הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2025
223 עמודים
שלוש נשים מוצאות את עצמן ממתינות יחד בחדר המתנה לרופא נשים.
כשלפתע, הרופא יוצא החוצה בהיסטריה, רץ וצועק להן לנעול את הדלת כי מסתבר שבחוץ מתרחש פיגוע.
כשלפתע, הרופא יוצא החוצה בהיסטריה, רץ וצועק להן לנעול את הדלת כי מסתבר שבחוץ מתרחש פיגוע.
כל אחת מהנשים נמצאת בשלב אחר בתקופת הפוריות שלה, ולכל אחת יש כאב שהיא נושאת איתה.
גלי היא אישה אחרי לידה, נשואה למיכה אהובה. היא מרגישה שמאז הלידה אין יותר גלי אלא רק גלי והתינוקת, זה תמיד יחידה אחת. ולמעשה כבר שום דבר אחר לא מעניין אותה.
החיים שלה עברו מהפך גדול, וגם הזוגיות שלה שהייתה כמעט מושלמת חווה ריחוק.
רעות - נמצאת בטיפולי פוריות ממושכים, ועדיין לא בטוחה שהיא בכלל רוצה ילדים.
ואלינור אמא ל2, שנפרדה מבעלה ואבי בנותיה, ודווקא אז גילתה שהיא בהריון שלישי ולא מתוכנן.
הן זרות אחת לשניה, אך ההמתנה יחד, והחשש מהסכנות בחוץ, גורמות להן לשפוך את ליבן אחת בפני השנייה.
הספר הזה הוא ספר מהחיים, הוא מביא סיפורים אמיתיים, שאני בטוחה שכל אישה תזדהה לפחות עם חלקם.
הכתיבה שלו נשית, אותנטית ומייצרת הזדהות. ניכר שהסיפורים נכתבו מהלב, אולי אפילו מדם הלב, ובכאב גדול.
כשקוראים אותו יש תחושה כאילו נמצאים עכשיו יחד עם הנשים הכאובות האלה שנושאות איתן את משא החיים, ושאולי כל מה שהן זקוקות לו זה מישהו שיקשיב להן.
הספר הזה הוא ספר מהחיים, הוא מביא סיפורים אמיתיים, שאני בטוחה שכל אישה תזדהה לפחות עם חלקם.
הכתיבה שלו נשית, אותנטית ומייצרת הזדהות. ניכר שהסיפורים נכתבו מהלב, אולי אפילו מדם הלב, ובכאב גדול.
כשקוראים אותו יש תחושה כאילו נמצאים עכשיו יחד עם הנשים הכאובות האלה שנושאות איתן את משא החיים, ושאולי כל מה שהן זקוקות לו זה מישהו שיקשיב להן.
אמנם לצערי לקח לי יותר מדי זמן לקרוא אותו, כי הוא קצת כבד, ולכן גם לא יתאים למי שמחפש אסקפיזם (במיוחד בימים אלה של המלחמה). אבל ספר על נשיות, אימהות ומה שכרוך בכך, הוא בהחלט ספר שכדאי לקרוא.
בשורה אחת: להיות אמא זאת לא עבודה קלה. אבל זאת העבודה הכי טובה שאפשר לבקש.
בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה