בית מרקחת קטן לספרים / אלנה מוליני

 
הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום: שירלי פינצי לב
שנה: 2026
286 עמודים

בלו (אכן כמו הצבע הכחול), מתגוררת בדירת שותפות עם שלוש חברותיה הטובות. הן חולקות יחד את חייהן, כל אחת ושגעונותיה, כל אחת ואהבותיה. ויחד הן חבורה מנצחת.

לבלו יש אהבה גדולה לספרים, ואחרי קריירה לא מוצלחת בתחום ההוצאה לאור, היא מחליטה לפתוח חנות ספרים וחולמת להצליח בגדול. אבל כשהחובות תופחים והיא לא מצליחה לעמוד בתשלומים, היא מבינה שהיא חייבת למצוא פתרון שיציל את המצב.

רגע לפני שהחלום הגדול שלה נגוז, היא מוצאת פתרון גאוני - היא תהפוך את החנות שלה לבית מרקחת לספרים. כל ספר ילווה בדף עם הוראות שימוש - מינונים, תופעות לוואי והסבר עבור מה השימוש הכי טוב בספר.

הרעיון הופך להצלחה מסחררת, ובלו הופכת לכוכבת. אבל רק דבר אחד חסר לבלו - היא לא מצליחה למצוא את הבחור החתיך שנכנס לחנותה, הבטיח לחזור ומאז נעלם.

הספר הזה כבר מהכריכה שבה את ליבי, והוא אכן מתוק ממש כמוה. הוא קליל וחמוד, לעיתים גם מצחיק ושנון (צחקתי כמה פעמים בקול). דמותה של בלו מקסימה ונכנסת ללב. גם החברים המקיפים אותה מוסיפים עניין לספר, כל אחד וקסמו המיוחד. ובכלל זה נפלא לקרוא על חברויות כאלה אוהבות, תומכות וחזקות.

אמנם הסוף היה קצת מוזר ומפתיע וזה לדעתי טיפונת הרס. אבל לא משהו שבגללו לא הייתי קוראת את הספר.

לסיכום: ספר מהנה, קצת מצחיק, קצת קיטש. אבל עם הרבה מתיקות!!

בשורה אחת: "לפעמים מבוי סתום הוא מבוי סתום רק אם אנחנו מסתכלים עליו תמיד מאותה זוית." (עמוד 124)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

הביטו על הצד השמח / קריסטין היגניס

 
הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: אמנון כץ
שנה: 2025
400 עמודים

ימים עמוסים ומתוחים עוברים עלינו וחיפשתי משהו אופטימי לקרוא, כי קצת אסקפיזם לא מזיק.
אז השם של הספר כמובן תפס אותי - ושנזכור תמיד להביט על הצד השמח!

לארק היא מתמחה ברפואה במחלקה האונקולוגית, אבל בשל רגישותה הרבה היא מועברת להתמחות במיון. לארק המאוכזבת גם מהקריירה וגם מהחיים האישיים - חולמת על אהבה, זוגיות ומשפחה, מחליטה להילחם ולעשות הכל כדי לחזור לאונקולוגיה.

באחד הימים פונה אליה מנתח מפורסם בשם לורנזו סנטיני, המכונה בפי כולם - ד"ר שטן בשל אופיו השנוא, ומציע לה להיות בת זוגתו לתקופה קצובה, לקראת חתונתה של אחותו, ובכדי לשמח את סבתו החולה. ובתמורה הוא יסייע לה לחזור לאונקולוגיה.

לארק שמתלבטת בהתחלה, נענית להצעה. הבעיה מתחילה כשהיא מתאהבת במשפחתו של לורנזו, הם כמובן מתאהבים בה בחזרה, אבל כשהיא מתאהבת במיוחד באחיו הכבאי - דאנטה, איתו הוא מסוכסך, היא כבר נכנסת להתלבטות קשה.

כשהתחלתי לקרוא את הספר, ציפיתי לספר חמוד, קליל ואפילו קצת קיטש, אבל הספר התגלה כהרבה מעבר לזה - הוא מתאר התמודדיות לא פשוטות בחיים, יש בו הרבה כאב, לא הכל בו ורוד ונוצץ, ממש כמו החיים...

הדמות העיקרית בספר היא לארק שעוברת בחייה קשיים ואתגרים ונשארת לוחמת צדק, אמפטית ומכילה - כיאה לרופאה האולטימטיבית. אבל ישנן גם דמויות משנה שמוסיפות עניין לספר - הוריה של לארק, אחיה ובמיוחד התאומה שלה (איך אני אוהבת ספרים על תאומים/תאומות), לורנזו ומשפחתו ועוד.

טריגר: היו קטעים בספר שהיו לי קצת קשים לקריאה סביב מחלת הסרטן. לצערי אני מכירה סיטואציות דומות מקרוב, וזה פשוט החזיר אותי לנקודות השבר האלה וגרם לי לתחושת הזדהות.
אבל היו בו גם קטעים מצחיקים, מרגשים ומשמחים, ובסה"כ היה בו איזון בין העצוב לשמח.

לסיכום: ספר מומלץ, מעניין ומאוד זורם לקריאה, נשאבתי אליו וסיימתי אותו יחסית מהר.

בשורה אחת: "הביטו על הצד השמח".

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

הנערה מהקרקס / אמיטה פריק

הוצאה: תכלת
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנה: 2025
383 עמודים

לנה נולדה לעולם הקרקס, אביה הוא אומן אשליות מפורסם ומצליח ב"קרקס נפלאות" הנודד ברחבי אירופה. אימה מתה בלידה. בגיל מאוד צעיר היא חלתה בפוליו, ומאז היא מרותקת לכסא גלגלים.

בשל נכותה אין ללנה חברים בני גילה, איכשהו הם תמיד לועגים לה ולרגליה הלא מתפקדות, וכך יוצא שאת רוב זמנה לנה מבלה בצפיה ברופא הקרקס או בלימודים עם מורה פרטית, כשהיא חולמת להיות מדענית.

כשפורצת המלחמה, רכבת הקרקס ממשיכה לנדוד ולנסות להרים את מורל האזרחים כמה שניתן. באחד הימים כשהקרס מגיעה לאמסטרדם, לנה מגלה ילד פצוע עם בגדים קרועים באחת מקרונות הרכבת. כשמנהל הקרקס מבין שמדובר בילד יהודי הוא יודע שזה הולך להיות מסוכן.

אבל לנה לא מוותרת והיא מתעקשת לעזור לילד - אלכסנדר, הם מצליחים להסתיר את זהותו, והוא מנסה להשתלב בקרקס. עד שקצינים נאצים לוקחים אותו ואת אביה של לנה לספק להם שעשוע וכל המציאות מתהפכת על פיה.

הספר הזה עוקב אחרי התבגרותה של לנה מאז ילדותה ועד שבגרה. לאורך הספר מגלים בלנה עוצמות ויכולות במיוחד סביב ההתמודדות שלה עם הנכות הפיזית. 
זהו גם סיפור על חברות אמיצה בין ילדה בודדה לבין ילד יתום חסר כל, חברות שמתחילה כחברות תמימה והופכת לחברות אמת אמיצה.

זהו רומן היסטורי המתרחש על רקע מלחמת העולם השניה, אך ברובו הוא לא עוסק במלחמה אלא דוקא בתנהלות הקרקס, בנדודים, בהתמודדויות עם נכות, עם בדידות, עם יתמות, עם סודות ועוד.

זהו ספר מרתק, חוצה מדינות ורב התרחשויות, על אמון ובגידה על מסירות והקרבה. ספר שאין בו רגע משעמם.
מה שבכל זאת היה חסר לדעתי זה קצת יותר רגש ולכן לא הצלחתי לתת לו 5 כוכבים. אבל בכל זאת ממליצה לחובבי הז'אנר.

בשורה אחת: "החיים הם כמו מבוך אחד ארוך. לפעמים הם קלים, לפעמים נתקעים. אבל אם מתמידים, אם מוצאים את הכוח לשאת את הקושי, מגיעים למטרה." (עמוד 80)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

כמו החיטה ברוח / מאירה פפר

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2025
269 עמודים

בגיל מאוד צעיר משיאים את רומיה הילדה לבחור שמבוגר ממנה בהרבה שנים.
רומיה שגדלה בכפר קטן בתימן עם הוריה ואחיה ורגילה לרעות את העיזים שלה מדי יום, רגילה לחיי חופש, וברגע אחד החיים שלה התהפכו, וחירותה נלקחה ממנה.

היא נאלצת לעזוב את בית משפחתה ולעבור לגור עם משפחתו של בעלה, שם היא צריכה להתרגל לחוקי הבית החדשים, לעשות עבודות בית שהיא אינה רגילה אליהם , ובעיקר לכבד את כולם.

מזלה של רומיה שיש לה חן, קסם ותום נעורים, והיא נכנסת ללב, קשה מאוד שלא לאהוב אותה. וכך קורה שבעולם בו השליטה היא של הגברים במשפחה, חמותה מנסה לגונן עליה, גם אם לא תמיד מצליחה.

חייה של רומיה אינם פשוטים, אינסוף מכשולים עומדים בדרכה, אך היא מתגלה כאישה פיקחית, סקרנית, יצירתית ואמיצה, ובזכות הרבה תושיה היא מצליחה לסייע למשפחתה בכל מיני סיטואציות.

סיפורה של רומיה מילדותה ועד לזקנותה, מספר את סיפור יהדות תימן הן בתקופה שגרו בתימן והן לאחר העליה לארץ. הסיפור חושף בפנינו תרבות, מנהגים והווי מיוחד. זהו עולם בו הנשים היו נשלטות בידי האבות והבעלים שלהן, ולעיתים נחשבו כרכוש על כל המשתמע מכך.

אני חייבת להודות שכבר מזמן לא התרגשתי מספר כמו שהתרגשתי מהספר הזה, זהו סיפור עוצמתי, מרגש ולעיתים כואב. דמותה של רומיה נגעה לליבי והיכולת שלה להרגיע את הרוחות ולמצוא פתרונות יצירתיים והכל מתוך צניעות ותוך שמירה על כבודם של כל הסובבים אותה מדהימה בעיני.

