גברים, והנשים במיעוט. ולא רק שהן במיעוט הן גם לרוב מקבלות יחס מופלה לרעה. אבל אגנס/איזבל לא מוותרת על חלומה להיות רופאה, ולמרות כל ההשפלות והיחס היא ממשיכה לעשות כל מה שצריך כדי לקבל את התואר הנכסף.

הבעיה היא שעל ליבה של אגנס מעיב הסוד שהיא נושאת איתה. וכשמתחילים להגיע כל מיני איתותים מהעבר המאיימים לחשוף את סודה היא יודעת שטעות אחת עשויה להרוס את חייה, ואולי את האהבה החדשה שמצאה.

אגנס היא דמות הנחושה להצליח, קשה לשפוט אותה על ההתחזות וההחלטות שקיבלה היות ובנסיבות חייה כבחורה חסרת אמצעים לא היה לה הרבה סיכוי. הדמות של איזבל (בעלת הייחוס והמעמד) נותנת לה סיכוי לממש את עצמה, והיא יודעת שהיא חייבת להוכיח לעצמה ולחברתה המתה שהיא יכולה להצליח ולהיות רופאה. 

את ספריה הקודמים של ניקולה סקוט פחות אהבתי, הם היו נחמדים ולא מעבר. הספר הזה מביא סיפור מעניין, הוא זורם ומעלה סוגיות חשובות על מעמד האישה בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, ועל החיים בשקר, בגניבת זהות ומה ההשלכות של זה.

לסיכום מדובר בספר חמוד על דילמה מוסרית, עם תובנות מענייניות.

בשורה אחת: "אף פעם אל תסתכלי להשראה בפרצוף... אם תתנהגי כאילו כלום לא קורה, היא תמיד תתקרב בשקט בשקט עד אלייך. יש לה מין תכונה משונה כזאת." (עמוד 197)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


יום שני, 22 ביולי 2024

האורח המסתורי / ניטה פרוס


הוצאה: כנרה, זמורה, דביר
תרגום: רנה ורבין
שנה: 2024
271 עמודים

"...אם אין משהו טוב להגיד, עדיף לא להגיד שום דבר בכלל." (עמוד 46)

את הספר החדרנית אהבתי מאוד, ולכן כשראיתי שיצא לו ספר המשך, היה ברור לי שארצה ואשמח לקרוא אותו.

מאז הספר הראשון שבו מולי החלה לעבוד כחדרנית, היא התקדמה להיות החדרנית הראשית במלון ריג'נסי גרנד, יש לה צוות של חדרניות שעובדות איתה, היא מתייחסת לעבודתה כאל אמנות, ואפילו יש לה ספר עם חוקי החדרנית, העיקר שהכל יהיה מושלם והאורחים יהיו מרוצים.

באחד הימים מתקיים אירוע מתוקשר במלון, במרכז האירוע אמורה להיות הצהרה של אחד הסופרים המפורסמים, אך לפתע פתאום הסופר הזה מתמוטט ומת במקום.

הבלשית סטארק, אויבתה של מולי משכבר הימים, מבינה שמדובר בזירת רצח, ויש גם כמה חשודים, והיא כמובן ישר יוצאת לחקירה בכל הגזרות. ובינתיים מולי מבינה שסודות מעברה עשויים אולי לפתור את התעלומה , ואולי דוקא היא תצליח לעזור.

כמו הספר הקודם גם הספר הזה הוגדר כמותחן, כשלדעתי הוא בעצם יותר דרמה וברקע יש תעלומת רצח. אבל גם אנשים כמוני שאינם חובבי המותחנים יכולים בהחלט ליהנות מהספר הזה.

מולי היא בחורה יוצאת דופן, עם תפיסת מציאות ועולם מיוחדת משלה.
בספר נחשפים לעבר של מולי, לסיפורים על הסבתא המיוחדת מאוד שלה שגידלה אותה, לקשיים ולחוויות שעברה ושהשפיעו עליה ועל חייה.
אי אפשר שלא לאהוב את מולי וגם את סבתה, ולהתמוגג ולהתרגש מהקשר המיוחד שהיה להן.

מדובר בספר קולח, זורם ומקסים שסיימתי ביום לקרוא, והלוואי ויצא לו ספר המשך :)

בשורה אחת: "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את אשר ביכולתי לשנותם, ואת התבונה להבדיל ביניהם." (עמוד 140, ועוד כמה פעמים לאורך הספר, המקור לא ידוע)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
 

שומרת הסיפורים / סאלי פייג'

הוצאה: כתר
תרגום: דנה אלעזר - הלוי
שנה: 2024
328 עמודים

"היא מאמינה שסיפורים צריכים להיות מבוססים על החיים האמיתיים, מפני שהם משכנעים אותה שגם דברים מפתיעים יכולים לקרות, שגם בקרב אנשים רגילים לגמרי יכולים להתגלות כוחות אדירים וטובי לב, ושמשום כך תמיד יש תקווה." (עמוד 71)

לג'אניס יש תחביב קצת לא מוכר - היא אוספת סיפורים: היא מקשיבה לסיפורים של אחרים וחלקם גם מספרים לה אותם. היא עובדת כמנקה במספר בתים, ולכל בית יש את הסיפור שלו, למשל - זמר טנור שהיו לו חיים לא קלים, אם יחידנית שהתאלמנה ועשתה הסבה למקצוע מפתיע, ויש גם את נהג האוטובוס, שג'אניס בטוחה שהוא מורה לגאוגרפיה לשעבר, ששם לב אליה ומסתכל עליה כשהיא לא שמה לב.

כשג'אניס מגיעה לעבוד בבית חדש - ביתה של הקשישה גברת בי, ג'אנס רוצה לשמוע את הסיפור שלה, אבל גברת בי לא מוותרת לה, היא רוצה שגם ג'אניס תספר לה את הסיפור שלה.
לג'אניס שעד היום רק שמעה ואספה סיפורים של אחרים, קשה מאוד לשתף, לטענתה אין לה סיפור משלה. אבל לאט לאט נרקמת ידידות בין השתיים, וג'אניס מקבלת אומץ, מתחילה לספר וגם מחליטה לעשות שינויים בחייה.

בהתחלה טעיתי לחשוב כי מדובר ברומן היסטורי, הכריכה והשם של הספר די מטעים, אבל לאט לאט הבנתי כי מדובר בספר עם עלילה מודרנית, דרמטית ואפילו קצת רומנטית.

זהו סיפור על אישה מקסימה, לא מאוד צעירה, שחוותה כל מיני דברים בחייה. אישה שעוברת תהליך לאורך הספר - מאישה מופנמת, חסרת ביטחון לאישה אמיצה שבוחרת בעצמה ובוחרת בטוב. 

הספר כתוב טוב , הוא מאוד זורם ומהנה לקריאה.ויש בו גם כמה קטעים שממש ריגשו אותי. מומלץ!

בשורה אחת: "אולי לפעמים מהות החיים היא דווקא לא עצם העובדה שיש לנו סיפור; אולי המהות היא היכולת למצוא רגע אחד מושלם." (עמוד 96).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי




 

יום רביעי, 10 ביולי 2024

הנשים / כריסטין האנה


הוצאה: מודן
תרגום: כנרת היגיניס-דוידי
שנה: 2024
492 עמודים

"כזו היתה דרכה של וייטנאם אנשים באו, שירתו את תקופת הסבב, והלכו. בני ובנות המזל, כמו  אתל. טסו הביתה בחתיכה אחת. היו שרצו מסיבות פרידה ואחרים רצו לחמוק בשקט." (עמוד 128)

פרנקי גדלה כילדה טובה בבית טוב עם הורים שדאגו לכל מה שהיא צריכה ואח שהיה החבר הכי טוב שלה. כשבגרה החליטה ללכת ללמוד סיעוד, וכשאחיה נשלח להילחם בוייטנאם היא מחליטה ללכת בעקבותיו ולהתגייס.

היא מצטרפת לחיל האחיות ונשלחת הישר ללב המערכה.
כשפרנקי מגיעה לויטנאם היא מגלה ששום דבר לא הכין אותה למה שקורה שם - פציעות אנושות, איברים קטועים, אר"נים (אירועים רבי נפגעים), וימים שלמים של עבודה שאינה נגמרת בטיפול בפצועים שלא מפסיקים להגיע.

גם תנאי השטח בויטנאם לא היו מוצלחים במיוחד - את המים אסור היה לשתות מהברז, מזג האויר היה לעיתים מאתגר - שיטפונות / מונסונים / בוץ ואבק, ובין לבין מתרוצצות חולדות.

למזלה של פרנקי - שתי שותפותיה לחדר הופכות לחברותיה הטובות ביותר ויחד הן תומכות אחת בשניה, מעודדות צוחקות ובוכות, והופכות לחברות לחיים. פרנקי מפתחת גם מערכת יחסים עם הרופא המנתח - ג'יימי, שהופך לחבר טוב, תומך ומעודד.

כשפרנקי מסיימת את השרות, היא חוזרת לאמריקה ושם היא מגלה שאנשים מאוד חשדנים כלפי יוצאי המלחמה, ושאף אחד לא מאמין לה ששירתה בוייטנאם - "כי לא היו נשים בוייטנאם". היא מנסה להתמודד עם העוינות הזאת, ולאט לאט מבינה שעדיף להסתיר, אבל הזכרונות והסיוטים ממשיכים לרדוף אותה ולהשפיע על חייה.

מלחמה כמו מלחמה זה משהו שמלא בסבל - הרבה אובדן וצער וכאב, וגם הרבה אחרי שהיא נגמרת יש רבים שממשיכים לסבול. 

כך גם פרנקי, יוצאת למלמה מלאת מוטיבציה, חדורת מטרה ועם הרבה אומץ, בפועל היא מגלה כמה מלחמה היא סיוט, לעיתים היא נדרשת לכל תעצומות הנפש כדי להמשיך ולעבור עוד יום, וגם אחרי שהיא כבר משתחררת המלחמה עדיין רודפת אותה ומשפיעה על חייה, בתקופה שעדיין לא היתה מודעות לפוסט טראומה.

זהו ספר שהוא סוג של מסע התבגרות של בחורה צעירה שמתבגרת במהירות בעקבות מה שהיא עוברת. היא עוברת כל כך הרבה חוויות לאורך הספר, ואין בו רגע משעמם. 

כריסטין האנה היא סופרת מוכשרת הלוקחת פיסות היסטוריה והופכת אותם לסיפור מרתק, היא טווה עלילה מסועפת ומעלה נושאים רגישים  וחשובים, והכי חשוב בסוף היא דואגת לסגור את כל הקצוות.
אז אמנם הספר קצת ארוך, אבל אי אפשר שלא ליהנות ממנו!

בשורה אחת: "נשים יכולות להיות גיבורות".

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀




הכנרת מאושוויץ / אלי מידווד


הוצאה: מטר
תרגום: עידית שורר
שנה: 2024
392 עמודים

"כל כלי נגינה יהיה טוב בידיים של מוכשרות". (עמוד 32)

כשאלמה מגיעה לאושוויץ היא מגלה לאט לאט שהיא הגיעה למקום בו כל יום הוא מאבק הישרדות על החיים. תנאי הקיום נוראיים, הרעב מציק, אנשים נעלמים ומסביבה מגדלי שמירה, גדרות חשמליים וארובות שפולטות עשן, פיח וריח נוראי, ובעיקר אין לאן לברוח.

כשמפקדת מחנה הנשים מגלה שאלמה היא בת למשפחת מוזיקאים מפורסמת מוינה, היא מחליטה למנות אותה לאחראית על תזמורת הנשים של אושוויץ, שמטרתה היא לשעשע ולהנעים את זמנם של הנאצים (ימ"ש).

בתחילה אלמה נרתעת - אין לה שום רצון לשעשע או לשמח נאצי, בטח שלא אחרי התופת שהיא רואה וחווה שם. אבל כשהיא מבינה שכך תוכל להציל את חייהן של הנשים בתזמורת (אלה השייכות לתזמורת ואלה שהיא תוסיף) היא מחליטה ללכת על זה בכל הבוח.

אלמה מגנה על צוות הנשים שלה בכל הדרכים שהיא רק יכולה, לא תמיד הן מבינות את התנהגותה, אבל היא תמיד שמה את הרצון לשמור אותן בחיים בראש סדרי העיפויות שלה.

במשך הזמן, אלמה פוגשת את מיקלוש - פסנתרן ומוזיקאי מחונן ומוכשר. מיקלוש מסייע לאלמה עם התזמורת שלה וביניהם מתפתחת מערכת יחסים והם מנסים איכשהו למצוא אהבה גם במקום הארור הזה.

סיפורה של אלמה חודר לנימי הנפש הכי עדינים, הוא נוגע ללב, מרגש ועצוב. אלמה היא אישה חזקה, אמיצה, סוג של "אמא לביאה" עבור הנשים שלה. היא לא חוששת לדרוש, במובן מסויים גם ללגלג, ולעמוד על שלה גם בפני המפקדים הכי אימתניים ושטניים במחנה, ואיכשהו כולם מעריכים אותה, שלא לומר אוהבים אותה, בזכות זה.

זהו ספר לא קל לקריאה, הוא מתאר את סיפורי מחנה אושוויץ הזוועתיים ללא צנזורה, ובכל זאת לא הצלחתי להפסיק לקרוא אותו, הוא פשוט מרתק והדפים שלו עפים, וכמובן שיש הרבה מה ללמוד ממנו ומדמותה של אלמה הגיבורה.

בשורה אחת: "אני נותן הכל, כי הנתינה היא שהופכת אדם לאנושי. כל עוד אני יכול לתת משהו, אני מרגיש שהיום שלי לא התבזבז לחינם. " (עמוד 246)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀





יום שלישי, 25 ביוני 2024

סולם גנבים / ליאור אנגלמן


הוצאה: כנרת, מורה, דביר
שנה: 2024
399 עמודים

"עדיף גב עקום ולב ישר, מגב ישר ולב עקום." (עמוד 34)

הספר הזה עבר סבב אצלי בבית עד שסופסוף הגיע לידיים שלי, וגם אחרי יש כבר רשימת המתנה שמחכה לו, וכנראה שלא סתם...

יודה טייב נולד למשפחת פשע המתגוררת בשכונת התקווה, מי שנולד למשפחה כזאת גורלו נגזר עליו, ואי אפשר להתחמק מהגורל הזה.

אבל יודה הוא בן הזקונים, ואמא שלו נשבעה כשנולד, שהוא לא יהיה חלק מה"עסק המשפחתי" , ושהוא לא יראה בית מעצר.
ואמא של יודה היא ראש השבט, ומה שהיא אומרת זה קדוש.

ואיכשהו אחרי שהפך לתלמיד מצטיין, למפקד בצבא ולאיש חינוך, בסוף הוא מוצא את עצמו במעצר... מה השתבש פה?

אנגלמן טווה עלילה על שכונת פשע, על המעמדות, החוקים שלהם, על סמים ופרוטקשיין ועם כמה שזה נשמע מרתיע, הספר כל כך מעניין ומרתק שאי אפשר להפסיק לקרוא אותו.

מעבר לפשע יש פה סיפור על כוח רצון, על משפחה, על בחירות שאנחנו עושים בחיים. אין רגע משעמם בספר והוא חושף אותנו לעוד חלקים בעם שלנו, שאולי נדרש לעשות בהם שינוי מהיסוד.

כמו ספריו הקודמים של אנגלמן גם הספר הזה כתוב טוב, הוא שוזר אמרות שפר ומשפטי חוכמה, לעיתים בשפה מליצית, לעיתים בשפת רחוב מותאמת, וזה היופי שבו.

בשורה אחת: "לא משנה מה עושים אחרים, לא משנה אם צוחקים עליך, אתה - תהיה אתה, זה מה שרוצה אלוקים." (עמוד 12).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

המדריך לגבירה חובבת השערוריות / סופי אירווין


הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: כנרת היגיניס-דוידי
שנה: 2024
361 עמודים

אלייזה נישאה לרוזן סאמרסט, שהיה מבוגר ממנה בעשרים שנה, אהבה לא היתה שם, אבל זה לא עניין אף אחד. עשר שנות נישואין לבעל קפדן ונוקשה עוברות על אלייזה עד שהיא מתאלמנת, מקבלת תואר אצולה ומגלה עד כמה היא עשירה.
עשירה מאוד אפילו, אבל עם סעיף מגביל בצוואה.

