הוצאה: טובי, ספרי קורן
שנה: 2025
350 עמודים
18 סיפורים, 18 גיבורים שנלחמו למען המדינה, והקריבו את חייהם, 18 אלמנות שנותרו לבד, חלקן עם ילדים, חלקן עוד לא הספיקו לממש את אהבתם. אבל כולן בחרו בסופו של דבר בחיים - כל אחת בדרכה הייחודית, כל אחת וגעגועיה.
הדסה בן ארי ריכזה בספר מונולוגים של 18 נשים אלמנות שאיבדו את יקירהן במלחמות או במבצעי ישראל, מאז קום המדינה ועד המלחמה האחרונה - "חרבות ברזל".
בכל מונולוג, כל אחת מספרת את סיפור ההכרות, האהבה, חיי הנישואין (מי שהספיקה להתחתן) - לטוב ולרע, הן חולקות את רגע ההודעה הקשה והן משתפות בהתמודדויות היומיומיות מאז אותו רגע ארור.
אמנם קל לעשות רומנטיזציה לסיפורי אהבה אחרי שאדם אהוב נפטר, אבל בסיפורים שכאן הן חולקות גם את הקשיים והתמודדויות שהיו להן בזוגיות. לחלקן היתה אהבה מטורפת, לחלקן היו בעיות, חלקן בחרו להמשיך הלאה ולמצוא אהבה חדשה, וחלקן בחרו דוקא להישאר נאמנות אך ורק לאהובן שנהרג.
הסיפורים מעניינים, מרגשים וכתובים (מתומללים) טוב, הם אותנטיים וכואבים, ועצובים ושמחים ובעיקר הם מחזקים ומלמדים על הבחירה בחיים.
מהרגע שהתחלתי לקרוא היה לי קשה מאוד להפסיק, ואני חושבת שזה המעט שאפשר לעשות לזכרם של כל הנופלים.
לסיכום - על אף הקושי והכאב, אני בהחלט ממליצה על הספר הזה.
בשורה אחת: "זה כמו גל בים, אתה רואה את הגל, את הגובה, את המרקם ואז הוא פתאום מתנפץ והוא כבר לא אותו גל. אבל הוא לא נעלם, הוא פשוט שינה את הצורה, את האנרגיה. (עמוד 208)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה