המפוכחות / מארי ואריי

 
הוצאה: תכלת
תרגום: אסנת יקירה
שנה:2025
296 עמודים

בגיל צעיר שרה לרואה מאבדת את אימה. באותו יום היא פוגשת את מי שתהפוך לחברתה הטובה ביותר - אנג'ליק.
ואכן מאז אותו יום הן הופכות לבלתי נפרדות, עד המהפך שבסופו שרה נעלמת ועקבותיה לא נודעו.

20 שנה מאוחר יותר, נשלחת פאני, אחותה של אנג'ליק, לסקר את פרשת ההיעלמות הבלתי מפוענחת של שרה. פאני ממש לא רוצה לפתוח את הפצעים ולנבור בעבר ובטרגדיה שהשפיעה על חייה ועל חיי הסובבים אותה.
אבל לחץ של העורכת שלה, ושאלות נוקבות של ביתה החורגת מאלצים אותה להתמודד עם המציאות, לחקור ולגלות דברים שעשויים להשפיע בסופו של דבר על חייה גם בהווה.

הספר מדלג בין העבר להווה, כשבין לבין הוא מביא את סיקור פרשת היעלמותה של שרה.
הוא מתחיל כספר קצת קריפי, וקצת חריג, ואפשר לומר שלא התלהבתי ממנו מההתחלה. אך ככל שהעלילה מתקדמת הוא הופך ליותר ויותר מעניין ומותח. עד לסופו המפתיע.

זהו ספר שעוסק בחברות אמיצה, גם אם לפעמים כואבת, כזאת שעומדת למבחן ברגע האמת. חברות שמתחילה אמנם בטרגדיה, אבל הופכת לחברות של חיים.

שתי הדמויות בספר - שרה ואנג'ליק נכנסות ללב כל אחת בדרכה שלה. גם אם בהתחלה לא תמיד ההתנהגות שלהן מובנת.

זה לא ספר רגיל. יש בו סיפור על כוח רצון אולי אפילו על אנושי. יש בו הרבה כאב וסיטואציות קשות אולי קצת מטרגרות, אבל הרצון ללכת עם האמת והטוב בסוף גובר על הכל. וגם ההבנה שלא תמיד מה שרואים זאת האמת.

לסיכום: קחו אויר לנשימה בהתחלה, זה שווה את זה בהמשך.

בשורה אחת: "צדפה יחידה, בניגוד למה שאנו חושבים, נעה ממקום למקום. היא לא נוחתת על הסלע שלה במקרה, היא בוחרת בו. והיא מצטרפת תמיד למקום שצדפות אחרות כבר שוכנות בו. לגמרי לבדה, היא יודעת שאין לה שום סיכוי לשרוד מול הטורפים, הזרמים ומזג האויר הסוער...הצדפות יודעות להיאחז אלה באלה כדי לשרוד, הן יודעות שיחד הן חזקות יותר..." (עמודים 260-261)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