אלייזה מחליטה שהיא רוצה לעזוב את אחוזת הרוזן ולעבור לגור בבאת' יחד עם בת דודתה הרווקה, הרחק מעינם הפקוחה של כל מכריה, משפחתה ומשפחתו של בעלה.

היא רוצה להשקיע את מלוא זמנה ומרצה בציור, הנאה ובילויים, כמובן בגבול המותר כל עוד היא לובשת את בגדי האלמנה השחורים...

אך מסתבר שגם מבאת' השמועות אודותיה מגיעות עד לאחיינו של בעלה, שחיזר אחריה לפני שנים, וכשאיום הצוואה מרחף מעליה היא מבינה שלחופש יש מחיר.

סה"כ מדובר ברומן תקופתי קיטשי, רומנטי וחמוד על אנגליה והמעמד העליון עם החוקים והגינונים הנוקשים שלו (מסתבר שלא היה קל להיות רוזנת, אצילה או בכלל עשירה, ובעיקר לא קל היה להיות אישה...).
כל התנהגות נבחנת בקפידה והופכת נושא לדיון בקרב בני האצולה והברנז'ה, ואבוי למי שיחרוג מהנורמות, כי אז עלול לצאת לו שם כ"כ רע, שאיש לא ירצה בחברתו... 
ובכלל אם אתה לא עשיר אז אוטומטית אין לך מעמד, ואתה לא נחשב. 

לאורך הספר אלייזה, שהיא דמות מקסימה בעיני, מנסה להנות, אחרי נישואין שנכפו עליה ושסופסוף השתחררה מעולם, ואנחנו הקוראים עסוקים בניחושים לדעת מה היא תעשה בסוף...

אז אמנם מדובר בספר חמוד, אבל לעומת הספר הראשון - "המדריך לעלמה רודפת הממון", הוא קצת פחות מוצלח, ולכן קצת התבאסתי.

בשורה אחת: "יד מכוונת היא ביטוי רך כל כך, אבל היא ידעה על בשרה כמה עיקשת יכולה להיות אותה יד, כמה קשה להזיזה מעמדתה הנחושה." ( עמוד 123)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי


יום ראשון, 9 ביוני 2024

מגלים וחוקרים את העולם - הים / מתאו גאולה, ג'וליה פסוונטו


הוצאה: שוקן

תרגום: מאיה שוהם פלאי

שנה: 2024

32 עמודים+ פאזל 205 חלקים


המים בעולמנו ממלאים את רוב שטחו של כדור הארץ. 

הימים והאוקיינוסים שבעולמנו הם בתים לשלל יצורים מעניינים,

מהמים הרדודים ועד למעמקים הלא נודעים.

הספר הזה פותח צוהר לעולם המעמקים -

מה ההבדל בין ים לאוקיינוס? מהם האזורים השונים הקיימים באוקיינוסים? איזה אוקיינוסים קיימים ומה המאפיינים שלהם? איזה יצורים מתגוררים באוקיינוס? ולסיום אגדות ומיתוסים על הים והאוקיינוסים.

הספר הוא ספרון דק יחסית, המגיע בתוך מארז המעוצב באופן צבעוני ומקסים, שמיד עושה חשק לפתוח אותו.

מלבד הספר המארז מכיל פאזל של 205 חלקים ובו תמונה של כדור הארץ עם כל האוקיינוסים שבו. (כפי שמפורט בספר).

מתנה מומלצת במיוחד לילדים סקרנים שאוהבים לקרוא ולהכיר את העולם, וכבונוס הוא גם תעסוקה מהנה.

מומלץ בחום!

בשורה אחת: עולם שלם קיים אי שם בתוך המים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

סופת חורף / שרה ג'יו


הוצאה: תכלת
תרגום: דנה טל
שנה: 2024
304 עמודים

" לפעמים פשוט צריך לקחת סיכונים, במיוחד כשזה עושה אותך מאושר." (עמוד 33)

במאי 1933 כשהקיץ כבר אמור להגיע ,באופן מפתיע התחוללה סופת שלגים שצבעה את העיר סיאטל בלבן. באותו לילה ורה מנשקת את בנה דניאל, משכיבה אותו לישון ויוצאת למשמרת לילה בבית המלון בו היא עובדת.
כשהיא שבה בבוקר הביתה, אחרי משמרת מפרכת, היא מגלה למרבה ההפתעה כי בנה נעלם.
בעת שיטוטיה וחיפושה אחריו ברחובות היא מוצאת את הדובי שלו זרוק בשלג, אך אין שום זכר אליו.

במאי 2010, כשמונים שנה מאוחר יותר, מתרחשת שוב סופת שלגים חריגה בעיר. קלייר נשלחת מטעם העיתון בו היא עובדת לנסות למצוא כתבה מעניינת על הסופה החריגה שמתרחשת פעם בעשרות שנים.
כשהיא מתחילה לחקור את הסופה הקודמת שהתרחשה בשנת 1933 היא מוצאת סיפור על ילד שנעלם, על אמא עם לב שבור ועל תעלומה שלא נפתרה.

ליבה של קלייר גם הוא שבור, ולכן היא מתחברת לסיפור המסתורי ומחליטה לחקור ולגלות מה עלה בגורלו של הילד.

הספר עוסק בסופה חורפית, אבל הוא עוסק גם בסופה רגשית המתחוללת בליבם של אנשים עם לב שבור. ורה שאיבדה את בנה ולא מצליחה למצוא אותו וקלייר שמנסה להתגבר על טרגדיה ששברה את ליבה.

הספר מעניין וזורם מאוד לקריאה, ולמעשה סיימתי אותו בערך ביום.
יש בו חלק היסטורי המספר עד כמה בשנות ה-30 של המאה הקודמת לעניים כמעט ולא היה ערך, הם נלחמו על כל סנט כדי לשרוד , והמעמד שלהם היה בשפל, לעומת העשירים המכובדים שחיו חיי נוחות עם משרתים ומותרות, מנותקים לחלוטין מהמעמד הנמוך.

שני הסיפורים בספר מעניינים, כל אחד מהסיפורים עוסק בהתמודדות עם קשיים, משברים וטרגדיות, יש בו הרבה כאב לב והחמצה עד לסוף המרגש.

בשורה אחת: "הדברים הכי קשים הם בסופו של דבר הכי מתגמלים." (עמוד 109)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


אורח באחוזת פארלי / ריס בואן


הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: רחל פן
שנה: 2024
367 עמודים

מלחמת העולם השניה מגיעה גם לאחוזת פארלי המפוארת השייכת למשפחת וסטראהם באנגליה, כאשר באחד הימים נמצא צנחן הלבוש במדי הצבא הבריטי מת בשטח האחוזה.

בן, בנו של הכומר האזורי, המשרת באותה העת במודיעין הבריטי מקבל על עצמו את המשימה לחקור האם מדובר בחייל בריטי או שמא במרגל גרמני.

בן יודע כי לשהותו באזור האחוזה יש ערך מוסף, כך יוכל להימצא בקרבתה של פמלה , אחת מבנות משפחת וסטראהם, שבה הוא מאוהב בסתר.

הבעיה היא שפמלה בכלל מאוהבת בחברו הטוב של בן,  והיא מתייחסת לבן כמו אח, וחוצמזה שיש לה סודות בעצמה - היא מגויסת ליחידה הבריטית לפיצוח צפנים.

ככל שהספר מתקדם בן ופמלה מוצאים עצמם עובדים יחד, ואט אט מתגלה שלא כל מה שנראה אמת הוא נכון, ולעיתים הבוגדים מגיעים מהמקום הכי לא צפוי.

מקריאת התקציר הנחתי מיד שאוהב את הספר הזה - שילוב של רומן  היסטורי על מלחמת העולם השניה יחד עם רומן תקופתי על אנגליה והמעמד העליון, והוא אכן התחיל מעניין והכתיבה שלו קולחת וזורמת לקריאה.

אך משום מה הקריאה בו נמשכה לי על פני כמעט שבועיים (לא ממש אופייני לי), כנראה שהיה חסר בו משהו שיהפוך את הספר לסוחף, כזה שאי אפשר להפסיק לקרוא.

אבל בסה"כ מדובר בסיפור מעניין, עם רומנטיקה, מלחמה, ריגול ומתח , מסוג הספרים שבסוף הטובים מנצחים, והרעים מקבלים את עונשם. ספר שמעביר בנעימים סופ"ש או חופשה.

בשורה אחת: "פחד הוא מניע חזק..." (עמוד 117)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי

אייזיק והביצה / בובי פאלמר


הוצאה: אריה ניר, מודן
תרגום: נעה שביט
שנה: 2024
230 עמודים

אייזיק אדי מוצא את עצמו עומד על "גשר הכלבים המתאבדים" במזג אויר קר ובמצברוח מלנכולי,  המים מתחת גועשים ושוצפים, ואז הוא מתחיל לצעוק, ולמרבה הפלא הוא שומע קול צרחה שעונה לו.

אייזיק נכנס ליער לחפש את מקור הקול, והוא מוצא להפתעתו ביצה גדולה ומוזרה שמתקשרת איתו, אמנם לא באותה השפה, אבל תקשורת היא תקשורת.

אייזיק מחליט לאסוף את הביצה ולקחת אותה אל ביתו, ואז לנסות להבין מה זה בכלל היצור הזה.

בשיא בדידותו של אייזק, בתקופה הקשה שעוברת עליו ובשיא השפל בחייו, הביצה מהווה חברה עבורו, והקשר איתה הופך משמעותי ומשפיע על כל חייו.

אני מודה שהכריכה הצבעונית והשמחה של הספר גרמה לי לחשוב כי מדובר בספר קליל ונחמד,  ועם השם המיוחד חשבתי שאפילו מדובר בספר משעשע, אך בסופו של דבר הבנתי שזה לא ממש ככה.

מדובר בספר מאוד מלנכולי ועצוב, על בחור שעבר טרגדיה ושום דבר לא מצליח להוציא אותו מהדכדוך, עד שהוא פוגש את הביצה - יצור מוזר ומשונה, והם הופכים לחברים ושותפים.

באמצעות שילוב של מציאות ודמיון הספר מראה לנו מהי השפעתה של אהבה, ומהו כוחה של חברות ועד כמה היא יכולה להשפיע על חיינו.

בשורה אחת: "דברים טובים קורים רק לאנשים אחרים, לא? אז למה נראה שלו קורים רק דברים רעים?...החיים הם לא ספר ילדים." (עמוד 164)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀


יום ראשון, 19 במאי 2024

שם קוד הלן / אריאל לוהון


הוצאה: כתר
תרגום: צילה אלעזר
שנה 2024
462 עמודים

ננסי וייק היא עיתונאית אוסטרלית שעזבה את משפחתה, ועברה להתגורר בפריז. כאשר חברתה מכירה לה את אנרי - תעשיין צרפתי עשיר, השניים מתאהבים ובסופו של דבר מתחתנים.

