חפש בבלוג זה

יום חמישי, 27 במאי 2021

הפחד שלי ואני / פרנצ'סקה סאנה

 

הוצאה: אגם
תרגום: עטרה אופק
שנה: 2021
30 עמודים

לקטנים ולגדולים, בעצם לכולנו, יש פחדים, הפחד מתעצם במיוחד כאשר מגיעים למקום חדש ולא מוכר.

זהו סיפור על ילדה שעברה דירה לארץ חדשה, שם הפחד שליווה אותה תמיד, הולך ומתגבר מיום ליום. היא רוצה לעשות דברים חדשים, אבל הפחד משתק אותה - הוא לא רוצה שתלך לבית הספר. הוא לא רוצה שתשחק עם חברים חדשים.

בלילה הפחד כל כך חזק, שהיא לא מצליחה להירדם.
ככל שחולפים הימים היא מרגישה יותר ויותר בודדה - אף אחד לא מבין אותה והיא לא מבינה אף אחד...  עד שאחד הילדים בכיתה מנסה להתקרב אליה - הוא מראה לה ציור, ואז הם מציירים וצובעים יחד.
בהפסקה הם יוצאים יחד לשחק בחצר, וכאשר נובח כלב הילד נבהל ומסתתר, והיא מגלה שגם אצל החבר מתגורר הפחד.

לאט לאט הפחד מתכווץ, בית הספר כבר לא כ"כ נורא, והיא מבינה שלכל אחד יש פחד.

זהו ספר מצויין המעלה את נושא הפחד, נושא שבדרך כלל נוטים שלא לדבר עליו. וכאשר הילד מגלה כי לכולם יש פחדים, וזה טבעי ונורמלי, זה כבר עשוי להרגיע אותו.
הספר יכול לשמש גם כנקודת פתיחה לשיח בין הורים לילדים או בין אנשי חינוך לילדים.

הספר מותאם לפעוטות וילדים בגילי הגן, הוא כתוב בשפה פשוטה ומותאמת, הוא מלווה איורים הממחישים בין היתר את תחושת הפחד - בתחילה הוא קטן ולאט לאט גדול, עד כדי כך שמשתלט בגודלו כמעט על כל העמוד. 

בשורה אחת: צרת רבים חצי נחמה.

הדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

המצאת החיים / שי גולדן


הוצאה: עם עובד
שנה: 2021
328 עמודים

את שי גולדן לא הכרתי וזה הספר הראשון שלו שאני קוראת, וכיוון שאני לא קוראת הרבה ספרות מקור, לא היו לי ציפיות גבוהות.

בספר הזה שי חושף בפני הקוראים את הביוגרפיה של אביו, הביוגרפיה שלא בהכרח נאמנה למקור.
הוא מספר על פי זיכרונותיו שלו סיפורים שסופרו לו על ידי אביו ואימו, ואת הפרטים החסרים הוא פשוט ממציא מהראש...

אביו נולד ברומניה, שרד את השואה ואת המשטר הקומיניסטי, התאהב באוולין (אווי) אהבת אמת, טוטאלית, כזאת שאינה תלויה בדבר, עלה לארץ וסבל מחבלי קליטה.
בהמשך הם מאמצים 2 בנים - את שי ואת אחיו הגדול רן, כשהם בני 6 ו7 בהתאמה.

החיים של אביו של שי - ארי גולדן, שחווה טרגדיות, אובדן , יתמות והרבה אסונות , מאוד מסודרים, מאורגנים ושגרתיים, על גבול הכפייתיות.
הסדר שומר על שפיותו, וכל הפרת סדר קטנה מערערת אותו ואת עולמו.

כשהם הופכים למשפחה כל אחד צריך ללמוד את מקומו החדש, מה שלא תמיד פשוט וקל, ולרוב גם מערער את הסדר.

שי בסיפורו מספר אודות חייו של אביו מהילדות ועד לרגע כתיבת הספר, סיפור שאין בו רגע דל, סיפור מלא כאב, עצב, קשיים, אתגרים, אבל גם אהבה, מסירות וקצת שמחה.

יש סופרים מוכשרים, יחידי סגולה, שלא משנה על מה יכתבו, הם יכתבו מעניין.
כזה הוא שי גולדן. סגנון הכתיבה שלו מיוחד, קולח, לעיתים נוקב, משלב הומור, גם אם לעיתים שחור, משחקי מילים וציניות.
הוא מספר את סיפורו של אביו ללא צנזורה, גם מתוך ביקורת אם צריך, אבל ביקורת נטולת שיפוטיות, מתוך הכרת הטוב 
גדולה.

כבר כשהתחלתי לקרוא את הספר נשביתי בקסמו, התענגתי על סגנון הכתיבה ונהניתי ממנו.
זהו ספר סוחף, מרגש שבסיומו נותרתי ללא מילים ועם הרבה דמעות.

בשורה אחת: "ככה זה. וזה ככה. וזה מה שזה". (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

יום חמישי, 20 במאי 2021

סבתא מצחיקולה/ אפרים סידון

הוצאה: אגם
איורים: דני קרמן
שנה: 2021
28 עמודים

זהו סיפורה של סבתא קצת "שתוטניקית" שאוהבת לספר לנכדיה סיפורים.
את סיפוריה היא ממציאה מעולם הדמיון ומתבלת בהומור מקסים.

למשל:
"אתמול פגשתי נמלה שלבשה שמלה לבנה של כלה..."
"באמצע הדרך ניגשה אלי דלת וביקשה מגבונים כי היא מאוד מנוזלת..."
"ראיתי שתי ארנבות רוקדות ריקודי בלט ברחובות..."

נכדיה כמובן מוקסמים מהסיפורים ותמיד בסיום מביטים עליה ואומרים: "סבתא את כזאת מצחיקולה".

בדרך כלל בספרי הילדים הסבא מצטייר כדמות מצחיקה ומשעשעת והסבתות כאוהבות חמות אבל "יותר מיושבות".
בספר הזה נעשה ,לפי דברי המחבר, תיקון: "והוא מוכיח, כמו שלמדנו לאורך ההיסטוריה, שגם סבתות יודעות להצחיק ולבדר".

הספר מתאים לפעוטות וגם לילדים קצת יותר גדולים.

ילדים אוהבים צחוק, שעשעוע והומור והספר הזה יהיה מהנה במיוחד עבורם. 
הצחוק ידוע כמשחרר ומפחית חרדות, ועל כן הספר יתאים במיוחד כהסחת דעת מצויינת למצב.

הספר עשוי מקרטון קשיח, כתוב בחרוזים (כיאה לספריו של אפרים סידון), ומלווה איורים מתאימים וכמובן שגם משעשעים.

בשורה אחת: שילוב של סבתא מקסימה והומור זהו שילוב מנצח!

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

פריטת מיתרי הלב / הייזל פריור


הוצאה: כנרת, זמורה, דביר
תרגום: אביגיל בורשטיין
שנה: 2021
317 עמודים

אלי היא עקרת בית הנשואה באושר לקלייב (לפחות ככה היא חושבת). היא אוהבת לשוטט בטבע ולכתוב שירים.

דן הוא בונה נבלים, המתגורר לבדו, חי חיים מאוד שגרתיים ונהנה מהם. הוא נהנה מהטבע יותר מאשר מחברת אנשים, ובכלל מעדיף חיים פשוטים ללא מורכבויות.

באחד משיטוטיה של אלי היא מגיעה ל"אסם הנבלים", שם היא פוגשת את דן. היא מוקסמת מהנבלים שהוא בונה, מההשקעה הפרטנית שלו בכל נבל ונבל, ולאחר שיחה שלה עם דן, דן מחליט לתת לה במתנה נבל שהוא בעצמו הכין.

אלי מחליטה להגשים חלום ומקבלת ממנו את הנבל, הנבל מקרב ביניהם ומתפתחת ביניהם ידידות אמיצה שמובילה לגילויים, שינויים והחלטות חשובות.

הספר מסופר לסירוגין מנקודת המבט של אלי ולסירוגין מנקודת המבט של דן, כשכל אחד מביא את התובנות והרגישויות שלו, ומעשיר את הסיפור בדרכו.

כשקראתי את הספר הוא כל כך זרם לי, כך שהייתי מרותקת אליו עד לסופו.
לא מדובר בסיפור עם עלילה מורכבת, אלא בסיפור פשוט, נוגע ללב ואף מעורר מחשבה.

התמימות של דן כבשה אותי, הרגשות שלו כל כך טהורים ואמיתיים שאי אפשר שלא לאהוב את דמותו בספר.
ואלי היא דמות מלאת עדינות ורגישות שבסה"כ רוצה ליהנות מהדברים היפים בחיים ולהיות מאושרת.

הספר הזה פרט על מיתרי ליבי ונהנתי ממנו. מומלץ!

בשורה אחת: היופי האמיתי במוזיקה הוא שהיא מחברת בין אנשים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי


יום שלישי, 18 במאי 2021

המפתח / קתרין יוז

הוצאה: מודן
תרגום: נעה בן פורת
שנה: 2021
366 עמודים

עולם בריאות הנפש עבר תהפוכות עצומות מאז שנות החמישים של המאה הקודמת, אם אז קראו למוסדות בהם מטופלים הלוקים בנפשם "בית משוגעים", היום כבר מכנים אותם "מרכזים לבריאות הנפש".

הספר הזה מספר את סיפורן של שלוש נשים שעיקר סיפורן הוא סביב "אמברגייט" - בניין ששימש כ"בית משוגעים" עד שנסגר.

אלן קרוסבי - אחות מתלמדת, המגיעה לאמברגייט, ומתקשה לעכל את מה שרואות עיניה. כשהיא נדרשת לעשות "קליטה" למטופלת חדשה בשם איימי היא מנסה לסייע לה ככל יכולתה.

איימי - המטופלת שאושפזה בכפיה ע"י אביה הטוען כי היא מסוכנת והוא אינו מסוגל להתמודד איתה, מרגישה שהיא כלואה במקום שאינו מתאים לה כלל.

שרה - חמישים שנה לאחר סגירתו של המקום, היא מחליטה לחקור אודותיו לצורך כתיבת ספר. החקירה מובילה אותה לחשוף תגליות וסודות.

כאחת שעובדת במרכז לבריאות הנפש, היה לי מאוד קשה לקרוא על האופן בו התייחסו בעבר למטופלים - ללא ערך לרגשות ולתחושות שלהם, תוך זלזול ופגיעה בזכויות הכי בסיסיות של האדם, לפעמים תוך שימוש באלימות.
ומנגד משמח לדעת שהיום המצב הרבה יותר טוב, שאי אפשר לאשפז כל אחד סתם כך, ושכל מטופל מקבל יחס ראוי ואנושי.

אהבתי במיוחד את דמותה של אלן האחות, שמנסה מתוך ההלם שלה, לרכך את המכה עד כמה שניתן, ולהפגין קצת אנושיות במקום שהפך להיות לסוג של כלא.

הספר מאוד זורם וקולח לקריאה, הנושאים שהוא מעלה מרתקים, חשובים, ונגעו בי גם בפן האישי מתוך היכרות עם העולם הזה.
יש בספר קטעים קשים, הרבה כאב והחמצה, אך יש בו גם חמלה, חום ואפילו אהבה.

העלילה מותחת ומסקרנת כך שנשאבתי אליו, אם כי לטעמי היה חסר קצת רגש עמוק, כזה שיגרום לי להזיל דמעות.

בשורה אחת: מי שלא משוגע לא נורמלי

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

מחשבות על העתיד / ניצן כספי


הוצאה: ניב
איורים: מתן קלורי רוב
שנה: 2020
23 עמודים

הספר נכתב בעקבות רעיון נפלא של מורה שביקשה מתלמידיה לכתוב ספר. ובזכותה כתב את הספר הזה ילד בן עשר בשם ניצן, שאני חייבת לומר לאחר קריאת הספר, שהוא ילד מאוד מאוד יצירתי.

לאורך הספר ניצן מציג בפני הקוראים מכונות שונות שהמציא ושישמשו אותנו בעתיד כדי להקל על חיינו באופן משמעותי.
לדוגמא: מכונית גבוהה שהחלק התחתון שלה מאוד צר כך שיכול להשתחל בין מכוניות, ולא להתקע בפקק, יש בה מקום ל130 איש והיא פועלת על אנרגיה סולארית אז היא גם ידידותית לסביבה.
מיטה חלומית שמתאימה את המבנה שלה לאדם השוכב עליה. כך שישכב בנוחות מקסימלית.
ועוד פטנטים לבית ולמטבח.

הספר מחולק לפרקים ולנושאים, כשכל פרק מתאר מוצר אחר ומלווה באיור של המוצר עם הסברים.

אהבתי את היצירתיות של ניצן, את האומץ שלו ללכת עם הרעיון של להוציא ספר עד הסוף, ואני מאחלת לו שיום אחד מישהו יהפוך את הרעיונות שלו למציאותיים (אולי אפילו הוא בעצמו).

בשורה אחת: אין דבר העומד בפני הרצון

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


מועדון הכדורים האבודים / זאב מגן

הוצאה: רימונים
איורים : הדר וישנה
שנה: 2020
73 עמודים

אבא של יואב התקין בחצר שלהם סל כדי שיוכלו לשחק כדורסל, ומאז מגיעים כל החברים באופן קבוע, ומשחקים יחד בכדור.
הבעיה היא שבחצר שלהם גם צומח שיח שאביהם מאוד אוהב וממש מטפח, ולשיח הזה יש תכונה מאוד מוזרה - כאשר נופלים אליו כדורים הוא "בולע" אותם והם נעלמים.

ליום הולדתו קיבל יואב כדור חדש עם חתימות של גדולי השחקנים, כאשר מגיעים החברים הם כמובן משחקים יחד בכדור החדש, עד שהכדור נופל לשיח ו...נעלם.

יואב, שהכדור הזה מאוד יקר לליבו, לא מוכן לוותר ומחליט להיכנס לתוך השיח ולחפש את הכדור, ושם מחכה לו הפתעה.

הספר שמתאים לראשית קריאה. כתוב בשפה קולחת ומותאמת לילדים, הוא משלב קצת מתח ודרמה, והוא מלווה גם באיורים חמודים.
הסיפור מעלה קונפליקט חשוב של עשיית חסד, אבל במחיר של חוסר צדק, ולכן יש כאן מסר כפול, המשתנה במהלך העלילה ואולי עשוי קצת לבלבל את הילדים.

איתן (הבן שלי) אהב את הספר וסיים אותו במהירות. הוא התלהב מהרצון של הילדים לעזור לילדים המסכנים ולשמח אותם.

בשורה אחת: "...הדרך להתמודד עם אי צדק איננה ליצור עוד אי צדק! הדרך לטפל בעצב איננה ליצור עוד עצב! (עמוד 71)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀
 

סוד העננים/ אליסון ריצ'מן

 

הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: ניצה פלד
שנה: 2021
334 עמודים

הספר הזה עוסק בטוהר של ילדים ובכך שכל ילד צריך לפחות מבוגר אחד שיאמין בו, וזה יכול לחולל תהפוכות.

מגי מחליטה לעזוב משרד מצליח לטובת עבודה כמורה מתוך מטרה לשקם את אמונה בבני אדם ולהעניק לה תכלית לחייה. היא נהנית ומתמסרת לעבודה ונותנת את כל כולה לתלמידיה. בנוסף היא עוברת לגור עם החבר שלה ביל בפרברים הירוקים וסה"כ נראה שחייה מושלמים פחות או יותר.

במקביל מסופר סיפורם של קטיה וסאשה, שנאלצים לעזוב את קייב בשל טרגדיה שפוקדת אותם. הם מהגרים לארה"ב, שם נולד להם בן - יורי, אך הטרגדיה שפקדה אותם בקייב, גרמה לכך שיורי נולד עם בעיה רפואית נדירה המונעת ממנו לבלות בחברת ילדים, ומאלצת אותו כמעט לא לצאת מהבית.

דרכיהם של מגי וקטיה נפגשות, כאשר מבקשים ממגי להיות מורה פרטית עבור יורי.

בתחילה יורי לא ממש משתף פעולה, אך אט אט מגי מצליחה להניע אותו לפעולה. נוצר ביניהם קשר עמוק ששניהם יוצאים ממנו נשכרים.
הקשר עם יורי משפיע גם על חייה האישיים של מגי ומוביל אותה להחלטות חשובות ושינויים.

את הספר קראתי בקריאה איטית יחסית, אהבתי את הדמויות המרכזיות שבו, את הדבקות באמת הפנימית ואת המסירות של מגי ואת האופטימיות של יורי.

הגעתי לספר עם ציפיות רבות, אך בסופו של דבר על אף שהעלילה היתה מעניינת, הרגשתי כי עיקר החלק המעניין והמרגש מתרחש רק בכמאה העמודים האחרונים של הספר, ואת ההתחלה היה ניתן לקצר.

אז אם מתחשק לכם ספר עם קצב קצת יותר איטי אבל עם הרבה רגש כדאי לכם לקרוא אותו.

בשורה אחת: "רפרוף כנפי פרפר ביער הגשם יכול לחולל סופת הוריקן במרחק מאות קילומטרים משם" (אפקט הפרפר, עמוד 94)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום חמישי, 6 במאי 2021

הנמלה והצרצר / יעל שכנאי

הוצאה: רימונים
איורים: רעיה קרס
שנה: 2021
24 עמודים

מי לא מכיר את המשל הידוע על הנמלה והצרצר?
יעל שכנאי לקחה את המשל המקורי ושידרגה אותו לגרסה קצת יותר מודרנית, הכתובה בחרוזים ומלווה איורים מקסימים.

במשך הקיץ הצרצר שר, מזמר ונהנה מהחיים, לעומת הנמלה אילה המאוד חרוצה - שכל היום אוספת ומלקטת, ומתכוננת לחורף.
כשמגיע החורף והגשם מתחיל לרדת, מוצא עצמו הצרצר חסר כל, מתדפק על דלתה של הנמלה ומתחנן לעזרתה.

הנמלה אמנם מחליטה לעזור לצרצר, אך אין מתנות חינם - היא מבקשת מהצרצר בתמורה שינגן, ישיר וינעים את זמנה.
בקיץ הבא הוא כבר לומד את הלקח, והפעם הוא אוגר ומלקט ומתכונן יחד עם חברתו החדשה לימות החורף הקרים.

הגרסה המחודשת לסיפור משעשעת ומהנה, במהלך הקריאה מצאתי את עצמי מעלה חיוך כמה וכמה פעמים, ואין לי ספק שגם ילדים יהנו ממנו.

יש פה גם סיפור מקסים לקטנים ולגדולים, גם איורים יפים וגם מסר - מה צריך יותר מזה?

בשורה אחת: "שידעו כולם, ילדים ומבוגרים, לדאוג תמיד לימים הקרים, וגם לא לשכוח בעת סערה, תמיד לעזור לחבר בצרה." (מתוך הספר)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
 

כל אחד צריך חיבוק / אורלי גור

 

הוצאה: ניב ספרים
איורים: שירה פלד
שנה: 2021
12 עמודים

"אבא ניגש לאמא ושאל בתדהמה: לאן נעלם החיבוק של הילדה?"

דנה היתה ילדה שמאוד אוהבת לחבק. היא חיבקה את כולם - את אבא, אמא, סבא וסבתא וגם את הדובי בלילה במיטה.

באחד הימים דנה פתאום מפסיקה לחבק, לא את אבא, לא את אמא, לא את רן מהגן.
אבא ואמא מאוד מתפלאים ומחפשים איפה החיבוק של דנה מסתתר.

עד שדנה מסבירה כי הגננת אמרה: "לא נותנים לכל אחד חיבוק, ולפעמים צריך לשמור על איפוק".
ואז אמא מחדדת ומסבירה לדנה, שיש הבדל בין זרים לבין אבא ואמא, ואת אבא ואמא כיף לחבק ולקבל מהם חיבוק בחזרה.

בעידן שבו יש מודעות גדולה לכך ש"הגוף שלי ברשותי", ושצריך לשמור על גבולות, זה עשוי לבלבל מאוד את הילדים.
בספר בחרה המחברת לחדד את הנושא ולהבהיר עד כמה אכן חשוב לשמור מרחק מזרים, אבל מצד שני יש גם חיבוקים טובים ומשמחים.
האיורים הצבעוניים גם מוסיפים לסיפור ומושכים את העין.

הספר מתאים לגילי הגן והכיתות הנמוכות.

בשורה אחת: כל אחד צריך חיבוק :)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

חידת החלילן / אלי רוה

הוצאה: דני ספרים
שנה: 2021
186 עמודים

זהו רומן היסטורי העוסק במלחמת העולם השנייה, אך הוא כתוב משלוש נקודות מבט, שאחת מהן שונה ומיוחדת.
החלילן - אדם שגדל על אהבתו למוזיקה, שמשיכתו לחליל היתה אהבה ממבט ראשון, והוא חי כאיכר נוצרי בקהילה המעודדת שנאת יהודים.

פרופ' רודניסקי - מרצה באוניברסיטה בנושא כלי נגינה עתיקים, שהציל משפחה שלמה בתקופת השואה, והוגדר כחסיד אומות העולם.

והחליל - שמקבל תכונות אנושיות, ותלוי נטוש במוזיאון השואה כבר שלושים שנה, ואין לו דורש.

גלגולו של החליל והחלילן מסופרים משלושת נקודות המבט הנ"ל, כשכל אחד מהם חושף צדדים שונים של הסיפור, כשדרכיהם מצטלבות ונפרדות.

אהבתי את סגנון הכתיבה של אלי רווה, את השפה היפה. רוה שילב לאורך הספר אימרות
 וציטוטים מעניינים המעשירים את הסיפור.

הספר משלב דרמה, מתח, התרגשות, החמצה וכאב. העלילה מרתקת וסוחפת וסיימתי אותו בשעות ספורות.
קצת הפריע לי שיש סיטואציות שחוזרות על עצמם בספר כמה פעמים, אך יתכן ולמחבר היתה מטרה להדגיש סצנות מסויימות.

ספר מומלץ המביא זוית קצת שונה.

בשורה אחת: "המוזיקה מביעה את שלא ניתן לומר על מה שאי אפשר להחריש."  (ויקטור הוגו)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

קנאת הצל / יוסף כהן אלרן

הוצאה: צבעונים
שנה: 2021
213 עמודים

ברגע שנועם פוגש את אושרת בפעם הראשונה, הוא מחליט לעשות הכל כדי שהיא תהיה אישתו.
הוא מחזר אחריה במרץ, ורק מחכה לרגע שתגיד כן.

טרגדיה שקרתה לו גורמת לו לשנוא את עצמו ולפתח יחסי אהבה-שנאה עם אושרת.

המחשבות מטרידות אותו, האהבה לא מרפה והוא מחליט לשכור סופר צללים שיספר ויכתוב את סיפורו וסיפור אהבתם.

כאשר ליאור, הסופר שנשכר, מנסה להעלות את הדברים על הכתב, הוא מבין שלא תמיד מה שיודעים זאת האמת.

זהו סיפור על אהבה עוצמתית ומתעתעת שהופכת לקנאה שתלטנית, ספר שמתחיל כרומנטי ואופטימי ואט אט גורם לנו להבין שלא הכל נוצץ ושאהבה יכולה להיות הרסנית.

הספר כתוב משתי נקודות מבט, כשכל זוית מאירה צדדים אחרים.
היה לי מאוד קשה להתחבר לדמותו של נועם ההפכפכה והמרירה, ומנגד דמותה של אושרת צויירה כפסיבית ועצורה.

הספר מתחיל כסיפור אהבה רומנטי וכיפי. אך ככל שמתקדמים בקריאה הוא הופך קצת אפל.
בסה"כ מדובר בספר זורם ונחמד שאפשר להעביר איתו סופש או חופשה.
מה שקצת הפריע לי היו כמה טעויות עריכה כמו בלבול בשמות.

בשורה אחת: דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀
 

יום רביעי, 28 באפריל 2021

הפעם הראשונה שלי אצל רופאת השיניים / ד"ר נופר גבריאלה איסקוב

הוצאה: ספרי ניב
איורים: עוזי בנימין
שנה: 2021
20 עמודים

פחד מרופא שיניים הוא דבר מאוד טבעי ושכיח בקרב ילדים, ואפילו מבוגרים.
ד"ר נופר החליטה לכתוב ספר על ההתמודדות עם הפחד הזה, והפיכת הביקור לחוויה מהנה עד כמה שניתן. 

אביאל אוהב המון דברים, אבל במיוחד הוא אוהב גומיבם. באחד הלילות הוא מתעורר עם כאב שיניים, אמא שלו נותנת לו תרופה להרגעה המכונה בפיה "מיץ אמיצים", ובבוקר היא מכריזה שיחד הם יעשו יום כיף וילכו לבקר אצל רופא השיניים.

כאשר הם מגיעים למרפאה, ד"ר נופר מקבלת אותו ומציגה בפניו את הביקור כהרפתקה שבסופה השן לא תכאב יותר.
תוך כדי הטיפול היא מסבירה לו מה היא עושה בצורה מקסימה: "הרופאה שמה לי על האף מסכה...ואמרה שאם אנשום עמוק דרך האף , אני ארגיש דגדוגים...", "עכשיו אתה ילד גדול עם אף אדום כמו של ליצן שפותח פה כמו אריה...".
השפה המשעשעת והמותאמת מסייעת לאביאל לשתף פעולה, להרגיש גיבור ואפילו ליהנות.

זהו ספר עם רעיון מעולה, שלא ברור לי איך עד היום לא נתקלתי בכמותו. הוא מסייע בהכנה לקראת ביקור אצל רופא שיניים - משהו שכל ילד עובר בשלב כלשהו. 
השפה שלו מנגישה לילד את הביקור באופן חוויתי וכיפי וגם האיורים מוסיפים עניין.

בשורה אחת: "החוכמה היא לא לנטרל את הפחד, אלא מראש למנוע את קיומו" (ד"ר נופר גבריאלה איסקוב)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

 

הבית ההולנדי / אן פאצ'ט

.
הוצאה: עם עובד
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנה: 2021
294 עמודים

הספר הזה הזכיר לי את סיפור סינדרלה בגרסה מודרנית ומעודכנת יותר, ועם סוף קצת שונה.

זהו סיפורם של מייב ודני - אח ואחות שביתם היה הבית ההולנדי - בית מפואר עם היסטוריה עוד יותר מפוארת.
אמם נעלמה ואביהם מת בפתאומיות, ואז מתחילות הבעיות.

בבת אחת מייב ודני מוצאים עצמם חסרי כל - מייב בת 20 ודני בן 13 - לבדם בעולם, בלי אף קרוב או חבר. (כמעט)

שניהם עשויים מחומר שלא מוותר, הם מלאי אמביציה, יצירתיות והמון כוח רצון מה שמסייע להם להתקדם בחיים ולא לשקוע.

על דבר אחד הם מתקשים לוותר - אחת לכמה זמן הם נוסעים באוטו, מחנים מול הבית ההולנדי, מתצפתים עליו ומעלים זכרונות והשערות.

האהבה בין מייב לדני היא אהבת אחים מופלאה ומיוחדת, הם מחזיקים אחד את השניה, תומכים אחד בשניה ובמידה מסויימת כל אחד משמש גם כהורה לאחיו כשצריך.
כל אחד מהם בחר לקחת את חייו לכיוון אחר, אך הקשר המיוחד בינהם נשמר תמיד חזק ועוצמתי.

זהו ספר נוגה ומרגש המסופר מנקודת המבט של דני מילדותו ועד לבגרותו. לכאורה הוא ואחותו הפסידו כל כך הרבה בחייהם אבל הם בחרו לצמוח מכך.

הספר מעניין ומהנה, הוא גם יחסית לא ארוך ולכן סיימתי אותו מהר.
אהבתי את הכתיבה ואת הסיפור שיש בו הרבה עצב ותסכול, אבל יש גם הרבה מה ללמוד ממנו.

בשורה אחת: העולם הוא גלגל.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀


כמעט גאוני / בנדיקט ולס


הוצאה: הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים
תרגום: ארז וולק
שנה: 2021
265 עמודים

האם גאונות היא המתכון להצלחה בחיים?

פרנסיס הוא נער כמעט בן 18, המתגורר עם אימו בשכונת קרוואנים בקליימונ. בשכונה הזאת גרים: "מטורפים, כישלונות ומשפחות הרוסות" (עמוד 16). אין לו מושג מי אביו, אימו מאז ומעולם סירבה לגלות לו.

באחד הימים אימו מנסה לשים קץ לחייה, ברגע האחרון פרנסיס מוצא אותה ומציל אותה. אז הוא מוצא מכתב המיועד לו, בו אימו מגלה לו פרטים חלקיים על אביו ועל הולדתו.

פרנסיס מחליט שהוא חייב לגלות מיהו אביו, הוא בטוח כי ברגע שימצא אותו ישתנו חייו, וזאת הזדמנות שאסור לו לפספס.
הוא מגייס חבר טוב, וחברה שהוא אוהב ויחד הם יוצאים למסע חוצה מדינות מתוך מטרה למצוא את אביו.

זהו סיפור על שלושה מתבגרים או בוגרים צעירים,  לכל אחד מהם רקע שונה, משפחה וסיפור חיים שונים.
המסע שלהם הוא לא רק מסע פיזי, הוא מקרב אותם ומרחיק אותם, הוא מטלטל, מרגש ולעיתים מפחיד, וכל אחד מהם יוצא עם תובנות חשובות.

פרנסיס, שהספר מסופר מנקודת מבטו, הוא נער מקסים, בוגר, שעל אף האתגרים שעבר בחייו, הוא נשאר ילד טוב, שבסה"כ רוצה לשפר את חייו.

זהו ספר עם סיפור שונה, מיוחד, מקורי, שמעלה נושאים חשובים. הוא קולח, דרמטי ואפילו מותח.
בין היתר הוא חושף את קשיי הנפש החולה, את התהפוכות, ההתנהגויות הקיצוניות.

עצוב היה לי לקרוא שפרנסיס שם את כל מבטחו בגילוי של אביו, במקום להאמין בעצמו.
עצוב היה לי לקרוא על פערי המעמדות שיוצרים פערים בחיים, גם אם לפעמים מדובר בדיעות מוקדמות ושגויות.
וכל זה נגע לליבי.

זהו ספר שבא להעביר מסר לעולם, שמעלה רעיון לכאורה גאוני, אך הרסני למדי.

מה שכן הפריע לי זה הסוף המאוד פתוח, אני אוהבת שהספר נסגר כשכל הקצוות נקשרים וכל הבעיות נפתרות... פה לצערי, זה לא קורה.

אז אם בא לכם ליהנות מספר כמעט גאוני, אבל עם סוף שמשאיר המון מקום לדמיון - לכו על זה!

בשורה אחת: מה צריך יותר מזל או שכל?

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

יום שבת, 24 באפריל 2021

צ'אדור נוטף מי גשם / ריטה


הוצאה: מודן
שנה: 2021
146 עמודים

את ריטה ושיריה תמיד אהבתי, ולכן כששמעתי שכתבה ספר ידעתי שאני חייבת לקרוא אותו.

ריטה לוקחת אותנו בספר למחוזות ילדותה בטהרן: הוריה האהובים, המשחקים עם אחיותיה, מעשי השובבות שלה, האהבה הגדולה לדודה (אחיה של אימה), המאכלים המסורתיים והטעימים, השנאה ליהודים שבסופו של דבר גרמה להם לעלות לארץ.

בטהרן אימה היתה ספרית נחשבת, ולריטה היו הרבה חברות, כאשר היא מגיעה לארץ היא מתקבלת כ"שונה", כ"זרה", לועגים לה והיא נתקלת בקשיים רבים.

חלומה הגדול היה לשיר מאז שהיתה ילדה קטנה, כבר אז כתבה שירים ובכל הזדמנות הקריאה אותם ושרה.

ריטה כמו שהיא על הבמה דרמטית ומרגשת, כך גם בכתיבתה!
הספר קצר יחסית וסיימתי אותו בכמה שעות. 
אופן הכתיבה והסיפורים שבחרה לספר נוגעים ללב, ומספרים לנו על ילדה שצמחה מתוך הרבה קשיים והפכה לדיווה ולזמרת נערצת.

הספר שזור בביטויים ומנהגים פרסיים כך שמעבר לסיפורה האישי של ריטה, מסופר כאן גם סיפור על תרבות.

בשורה אחת: לפעמים חלומות מתגשמים

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

בית קפה ליד הים / ג'ני קולגן

הוצאה: הכורסא
תרגום: ניצן לפידות
שנה: 2021
413 עמודים

פלורה עזבה את האי מיור, שנמצא בסקוטלנד, כמעט בסוף העולם, עזבה את ביתה ומשפחתה ונשבעה שלעולם לא תחזור.
היא מתגוררת בלונדון העיר ההומה, התוססת, הלא רגועה עם הערפיח הנצחי מעל. היא עובדת באחד המשרדים הטובים כעוזרת משפטית, ומתאהבת בבוס הגדול והבילתי ניתן להשגה.

באחד הימים מגיע למשרד לקוח גדול ועשיר ודורש ממנה לחזור לאי הולדתה בטענה כי הוא צריך את עזרתה בהטמעת העסק שלו במקום.
כאשר היא חוזרת לשם, היא נאלצת להתמודד עם הזכרונות, עם תושבי האי שזוכרים לה הכל, עם אביה ועם אחיה הקולניים ולעיתים כפויי הטובה.

אט אט היא מנסה להחזיר לבית ילדותה את הסדר, את הניחוחות ואת הטעמים שספגה בילדותה, וכך היא גם מפיחה חיים בחנות הנטושה בנמל והופכת אותה לבית הקפה ליד הים.

הבעיה היא שזמנה באי עומד להסתיים והיא צריכה לקבל החלטות, להתמודד עם העבר ועם העתיד.

זהו סיפור מתוק על הבחירות בחיים, על סדרי עדיפויות, על יחסים משפחתיים, על געגועים וגם על אהבה ורומנטיקה.

אהבתי את הציניות השנונה, את הקטעים שגרמו לי לחייך, ואת זה שהדפים עברו לי בלי להרגיש.
תיאורי הנוף המיוחדים בספר גרמו לי להרגיש כאילו אני ממש שם, צופה במרחבי האינסוף של הים, ותיאורי האוכל והמאפים גרמו לי לרצות להגיע לשם להריח את הניחוחות ולטעום אותם.

ספר שהוא פנינה מתוקה והנאה צרופה.

בשורה אחת: בית הוא היכן שהלב נמצא.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

יום שני, 19 באפריל 2021

בחצר של סבא יענק'לה / טל שחר

הוצאה: ספרי ניב
איורים: אירה לבשנקו
שנה: 2021
21 עמודים

בחצר של סבא יענקל'ה צמח מלפפון ירוק ענק, וכולם באים לחזות בפלא.

נוגה הביאה כן ופלטת צבעים, אמיר הביא שרפרף וגיטרה, יובל רקדה יחד עם יובל ושי, וכולם שמחים סביב המלפפון.
סבא מכריז שלכבוד המאורע בעוד שבוע תיערך מסיבה בגינה, וסבתא תכין סלט עשיר מכל הירקות ובעיקר מהמלפפון.

לקראת המסיבה כולם קוטפים ירקות  - שני קטף עגבניות, שי קטפה בצל, שחר קטף גזרים ונגה קטפה 2 חסות, וסבא כמובן קטף את המלפפון.

כשהמלפפון מגיע למטבח של סבתא היא מכריזה שהוא כ"כ גדול ויספיק לכל תושבי הגבעה, וכך היא חותכת וחותכת ומחלקת לשקיות, ומחלקת לכל השכנים בכמויות.

באו השכנים גם לחזות בפלא במלפפון, וכולם הציעו רעיונות מעניינים למתכונים עם מלפפונים, ואפילו למסכה לפנים.

זהו סיפור חמוד על סבא חקלאי שניכר שאהבתו הגדולה היא עבודת השדה וגידולי הירקות. כל משפחתו שותפה לאהבתו והם חוגגים איתו את שמחתו.

הספר כתוב בחלקו בחרוזים, מלווה איורים צבעוניים, הוא מותאם לפעוטות וילדי גן. 

הוא מספר על ערך הנתינה ועל משפחתיות, והוא מרגש גם בהתחשב בכך שהוא מוקדש לאדם בשם יעקב שהיה סבא אהוב וחקלאי בנשמה.

ניתן ללמד באמצעותו את הפעוטות על סוגי ירקות שונים או סתם ליהנות מהסיפור המקסים.

בשורה אחת: " מלפפון ענק בגבעה, זאת סיבה למסיבה נפלאה" (עמוד 21)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
 

יום ראשון, 18 באפריל 2021

לשרוף אדמה לפעמים / דבורה זגורי


הוצאה: ידיעות ספרים
שנה: 2021
287 עמודים

" "זוכר את הדיל שלנו, כרם?" היא מתכוונת לדיל שלה עם עצמה. "אני סופגת את כל ההשלכות של אחות שהלך לה האח, וקצת הלכה לה גם האמא ועוד כל מה שבא עם זה, ואתה עוזר בשמים, זוכר?" " (עמוד 90)

לספר הזה הגעתי נטולת ציפיות, משהו בו הרתיע אותי - אולי הכריכה, אולי השם, ובסוף עם קצת דחיפה החלטתי לתת לו הזדמנות.

אורי ורעיה הם זוג צעיר, הורים לפעוטה קטנה, הם מתגוררים בהתנחלות מבודדת בה כולם מכירים את כולם, בה כל יציאה מחוץ ליישוב מלווה בחששות - האם נגיע בשלום ליעד והאם נצליח לחזור לשלום?

רעיה נושאת בליבה את מותו של אחיה התאום (שהיה גם חברו של אורי), המוות הטראגי שלו בנערותם, מלווה אותה לכל מקום ובכל מצב.

כשאורי חוזר ממבצע בעזה, בו איבד כמה חיילים טובים, הוא נושא בליבו את עול המוות שלהם, את רגעי האימה, את האבחנה הלא ברורה בין דם לדם.
המראות לא עוזבים אותו וסודקים את נשמתו.

מערכת היחסים של הזוג הצעיר והאוהב נאלצת להתמודד עם מצבים חדשים, עם שאלות, עם אתגרים. האידאלים שלהם מוטלים בספק, והם מחפשים מזור לנפשם הכואבת - כל אחד בדרכו, ונאלצים להתעמת עם שאלות קיומיות.

הסיפור מסופר מנקודת המבט של כל אחד מבני הזוג:
של רעיה - שלא מבינה מה השתנה אצל אורי שלה, ולמה היא כל כך רצתה שיחזור כבר מהצבא, וכשהוא חזר, היא מגלה שהוא חזר שונה.
ושל אורי - שבאמת חזר שונה, אבל כיוון שחזר בריא ושלם (לפחות גופנית), מצפים ממנו מיד לשוב לחיים כתיקונם, כאילו לא קרה כלום.

מה שאני הכי אוהבת כשאני קוראת ספרי מקור זאת השפה האותנטית והייחודית של הסופר.
בספר הזה המחברת הפליאה להפוך מילים לסיפור עם שפה עשירה, משחקי לשון ושנינות  - אני הוקסמתי.

המחברת בחרה להעלות נושאים שאולי הם בגדר טאבו, וכמעט לא מדברים עליהם, במיוחד בקרב הדתיים, ובפרט המתנחלים. היא בחרה לא לצנזר ולספר לעולם שלא תמיד האידאלים שאנחנו גדלים עליהם - הם האידאלים שצריך למות עליהם.

הסיפור מעלה גם את נושא הפוסט טראומה הכל כך חשוב - את סיפורם של החיילים שנלחמו, וחזרו שלמים בגופם, אך שבורים בנפשם. נושא שהפך להיות מאוד אקטואלי בימים האחרונים.

אז בסופו של דבר אני שמחה שקראתי את הספר  נהניתי ממנו, מהשפה הקולחת, וגם אם אין כאן עלילת מתח מרתקת שאי אפשר להפסיק לקרוא, יש בו הרבה תובנות ודברים מעניינים אחרים.

בשורה אחת: "אין שלם מלב שבור" (הרבי מקוצק)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀




האי בקצה האוקיינוס / עמרי גלפרין


הוצאה: אוריון
שנה: 2021
249 עמודים

אי שם, כמעט בסוף העולם, קיימת קבוצת איים בהם מתגוררים צאצאי הוויקינגים. רובם עוסקים בדייג בעיקר בקיץ, ובשאר ימות השנה הם מגדלים כבשים, חזירים, ואת כל הצרכים הקיומיים. 
הסיפור מתרחש כשהמודרניזציה עדיין לא הגיעה לאיים אלו - אין חשמל, אין טלפון והם תלויים באיתני הטבע.

יון הוא בחור צעיר וחרוץ, העוסק בדייג יחד עם חברו הטוב הנריק, וכך הוא מפרנס את הוריו ושתי אחיותיו.
באחד משיוטיו לאי השכן, הוא נתקל בנערה בשם מריה הלוכדת את עיניו.

מריה היא בחורה יתומה מהוריה, הגדלה יחד עם אחיה העצלן והמפחיד, זיגורד, אצל סבתה - שעם השנים הפכה להיות יותר ויותר מרירה.

יון מנסה ליצור קשרים עם מריה ונתקל בעוינות ובאלימות מצד אחיה. הוא לא מסוגל לעמוד מנגד ולראות את הסבל העובר עליה, כשבמקביל הוא עצמו גם חווה טרגדיות.

