הלב שלי / אוליבר ת'ורסטינסון

הוצאה: לסה
תרגום: שירלי לוי
שנה: 2021
306 עמודים

"לעזאזל איתך דכאון. למה אתה תמיד צריך להיטפל אלי? כיף לי, ואתה בא ולוקח אותי עם החיבוק הקר שלך. אני קופא כשהוא משתלט עלי, מסתכל על כל האנשים האלה שגורמים לי להיות בלחץ." (עמוד 261)

את הכריכה של הספר הזה אי אפשר לפספס, האדום הזועק שלה בולט מכל הספרים, ואני כחובבת אדום שמתי עליה עין.
אני מוסיפה גם את הפרשנות שלי שהאדום הזועק הזה זועק את זעקתה של הנפש המיוסרת המתוארת בספר.

עומר הוא בחור בשנות הארבעים לחייו, הוא גר בגפו , סובל מחרדה חברתית ואפילו קיומית, והוא מחליט כי כל רצונו הוא לשים קץ לחייו.
הוא מכנס את אחיו ואחותו ומודיע להם על כך באופן רשמי. הם כמובן מסרבים להשלים עם הגזרה ומנסים לעשות הכל כדי לעזור לו ולשנות את דעתו.

זהו סיפור חושפני של נפש חבוטה, סיפורו של אדם שסובל כל חייו מחרדות, שרואה תמיד שחורות, שמתקשה בקיום קשרים חברתיים.
הוא מתאר את תחושותיו ללא צנזורה: את הקשיים, את המאוויים, לעיתים את השנאה העצמית, והכל בשנינות ועם תיבול של אירוניה והומור.

ספרים על הנפש תמיד עניינו אותי, גם הספר הזה הוא מסע מרתק לנפש רגישה במיוחד.
אמנם זה אינו ספר מתח סוחף, הוא סופר שונה ומיוחד אך הסתקרנתי ונהניתי לקרוא את הסיפור המוצג מנקודת המבט של בחור עם בעיה נפשית, ולנסות להבין את הבלבול והכאוס שהוא חווה.    (ולא מנקודת המבט של המטפל).

בשורה אחת: "החיים הם כמו רכיבה על אופניים, כדי להישאר מאוזן, אתה חייב להמשיך"(אלברט איינשטיין).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