ננסי ואנרי חוגגים את אהבתם המיוחדת ומתכננים את עתידם, אך אז הנאצים פולשים לצרפת. ננסי אינה מסוגלת לשבת בשקט, היא מחליטה לפעול וכאשר היא מאמצת את שם הקוד הראשון שלה, היא מתחילה להבריח אנשים ומסמכים מעבר לגבול. כשהדבר נודע לממשלת וישי ולגסטאפו , נדמה כי כולם מחפשים אותה, ופרס כספי גדול מוטל על ראשה.

ננסי מבינה שאין לה ברירה והיא בורחת בעצמה אל מעבר לגבול. היא מגיעה לבריטניה ושם שמה הולך לפניה - היא מגוייסת למנהלת המבצעים המיוחדים ,עוברת אימונים ונשלחת שוב לצרפת כדי לסייע לאנשי המחתרת להילחם בנאצים, ואולי על הדרך גם תצליח לאתר ולהציל את בעלה שנותר מאחור.

הסיפור מסופר לסירוגין בשתי התקופות - התקופה של לפני המלחמה ועד לבריחתה לבריטניה, והתקופה שבה ננסי מוצנחת בצרפת ומסייעת למאקי להילחם בגרמנים.

יש בספר הרבה סיפורי גבורה, יש בו אהבת אמת , יש בו ציניות, יש בו רגעים מרגשים, אבל יש בו גם כמה קטעים מזעזעים וקשים לקריאה, כאלה שהופכים את הבטן מהזעזוע.

הספר מבוסס על סיפורה האמיתי של ננסי - אישה מעוררת השראה, אמיצה, שנונה, מבריקה, יצירתית,  בעלת כושר מנהיגות, שאינה בוחלת באף אמצעי כדי להשיג צדק, ואפילו שהיא מתנהלת כאישה יחידה בין מאות גברים - כולם רוחשים לה כבוד, מעריכים ומנסים לגונן עליה, וגם כאלה שבהתחלה מזלזלים,  מביניםמהר מאודעם מי יש להם עסק.

מדובר בספר מותח ומרתק מאוד, עם סגנון כתיבה מצויין, ספר שלא בהכרח מתחברים אליו מהעמוד הראשון, אבל ברגע שמתחברים קשה להפסיק לקרוא אותו.

התלבטתי כמה כוכבים לתת לו, בגלל ההתחלה שהתחילה בקצב קצת איטי, אך בסופו של דבר החלטתי לתת לו את מלוא חמשת הכוכבים, כיוון שמדובר בסיפור גבורה מיוחד ומפעים, שגם אחרי שסיימתי אותו הוא עוד המשיך ללוות אותי במחשבותי.

בשורה אחת: "העניין עם השפתון, הסיבה שהוא עוצמתי כל כך היא שהוא מסיח דעת. גברים אינם מבחינים בגלי כעס שיש לנו בעיניים או באגרופים בידיים שלנו, כשהשפתון הזה מרוח על השפתיים שלנו הם רואים אישה, לא לוחמת, ודבר זה מקנה לי את היתרון... אני כן יכולה להתמרח בשפתון אדום כאילו חיי תלויים בכך..." (עמודים 210-211).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀


סיפורה של הבת / ארמנדו לוקאס קוראה


הוצאה: מטר
תרגום:אסנת הדר
שנה: 2021
287 עמודים

אמנם מדובר בספר שיצא לפני כשלוש שנים, אבל חיפשתי משהו שיתאים ליום השואה, והשאיפה שלי היתה לסיים אותו לפני כדי שאספיק להעלות את הסקירה בזמן, אך לצערי לא הספקתי.

לאמנדה ויוליוס שטרנברג יש חנות ספרים משפחתית בברלין, יוליוס הוא גם רופא קרדיולוג מוכשר ואהוב שמטפל בכל מי שצריך ללא הבדל דת, גזע או מין. אך בשנת 1939 שורפים להם את החנות ולוקחים את יוליוס למחנה ריכוז, וכל זאת בשל היותם יהודים.

אמנדה מחליטה לברוח עם שתי בנותיה הקטנות, ובזכות תושייתו של בעלה, שדאג להן מראש, היא מגיעה לספינת פליטים שאמורה לעזוב את ברלין לאמריקה, ושם היא מקבלת החלטה גורלית שתשנה את חייה.
אמנדה ממשיכה לברוח לכיוון דרום צרפת לבית ידידת המשפחה, אך גם לשם מגיעים הנאצים, ובסופו של דבר גם היא נשלחת למחנה עבודה, ושוב היא נאלצת לקבל החלטה גורלית.

בשנת 2015, אליז בת השמונים המתגוררת באמריקה, מקבלת שיחת טלפון מפתיעה מאישה שמביאה לה מכתבים מאימה ומעברה, עבר שהיא רצתה וניסתה להדחיק ולשכוח.

את הספר הזה קראתי קצת אחרי שקראתי את הספר הבת מפריז, וכיוון שגם הוא פותח במשפחה שיש לה חנות ספרים, ויש בו עוד כמה קווי דמיון המשותפים בין הספרים, מצאתי את עצמי לעיתים מתבלבלת.

זהו ספר על בחירות בלתי אפשריות שקורות רק בתקופות קשות , על רגעים כואבים , על החמצה ועל אנשים אמיצים שבוחרים על אף הכל לבחור בטוב ולהציל חיים.

הספר שמבוסס בחלקו על אירועים אמיתיים, מעיד על אכזריות הנאצים ומראה שהגרמנים התעללו לא רק ביהודים. 

זהו סיפור מעניין עם עלילה טובה (למרות שיש בו הרבה קטעים שמזכירים ספרים דומים), אבל הכתיבה לא מאוד סוחפת ולכן גם לקח לי כמה ימים לסיים אותו, ולא כפי שתכננתי. 

בשורה אחת: "לא את ולא אני יכולות לשנות את העתיד, אז עדיף לא לצפות לשום דבר: תני לדברים לבוא בזמנם." (עמוד 256)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


הרומן שלי עם כריסטי / נינה דה גרמונט


הוצאה: תכלת
תרגום: שלומית כנען
שנה: 2024
343 עמודים

אני מודה ומתוודה שלא קראתי את ספריה של אגתה כריסטי, ולא הכרתי את סיפורה האישי, ככה שהגעתי לספר הזה בראש נקי ובלי דעות קדומות.

הספר מסופר מנקודת המבט של נאן המאהבת של ארצ'י בעלה של אגתה , והוא מתרחש במשך 11 ימי היעלמותה של אגתה, כשלסרוגין מסופר גם סיפור הרקע אישי של נאן.

כאשר ארצ'י מודיע לאגתה אישתו, כי הוא הולך לבלות את סוף השבוע עם המאהבת שלו נאן, אגתה נעלמת מהבית. איש לא ראה אותה יוצאת, מכוניתה נמצאה נטושה והיא מוגדרת נעדרת.
התקשורת עסוקה בלסקר את האירוע, ומאות שוטרים מוקצים לצורך חקירת המקרה ומציאתה של אגתה - חיה או מתה.

מצפונו של ארצ'י מייסר אותו והוא שוקע בפרשה, כשהוא במתח לדעת מה עלה בגורלה של אישתו. בינתיים נאן מחליטה להתרחק ממרכז העניינים ולצאת לחופשה, בחופשה מתרחשים כל מיני דברים משונים יותר או פחות , כשבסוף הכל נפתר ומתברר.

מדובר בספר שהוא שילוב של דרמה ומתח, יש בו סיפור מרכזי וסיפור נוסף שהוא לכאורה משני, אבל בעיני הוא היה אפילו יותר מרתק, וכמובן שבסוף הוא מתקשר לעלילה הראשית, עונה על סימני השאלה שעולים לאורך הסיפור וסוגר את כל הקצוות.

הספר מעניין ומהנה לקריאה, הוא מעלה נקודות מפתיעות, והסוף שלו משאיר קווץ' בלב. וחוצמזה הוא גרם לי להסתקרן ולרצות לקרוא את ספריה המפורסמים של אגתה כריסטי. 

בשורה אחת: העולם הוא גלגל

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום ראשון, 5 במאי 2024

הבת מפריז / קריסטין הרמל


הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: ניצה פלד
שנה: 2023
327 עמודים

אליס וג'ולייט נפגשות במקרה ביער בולון, כשאליס פתאום לא חשה בטוב וג'ולייט מיד מתגייסת לסייע לה.  ההיכרות ביניהן הופכת לחברות- שתיהן הריוניות, הן יולדות בהפרש קטן ומגדלות את בנותיהן להיות החברות הכי טובות.

ג'ולייט היא אמא לשלושה ילדים, בעלת חנות ספרים בפריז ונשואה באושר, ואליס נשואה לאמן מפורסם וקומיניסט, שדעותיו נוגדות את השלטון.

כשהמלחמה מגיעה גם לצרפת, אליס מוצאת עצמה בסכנת חיים, היא נאלצת לברוח במהירות ובהחלטה אמיצה והרת גורל, היא מפקידה את ביתה האהובה בידי חברתה ג'ולייט.

חנות הספרים היא פינה קסומה ואהובה בה ג'ולייט גם עובדת וגם מגדלת את משפחתה, עד שבאחד הימים נופלת פצצה והורסת את החנות, ורק ג'ולייט וילדה קטנה שורדות את התופת.

בתום המלחמה כשאליס חוזרת לפריז לחפש את ביתה היא מגלה חורבן והרס, אבל את ביתה היא לא מוצאת. היא מנסה להתחקות אחרי עקבותיה של ג'ולייט כדי להבין מה קרה ומה ארע לביתה ברגעים האחרונים עד שלבסוף היא מגיעה גם לניו יורק.

הספר מעלה דילמות על חברות ונאמנות, על סדרי עדיפויות ועל ויתורים קשים.

"נדמה לי שאהבה היא תמיד קשה, כי היא דורשת מאיתנו להפסיד קצת מעצמנו כדי להרוויח הרבה יותר..." (עמוד 21)

הספר אמנם עוסק במלחמת העולם השניה, אבל זה לא העיקר בו, והוא אינו עוסק בשואה או ביהודים. הוא מספר סיפור על אזרחים תמימים (יותר או פחות) שנפגעו במלחמה, ועל החורבן, ההרס והקורבנות שהיא גבתה.

מדובר ברומן היסטורי יחסית קליל (עד כמה שאפשר ביחס לנושא) על נושא מעניין, אבל קצת קלישאתי. (באיזה שהוא מקום הרגשתי שהסיפור קצת מוכר לי...).

זה ספר נחמד וזורם לקריאה והוא בסה"כ מהנה, אבל הוא לא מהספרים הכי טובים של קריסטין הרמל.