מדובר בספר מיוחד מאוד, מומלץ!

בשורה אחת: "היא כמו החיטה ברוח, מתכופפת אבל לא נשברת, יש רוח חזקה בתוכה." (עמוד 44)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

בית לנצח / גרהם נורטון

 
הוצאה: אריה ניר, מודן
תרגום: יעל מוסרי
שנה: 2025
309 עמודים

קרול היא גרושה שעובדת כמורה בעיירה קטנה באירלנד.
לאחר שבנה עוזב את הבית, היא מוצאת אהבה חדשה שמעוררת הרבה רכילות. היא מתאהבת בדקלן, שמבוגר ממנה בהרבה שנים , ושאשתו נעלמה באורח מסתורי לפני שנים והשאירה אותו לבד עם 2 ילדים.

בין דקלן לקרול יש זוגיות טובה, הם אוהבים אחד את השניה, והם מסתדרים מצוין ביחד. הבעיות מתחילות כשאצל דקלן מתגלה דמנציה מוקדמת. ולאחר שהוא מועבר למוסד סיעודי, ילדיו מגרשים אותה מהבית ומאלצים אותה לחזור לבית הוריה.

ככל שהספר מתקדם, קרול מגלה שלדקלן היו כל מיני סודות אפלים, והיא מוצאת את עצמה עם המון סימני שאלה, ואין מי שיעזור לה לפתור את התעלומה.

קרול היא דמות די אומללה בספר, נראה שהיא "נדפקת" מכל הכיוונים, הבן שלה מרוחק, בן הזוג שלה הופך סיעודי, והיא נותרה בלי בית.
למזלה יש לה את ההורים המקסימים שלה שמגוננים עליה ומנסים לעזור, ובמיוחד אמא שלה רבת התושיה והמפתיעה.

הספר הזה הוא ספר מתח קל במסווה של ספר דרמה, ולכן גם נהניתי ממנו (בד"כ אני לא קוראת מתח). הכתיבה שלו זורמת והוא נחמד לקריאה, גם אם לא מאוד מתוחכם. 
מצד שני, הרעיון של הספר מעניין ומקורי, אבל יש תחושה שהיה אפשר קצת לצמצם אותו או להוסיף אולי עוד "אקשן".

לסיכום - מדובר בספר נחמד שיעביר בכיף טיסה או חופשה.

בשורה אחת: "שום דבר לא נמשך לנצח, אז אם אתה רואה הזדמנות לאושר, תנצל אותה..." (עמוד 308)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי

מה אתה יודע על געגוע / הדסה בן ארי

הוצאה: טובי, ספרי קורן
שנה: 2025
350 עמודים

18 סיפורים, 18 גיבורים שנלחמו למען המדינה, והקריבו את חייהם, 18 אלמנות שנותרו לבד, חלקן עם ילדים, חלקן עוד לא הספיקו לממש את אהבתם. אבל כולן בחרו בסופו של דבר בחיים - כל אחת בדרכה הייחודית, כל אחת וגעגועיה.

הדסה בן ארי ריכזה בספר מונולוגים של 18 נשים אלמנות שאיבדו את יקירהן במלחמות או במבצעי ישראל, מאז קום המדינה ועד המלחמה האחרונה - "חרבות ברזל". 

בכל מונולוג, כל אחת מספרת את סיפור ההכרות, האהבה, חיי הנישואין (מי שהספיקה להתחתן) - לטוב ולרע, הן חולקות את רגע ההודעה הקשה והן משתפות בהתמודדויות היומיומיות מאז אותו רגע ארור.

אמנם קל לעשות רומנטיזציה לסיפורי אהבה אחרי שאדם אהוב נפטר, אבל בסיפורים שכאן הן חולקות גם את הקשיים והתמודדויות שהיו להן בזוגיות. לחלקן היתה אהבה מטורפת, לחלקן היו בעיות, חלקן בחרו להמשיך הלאה ולמצוא אהבה חדשה, וחלקן בחרו דוקא להישאר נאמנות אך ורק לאהובן שנהרג.

הסיפורים מעניינים, מרגשים וכתובים (מתומללים) טוב, הם אותנטיים וכואבים, ועצובים ושמחים ובעיקר הם מחזקים ומלמדים על הבחירה בחיים.

מהרגע שהתחלתי לקרוא היה לי קשה מאוד להפסיק, ואני חושבת שזה המעט שאפשר לעשות לזכרם של כל הנופלים.

לסיכום - על אף הקושי והכאב, אני בהחלט ממליצה על הספר הזה.

בשורה אחת: "זה כמו גל בים, אתה רואה את הגל, את הגובה, את המרקם ואז הוא פתאום מתנפץ והוא כבר לא אותו גל. אבל הוא לא נעלם, הוא פשוט שינה את הצורה, את האנרגיה. (עמוד 208)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

דרור חייב למות / רז קלמנוביץ'

הוצאה:התחנה

שנה: 2025

191 עמודים

כשבעלה של דליה עובר לעולם שכולו טוב, היא נשארת להתמודד לבד עם בנה הרווק והחצוף - דרור.

דרור שהיה ילד מתוק וכונה בפיה "ילד הקינמון", הופך עם השנים לגבר עצלן, מרושל וחמדן. 

דליה נחרדת לגלות שבנה מנסה להשתלט על ביתה, על חשבונות הבנק שלה וגם על העצמאות שלה. היא מבינה שאין לה ברירה והיא חייבת לעשות משהו בנדון.

למזלה, דליה מוקפת באנשים שאוהבים אותה. - חברתה הטובה מירה, שאיתה היא הולכת כמעט לכל מקום, כולל אפילו מפגש שבועי קבוע בבית המרקחת, שם הן רוכשות את התרופות הקבועות, ושמיל הירקן, הגבר שמסתיר כנראה הרבה סודות מהעבר.

יחד הם צוות שנרתם למשימה החשובה להבין מה דרור זומם, ולגבש תכנית פעולה, כשהשאלה המרחפת מעל היא - מי יפסיד במערכה? דליה או דרור?!

את רז קלמנוביץ אני מכירה מספרי הילדים המקסימים שכתב יחד עם ביתו. הפעם רז פונה לקהל הבוגר והוא עושה זאת בצורה מוצלחת.

הספר קליל ושנון ונהניתי לקרוא אותו. לרוב, אני אוהבת לקרוא סיפורים של קשישים - יש בזה משהו מעניין, ובד"כ גם מלא בחכמת חיים. הספר גם קצר באופן יחסי ונקרא מהר..

הכריכה שלו אמנם משדרת שמדןבר בספר מתח, אבל המתח בספר הוא לא ממש מתח אלא יותר דרמה משפחתית סוערת.

תוך כדי הקריאה בספר כעסתי על ההתנהגות החצופה של דרור, ומנגד גם הציניות של דליה היתה לעיתים קצת יותר מדי.

אבל מזל שמירה היתה שם כדי לאזן את הציניות ושמיל כדי לייצג את הגברים הג'נטלמנים :)

בשורה אחת: "מי שזורע רוח, קוצר סערה". (עמוד 35)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

בנות השמש / מולי פיינדר

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: צילה אלעזר
שנה: 2025
351 עמודים 

בשנת 1967 בטי קיי עוזבת את כפר הולדתה הקטן, שם מצופה לה עתיד של חוואית, וכנגד רצון הוריה היא מחליטה ללכת וללמוד סיעוד.

בבית הספר לסיעוד משבצים לה כשותפה לחדר את קיטי - בחורה יפה, מלאת אנרגיה וגם קצת מעוררת פרובקציות, אחת כזאת שהלימודים פחות מעניינים אותה, והם בשבילה הדרך אבל לא המטרה. בטי קיי מאוכזבת מה"שידוך" הזה, אבל מוכנה לספוג הכל למען המטרה.

עם הזמן ולמרות השוני, נרקמת בין השתיים חברות עמוקה. אך בסוף השנה הראשונה ללימודים טרגדיה וחלומות שונים מפרידים אותן אחת מהשניה.
אבל החברות הזאת נשארת לאורך שנים, חברות כזאת שחוצה חיים - חברות שזורת אהבות, חלומות, נישואין וטרגדיות.

בשנת 2019 שתי אחיות שהקשר ביניהן התרחק במהלך השנים, נפגשות בלווית אימן. בלוויה מופיעה באופן מפתיע כוכבת קולנוע מפורסמת. הן מנסות להבין מה הקשר של הכוכבת הגדולה לאמא שלהן, וככה הן מגלות הרבה סודות משפחתיים, שעתידים להשפיע עליהן.

כשקראתי את הספר הזה הרגשתי שהוא מעין מיקס של מגוון ספרים שכבר קראתי, היתה לי תחושה של משהו מוכר. אבל בכל זאת הספר מביא גם נושאים מעניינים כמו - חיי הזוהר (הלא תמיד זוהרים) של הוליווד, מלחמת ויטנאם (לא רבות מסופר אודותיה), וחייה של אחות בבית החולים.

מדובר בספר התבגרות שמביא סיפור על חברות אמיצה, שמתפתחת משוני גדול והופכת לקשר חזק ואמיץ. סיפור על שתי נשים חזקות שלכל אחת רקע לא פשוט ושתיהן רוצות להגשים חלומות, כל אחת בדרכה. כל פעם שמישהי במשבר השניה נמצאת שם בשבילה.

באופן אישי אני אוהבת לקרוא ספרים על חברויות, במיוחד כאלה ששורדות שנים, חברות שחולקת יחד קושי, כאב, שמחה, טרגדיה ואהבה, ולכן נהניתי גם מהספר הזה.

