כל הפרחים בפריז / שרה ג'יו

הוצאה: תכלת
תרגום: רחלי לביא
שנה: 2020
336 עמודים

הספר הזה מורכב משני סיפורים: אחד הוא רומן היסטורי והשני הוא סיפור דרמה מודרני. המיוחד בספר שכל אחד מהסיפורים מרתק ומעניין בפני עצמו, בלי קשר לאיך שהם משתלבים.

הסיפור המודרני מספר את סיפורה של קרוליין שמוצאת עצמה מאושפזת אחרי תאונה, כשזכרונה אבד לה, היא לא יודעת לא מי היא ולא מה הרקע שלה.
כשהיא משתחררת מבית החולים, היא מתחילה את חייה מאפס תוך נסיונות לשחזר את עברה.
במסגרת הנסיונות שלה לשחזר פיסות זכרון, היא מוצאת בביתה חבילת מכתבים ישנה ומחליטה לנסות ולחקור גם אודותיה.

הסיפור ההיסטורי מתרחש בתקופת מלחמת העולם השניה. הוא מספר את סיפורה של סלין, אלמנה ואם לילדה כבת שמונה, המתגוררת עם אביה האלמן בפריז. יחד הם מנהלים חנות פרחים מצליחה בפריז.
הבעיות מתחילות כשהגרמנים משתלטים על פריז, ומתגלה הרקע היהודי שלהם. החנות שלהם מוחרמת וקצין גרמני מגלה את מוצאם ושם עליהם עין, במיוחד על סלין.

שתי הנשים העיקריות בספר הן:
קרוליין חסרת האונים, שמנסה להתחיל את חייה מחדש - ומתלבטת האם זאת מתנה והזדמנות להיות אישה טובה ונקיה מהעבר הלא מוגדר ומזכרונות לא טובים, או שמא הרקע המסתורי שלה יכול ללמד אותה על עצמה ולהבין את עצמה טוב יותר.

עד שבשלב מסויים היא נאלצת לבחור.

סלין היא בראש ובראשונה אמא לביאה, ובראש סדר העדיפויות שלה עומדת בתה קוזי. היא מנסה להגן על בתה ועל אביה תוך סיכון עצמי וסבל רב. 

מרגע שהתחלתי את הספר הזה לא הצלחתי להפסיק, הוא מרתק, מעניין ושואב.
הוא מספר על כוחה של אהבה ועל כוחה של מחילה ועל הרבה מאוד אומץ לב.
גם כאן כוחן של נשים בא לידי ביטוי, ומוכיח עד כמה יש לנשים יכולת מופלאה לגונן ולשרוד.

בשורה אחת: סליחה אינה מוחקת את העבר, היא משפיעה על ההווה ומשנה את העתיד.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

הילדות האבודות של פריז / פאם ג'נוף

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: עפרה אביגד
שנה: 2021
398 עמודים

את "סיפורו של יתום" אהבתי מאוד, ולכן כמובן שהסתקרנתי לגבי הספר הזה. 
גם הפעם פאם ג'נוף כתבה רומן היסטורי ועוצמתי על כוחן של נשים.

זהו עוד יום שגרתי של גרייס בדרכה לעבודה, רק שהדרך בא היא נוסעת לעבודה אינה הדרך הרגילה והשגרתית, וכך יוצא שבתחנת הרכבת מתחת לספסל היא נתקלת במזוודה ישנה. היא פותחת את המזוודה ומגלה עשרות תצלומים של נשים.

סקרנותה מתעוררת והיא מחליטה לנסות למצוא את בעלת המזוודה, ולהבין מי אלה כל הנשים בתמונות.
ככל שהיא חוקרת היא מגלה כי מדובר ברשת של נשים בריטיות, שנשלחו במהלך מלחמת העולם השנייה כבלדריות או אלחוטאיות לפריז, ולא ברור מה עלה בגורלם.