סיפורם של יון ומריה הוא סיפור אהבה תמים ומורכב, שניהם חווים טרגדיות ומחפשים חיים פשוטים וטובים עם כבוד ואהבה הדדית, אך לא תמיד הכל מתנהל בפשטות ובקלות.

הספר שבתחילתו מתנהל יחסית על מי מנוחות, מקבל באיזשהו שלב תפנית מפתיעה שמטלטלת את כל הסיפור. מרגע התפנית  לא הצלחתי להפסיק לקרוא את הספר מהסקרנות והמתח.

הספר לוקח אותנו למסע מרתק באיים הקסומים, באוקיינוס המתעתע שעשוי להפוך בתוך רגעים מרגוע לסוער, ובתרבויות שאינן מוכרות.

במהלך הסיפור נוצרת דילמה מוסרית קשה וכואבת, ששום פתרון לא יוכל להיות אידאלי עבורה.

זהו ספר הביכורים של עמרי, וניכר כי הוא כתב אותו מתוך הכרות מעמיקה עם אנשי האיים.
באמצעות העלילה המעניינת, נחשפת תרבות מרתקות שמעולם לא שמעתי עליהם.
אני ממליצה!

בשורה אחת: "אם אדם מסוגל לצאת מסופה באוקיינוס ולשוב בשלום אל החוף, אז הכל אפשרי" (עמוד 74)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀



יום ראשון, 11 באפריל 2021

מתגעגע / הדר מדמון

הוצאה: ספרי ניב
איור: הדר מדמון
שנה: 2021
25 עמודים

באחד הימים אביו של צ'יפ, חברו הטוב של אנגוטה, מתבשר כי הוא התקבל לעבודה בחו"ל והם נאלצים לעזוב. מה שכמובן מאלץ את צמד החברים אנגוטה וצ'יפ להיפרד.

לאחר הפרידה, אנגוטה מרגיש את הגעגוע העמוק, הוא עצוב, ולא מצליח למצוא עניין בכלום.
כאשר פונה אליו הארימאו הטיגריס, הוא מעודד אותו לתאר את תחושותיו הפנימיים, ואנגוטה מצליח לעשות זאת באמצעות כל מיני דימויים. 
"לפעמים הוא מרגיש כמו גל ענק שמציף אותי, ואני מרגיש נחנק" (עמוד 8)
הארימאו מסביר לאנגוטה שמה שמאוד יוכל לעזור לו זה לשתף ולספר, וכמובן להיזכר בחוויות הטובות.
באמצעות הצבעים הוא ממחיש לו את ביטויי הגעגוע בצורות שונות, ומסביר לו שגעגוע היא תכונה טבעית שמשותפת לכולם בכל מיני סיטואציות.

הספר מתאר באופן מופלא את תחושת הגעגעוע, את הרגשות שנקשרים אליו, את הזכרונות שצצים בעקבותיו ואת האפשרות לדבר עליו ולנסות להתגבר על הכאב.
הקריאה המשותפת של הורה וילד בספר בתוספת ההכוונה המקצועית שמופיעה בסופו, מעודדים שיח על רגשות, מעודדים את הילד לגלות את עצמו ומפתחים את האינטילגנציה הרגשית.

הספר מותאם לילדים בגיל גן ובכיתות הנמוכות, התיאורים בו עשירים והאיורים מלאי צבע וחיים , ולדעתי יתאים לכל ילד ולא רק למי שחווה פרידה וגעגוע.

לספר מצורפים גם 2 בונוסים: חוברת צביעה/עבודה מותאמת לספר, ומתכון לעוגה האהובה על צ'יפו :)

בשורה אחת: " להתגעג זה סימן מצויין, סימן של אהבה" (עמוד 13)

בדירוג סמיילי:🙂🙂🙂🙂🙂

 

כל הפרחים בפריז / שרה ג'יו

הוצאה: תכלת
תרגום: רחלי לביא
שנה: 2020
336 עמודים

הספר הזה מורכב משני סיפורים: אחד הוא רומן היסטורי והשני הוא סיפור דרמה מודרני. המיוחד בספר שכל אחד מהסיפורים מרתק ומעניין בפני עצמו, בלי קשר לאיך שהם משתלבים.

הסיפור המודרני מספר את סיפורה של קרוליין שמוצאת עצמה מאושפזת אחרי תאונה, כשזכרונה אבד לה, היא לא יודעת לא מי היא ולא מה הרקע שלה.
כשהיא משתחררת מבית החולים, היא מתחילה את חייה מאפס תוך נסיונות לשחזר את עברה.
במסגרת הנסיונות שלה לשחזר פיסות זכרון, היא מוצאת בביתה חבילת מכתבים ישנה ומחליטה לנסות ולחקור גם אודותיה.

הסיפור ההיסטורי מתרחש בתקופת מלחמת העולם השניה. הוא מספר את סיפורה של סלין, אלמנה ואם לילדה כבת שמונה, המתגוררת עם אביה האלמן בפריז. יחד הם מנהלים חנות פרחים מצליחה בפריז.
הבעיות מתחילות כשהגרמנים משתלטים על פריז, ומתגלה הרקע היהודי שלהם. החנות שלהם מוחרמת וקצין גרמני מגלה את מוצאם ושם עליהם עין, במיוחד על סלין.

שתי הנשים העיקריות בספר הן:
קרוליין חסרת האונים, שמנסה להתחיל את חייה מחדש - ומתלבטת האם זאת מתנה והזדמנות להיות אישה טובה ונקיה מהעבר הלא מוגדר ומזכרונות לא טובים, או שמא הרקע המסתורי שלה יכול ללמד אותה על עצמה ולהבין את עצמה טוב יותר.
עד שבשלב מסויים היא נאלצת לבחור.
סלין היא בראש ובראשונה אמא לביאה, ובראש סדר העדיפויות שלה עומדת בתה קוזי. היא מנסה להגן על בתה ועל אביה תוך סיכון עצמי וסבל רב. 

מרגע שהתחלתי את הספר הזה לא הצלחתי להפסיק, הוא מרתק, מעניין ושואב.
הוא מספר על כוחה של אהבה ועל כוחה של מחילה ועל הרבה מאוד אומץ לב.
גם כאן כוחן של נשים בא לידי ביטוי, ומוכיח עד כמה יש לנשים יכולת מופלאה לגונן ולשרוד.

בשורה אחת: סליחה אינה מוחקת את העבר, היא משפיעה על ההווה ומשנה את העתיד.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
 

הילדות האבודות של פריז / פאם ג'נוף

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: עפרה אביגד
שנה: 2021
398 עמודים

את "סיפורו של יתום" אהבתי מאוד, ולכן כמובן שהסתקרנתי לגבי הספר הזה. 
גם הפעם פאם ג'נוף כתבה רומן היסטורי ועוצמתי על כוחן של נשים.

זהו עוד יום שגרתי של גרייס בדרכה לעבודה, רק שהדרך בא היא נוסעת לעבודה אינה הדרך הרגילה והשגרתית, וכך יוצא שבתחנת הרכבת מתחת לספסל היא נתקלת במזוודה ישנה. היא פותחת את המזוודה ומגלה עשרות תצלומים של נשים.

סקרנותה מתעוררת והיא מחליטה לנסות למצוא את בעלת המזוודה, ולהבין מי אלה כל הנשים בתמונות.
ככל שהיא חוקרת היא מגלה כי מדובר ברשת של נשים בריטיות, שנשלחו במהלך מלחמת העולם השנייה כבלדריות או אלחוטאיות לפריז, ולא ברור מה עלה בגורלם.

הספר מסופר משלוש נקודות מבט - של גרייס בהווה, ובעבר מסופר סיפורן של אלינור שהיתה מנהלת הרשת ושל מארי - אחת מהבנות שנשלחו לפריז.

הספר חושף פרשה היסטורית שהתרחשה במלחמת העולם השנייה, ולא דובר אודותיה, פרשה שלקתה בלא מעט מחדלים ואוזלת יד.
שלושת הנשים בספר מציגות כוח נשי, שלושתן נשים חזקות המתמודדות עם אתגרים לא פשוטים, מארי אף סיכנה את חייה עבור התרומה למדינה ולמאמץ המלחמתי.

הספר מרתק וכתוב בשפה קולחת, הוא מותח וסוחף וקשה להפסיק לקרוא בו. 
יש בו אהבה, מוות, פרידה, כאב וגם הצלחות ורגעים קטנים של אושר.