בשורה אחת: "הכול נהיה קצת יותר קל לאחר שמישהו עשה את הצעד הראשון." (עמוד 40)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

הנבחרים / ליין פארגו

הוצאה: אהבות ; כנרת, זמורה, דביר
תרגום: נעה שביט
שנה: 2025
477 עמודים

קטרינה שואו גדלה בבית הרוס - הוריה מתו ואחיה היה רוב הזמן שיכור, אבל שני דברים היו בטוחים בחייה - החברות שלה עם הית' רושה, ילד שהגיע ממשפחת אומנה והפך לבן בית אצלם, והאהבה שלה להחלקה על הקרח.

מאז שהיתה ילדה קתרינה העריצה את שילה לין, שהיתה מחליקה אולימפית שזכתה במדליות, וחלמה להיות כמוה.

בלי גב מאחוריה ובלי אמצעים כלכליים קתרינה מחליטה לעשות הכל כדי להגשים את החלום. על ידי אימונים קשים ואינטנסיביים היא והית' הופכים לזוג מחליקים בלתי מנוצח. הם מביאים איתם לקרח את הרגש, ואת הסגנון הייחודי שלהם.

הית' וקתרינה אוהבים אחד את השניה באובססיה, זאת אהבה שהיא גם רומנטית וגם העוגן המשפחתי שלהם, כי אין להם למעשה אף אחד אחר. 

היחסים המיוחדים שלהם מובילים אותם אמנם לנצחונות אבל הם גם מביאים איתם המון כאב שמוביל גם לעיתים לאכזבות.

הספר נכתב במלואות 10 שנים להופעתם האחרונה של קתרינה והית',  קתרינה מספרת את הסיפור שלה, ובין לבין הספר משלב ראיונות עם אנשים נוספים שהכירו את הזוג המיוחד הזה.

אם תשאלו אותי האם אני ממצלימה על הספר הזה, לא תהיה לי תשובה חד משמעית.
הוא ספר מרתק מאוד, הוא מביא סיפור פורץ דרך ומלא אומץ ותושיה של שני אנשים שבאים כמעט חסרי כל ובכל זאת לא מוותרים על החלומות. 
כשמתחילים לקרוא אותו, קשה להניח אותו מהיד, אבל מנגד היחסים האובססיבים של הית' וקטרינה, האהבה הסבוכה, הטלטלות הרגשיות בספר הם לא פשוטים לקריאה. 
ככה שאני משאירה לגמרי את ההחלטה בידיכם.

בשורה אחת: "תמיד יש מקום לשיפור. אבל אל תתני לזה למנוע ממך להתנהג כמו אלופה. אם את לא תאמיני שאת הכי טובה, אף אחד אחר לא יאמין..." (עמוד 54)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

בראנץ ראשון במנהטן / אסף אור שנהב

הוצאה: עצמית
שנה: 2024
343 עמודים

גל הוא מנהלת משמרת בבית קפה בתל אביב. הוא חולם לעבור למנהטן ולעבוד במסעדת היוקרה של השף פרנקלין ברן, אותו הוא מעריץ.
עם הרבה תעוזה ואומץ הוא מחליט לארוז את עצמו ואת בן זוגו ולנסוע להגשים את החלום!

כשגל מגיע לשם, משחק לו המזל והוא הופך למתלמד במסעדה הזאת והוא מיועד להיות אחד מצוות המנהלים שלה. אבל אז הוא מגלה שיש חלום ויש מציאות.
החיים מאחורי הקלעים של המסעדה לא ממש ורודים ונוצצים, וגם פרנקלין בעצמו מתגלה כטיפוס שונה לגמרי ממה שהוא מצטייר בתקשורת ובעולם.

רצף של אירועים וטעויות גורמים לו לאומללות גדולה, וגל מרגיש שהחלום שלו הולך ומתמסמס, ושאולי מנהטן כבר לא כ"כ נחמדה אליו....

הספר מוגדר כקומדיה, אבל באופן אישי לא מצאתי את עצמי צוחקת ממנו (אולי רק פעם אחת), ולכן הייתי מגדירה אותו דוקא כדרמה קלילה וקולינרית.
אני מודה שבהתחלה היו לי מחשבות לנטוש, תהיתי מה כבר יכול להיות מעניין בספר על מסעדה?! אבל הבטחתי לאסף ששלח לי את הספר לסקירה, ומילה זו מילה :)

והאמת, הספר הפתיע אותי לטובה, הוא כתוב בשפה זורמת, הוא חמוד וקליל, וגם כשנראה "שמה כבר יכול לקרות עוד"? מסתבר שיכולים לקרות הרבה דברים, ולא מעט הפתעות.

אז בהחלט שווה לקרוא ולפרגן לספר ישראלי!
מצד שני, קצת פרגון למדינה שלנו גם לא יזיק, ולא רק לאמריקה :)

בשורה אחת: "לא כל הנוצץ זהב.".

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

מכתבים מברלין / קתרין ריי

הוצאה: ידיעות ספרים, סימנים
תרגום: סמי דואניאס
שנה: 2025
415 עמודים

לואיזה היא בחורה צעירה העובדת כמפענחת צפנים בסי.איי.איי בארה"ב. לואיזה נולדה בברלין, אך היא נמלטה משם בילדותה יחד עם סבה וסבתה, לאחר שהוריה נהרגו בתאונת דרכים. (ככה נאמר לה)

כאשר סבא שלה מת, היא עוברת לגור עם סבתה, וכך יוצא שהיא מוותרת על החיים הפרטיים שלה ועל אהבה.

בעקבות גילוי בעבודה שלה, היא מוצאת בבית סבתה חבילת מכתבים הכתובים בצופן סודי ומכילים סודות. ככל שהיא מתקדמת בקריאת המכתבים היא מבינה שהיא חייבת לצאת למסע שורשים בברלין על אף הסכנות הכרוכות בדבר.
היא לא יודעת מה מחכה לה שם ואיזה אירועים גדולים היא עומדת לחוות.

הספר הזה מביא סיפור מרתק על תקופת ברלין החצויה בין מזרח למערב. על המשטר הדיקטטורי והפחד ששרר בקרב האזרחים, על חוסר האמון בין בני האדם, ועל החלטות שאנשים נאלצו לקבל במצבי לחץ וקיצון.

לואיזה היא אישה אמיצה שבחרה להילחם בפחד ולעשות מעשה מסוכן שאולי יצא ממנו משהו טוב.

מדובר ברומן היסטורי מעניין ומרתק, לעיתים גם קצת מותח. הוא חשף בפני תקופה היסטורית  שלא קראתי רבות אודותיה. הוא המחיש את המתח ששרר באותה תקופה בקרב התושבים בברלין המזרחית, ואת פערי התרבות בין מזרח למערב.
עם כל זאת ולמרות העניין שיש בספר, סגנון הכתיבה שלו קצת כבד, והוא לא תמיד זורם, ולכן גם לקח לי זמן קצת יותר מהרגיל לקרוא אותו.
ובכל זאת אני ממליצה!

 בשורה אחת: "בסופו של דבר, הכאב הגדול מכל מגיע דווקא מהאדם האהוב עליך ביותר." (עמוד 109)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

חדר הפרפרים / לוסינדה ריילי

הוצאה: מודן
תרגום: דפנה לוי
שנה: 2025
496 עמודים

"הזבל של אדם אחד עשוי להיות הזהב של מישהו אחר." (עמוד 15)

פוזי מתקרבת לגיל 70. היא מתגוררת לבדה בבית אחוזה ענק ששייך למשפחתה מזה כ300 שנה.
אך ככל שפוזי מתבגרת היא מבינה שלא תוכל להמשיך להתגורר ולתחזק לבדה את הבית העצום הזה.

לפוזי שני בנים - אחד שעזב לאוסטרליה לפני כעשר שנים, ובאופן מפתיע הודיע שהוא חוזר, והשני נשוי עם שני ילדים, אבל עם כשלון כלכלי מפואר ומסתבר שאי אפשר לסמוך עליו בכלום.

פוזי אוהבת את האחוזה בה היא מתגוררת, היא מלאה בזכרונות ילדות יפים, ויש בה גינה יפה שהיא טיפחה במהלך השנים.
לכן כל כך קשה לה לקבל את ההחלטה למכור אותה, ואם זה לא מספיק, פתאום צץ המאהב המיתולגי שלה מהעבר, זה שנעלם באופן פתאומי וללא שום הסברים.

הספר משלב עבר והווה - הוא מספר את סיפורה של פוזי הילדה, הנערה ואח"כ גם את התבגרותה, ולסירוגין מסופר בהווה אודות פוזי הסבתא האהובה, ה"מבוגרת האחראית" בעלת חוכמת החיים והתובנות המחכימות.

קשה שלא לאהוב את דמותה של פוזי - אישה ואמא חמה ומפנקת ,שיודעת תמיד לומר את המילים הנכונות, לעודד כשצריך, לבחור בטוב ולתמוך בכל מי שצריך. מישהי כזאת שצריך בכל משפחה.

כמו בספריה הקודמים של ריילי גם כאן היא טווה עלילה מלאת התרחשויות, הסתעפויות והפתעות, מה שהופך את הספר למרתק, כזה שקשה להניח מהיד.
זהו ספר דרמטי ומסקרן ולמרות שהוא ארוך יחסית אין בו רגע משעמם.
נהניתי מאוד לקרוא אותו. 

בשורה אחת: "לפעמים גם אם הלב אומר לך ללכת בדרך מסוימת, אתה חייבת להישמע לראש שלך." (עמוד 314)

טריגר: אלימות במשפחה

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

סטאז'ר / כרמל שר

הוצאה: שולחן כתיבה, מטר
שנה:2025
166 עמודים

הדרך להיות רופא רצופה הרבה מהמורות.
שבע שנות לימודים, סטאז' והתמחות עומדים בדרך של הרופא כדי לקבל את המומחיות הנכספת.
בתוך כל  זה נכללות כמובן תורנויות אינסופיות של יותר מ-24 שעות, עומס מטופלים וחוסר כח אדם, ועם כל הקושי צריך ללמוד לקבל תוך שניות החלטות מצילות חיים. (או שלא :( )

כרמל, שעבר את המסע הזה בדרכו להיות רופא, מתאר את קורותיו כסטאז'ר בבית חולים ישראלי. הוא מתאר את המשמרות הארוכות, הלחצים והחרדות לדעת מה לעשות בזמן הנכון ובמקום הנכון, לדעת לתמרן בין כמות חולים לא תמיד הגיונית, להיות נחמד אבל גם אסרטיבי, לדעת לומר את המילים הנכונות אבל בעיקר לדעת לתת את הטיפול הנכון.