הספר מסופר משלוש נקודות מבט - של גרייס בהווה, ובעבר מסופר סיפורן של אלינור שהיתה מנהלת הרשת ושל מארי - אחת מהבנות שנשלחו לפריז.

הספר חושף פרשה היסטורית שהתרחשה במלחמת העולם השנייה, ולא דובר אודותיה, פרשה שלקתה בלא מעט מחדלים ואוזלת יד.
שלושת הנשים בספר מציגות כוח נשי, שלושתן נשים חזקות המתמודדות עם אתגרים לא פשוטים, מארי אף סיכנה את חייה עבור התרומה למדינה ולמאמץ המלחמתי.

הספר מרתק וכתוב בשפה קולחת, הוא מותח וסוחף וקשה להפסיק לקרוא בו. 
יש בו אהבה, מוות, פרידה, כאב וגם הצלחות ורגעים קטנים של אושר.

שלושת הנשים בספר חוות טרגדיות אישיות ומנסות להרים את עצמן מהמשבר ולצמוח. הן אמיצות, רגישות וסקרניות, והן מוכנות להתאמץ ולהשקיע גם על חשבון עצמן לטובת הכלל.

בשורה אחת: "תנו לאישה את הנעליים הנכונות והיא תוכל לכבוש את העולם" (מרילין מונרו)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

החמות / סאלי הפוורת

הוצאה: כתר
תרגום: ניצן לפידות
שנה: 2020
316 עמודים

יחסי חמות כלה הוא נושא שסופר ודובר רבות אודותיו, איכשהו זה תמיד נושא רגיש ומורכב, והרבה עלילות ומיתוסים נשזרו סביבו.

הספר מספר את סיפורה של לוסי הנשואה באושר לאולי (אוליבר), ויחד הם מגדלים שלושה ילדים.

באחד הערבים השגרתיים בביתם, דופקים על דלתם שוטרים ומודיעים להם כי חמותה של לוסי/ אימו של אולי - דיאנה מתה, ככל הנראה התאבדה, אבל יש חשד שנרצחה.

תוך כדי התחקירים והנסיון לפענח את נסיבות מותה הבלתי צפוי של דיאנה, מסופר גם הרקע המשפחתי, המפגש הראשון של לוסי עם אימו של אולי, היחסים ביניהן, היחסים עם אביו של אולי, היחסים עם נטי אחותו של אולי, הולדת הנכדים, וכו'.

הסיפור מסופר לסירוגין מנקודת המבט של לוסי ולסירוגין מנקודת המבט של דיאנה, ומביא בפני הקוראים את תפיסת המציאות השונה של כל אחת מהן.
בעוד לוסי חלמה כשהתחתנה שדיאנה תהיה לה לדמות אם, כיוון שאימה מתה, דיאנה שומרת על ריחוק וקרירות ומבהירה כי היא לא האמא שלה, וזה בעצם מוביל את לוסי להיות אולי החשודה העיקרית.

אהבתי את דמותה של לוסי, את היכולת שלה להוביל מהלכים בלי לעורר מהומות, להרגיע, לשמור על יציבות גם ברגעים מאתגרים, ליצור אמפתיה ואיכשהו ליצור סדר בבלאגן.
דמותה של דיאנה היתה בעיני קשה לפיצוח - המורכבות שלה, העקשנות הלא תמיד ברורה והריחוק, אך ככל שמתקדמים בספר מגלים קווים נוספים לדמותה.

הספר אמנם מוגדר כספר מתח, כיוון שהוא עוסק בפיענוח מוות פתאומי של אישה, אך בעיני הספר הוא יותר דרמה. הוא עוסק ביחסים משפחתיים, בבעיות כלכליות, בגידול ילדים ובעיקר ביחסי חמות-כלה.

זהו ספר קליל, עד כמה שאפשר להתייחס לסיפור על מוות בקלילות, הפרקים שבו יחסית קצרים ונקראים מהר והוא העביר לי בהנאה את סוף השבוע.