שלושת הנשים בספר חוות טרגדיות אישיות ומנסות להרים את עצמן מהמשבר ולצמוח. הן אמיצות, רגישות וסקרניות, והן מוכנות להתאמץ ולהשקיע גם על חשבון עצמן לטובת הכלל.

בשורה אחת: "תנו לאישה את הנעליים הנכונות והיא תוכל לכבוש את העולם" (מרילין מונרו)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

יום שני, 5 באפריל 2021

החמות / סאלי הפוורת




הוצאה: כתר
תרגום: ניצן לפידות
שנה: 2020
316 עמודים

יחסי חמות כלה הוא נושא שסופר ודובר רבות אודותיו, איכשהו זה תמיד נושא רגיש ומורכב, והרבה עלילות ומיתוסים נשזרו סביבו.

הספר מספר את סיפורה של לוסי הנשואה באושר לאולי (אוליבר), ויחד הם מגדלים שלושה ילדים.
באחד הערבים השגרתיים בביתם, דופקים על דלתם שוטרים ומודיעים להם כי חמותה של לוסי/ אימו של אולי - דיאנה מתה, ככל הנראה התאבדה, אבל יש חשד שנרצחה.

תוך כדי התחקירים והנסיון לפענח את נסיבות מותה הבלתי צפוי של דיאנה, מסופר גם הרקע המשפחתי, המפגש הראשון של לוסי עם אימו של אולי, היחסים ביניהן, היחסים עם אביו של אולי, היחסים עם נטי אחותו של אולי, הולדת הנכדים, וכו'.

הסיפור מסופר לסירוגין מנקודת המבט של לוסי ולסירוגין מנקודת המבט של דיאנה, ומביא בפני הקוראים את תפיסת המציאות השונה של כל אחת מהן.
בעוד לוסי חלמה כשהתחתנה שדיאנה תהיה לה לדמות אם, כיוון שאימה מתה, דיאנה שומרת על ריחוק וקרירות ומבהירה כי היא לא האמא שלה, וזה בעצם מוביל את לוסי להיות אולי החשודה העיקרית.

אהבתי את דמותה של לוסי, את היכולת שלה להוביל מהלכים בלי לעורר מהומות, להרגיע, לשמור על יציבות גם ברגעים מאתגרים, ליצור אמפתיה ואיכשהו ליצור סדר בבלאגן.
דמותה של דיאנה היתה בעיני קשה לפיצוח - המורכבות שלה, העקשנות הלא תמיד ברורה והריחוק, אך ככל שמתקדמים בספר מגלים קווים נוספים לדמותה.

הספר אמנם מוגדר כספר מתח, כיוון שהוא עוסק בפיענוח מוות פתאומי של אישה, אך בעיני הספר הוא יותר דרמה. הוא עוסק ביחסים משפחתיים, בבעיות כלכליות, בגידול ילדים ובעיקר ביחסי חמות-כלה.

זהו ספר קליל, עד כמה שאפשר להתייחס לסיפור על מוות בקלילות, הפרקים שבו יחסית קצרים ונקראים מהר והוא העביר לי בהנאה את סוף השבוע.

בשורה אחת: משפחה לא בוחרים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
 

 

יום שלישי, 30 במרץ 2021

שדה מטייל בשדות / מורן דייגי

הוצאה עצמית
שנה: 2021
22 עמודים

עוד לפני שקראתי את הספר התאהבתי בעיצוב שלו - הוא צבעוני, מושך את העין והאיורים שלו מקסימים.

זהו סיפור על ילד ששמו שדה שבכל פעם שהוא עוצם את עיניו הוא מגיע למקום אחר - לשדה צהוב בו החמניות מחייכות, לשדה לבן עם חסידות גדולות, לשדה סגול עם פרחי לבנדר, לשדה אדום עם כלניות וכו' וכו'

בכל שדה יש כמה יצורים או אלמנטים מאותו הצבע מה שמאפשר לפעוטות ללמוד ולהכיר את הצבעים ואת עולם הטבע באופן מקסים ומעניין.

הספר מותאם לקטנטנים גם בתוכן וגם בעיצוב, הוא גם עשוי קרטון קשיח למניעת קריעת הדפים ע"י פעוטות סוררים :).

בשורה אחת: ספר שהוא עולם עשיר של צבעים לפעוטות

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

אצטרובל ברוח / איילה פרץ

הוצאה: ניב
שנה: 2020
35 עמודים

"אצטרובל האורן מפזר את הזרעים שלו עם הרוח, ואין לדעת מה יעלה בגורלם" (עמוד 27)

לא רבים הספרים שנכתבו לקטנטנים העוסקים בתקופת השואה, למעשה זה הספר הראשון שאני נתקלת בו שמותאם לילדים.

זהו סיפורה של איטה, שזכרה כי בזמן השואה בפולין, כאשר היתה ילדה קטנה, ניצלה ע"י מישהו שהיה לה כאב.
היא ניסתה לאתר אותו בכל מיני דרכים ללא הצלחה, עד שיום אחד יצר איתה קשר בנו וסיפר לה כי אביו מת , אך השאיר אחריו יומן המתאר את קורותיו בעת המלחמה.

הוא שולח לה את היומן בדואר, ואיטה נדהמת לגלות את סיפור ההצלה שלה בידי טדאוש, אדם שסיכן את חייו בכדי להציל אותה ואת דודתה. היא קוראת על הנדודים, על הבריחה, על ההסתרה , ורואה את התמונות שטדאוש שמר בעבורה.

היא כל כך מתרגשת ומחליטת לנטוע עץ על שמו - לזכרו ולזכר הוריה שנרצחו.

זהו סיפור שואה הכתוב בשפה פשוטה, מצנזר חלקים קשים ומותאם לילדים. 
אני מאמינה שצריך לספר לילדים באופן כללי בגילים הצעירים על השואה, והספר הזה בדיוק מתאים - הוא מספר סיפור אחד מיני רבים על שורדת שואה, שניצלה אודות לתושיה של אדם שסיכן את עצמו בעבורה.
הספר חושף את הילדים למושגים מעולם השואה, כמו למשל: חסיד אומות העולם, מלחמת העולם השנייה.
באמצעות סיפורה של איטה והרקע המובא, הספר מצליח להמחיש לקטנים את התקופה הקשה שהיתה.

בשורה אחת: "כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם ומלואו"

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
 

מחול הסוסים / ג'וג'ו מויס

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: ענבל שגיב-נקדימון
שנה: 2021
462 עמודים

"ואני תמיד יכולה לבצע את התנועה טוב יותר. אנחנו תמיד יכולים לבצע את התנועה טוב יותר. הטעם הוא הניסיון להגיע לתקשורת המושלמת. ותנועה קלה של האצבע על המושכה, או התאמה קלה של המשקל, יכולות לעשות את זה. זה שונה בכל פעם, כי יכול להיות שהוא מצוברח או שאני עייפה, או שהאדמה אולי רכה יותר. זה לא רק טכני - יש שני מוחות, שני לבבות... שמנסים למצוא איזון. השאלה היא מה עובר ביניכם" (עמוד 194)

אתחיל דווקא מהכריכה שמאוד אהבתי, שונה מכל הכריכות הקודמות של ספריה של מויס, היא צבעונית, אבל רגועה ופסטורלית בניגוד גמור לעלילת הספר.

הספר מורכב משני סיפורים הנשזרים לסיפור אחד -

שרה היא נערה בת 14 הגדלה על ידי סבה אנרי. היא  מקבלת ממנו במתנה סוס בשם בו. סבה שלמד באקדמיה מובילה לרכיבה עילית על סוסים בצרפת, מייעד אותה גם לכך, ומלמד אותה את כל סודות הרכיבה והטיפול בסוסים.
הבעיות מתחילות כשסבה לוקה בשבץ והיא נותרת לבדה, מנסה לתמרן בעולם של גדולים - בין טיפול בסוס לטיפול בסב, ומדי פעם היא גם צריכה ללכת לבית הספר, היא מסתבכת בחובות ועוד צרות.

נטשה היא עורכת דין מצליחה המייצגת ילדים ממשפחות הרוסות, הנישואין שלה למאק התפרקו לפני כשנה, ועתה הוא נוחת בביתה ודורש ממנה למכור את ביתם המשותף. צירוף מקרים מגלגל לביתה גם את שרה, וככה היא מוצאת עצמה בבית אחד עם האקס שלה ועם מתבגרת המתנהגת באופן מוזר.