כרמל כתב סוג של יומן מסע, שנכתב בדם, יזע ודמעות (תרתי משמע). יש בו סיטואציות משעשעות ומנגד גם סיטואציות כואבות או מאתגרות. 
בין לבין כרמל מספר את סיפור ההיכרות  והאהבה שלו ללאה, שגם היא למדה רפואה. גם בסיפור הזה היו להם אתגרים שאותם כרמל מתאר בספר.

הספר כתוב בשפה קולחת, הוא אותנטי ומתאר מגוון סצנות שגרתיות מהיומיום בבית החולים, ואין בו רגע משעמם, הוא גם לא ארוך במיוחד ואפשר לסיים אותו בכמה שעות.
מה שקצת הפריע לי זה הקפיצות בין העבר לעתיד, לא תמיד בסדר כרונולוגי, וזה שהספר השאיר אותי עם תחושה של מסר שלא הועבר עד הסוף.

באופן אישי אני מאוד אוהבת ספרים על רופאים ועל בתי חולים ולכן נהניתי ממנו, אבל לדעתי כולם יכולים ליהנות ממנו.

בשורה אחת: "אנחנו לא יודעים להכיל כאב בלי לחפש מיד לנקום." (עמוד 76)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

הבא בתור/ אפרת לווי

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
איורים: גפן רפאלי
שנה: 2025
29 עמודים

כאשר הקופיף שקיבל מכה ביד מגיע למרפאה, הוא מגלה שממתינים שם כבר תנינה, ג'ירפה ופיל.
הוא כ"כ כאוב וסובל ולא מבין למה בכלל הוא צריך להמתין?!

אבל ג'ירפה, תנינה ופיל מסבירים לו שיש סדר, ולכל אחד יש מספר.
הם מתחילים לעשות תחרות מי סובל יותר, וכמובן שכל אחד חושב שהוא הכי סובל וכולם רוצים להיכנס ראשונים.

אז מגיע כלבלב שטוען שהוא לא יכול לכשכש בזנב, ואם הוא לא יכול לכשכש בזנב, זה אומר שהוא לא יכול להיות שמח.
מיד עוצרים כולם את התחרות ומחליטים שלהיות עצוב זה גרוע מאוד והוא צריך להכנס ראשון.

אף אחד מאיתנו לא אוהב להמתין בתור, בטח לא כשהוא כאוב וסובל.
הספר הזה מנגיש לילדים את חשיבות הסבלנות והסדר בעת המתנה בתור.
הוא כתוב בצורה משעשעת וקלילה, הוא מלווה באיורים צבעוניים ומקסימים, והוא מלמד גם על מעלת הויתור.

ספר מתוק וחינוכי שמומלץ לכל ילד.

בשורה אחת: "לא להיות שמח זה מאוד עצוב".

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

הבנות / בלה אוסברן

הוצאה: תכלת
תרגום: אורית הראל
שנה: 2025
276 עמודים

כשזארה, שחקנית מפורסמת,  חוגגת יומולדת 80, היא מזמינה גם את "הבנות" - שלוש חברות שלה שהיו גם שותפותיה לדירה לפני 50 שנה.

המפגש המחודש של פולין המופנמת, ולרי עורכת הדין הקשוחה, וג'קי הפרועה וחסרת המעצורים יחד עם זארה מוביל להצעתה המפתה של זארה - לשוב להתגורר יחד כשותפות, ממש כמו בעבר.

לאחר התלבטויות הן מחליטות ללכת על תקופת נסיון ולעבור לריביירה הצרפתית יחד עם זארה. כל אחת עם הסודות שלה, משקעי העבר, וקונפליקטים שנותרו לא פתורים.

כאשר זארה מגלה לכל אחת מהן את הסיבה האמיתית שבשלה היא ביקשה שיגורו יחד, הן מבינות שהן עומדות בפני דילמה מוסרית לא פשוטה.
וכשהן מבינות שהן באור הזרקורים, צפים ועולים דברים, המשטרה מעורבת והחברות שלהן עומדת בסכנה.

הספר מסופר בשלוש קולות - פולין, ולרי וג'קי, כל אחת מספרת את סיפורה ונותנת את נקודת המבט הייחודית שלה.

כל אחת מהנשים בספר נושאת איתה משא חיים , כל אחת מהן עברה דברים, שעיצבו והשפיעו עליה. וגם אם לא התחברתי לכולן נהניתי לקרוא עליהן.

ספרים על חברות בין נשים זה משהו שאני אוהבת לקרוא אודותיו. זה מקסים לקרוא על חברות של נשים כ"כ שונות אחת מהשניה, שברגע האמת מרגישות תחושה של שותפות גורל.
כל אחת מביאה את הקסם והייחודיות שלה מה שבהחלט תורם להנאה.

בתחילת הספר קצת חששתי שהוא לא יזרום ויהיה כבד, אבל בסופו של דבר נהניתי ממנו ומהתובנות שלו.

בשורה אחת: "...החיים הם בסך הכל שרשרת של אינטראקציות מקריות, שחלקן ניתבו מסלולי חיים ואחרות הסיטו את החיים ממסלולם". (עמוד 48)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

החברה המקוללת / באטריצ'ה סלביוני

הוצאה: כנרת,זמורה, דביר
תרגום: יעל קריצוק
שנה: 2025
221 עמודים

הספר פותח בסצנה בה עומדות  שתי נערות המנסות להסתיר גופת גבר, שעונד סיכה של המפלגה הפשיסטית, על גדת נהר באיטליה.

השנה היא 1936, פרנצ'סקה היא בת טובים איטלקיה, נערה בת 12 מחונכת למדי, שחיה חיים שמרניים עם הוריה הבורגניים. 
כל פעם שהיא עוברת ליד הנהר היא רואה שם את מדלנה, נערה כבת גילה, שמסתובבת ברגליים יחפות, לרוב בליווי של שני בנים, ומתנהלת בחופשיות, ללא מישהו שמפקח עליה או "עומד לה על הראש".

פרנצ'סקה מסתכלת על מדלנה בעיניים כמהות, היא מקנאה בחופש שלה וחולמת להיות חברה שלה, על אף שתושבי העיר מכנים אותה "המקוללת".

בסופו של דבר פרנצ'סקה מצליחה להתקרב למדלנה והן הופכות לחברות. שתי בנות בגיל ההתבגרות, על רקע מלחמה מול אתיופיה, שונות כ"כ אחת מהשניה. הן מבלות המון יחד והן לומדות אחת מהשניה עד שחברותן עומדת למבחן.

בתחילה הספר הזכיר לי קצת את "שירת סרטני הנהר", אך ככל שהספר התקדם הבנתי שהסיפור שונה לגמרי. 

זהו ספר המספר סיפור התבגרות, בתקופה בה מעמדן של הנשים נמוך, החברה שמרנית ומתקשה מאוד לקבל את השונה וכמובן שגם לפוליטיקה יש השפעה.

יש איזשהו מתח או סקרנות שנוצרים סביב דמותה המסתורית של מדלנה "המקוללת".
דרך הסיפור המסופר מנקודת המבט של פרנצ'סקה, בו היא מתארת את הרצון והכמיהה שלה להכיר את מדלנה המסתורית, היא מובילה את העלילה ומסקרנת גם את הקורא.

יש משהו קצת אפל וקצת טריגרי בספר הזה. מצד אחד הוא מסקרן ומושך לקריאה, אבל מצד שני הוא לא יתאים לכל אחד. 
הוא מעורר סימני שאלה  על כמה מההתנהלויות שבו, והסוף שלו קצת קשה, ולכן אני אמביוולנטית לגביו.

בשורה אחת:"אהבה וטירוף זה אותו הדבר" ( עמוד 65).

בדירוג סמיילי:😀😀😀

 

הנשים של וול סטריט/ סמנתה גרין וודראף

הוצאה: פן, ידיעות אחרונות
תרגום: אילן פן
שנה: 2025
383 עמודים

בי אברמוביץ היא צעירה יהודיה וחכמה בשנות ה-20 של המאה הקודמת. מגיל קטן מתגלה אצלה כשרון מיוחד למספרים, חישובים ומתמטיקה.

הוריה הם מהגרים החיים בקושי כלכלי יומיומי ומנסים לשרוד. אבל אביה מאמין בה ומלמד אותה כל מה שהוא יודע על שוק המניות בוול סטריט.

כך יוצא שבי השאפתנית לומדת בקולג' וחולמת להשתלב, להתפתח ולהצליח בעולם המניות. הבעיה היא שבשנות ה20 של המאה הקודמת, העולם הזה שייך לגברים בלבד. אנשים לא מאמינים שנשים יכולות להיות חכמות ולהבין בהשקעות ומדדים, ובי צריכה להיות יצירתית ולחפש לעצמה הזדמנויות להצלחה.

אני מודה ששם הספר קצת הרתיע אותי. הרי מה לי ולמניות? זה לא תחום שהתעניינתי בו במיוחד אי פעם. אבל בכל זאת ראיתי שמדובר ברומן היסטורי והחלטתי לתת לו הזדמנות.

מדובר בסיפור יהודי אמריקאי, כשברקע מתוארים קשיי המהגרים היהודים שהגיעו מאירופה, רובם עזבו משפחות ורכוש והיו צריכים לבנות את עצמם מחדש ומאפס. 

בי היא דמות מיוחדת, חכמה ומבריקה במיוחד עם יכולות פנומנליות נדירות. היא לא מוכנה לתת לעולם לעצור אותה, היא עושה הכל כדי להוכיח שהיא יכולה להתקדם ולהצליח בעולם הכל כך גברי הזה, למרות שיש לה רגעי שבירה. קל מאוד להתחבר לדמותה, ומהנה מאוד לקרוא אודותיה.