בשורה אחת: משפחה לא בוחרים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

 

 

שדה מטייל בשדות / מורן דייגי

הוצאה עצמית
שנה: 2021
22 עמודים

עוד לפני שקראתי את הספר התאהבתי בעיצוב שלו - הוא צבעוני, מושך את העין והאיורים שלו מקסימים.

זהו סיפור על ילד ששמו שדה שבכל פעם שהוא עוצם את עיניו הוא מגיע למקום אחר - לשדה צהוב בו החמניות מחייכות, לשדה לבן עם חסידות גדולות, לשדה סגול עם פרחי לבנדר, לשדה אדום עם כלניות וכו' וכו'

בכל שדה יש כמה יצורים או אלמנטים מאותו הצבע מה שמאפשר לפעוטות ללמוד ולהכיר את הצבעים ואת עולם הטבע באופן מקסים ומעניין.

הספר מותאם לקטנטנים גם בתוכן וגם בעיצוב, הוא גם עשוי קרטון קשיח למניעת קריעת הדפים ע"י פעוטות סוררים :).

בשורה אחת: ספר שהוא עולם עשיר של צבעים לפעוטות

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

אצטרובל ברוח / איילה פרץ

הוצאה: ניב
שנה: 2020
35 עמודים

"אצטרובל האורן מפזר את הזרעים שלו עם הרוח, ואין לדעת מה יעלה בגורלם" (עמוד 27)

לא רבים הספרים שנכתבו לקטנטנים העוסקים בתקופת השואה, למעשה זה הספר הראשון שאני נתקלת בו שמותאם לילדים.

זהו סיפורה של איטה, שזכרה כי בזמן השואה בפולין, כאשר היתה ילדה קטנה, ניצלה ע"י מישהו שהיה לה כאב.
היא ניסתה לאתר אותו בכל מיני דרכים ללא הצלחה, עד שיום אחד יצר איתה קשר בנו וסיפר לה כי אביו מת , אך השאיר אחריו יומן המתאר את קורותיו בעת המלחמה.

הוא שולח לה את היומן בדואר, ואיטה נדהמת לגלות את סיפור ההצלה שלה בידי טדאוש, אדם שסיכן את חייו בכדי להציל אותה ואת דודתה. היא קוראת על הנדודים, על הבריחה, על ההסתרה , ורואה את התמונות שטדאוש שמר בעבורה.

היא כל כך מתרגשת ומחליטת לנטוע עץ על שמו - לזכרו ולזכר הוריה שנרצחו.

זהו סיפור שואה הכתוב בשפה פשוטה, מצנזר חלקים קשים ומותאם לילדים. 
אני מאמינה שצריך לספר לילדים באופן כללי בגילים הצעירים על השואה, והספר הזה בדיוק מתאים - הוא מספר סיפור אחד מיני רבים על שורדת שואה, שניצלה אודות לתושיה של אדם שסיכן את עצמו בעבורה.
הספר חושף את הילדים למושגים מעולם השואה, כמו למשל: חסיד אומות העולם, מלחמת העולם השנייה.
באמצעות סיפורה של איטה והרקע המובא, הספר מצליח להמחיש לקטנים את התקופה הקשה שהיתה.

בשורה אחת: "כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם ומלואו"

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
 

מחול הסוסים / ג'וג'ו מויס

הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: ענבל שגיב-נקדימון
שנה: 2021
462 עמודים

"ואני תמיד יכולה לבצע את התנועה טוב יותר. אנחנו תמיד יכולים לבצע את התנועה טוב יותר. הטעם הוא הניסיון להגיע לתקשורת המושלמת. ותנועה קלה של האצבע על המושכה, או התאמה קלה של המשקל, יכולות לעשות את זה. זה שונה בכל פעם, כי יכול להיות שהוא מצוברח או שאני עייפה, או שהאדמה אולי רכה יותר. זה לא רק טכני - יש שני מוחות, שני לבבות... שמנסים למצוא איזון. השאלה היא מה עובר ביניכם" (עמוד 194)

אתחיל דווקא מהכריכה שמאוד אהבתי, שונה מכל הכריכות הקודמות של ספריה של מויס, היא צבעונית, אבל רגועה ופסטורלית בניגוד גמור לעלילת הספר.