בשורה אחת: "...לפעמים  דווקא הדרכים שאנחנו פוסעים בהן בלי לדעת הן שמביאות אותנו בדיוק למקום שנועדנו להיות בו." (עמוד 290)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום שבת, 4 במאי 2024

מעגל הנשים של הגבירה טאן / ליסה סי


הוצאה: מודן
תרגום: דורית בריל-פולק
שנה: 2024
392 עמודים

ליסה סי בספריה חושפת את הקוראים לתרבויות שלא הכרנו ובעיקר לתרבות הסינית. גם הפעם הספר עוסק בתקופת הקיסרות בסין דרך סיפורה של יון-סיין.

יון-סיין היא בת המעמד הגבוה , מגיל קטן קושרים את כפות רגליה כמקובל במעמדה, ומלמדים אותה מה תפקידה כאישה - בעיקר להיות כנועה וצייתנית.

בגיל 9 אימה מתה במפתיע והיא נשלחת לבית האחוזה של סבה וסבתה. סבה וסבתה הם רופאים המטפלים ברפואה סינית, ויון-סיין מבלה הרבה בחברתם ותוך כדי לומדת את רזי המקצוע, כשסבתה מכשירה אותה בעיקר לטפל ברפואת נשים. כחלק מלימודיה היא נחשפת ללידות וכך היא מכירה את מיי-לינג, בת גילה, ביתה של המיילדת, והן הופכות לחברות טובות. 

כאשר יון סיין נישאת היא עוברת לבית בעלה והופכת לרכושו ולרכוש משפחתו, היא מחוייבת לציית לחמותה ואסור לה לצאת מהאחוזה, לא לעסוק במקצוע הרפואה, ובטח שלו להיפגש עם מיי-לינג שהופכת למיילדת בעצמה, מקצוע שנחשב נחות.

יון סיין מתקשה לוותר על כל מה שלמדה ועל קשריה עם מיי לינג, הגעגועים מובילים אותה לנהוג בדרכים לא שיגרתיות ואט אט היא מצליחה לשנות חלק מחייה.

"יצירת קשרי חברות עם אדם אורכת חיים שלמים, אבל אפשר לאבד חבר בתוך שעה." (עמוד 286)

יון סיין היא הגיבורה הראשית בספר, היא עוברת המון חוויות בספר הן כילדה והן כאישה בוגרת, למרות הכל היא נשארת בעלת חמלה, ועם רצון לעזור למי שצריך , גם אם הוא לא במעמדה, כשלפעמים היא לוקחת סיכונים מאוד גדולים.

מדובר בספר מרתק שאין בו רגע אחד משעמם, הקריאה בו מושכת והדפים רצים.
לאורך הספר נחשפים לתרבות מרתקת עם מנהגים ייחודיים, תרבות שהיא פרימיטבית ובה לאישה כמעט ואין ערך, אך יש אחוות נשים מיוחדת, ושהמעמד הגבוה שולט.

נהניתי מאוד לקרוא את הספר, אם כי הקטעים על קשירה כפות הרגליים  היו מזעזעים בעיני וקשים לקריאה- גם מבחינה פיזית (הכאב וכו') וגם מבחינה נפשית - השגת השליטה בנשים כתוצאה מכך (הנשים בקושי יכולות ללכת ובטח שלא לרוץ).

בשורה אחת:"...טוב יכול לצמוח מקשיים, ניצחון יכול לנבוט ממצוקה." (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

יום שלישי, 30 באפריל 2024

סבא, השמיע קול / שרית דרשן


הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2024
252 עמודים

עידית היא רווקה, דתיה כמעט בת 40. היא בעלת קריירה במשרד פרסום ובעלת קילומטראז' גדול של דייטים, בעיקר כושלים.
עידית קשורה מאוד לסבתה העיוורת, שנוטה לתקשר ולדבר עם סבה, על אף שנפטר בטריפולי כחמישים שנה קודם לכן.

באחד הימים סבתא מספרת לה שלאחר שיחה עם סבא שלה, הוא ביקש שיעלו את עצמותיו מטריפולי לקבר ישראל, ובזכות זה עידית סופסוף תמצא את החתן המיוחל.

כך מתחיל לו סיפור הרפתקאות עת עידית וכמה חברים מתגייסים למאמץ לאתר את קברו של הסבא, כדי לסייע בהעלאת עצמותיו לישראל, כשבמקביל עידית ממשיכה במסע הפרטי שלה - מסע הדייטים למציאת חתן.

זהו ספר שנון הכתוב בצורה מקסימה וייחודית, הוא מתאים להקללת האוירה, ואפילו יש לו נגיעה לתקופה כיוון שעוסק בין היתר במדינה ערבית ששונאת יהודים.

עידית חווה קושי וכאב סביב נושא חיפוש בן הזוג, אך למרות הכל היא עדיין שומרת על אופטימיות והומור, וזה היה מקסים בעיני.

אהבתי במיוחד את דמותה של הסבתא בספר - אותנטית, אוהבת ללא תנאי, מאמינה בטוב, דואגת ומגוננת - סבתא על אמת! אין ספק שקשר מיוחד כמו שיש לעידית עם סבתה זוהי זכות גדולה, וכשקראתי את הספר זה עורר בי זכרונות וגעגועים לסבתות היקרות שלי ז"ל.

לסיכום - ספר מתוק שהגיע אלי בדיוק בזמן. 

בשורה אחת: "...אולי לא כל גאולה צריך לדחוף בכוח ויש כאלה שפשוט מגיעות בקצב שלהן, לאט-לאט." ( עמוד 14)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