הספר עוסק בנאמנות משפחתית, באהבה ובמוסר. הוא מביא סיפור ייחודי ושונה המבוסס על סיפור אמיתי, גם אם הסיפור עצמו הוא פרי דמיונה של הסופרת.
הוא זורם, מסקרן ומעניין, וגם מלמד קצת על עולם המניות והבורסה (לא למבינים בלבד).

בשורה אחת: "אוי בי, את לא מבינה? החיים הם בלגן. הדברים לא תמיד מסתדרים בדיוק בסדר שאנחנו רוצים. כמו חצאית הקפלים הזאת. אם הייתי נועצת את הסיכות רק אחרי שכל קפל יושב במקום, זה לעולם לא היה מסתדר...." (עמוד 291)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

איש אשר רוח בו / אודי בן סעדיה

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
שנה: 2025
173 עמודים

מאז השביעי לאוקטובר יצאו כבר מספר ספרים העוסקים גם באותו יום, גם בעניין החטופים  וגם במלחמה שנמשכת מאז.
אבל למעשה, זה הספר הראשון שיצא לי לקרוא בנושא.

וכמה סימבולי היה לקרוא את הספר הזה בדיוק בשבת בה הצליחו סופסוף להרוג את אותו מחבל שהרג את ארנון ז"ל.

ארנון שגדל בישוב, מוקף משפחה אוהבת ותומכת, חונך לציונות ואהבת הארץ, ועל כן כבר מגיל קטן חלם לתרום למדינה.
לאחר שכבר סיים את שירותו הצבאי ויצא לאזרחות, הוא התגייס לימ"מ מתוך רצון להמשיך לתרום ולהגן על הארץ שכל כך אהב.

מחבר הספר נפגש וראיין אנשים שונים משלבים שונים בחייו של ארנון - בני משפחה, חברים ועוד, וכולם מתארים ילד, ובהמשך בחור, כריזמטי, רגיש, חרוץ וחדור מטרה.

כבר מהשביעי לאוקטובר כשפרצה המלחמה, ארנון מיד נרתם והתגייס עם הלוחמים שלו להילחם במחבלים ארורים, תוך סיכון עצמי וללא פחד, עוד טרם ידעו בכלל את סדר הגדול של האסון שפקד את מדינת ישראל.
מאז הוא השתתף במספר מבצעים עד למבצע ארנון, שנקרא על שמו, ובו סייע בחילוץ ארבעת החטופים, ושם בכאב ובצער רב איבד את חייו.

אין ספק שדמותו של ארנון ז"ל מעוררת השראה, בחור "מלח הארץ", יפה מבחוץ ומבפנים. 

קריאת הספר העצוב הזה, מעניקה הזדמנות לקרוא על אדם אחד מני רבים שהקריבו את חייהם למען המדינה שלנו, ופותחת צוהר להכיר במעט אדם גדול.

בשורה אחת: "או שתנהיג, או שתציית, או שלא תפריע." (עמוד 46)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

השדכנית / לינדה כהן לויגמן

הוצאה: מודן
תרגום: צילה אלעזר
שנה" 2025
320 עמודים

לשרה גליקמן היה כבר בילדותה כישרון מיוחדת לשדך שידוכים ולקשר בין "נשמות תאומות". הבעיה היא שבשנות ה-20 של המאה הקודמת בניו יורק, לא היה מקובל שיש דבר כזה שדכנית ממין נקבה.
ולכן כאשר שרה עושה מספר שידוכים, קמה עליה חבורת השדכנים היהודים בניו יורק ועושה הכל כדי לגרום לה להפסיק "להתעסק בעניינים לא לה".
רק כאשר שרה בעצמה מתבגרת, היא תובעת את מקומה ודורשת לקבל את ההכרה שלה בעיסוק הזה, על אף היותה אישה, ודוקא בשל הצלחותיה, שאותם הם מסרבים להכיר.

בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כאשר שרה הולכת לעולמה, היא מורישה לנכדתה אבי, את כל יומני השידוכים שלה ובהם רשומים כל השידוכים שעשתה לאורך השנים.

אבי היא עורכת דין מצליחה העוסקת דוקא בענייני גירושין, והיא מנסה להבין מה פשר ה"ירושה" הזאת שסבתה השאירה לה.
ככל שאבי קוראת יותר את היומנים, היא מבינה עד כמה הקריירה המשגשת שלה היא בעצם שטחית ואולי גם קצת עצובה ,ואז היא עומדת בפני דילמה אמיתית.

הספר מחולק לשני סיפורים המסופרים לסירוגן - סיפורה של שרה וסיפורה אבי, והם כמובן קשורים אחד בשני.

אתחיל דוקא מהכריכה הצבעונית והמהממת, שמושכת את העין ועושה חשק לקרוא את הספר הזה. גם שם הספר סיקרן אותי, ולעומת זאת, דוקא לאחר קריאת התקציר קצת חששתי.

מדובר בעצם ברומן היסטורי על נושא מקורי ויהודי מאוד, שלדעתי לא כתבו עליו לפני. אמנם לכאורה מדובר בסיפור שמשלב קצת דמיון, ולמרות שבד"כ אני פחות אוהבת דמיוני, הפעם נהניתי מאוד.  
במיוחד נהניתי לקרוא את החלק של סבתא שרה, על התעוזה שלה, על הרצון לשמח אנשים, ועל כך שלא נרתעה ממוסכמות שלכאורה כבר לא רלוונטיות.
ובכלל יש לי חיבה יתרה על ספרים שעוסקים ביחסי סבתות -נכדות.

לסיכום - מדובר בספר יהודי מקסים המשלב היסטוריה עם קצת רומנטיקה. כדאי לקרוא!

בשורה אחת: הלב גדול דיו להחזיק עצב ואהבה כאחד." (עמוד 32)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

לפני שאגיד כן / סופי קאנזס

הוצאה: העורסא, מודן
תרגום: כנרת היגינס-דוידי
שנה: 2025
370 עמודים

איכשהו יצא שאחרי שסיימתי את הספר "השדכנית" שעוסק, איך לא, בשידוכים, הגעתי לספר הזה שעוסק בחתונה. מין צירוף מקרים שכזה.

ערב חתונתה של אודרי עם ג'וש - הבחור המקסים, היציב, הרגוע והטוב, צץ פתאום ללא הודעה מוקדמת בחור בשם פרד. פרד הוא בחור שאודרי התאהבה בו לפני הרבה שנים, ביום אחד מדהים שבו הם נפגשו. התאהבות שהיתה נראית מבטיחה.

עכשיו אודרי מנסה להבין האם היקום מנסה לאותת לה משהו? האם למישהו יש חוש הומור ממש מעוות? האם אהבה מורכבת מהפתעות וזיקוקים, או אולי דוקא מיציבות והרגלים משותפים? 

אודרי המבולבלת צריכה להחליט בין הטוב והבטוח לפני פרפרים וריגושים, ובכך היא מראה לנו שלפעמים קשה לנו לראות את הטוב שיש לנו ממש מתחת לאף.
למזלה היא מוקפת באנשים שאוהבים אותה ועוזרים לה בסופו של דבר לקבל את ההחלטות הנכונות עבורה.

כמו ספריה הקודמים של סופי, גם הפעם מדובר בספר חמוד, זורם וקליל. 
חוץ מעניין החתונה והאהבה יש גם עלילות משניות שמוסיפות עניין ותובנות לסיפור, ובסה"כ הספר הזה מספק אסקפיזם, והיה נחמד לקרוא אותו, אם כי לא הייתי מגדירה אותו כספר חובה.

"לפעמים החיים הם כמו גלגל של אוגרים. אתה נשאב להיבטים המעשיים של הקיום וכל ההנאה נדחקת הצידה לטובת הצרכים. לפעמים פשוט צריך לקפוץ מהגלגל." (עמוד 120)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

הזיכרונות האבודים / לורנה קוק

הוצאה: תכלת
תרגום: דנה טל
שנה: 2025
304 עמודים

שנת 1944, מלחמת העולם השניה, בכפר קטן באנגליה מתפתח סיפור אהבה בין קיטי - נערה מקומית, לבין צ'ארלי - אחד הטייסים האמריקאים שהגיעו לאזור להילחם.
קיטי עובדת יחד עם אביה בפאב מקומי וככה למעשה היא פוגשת את צ'ארלי.השניים מתקרבים אחד לשניה ועל רקע המלחמה והפחד מהלא נודע, האהבה שלהם מתפתחת מהר...
וכך קורה שבכל פעם שצ'ארלי יוצא למשימה, קיטי סופרת את המטוסים בשמים - אלה שיוצאים ואלה שחוזרים.

בשנת 2011, איימי, נכדתה של קיטי, עסוקה עד מעל הראש בבית התה שלה. אין לה זמן לבחורים ובטח לא לאהבה. אבל כאשר מתקיים אירוע הנצחה לטייסים האמריקאים, היא פוגשת במקרה את ג'ק - צלם אמריקאי שמגיע עם אביו וסבו. ג'ק ואיימי מתקרבים, אך הם יודעים שאוקיינוס מפריד ביניהם, והסיכוי לנהל רומן ככה הוא אפסי.

כמו הרבה רומנים היסטוריים גם הספר משלב עבר והווה סביב הסיפור ההיסטורי והעכשווי.
התחלתי אותו בטיסה, והוא בדיוק התאים לי. כי ההתחלה שלו מאוד זורמת.. ככל שהתקדם הספר הרגשתי שהוא קצת נמרח, וגם צפיתי את הסוף שלו, ככה שאפילו רציתי כבר שיסתיים.

סיפור האהבה בספר הוא עוצמתי ומרגש, סיפור של אהבת אמת חוצה מדינות, סיפור על חלומות גדולים ותקווה, אבל גם על הרבה כאב. 