אמנם ההתחלה של הספר איטית, ולקח לי זמן לקרוא אותו, אבל ככל שהעלילה מתקדמת הוא שואב ומרתק. 
סיפורה של שרה ואהבתה לסוסה נוגעים ללב, היא מסורה וטוטאלית וחולמת להגשים את החלום המשותף שלה ושל סבה.
היא גדלה בקרב המעמד הנמוך, חיה ברמת חיים לא גבוהה, כשסביבה יש פשע ובכל זאת היא גדלה להיות ילדה מחונכת עם ערכים, גם אם לעיתים היא מקבלת החלטות הנוגדות את הערכים עליהם גדלה.

נטשה רגילה לחיים נוחים ולרמת חיים גבוהה, כששרה נכנסת לחייה היא מגלה על עצמה הרבה דברים, היא עוברת תהליך ארוך של חשבון נפש גם כלפי עצמה, גם מול שרה וגם מול מאק.

זהו סיפור מקסים על אהבה לאדם ולבעלי החיים, על מסירות, על הקרבה, על החמצה, על כאב לב אבל גם על נצחון.
אני נהניתי ממנו וממליצה בחום!

בשורה אחת: לעיתים קל יותר לתת אמון בבעל חיים מאשר בבני האדם.

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀 וחצי




 

בדיוק כמוך / שירי חלמיש


הוצאה: חלמיש
שנה: 2020
30 עמודים

כשאבא מקלח את אורי באמבטיה, אורי מבקש ממנו שיקנה לו ג'יפ במתנה.
אבא עונה שיש לו כבר המון ג'יפים בכל מיני צבעים בחדר המשחקים, אך אורי מבהיר שהוא רוצה ג'יפ אמיתי.
אז אבא שואל מה הוא יעשה עם ג'יפ אמיתי? אורי משתף אותו שיסע איתו להמון מקומות: לעבודה שלו, לים, ליער להקים מחנה ואפילו לגן. בכל אחד מהמקומות הוא מפרט מה בדיוק יעשה ומתי יחזור.

אבא מסביר לאורי שילדים לא יכולים לנהוג בג'יפ אמיתי, ואורי המאוכזב מתחיל לבכות.
אבא אומר לו שהוא יכול לנסוע איתו בג'יפ, לשבת לידו ולדמיין שהוא נוהג,
אבל הוא משתף אותו שהכי כיף זה בערב לפני השינה לעצום את העיניים ולדמיין שהוא נוסע בג'יפ לכל מקום שרק ירצה, עד שיגדל ויוכל לנהוג בעצמו...


לאורי יש חלום, אך החלום אינו בר הגשמה, ואבא שלו מוצא פתרון באמצעות עולם הדמיון. הוא מלמד את אורי שבאמצעות הדמיון ניתן להגיע לכל מקום שרק רוצים, כי אין כמו דמיון כדי להגיע למקומות יפים ומופלאים.

הרעיון של הספר מקסים וגם האיורים שלו, בעיני זה ספר שמתאים לא רק לילדים, אלא גם להורים בכך שמלמד אותם איך לפתח שיח פורה עם הילד, וכיצד לתת לו כלים ולעודד אותו להשתמש בעולם הדמיון.

קצת הפריע לי ריבוי המלל בחלק מהעמודים, מה שעשוי להלאות מעט את הפעוטות, ולכן הייתי מסווגת את הספר כמתאים לילדים קצת יותר גדולים, ואפילו ראשית קריאה.

בשורה אחת: הדמיון מאפשר לנו להגיע להיכן שאנחנו רק רוצים, צריך רק ללמוד להשתמש בו נכון.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀




יום שני, 22 במרץ 2021

כשבילי היה כלב / קירסטי מאריי

הוצאה: תכלת
תרגום: דנה טל
שנה: 2020
32 עמודים

בילי מאוד אוהב כלבים, הוא חולם לגדל כלב משלו. הוריו מסבירים לו שגידול כלב זוהי אחריות גדולה ואולי כדאי לחכות קצת שיגדל. בינתיים בילי נאלץ להסתפק במשחק עם צמר הכלבה של השכנה.

באחד הבקרים בילי מתעורר ומחליט שאם אין לו כלב, הוא בעצמו יהיה הכלב. אז הוא נובח, זוחל על הרצפה (גם ברחובות), מכשכש בישבן, מרחרח ורוצה שישחקו איתו כמו כלבלב.

כשמגיע הערב בילי מותש - כואבות לו הידיים והברכיים מהזחילה, הגרון כואב מהנביחות, ובסוף הוא נרדם ליד הכלבה צמר. 
פתאום צמר החלה להשמיע קולות מוזרים והשכנה אומרת לבילי שכדאי שילך. בילי המודאג כל כך מוטרד שהוא שוכח כבר להתנהג כמו כלב.

למחרת בילי מוצא במיטה של צמר שלושה גורים מתוקים וקטנטנים, הוא אפילו נותן להם שמות. כשהם גדלו מעט בא מישהו ולוקח את אחד הגורים,  אח"כ הגיע מישהו ולוקח את הגור השני, ואז נעלמה גם הגורה השלישית.

השכנה שראתה שבילי עצוב איפשרה לו לקחת את צמר אליו, בילי לוקח איתו את צמר ומגלה כי בבית מחכה לו הפתעה משמחת - אבא ואמא הביאו לו מתנה את הגורה שנעלמה!

הרבה ילדים חולמים על כלב ולא תמיד הם מודעים לאחריות הכרוכה בכך, ועל כן הרבה הורים חוששים ונרתעים.
בילי חלם כל כך על כלב שהיה מוכן לעשות כמעט הכל, להוריו היה קשה להשתכנע אך כשהם מבינים שהוא כל כך כמה לכך הם מעניקים לו את המתנה הזאת.

זהו סיפור מתוק על ילד שלא מוותר על החלום שלו, בנחישות, בחוכמה של ילדים וברגישות הוא מוכיח להוריו עד כמה הוא נחרץ.

הספר מותאם לילדים בגיל גן ויסודי (הוא יחסית ארוך עבור קטנים יותר), הוא מלווה באיורים חמודים ומלאי כלבלבים.
ספר מומלץ לכל הילדים החולמים, ולא רק על כלב!

בשורה אחת: אין דבר העומד בפני הרצון

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

 

הלב שלי / אוליבר ת'ורסטינסון

הוצאה: לסה
תרגום: שירלי לוי
שנה: 2021
306 עמודים

"לעזאזל איתך דכאון. למה אתה תמיד צריך להיטפל אלי? כיף לי, ואתה בא ולוקח אותי עם החיבוק הקר שלך. אני קופא כשהוא משתלט עלי, מסתכל על כל האנשים האלה שגורמים לי להיות בלחץ." (עמוד 261)

את הכריכה של הספר הזה אי אפשר לפספס, האדום הזועק שלה בולט מכל הספרים, ואני כחובבת אדום שמתי עליה עין.
אני מוסיפה גם את הפרשנות שלי שהאדום הזועק הזה זועק את זעקתה של הנפש המיוסרת המתוארת בספר.

עומר הוא בחור בשנות הארבעים לחייו, הוא גר בגפו , סובל מחרדה חברתית ואפילו קיומית, והוא מחליט כי כל רצונו הוא לשים קץ לחייו.
הוא מכנס את אחיו ואחותו ומודיע להם על כך באופן רשמי. הם כמובן מסרבים להשלים עם הגזרה ומנסים לעשות הכל כדי לעזור לו ולשנות את דעתו.

זהו סיפור חושפני של נפש חבוטה, סיפורו של אדם שסובל כל חייו מחרדות, שרואה תמיד שחורות, שמתקשה בקיום קשרים חברתיים.
הוא מתאר את תחושותיו ללא צנזורה: את הקשיים, את המאוויים, לעיתים את השנאה העצמית, והכל בשנינות ועם תיבול של אירוניה והומור.

ספרים על הנפש תמיד עניינו אותי, גם הספר הזה הוא מסע מרתק לנפש רגישה במיוחד.
אמנם זה אינו ספר מתח סוחף, הוא סופר שונה ומיוחד אך הסתקרנתי ונהניתי לקרוא את הסיפור המוצג מנקודת המבט של בחור עם בעיה נפשית, ולנסות להבין את הבלבול והכאוס שהוא חווה.    (ולא מנקודת המבט של המטפל).

בשורה אחת: "החיים הם כמו רכיבה על אופניים, כדי להישאר מאוזן, אתה חייב להמשיך"(אלברט איינשטיין).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