לסיכום: מדובר ברומן היסטורי וגם קצת רומנטי, זורם ומהנה לקריאה, כזה שיתאים גם לחופשה.

בשורה אחת: "חייבים לנצל את ההזדמנות לאושר כאשר היא מגיעה." (עמוד 206)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי

עכשיו זה טוב / טליה לוי

הוצאה: כריכה
שנה: 2025
357 עמודים

דרור היא סטודנטית רווקה, דתיה. כמו כל בחורה מבית דתי טוב גם היא חולמת למצוא אהבה, להתחתן ולהקים בית. אבל דרור, כשמה כן היא, קצה בשיחות דייטים על אורך החצאית וגודל כיסוי הראש, היא מחפשת משהו קצת שונה וקצת יותר משוחרר.

איתן הוא בן קיבוץ לוחם ימ"מ, בן למשפחה שכולה. הוא מתגורר רחוק מהוריו, רחוק מהאובדן וגם רחוק מאהבת נעוריו. הוא חולם על נקמה, ומוכן לכל משימה, מסוכנת ככל שתהיה, למען המדינה והעם.

כאשר איתן ודרור נפגשים במקרה (או שלא), העולמות שלהם מתערערים. לכאורה הם רחוקים בהשקפותיהם מרחק שנות דור אחד מהשניה, אבל הרגעים היפים והתחושות שהם חויים יחד גורמים להם לנסות לחשוב קצת שונה, ואולי אולי למרות הפערים יהיה סיכוי לאהבה?

כבר מזמן לא יצא לי להתחיל ולסיים ספר תוך כמה שעות. ברגע שהתחלתי את הספר הזה, נשאבתי אליו, הדפים פשוט עברו בלי לשים לב. הכתיבה קולחת, והאהבה מתוקה ותמימה חיממה את הלב.

זהו ספר ישראלי, אותנטי הפותח צוהר לעולם הדתי לאומי, על הנהגותיו ומורכבויותיו ובעיקר על האנשים הטובים והיפים שלו, וזאת הזדמנות נפלאה בעיני לסוג של קירוב לבבות ולהכרות עם הציבור הזה, שגם אני חלק ממנו.

אז אמנם לא תמיד אהבתי את הבחירות שטליה עשתה לאורך הספר, לפעמים הרגשתי שהיא "מוותרת" בקלות מדי, אבל בסה"כ מדובר בספר מקסים ששווה בהחלט קריאה!

בשורה אחת: "לאופי יש חותמת, וחיבור זה מה שחשוב." ( עמוד 157).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

השעה החלשה / דינה עוזיאל

 

הוצאה: ידיעות ספרים
שנה: 2024
287 עמודים

ענת מנהלת חיי משפחה בורגניים ושגרתיים, יש לה קריירה מצליחה כעורכת דין שותפה במשרד, וסה"כ חייה יציבים. אבל משהו גורם לה בכל זאת לצאת למסע ברומניה בעקבות סבה תיאו, שנפטר שנים רבות לפני כן.

הספר מסופר בשלוש קולות - קולה של ענת, קולה של סבתה הדמנטית של ענת, והקול השלישי הוא קולו של החתול קינמון. שלושתם יחד מביאים סיפור היסטורי המשלב עבר והווה.

אודה ואומר שלקח לי המון זמן עד שהתחלתי את הספר הזה, משהו בכריכה הרתיע אותי, אבל כאחת שחובבת רומנים היסטוריים בסוף ההחלטתי לצאת לדרך...

אין ספק כי מדובר בסיפור היסטורי מעניין המתחיל אי שם ברומניה. אבל לי באופן אישי היה קשה עם הקפיצות בזמנים בספר שלא תמיד היו ברורות. למרות שבגב הספר כתוב שהספר מערער על תפיסת הזמן ה"כרונולוגית- קווית", אז כנראה שזה אמור להיות חלק מעניין שלו.

בנוסף, כיוון שאני פחות חובבת ספרים דמיוניים, פחות התחברתי לסיפורו של החתול, מה גם שהשפה בפרקים האלה מתחילה קצת משונה, ורק לאחר כמה פסקאות היא חוזרת לכתיבה רגילה ואז הסיפור הופך מעניין.
היה לי עצוב לקרוא את נקודת המבט של הסבתא הדמנטית, האבודה, שלא מוצאת את עצמה, גם שם לא תמיד ברורה הכתיבה, אבל אני מניחה שזה מתוך רצון להמחיש לנו את הבלבול של הסבתא.

בתחילת הספר אכן היו לי מחשבות על נטישה, אבל בסופו של דבר ניסיתי לנטרל את הנ"ל, ונהניתי מהסיפור ההיסטורי וגם מהיחסים המשפחתיים החמים, במיוחד אצל הוריה של ענת. 

בשורה אחת: "הזכרונות הם רעל או דבש? שאלתי... "זה תלוי" ענה. "תלוי אם את עכביש או דבורה"." ( עמוד 258).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

שם פרפרים עפים / סוזן רדפרן

הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: רחל פן
שנה:2025
311 עמודים

מארי ומשפחתה מנסים להתאושש ממות הבת בתאונה טרגית. הם מחליטים לעבור להתגורר במקום חדש ונטול זכרונות וכאבים. אך לפני כן הם נאלצים לעבור זמנית לאחוזה המשפחתית שמארי קיבלה בירושה, כדי למכור אותה, ובכסף שיקבלו יתחילו חיים חדשים.

הבעיות מתחילות כשמארי מגלה כי בשטח האחוזה קיימת בקתה ובה מתגוררת אישה בשם דווינה, הטוענת שקיבלה את השטח במתנה מסבה של מארי. וכל עוד היא מתגוררת שם, לא ניתן למכור את האחוזה.

בין מארי לדווינה מתפתח עימות, שגורם לפילוג גם בקרב בני המשפחה שלה, וגם מול התושבים המקומיים, עד שהם מגיעים לנקודת שיא שבה הגורל הוא זה שקובע.

הסיפור מסופר מנקודת המבט של כל הדמויות הנ"ל, כשכל פרק מסופר מנקודת מבט אחרת - מארי, דווינה, בעלה של מארי, וכל אחד מילדיה. כל אחד חווה את הסיפור הזה באופן שונה, לכל אחד יש תפיסה שונה של הסיטואציות.
באופן אישי היה לי קצת קשה להתחבר לפרקים של מארי האמא. משהו בהתנהלות שלה קצת יצר אנטי כלפיה.

משפחתה של מארי הגיעה לאחוזה כמשפחה שבורה, אבל כמשפחה מלוכדת ואוהבת, ההתנהלות שלהם מול דווינה גורמת להפרת האיזון ולפילוג משפחתי, מה שמעורר מתח והרבה כאב.

כאב האובדן של הבת מלווה את הספר כמעט לכל אורכו, והוא בעצם הטריגר לכל ההתפתחויות במישרין או בעקיפין. זאת תחושה שאף אחד לא רוצה לחוות ומאוד עצוב לקרוא על כך.

הספר מאוד זורם לקריאה, הפרקים יחסית קצרים, הבאת ה"קולות" השונים בפרקים השונים מכניסה עניין לספר, ובסה"כ אפשר לומר שנהניתי לקרוא אותו.

בשורה אחת: "אושר הוא לא דבר שצריך לרדוף אחריו, הוא נמצא איתך כל הזמן, בכל מקום שתבחרי להסתכל." (עמוד 101)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

ורדים מאושוויץ / הגר ינאי

הוצאה: עם עובד
שנה: 2025
366 עמודים

"אם יש גיהנום עלי אדמות, הוא שם על הרציפים האלה." (עמוד 157)

בגיל 19 יורק, בחור פולני, רוצה להצטרף למחתרת הפולנית, אך למזלו הרע,  הוא נתפס ונשלח לאושוויץ. במשך שלוש שנים הוא רק מנסה לשרוד ולעבור את המלחמה בשלום במקום הארור הזה. 

באחד הימים הוא פוגש נערה יהודייה שחורת עיניים בשם קלרה. מהרגע הראשון הם מתאהבים, ולמרות כל הקשיים והמכשולים, הם מנצלים כל רגע וכל הזדמנות להפגש. ויורק מבין שכעת לא מספיק רק לשרוד את המלחמה, הוא צריך גם להציל את קלרה.

הספר הזה הוא ספר שואה, על כל המשתמע מכך. יש בו קטעים קשים לקריאה, כאלה שגרמו לי לקחת נשימות עמוקות, ולעצור את הקריאה לכמה שניות. אבל הוא ספר כ"כ סוחף שסיימתי אותה ביום, משהו שלא קרה לי מזמן.

הספר מבוסס על סיפור אמיתי, ומדהים לקרוא איך במקום הכי חשוך בעולם, התקיים לו סיפור אהבה טהור ויפה, שבסופו של דבר גם הציל חיים. 

אבל, למרבה העצב, עם כל הטוב, יש גם הרבה מאוד רע בספר, גם יורק וגם קלרה סובלים מאוד ומאבדים הרבה, ויש גם הרבה כאב והחמצה בסיפור שלהם.

זהו ספר קשה לקריאה, אבל כזה שנכנס ללב ואי אפשר להפסיק לקרוא. מומלץ!

בשורה אחת: "לפעמים החיים של מישהו אחר יותר חשובים לך מהחיים שלך." (עמוד 208)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

הנסיכה לבית אלגרנטי / אורית ינקו

הוצאה: כנרת,זמורה,דביר
שנה: 2025
349 עמודים

כשמודיעים לרעות שאביה נפטר, היא מבינה שהיא נשארה כמעט לבד בעולם. עם אימה ליליאן אין לה קשר מאז הגירושים הקשים של הוריה, אחים אין לה, ועם חברים כמעט ואין לה קשר.

בעודה מתייסרת מצפונית על כך שאולי הזניחה את אביה, אמא שלה מנסה לנחם אותה. אך ככל שהיא מנסה יותר, רעות מתרחקת יותר. 

הימים עוברים על רעות בקושי, ולבסוף היא נעתרת לאימה ומתחילה לשמוע את סיפורה. בהתחלה היא נרתעת, אך לאט לאט הסיפור היוצא מעומק הלב, משפיע גם עליה.

סיפורה של ליליאן הוא סיפור נוגע ללב, על ילדה אהובה, בת יחידה שנולדה להורים שהקימו מפעל חיים, שאהבו אותה ללא סייג, וגידלו אותה לתפארת. עד שליליאן התאהבה בגדי - בחור כובש לבבות ויפה תואר, אבל בחור ששינה את חייה.

הרומן מתרחש בעיקר בסמטאות צפת הציוריות בשנים הראשונות של המדינה , וממש ניתן לחוש באוירה של העיר הזאת בעת קריאת הספר

זהו סיפור נוגע ללב על אהבת נעורים תמימה, שהפכה להיות הרסנית, ושהותירה הרבה צלקות ופצעים בקרב הסובבים אותה.

בהתחלה היה לי קצת קשה עם דמותה של רעות, שהיתה עקשנית כל כך, שלא הסכימה להקשיב, ושהיה צריך ממש להתחנן לפניה. אבל היא עברה תהליך מבורך לאורך הספר, ובסוף לא היתה לה ברירה והיא הקשיבה.

לרוב אני לא קוראת ספרים ישראלים, אבל הסיפור המרתק הזה המשלב עבר והווה שבה את ליבי. אהבתי את העלילה ואת סגנון הכתיבה ופשוט נהניתי לקרוא אותו.

זה ספר עם מסר חזק על כך שבכל מחלוקת יש שני צדדים, ואם רוצים לשפוט חייבים תמיד לשמוע את שניהם!!

בשורה אחת: "קנאה היא דבר נחמד עד גבול מסוים" (עמוד 209)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

קשישים חסרי מנוח / קלייר פולי

הוצאה: כתר
תרגום: סיוון מדר
שנה: 2025
318 עמודים

כשלידיה מגיעה לעבוד לראשונה במועדון גיל הזהב, היא בטוחה שהיא הולכת לבלות עם חבורת קשישים במשחקי ברידג' והרכבת פזלים, אבל להפתעתה היא מגלה שמדובר בחבורה מגוונת ועליזה של אנשים מעל גיל 70 שמעדיפים בהחלט קוקטיילים וחגיגות.

בין בני החבורה ישנו ארט, שחקן מובטל שהופך לקלפטומן, דפני, שהיא באופו כללי לא מחבבת אנשים, אין לה חברים, והיא רגילה לדבר עם העציצים שלה, יש גם כלבה ששמה המחייב הוא מרגרט תאצ'ר והיא הופכת לכלבה של כולם. כל אחד מהקבוצה מביא איתו סיפור וסודות מהעבר, וביחד הם הופכים לחבורה מלאת סיפורים ואקשן.

באחד הימים מגיעים למקום נציגי מועצת העיר ומודיעים על כוונתם להרוס את המבנה בו שוכן המועדון, במבנה הזה פועל גם גן ילדים, שבלעדיו הרבה הורים יהיו בבעיה. בעקבות זאת הקשישים יחד עם ילדי הגן מחליטים להתאחד ולהילחם בגזרה.

מאוד אהבתי את ספריה הקודמים של קלייר פולי ואת סגנון הכתיבה שלה, וכבר משם הספר והכריכה היתה לי תחושה שאוהב גם אותו.

הספר השנון הזה שמצד אחד הוא מצחיק, ומראה לנו שגם בגיל השלישי אנשים יודעים ורוצים ליהנות מהחיים, מביא גם נקודות למחשבה וסיפורים לא פשוטים, ואפילו מרגשים.

הספר עוסק למעשה בשני הקצוות של החיים - קבוצת הפעוטות מול קבוצת הקשישים, ומסתבר שיש הרבה מכנה משותף ביניהם, והם מסתדרים נהדר ביחד.

לסיכום - ספר שכיף לקרוא, מלא בצחוק וסרקזם, אבל גם בעצב וכאב. מומלץ!

בשורה אחת: "...אי אפשר להגיע לגיל שלנו עם עבר נקי מטעויות, אלא אם כן לא עושים כלום בחיים. הטריק הוא לנסות להקפיד שהמעשים הטובים יכריעו את הכף." (עמוד 274)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

הכפר האיטלקי בין הכרמים / אמנדה ויינברג

הוצאה: תכלת
תרגום: יעל מועלם
שנה: 2025
342 עמודים

"כולנו רסיסים של כלים שבורים, המתגלגלים בעולם." (האר"י ז"ל, עמוד 337)

אי שם בכפר איטלקי קטן בשם מונטריני גרות זה לצד זה משפחות יהודיות ומשפחות איטלקיות, הן חיות יחד חיים שלווים ומהנים.

בלה לוי היא ילידת הכפר, היא גדלה בין חנות הספרים של אביה לבין מטעי הגפנים של שכניה - משפחת גיונה, משפחתו הנוצרייה של ריקו. 

ריקו ובלה הם צמד בלתי נפרד, הם גדלים כאחים, ומבלים כמעט את כל זמנם יחד. כשאביה של בלה מתחתן ועובד להתגורר ברובע היהודי, בלה מסרבת לעבור, היא מעדיפה להישאר ליד ריקו.

כשהם גדלים בלה וריקו רוצים להתחתן, אך אביה של בלה מסרב בכל תוקף. מה שגורם לסדק בין שתי המשפחות.

ואז המלחמה מגיעה לאיטליה ומשפיעה על כולם. קבוצת יתומים מגיעה לכפר ונדרש לטפל בהם ולהסתירם. וכשהגרמנים מגיעים גם לכפר הקטן והפסטורלי - היהודים נאלצים לברוח, אבל בלה מחליטה להישאר למרות הכל.

אחרי רצף של ספרי דרמה שונים, הייתי חייבת לחזור ל"כוס התה שלי" ולקרוא רומן היסטורי, ובעקבות המלצה של חברה, בחרתי בספר הזה.

זהו ספר מרתק המביא קונפליקטים ודילמות מוסריות על רקע המלחמה. ספר שמראה שהמלחמה הנוראית הזאת הגיעה גם למקומות הנדחים ביותר ולא פסחה על אף אחד. 
זהו סיפור על משפחות שחיו בשלום למרות השוני, למרות הבדלי הדת, עד שבאה המלחמה והעמידה את הכל למבחן.

זהו סיפור אהבה תמים שהתחיל מגיל 0 וצמח והתפתח, ובסופו של דבר גרם לנזקים, לכאבי לב ולהרבה צער.

ספר על אומץ לב, קבלת האחר, אהבה ללא תנאי ומנגד הרבה כאב וצער.

מומלץ!

בשורה אחת: "רק כשגוזלים ממך את החופש אתה מבין כמה מתוק טעמו." (עמוד 135)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

באותה שעה מחר / אמה שטראוב

הוצאה: אריה, ניר; מודן
תרגום: נעה שביט
שנה: 2025
320 עמודים

אליס עומדת לחגוג 40, ובשלב זה של חייה הכל מתנהל באופן סביר - קריירה סבירה, דירה סבירה ובן זוג סביר, ובמקביל אבא שלה מחוסר הכרה בבית החולים והיא ממש רוצה לדבר איתו, ולומר לו כמה דברים שלא הספיקה.

ואז החבר שלה מחליט להרוס את האיזון ולהציע לה נישואין... ואליס קמה והולכת לבר שם היא חוגגת לבדה את יום ההולדת, וכשהיא מגיעה הביתה ונרדמת, היא מתעוררת בגיל 16.
ומכאן היא תוהה האם תצליח לשנות את חייה?

דמותה של אליס היתה בעיני קצת אמביוולנטית - מצד אחד היא גורמת לנו לתהות למה היא חיה בצורה פסיבית כזאת, שהכל מסביבה "סביר" - חיים כאלה של פשרה, אבל מצד שני היה לה את האומץ ברגע האמת לבחור את מה שהכי נכון בשבילה.
ואהבתי גם את הקשר המיוחד שלה עם אבא שלה, האבא שגידל אותה לבד!

כשהתחלתי לקרוא את הספר הוא ממש זרם לי, אהבתי את הכתיבה ונהניתי ממנו.
אבל ברגע שהתחילו הקפיצות בזמן קצת הלכתי לאיבוד - אליס חוזרת בזמן אחורה ואז קדימה ושוב אחורה - אותי זה מאוד בילבל, ובאופן כללי אני קצת פחות מתחברת לסיפורים דמיוניים שכאלה אז אולי מכאן זה נובע.

אז למי שאין בעיה עם מסעות בזמן, יש סיכוי גבוה שהוא יהנה, כי הכתיבה קולחת והסיפור חמוד. ובכלל כולנו היינו רוצים שתהיה לנו אפשרות לתקן כל מיני טעויות שעשינו בעבר או לפגוש אנשים מסויימים שאינם בחיינו כבר...

בשורה אחת: "כל סיפור יכול להיות קומדיה או טרגדיה, תלוי היכן מסיימים אותו. זה הקסם, איך אותו סיפור יכול להיות מסופר באינספור דרכים." (עמוד 320)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

 

השכנים החדשים / רעיה טילינגר

 

הוצאה: התחנה
שנה: 2025
246 עמודים

בשכונה מטופחת בחיפה, על ראש הכרמל, עומד בניין בן עשרות שנים ובו מתגוררות משפחות ותיקות שמכירות אחת את השניה, שחיות אחת לצד השניה כבר שנים רבות, לרוב בשלווה ובנחת.
משפחות שגידלו יחד ילדים, שלמדו להסתדר יחד, גם כשהיו מעט אי הסכמות, בעיקר על ענייני תחזוקת הבניין.

אבל יום אחד אחד הזוגות הותיקים עוזב, ומשכיר את הדירה למשפחה חדשה.
המשפחה החדשה שונה מכל מה שהכירו, מה שיוצר חילוקי דעות בקרב הדיירים.

זהו ספר ישראלי אותנטי החושף אותנו לכמה סוגים של משפחות ישראליות, הוא מאוד אקטואלי ומתאים לתקופה הנוכחית ובכלל. הוא חושף אותנו לגוונים שונים ולדעות שונות.

הספר כתוב טוב, והוא לדעתי מביא סוג של ביקורת על החברה הישראלית, יש בו קטעים כואבים והוא נוגע ללב. ובסופו של דבר הוא מראה לנו כי בכל משפחה יש סודות.

אי אפשר לומר שקורה הרבה בספר, העלילה מאוד פשוטה ולא מתוחכמת, הוא יותר פילוסופי ועוסק בסוגיה שגורמת לכל ה"באזז" בבניין.

בדרך כלל אני פחות קוראת ספרים ישראלים, אבל אני חושבת שמי שאוהב את הז'אנר צפוי ליהנות.

בשורה אחת: "אף אחד אף פעם בחיים לא יזוז כדי לפנות לך מקום. כל אחד דואג למקום שלו. זה לא קל בכלל, זה כואב לפעמים, אבל אחרי שאתה מגיע למקום שרצית, זאת תחושה נהדרת לדעת שעשית את כל הדרך למרות הקשיים, שהתגברת לבדך על הכל..." (עמוד 157)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

כולנו גרים כאן / ג'וג'ו מויס

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנת 2025
384 עמודים

לליילה יש הרבה דאגות - הנישואים שלה התפרקו ובעלה עזב אותה לטובת אישה אחרת, יש לה שתי בנות מתבגרות שמעסיקות אותה ללא הרף, ואבא חורג שהגיע לגור איתן לאחר שאימה מתה.

הקריירה שלה כסופרת דורכת במקום, היא לא מצליחה להתקדם עם ספר חדש, אין שום אהבה חדשה באופק, ובדיוק אז אביה הביולגי צץ בחייה באופן בלתי צפוי, ומבקש להישאר אצלה "רק לילה אחד".

ליילה מנסה לג'נגל בין האמהות וניהול הבית, לבין חיי החברה והדייטים שלה, כשתוך כדי היא מנסה שכולם יהיו מרוצים. 

ליילה בסה"כ מנסה להיות אמא ובת טובה,  להשכין שלום, אבל לא תמיד היא מצליחה, ולאורך הספר היא חווה התמודדויות , משברים ונפילות וגם רגעים קטנים של אושר.

משפחתה של ליילה חיה במעין קומונה, כשכולם מנסים ללמוד לחיות אחד עם השני, זה מוביל לכעסים ואי נעימויות אבל גם לרגעים מצחיקים, עד שנחשפים כל מיני סודות מהעבר והכל ברגע אחד הופך לנפיץ.

הספרים של ג'וגו מויס מתחלקים לדעתי לספרים טובים ולספרים חמודים. הספר הזה על אף כל התגובות הרשומות עליו ("הספר הכי טוב של ג'וג'ו מויס"), בעיני שייך לקטגוריית החמודים.
הוא חמוד וקליל, ולעיתים אפילו קצת מצחיק ושנון, אבל משהו בכל זאת היה חסר כדי שהוא יהיה בקטגוריה של הספרים הטובים.
הספר מספר סיפור שלדעתי היה יכול להיות קצר יותר וממוקד יותר, וכנראה זה מה שהפריע לי לסיים אותו במהירות.

בשורה אחת: "אם לא רציתם שאלכלך עליכם, הייתם צריכים להתנהג אלי יפה." (עמוד 93).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי

נוכחות / קרולין בונגראן

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: ארז וולק
שנה: 2025
256 עמודים

מילו הוא ילד בן 11 שמעולם לא דיבר. הוריו שהתחתנו מאהבה גדולה, התגרשו והוא בעיקר מתגורר עם אימו ולנטין.

באחד הימים כאשר מילו צופה בטלוויזיה, משודרת תכנית על יוון, מה שגורם לו לפרוץ בבכי לא צפוי ולדבר בשטף של מילים לא ברור. כל נסיון להבין אותו עולה בתוהו.
כעבור מספר דקות, מילו חוזר להתנהג כרגיל, כאילו כלום לא קרה.

הבעיה היא שאף אחד לא מאמין  לולנטין, גם לא אביו של מילו. היחידה שמאמינה לה היא חברתה הטובה ז'ן. 

אבל כאשר מילו נתקל בתמונות של העיר סלוניקי, התקרית הזאת שוב חוזרת על עצמה. והפעם ולנטין לא מוותרת ומחליטה לברר את הנושא לעומק.

אני מוכרחה להודות שמעולם לא קראתי ספרי שואה אודות יוון בכלל וסלוניקי בפרט, ומין צירוף מקרים שכזה גרם לכך שקראתי שני ספרים ברצף בנושא. (הראשון היה "השקרן הקטן").

אמנם הספר הזה מוגדר כרומן היסטורי, אך בפועל רוב הספר מתרחש בתקופה הנוכחית, והחלק ההיסטורי יחסית קטן (למרות שהוא משמעותי לעלילה), ולכן גם מי שאינו חובב את הז'אנר ההיסטורי יהנה ממנו.

ולנטין היא דוגמא לאמא לביאה הנלחמת על בנה, ומנסה לעשות הכל כדי לעזור לו ולשפר את חייו המאתגרים כילד אילם. היא מאמינה בו ללא תנאי, ובעיני היא ראויה להערכה.

הספר יחסית קצר, כתוב מעניין ומביא סיפור שונה (גם אם הוא קצת דמיוני). לדעתי היתה חסרה קצת הרחבה בחלק ההיסטורי, מה שיכל להוסיף עוד נדבך לעלילה. 
ואגב, גם בעלי קרא וממליץ :)

בשורה אחת: "בכל מקרה, החיים לוקחים אותך לאן שהם רוצים. האמת שאין לנו מילה בעניין. זה מה שזה." (עמוד 43).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

השקרן הקטן / מיץ' אלבום

הוצאה: מטר
תרגום: עידית שורר
שנה: 2025
302 עמודים

זהו סיפור על ילד תמים בן 11 בשם ניקו, שמעולם לא שיקר. 
עד שיום אחד הנאצים פולשים לעיר סלונקי ולוקחים את כל בני משפחתו. ניקו שמתחבא מתחת למדרגות, מתגלה ע"י קצין נאצי שמבטיח לו שאם ישכנע את תושבי העיר היהודים לעלות לרכבת, הוא יעזור לו להציל את בני משפחתו.
ניקו התמים מספר לכל העומדים על הרציף כי כדאי להם לעלות לרכבת, וכי במקום אליו הם נוסעים מחכה להם עבודה טובה ושקט.

ניקו לא מבין שמדובר בתרמית נוראית, הוא רואה שגם בני משפחתו עלו לרכבת, בדרך נס הוא מצליח לברוח, ורק לאחר מכן הוא מגלה כי כולם נשלחו לאושוויץ.

מאותו יום ניקו לומד שעליו לשקר, והוא לא מפסיק לשקר.

תמיד חשבתי שספריו של מיץ' אלבום הם פילוסופיים ופחות סיפוריים, עד שבמקרה נתקלתי בהמלצה לספר הזה ביום השואה. ואכן גיליתי כי מדובר ברומן עם פן היסטורי העוסק בתקופת השואה ביהודי סלונקי. (לדעתי זה הספר הראשון שאני קוראת על שואת יהודי סלוניקי).

הסיפור מסופר ממבט על ומביא את קורותיו של ניקי ושל עוד מספר דמויות עיקריות הקשורות אליו. הוא כתוב בצורה מעניינת והוא משלב גם מעט קטעים פילוסופיים.

זהו סיפור על הישרדות - הסיפור שזור בהרבה כאב, עצב ואכזריות בלתי נתפסת, ולעיתים על רגעי אור קטנים בתוך חושך גדול. 
הסיפור הזה מוכיח לנו שלא כל מה שאנחנו רואים, זוהי אכן האמת, וצריך ללמוד לדון לכף זכות.

מהפן ההיסטורי עצוב היה לקרוא על כך שתרבות כמעט שלמה נכחדה במלחמה הזאת, וכי כמעט כל יהודי העיר סלוניקי נרצחו. 

לסיכום, מדובר בספר מעניין גם בפן הסיפורי וגם בפן הפילוסופי.

בשורה אחת: "אף פעם אל תתבייש בצלקת. בסופו של דבר, הצלקות מספרות את סיפור חיינו, כל מה שכאב לנו וכל מה שריפא אותנו." (עמוד 135)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
 

אקוקה ותעלומת העורבים / קרינה אודינייב

הוצאה עצמית
איורים: יעל פוטרויט
שנה:2024
41 עמודים

אקוקה היא ילדה בת 7 שאוהבת טבע, והסוד שלה הוא שבזכות תליון מיוחד יש לה כוחות מיוחדים, והיא מבינה את שפת החיות.

באחד הלילות מעיר את אקוקה עורב, וקורא לה לבוא לסייע להם לפתור תעלומה: בקן שבו בקעו גוזלי העורבים, פתאום אחד הגוזלים הפך לציפור אחרת.

למחרת, אקוקה מחליטה לחקור את התעלומה, ועם קצת סבלנות והרבה סקרנות, היא מגלה את סודות הטבע אודות הקוקייה והעורבים.

מדובר בספר ילדים שיתאים לגיל גן ולראשית קריאה (וגם לפעוטות עם קצת עזרה ממבוגר), בכל עמוד יש מספר מועט של משפטים והוא מלווה באיורים צבעוניים הממחישים את הסיפור.

מעבר לסיפור ולתעלומה שאקוקה צריכה לפתור, הילדים (וגם המבוגרים) ילמדו סודות על הטבע (גם לי הספר חידש), ובסוף הספר יש גם תמונות של הציפורים האמיתיות כפי שהן נראות בטבע, מה שבהחלט מוסיף.

לסיכום מדובר בספר ילדים מקסים ומחכים שמשלב לימוד עם עלילה .

בשורה אחת: "ככה זה בטבע, לא הכל הוגן" (עמוד 24)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