הספר מורכב משני סיפורים הנשזרים לסיפור אחד -

שרה היא נערה בת 14 הגדלה על ידי סבה אנרי. היא  מקבלת ממנו במתנה סוס בשם בו. סבה שלמד באקדמיה מובילה לרכיבה עילית על סוסים בצרפת, מייעד אותה גם לכך, ומלמד אותה את כל סודות הרכיבה והטיפול בסוסים.
הבעיות מתחילות כשסבה לוקה בשבץ והיא נותרת לבדה, מנסה לתמרן בעולם של גדולים - בין טיפול בסוס לטיפול בסב, ומדי פעם היא גם צריכה ללכת לבית הספר, היא מסתבכת בחובות ועוד צרות.

נטשה היא עורכת דין מצליחה המייצגת ילדים ממשפחות הרוסות, הנישואין שלה למאק התפרקו לפני כשנה, ועתה הוא נוחת בביתה ודורש ממנה למכור את ביתם המשותף. צירוף מקרים מגלגל לביתה גם את שרה, וככה היא מוצאת עצמה בבית אחד עם האקס שלה ועם מתבגרת המתנהגת באופן מוזר.

אמנם ההתחלה של הספר איטית, ולקח לי זמן לקרוא אותו, אבל ככל שהעלילה מתקדמת הוא שואב ומרתק. 
סיפורה של שרה ואהבתה לסוסה נוגעים ללב, היא מסורה וטוטאלית וחולמת להגשים את החלום המשותף שלה ושל סבה.
היא גדלה בקרב המעמד הנמוך, חיה ברמת חיים לא גבוהה, כשסביבה יש פשע ובכל זאת היא גדלה להיות ילדה מחונכת עם ערכים, גם אם לעיתים היא מקבלת החלטות הנוגדות את הערכים עליהם גדלה.

נטשה רגילה לחיים נוחים ולרמת חיים גבוהה, כששרה נכנסת לחייה היא מגלה על עצמה הרבה דברים, היא עוברת תהליך ארוך של חשבון נפש גם כלפי עצמה, גם מול שרה וגם מול מאק.

זהו סיפור מקסים על אהבה לאדם ולבעלי החיים, על מסירות, על הקרבה, על החמצה, על כאב לב אבל גם על נצחון.
אני נהניתי ממנו וממליצה בחום!

בשורה אחת: לעיתים קל יותר לתת אמון בבעל חיים מאשר בבני האדם.

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀 וחצי

 

בדיוק כמוך / שירי חלמיש

הוצאה: חלמיש
שנה: 2020
30 עמודים

כשאבא מקלח את אורי באמבטיה, אורי מבקש ממנו שיקנה לו ג'יפ במתנה.
אבא עונה שיש לו כבר המון ג'יפים בכל מיני צבעים בחדר המשחקים, אך אורי מבהיר שהוא רוצה ג'יפ אמיתי.
אז אבא שואל מה הוא יעשה עם ג'יפ אמיתי? אורי משתף אותו שיסע איתו להמון מקומות: לעבודה שלו, לים, ליער להקים מחנה ואפילו לגן. בכל אחד מהמקומות הוא מפרט מה בדיוק יעשה ומתי יחזור.

אבא מסביר לאורי שילדים לא יכולים לנהוג בג'יפ אמיתי, ואורי המאוכזב מתחיל לבכות.
אבא אומר לו שהוא יכול לנסוע איתו בג'יפ, לשבת לידו ולדמיין שהוא נוהג,
אבל הוא משתף אותו שהכי כיף זה בערב לפני השינה לעצום את העיניים ולדמיין שהוא נוסע בג'יפ לכל מקום שרק ירצה, עד שיגדל ויוכל לנהוג בעצמו...

לאורי יש חלום, אך החלום אינו בר הגשמה, ואבא שלו מוצא פתרון באמצעות עולם הדמיון. הוא מלמד את אורי שבאמצעות הדמיון ניתן להגיע לכל מקום שרק רוצים, כי אין כמו דמיון כדי להגיע למקומות יפים ומופלאים.

הרעיון של הספר מקסים וגם האיורים שלו, בעיני זה ספר שמתאים לא רק לילדים, אלא גם להורים בכך שמלמד אותם איך לפתח שיח פורה עם הילד, וכיצד לתת לו כלים ולעודד אותו להשתמש בעולם הדמיון.

קצת הפריע לי ריבוי המלל בחלק מהעמודים, מה שעשוי להלאות מעט את הפעוטות, ולכן הייתי מסווגת את הספר כמתאים לילדים קצת יותר גדולים, ואפילו ראשית קריאה.

בשורה אחת: הדמיון מאפשר לנו להגיע להיכן שאנחנו רק רוצים, צריך רק ללמוד להשתמש בו נכון.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

כשבילי היה כלב / קירסטי מאריי

הוצאה: תכלת
תרגום: דנה טל
שנה: 2020
32 עמודים

בילי מאוד אוהב כלבים, הוא חולם לגדל כלב משלו. הוריו מסבירים לו שגידול כלב זוהי אחריות גדולה ואולי כדאי לחכות קצת שיגדל. בינתיים בילי נאלץ להסתפק במשחק עם צמר הכלבה של השכנה.

באחד הבקרים בילי מתעורר ומחליט שאם אין לו כלב, הוא בעצמו יהיה הכלב. אז הוא נובח, זוחל על הרצפה (גם ברחובות), מכשכש בישבן, מרחרח ורוצה שישחקו איתו כמו כלבלב.

כשמגיע הערב בילי מותש - כואבות לו הידיים והברכיים מהזחילה, הגרון כואב מהנביחות, ובסוף הוא נרדם ליד הכלבה צמר. 
פתאום צמר החלה להשמיע קולות מוזרים והשכנה אומרת לבילי שכדאי שילך. בילי המודאג כל כך מוטרד שהוא שוכח כבר להתנהג כמו כלב.

למחרת בילי מוצא במיטה של צמר שלושה גורים מתוקים וקטנטנים, הוא אפילו נותן להם שמות. כשהם גדלו מעט בא מישהו ולוקח את אחד הגורים,  אח"כ הגיע מישהו ולוקח את הגור השני, ואז נעלמה גם הגורה השלישית.

השכנה שראתה שבילי עצוב איפשרה לו לקחת את צמר אליו, בילי לוקח איתו את צמר ומגלה כי בבית מחכה לו הפתעה משמחת - אבא ואמא הביאו לו מתנה את הגורה שנעלמה!

הרבה ילדים חולמים על כלב ולא תמיד הם מודעים לאחריות הכרוכה בכך, ועל כן הרבה הורים חוששים ונרתעים.
בילי חלם כל כך על כלב שהיה מוכן לעשות כמעט הכל, להוריו היה קשה להשתכנע אך כשהם מבינים שהוא כל כך כמה לכך הם מעניקים לו את המתנה הזאת.

זהו סיפור מתוק על ילד שלא מוותר על החלום שלו, בנחישות, בחוכמה של ילדים וברגישות הוא מוכיח להוריו עד כמה הוא נחרץ.

הספר מותאם לילדים בגיל גן ויסודי (הוא יחסית ארוך עבור קטנים יותר), הוא מלווה באיורים חמודים ומלאי כלבלבים.
ספר מומלץ לכל הילדים החולמים, ולא רק על כלב!

בשורה אחת: אין דבר העומד בפני הרצון

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

 

הלב שלי / אוליבר ת'ורסטינסון

הוצאה: לסה
תרגום: שירלי לוי
שנה: 2021
306 עמודים

"לעזאזל איתך דכאון. למה אתה תמיד צריך להיטפל אלי? כיף לי, ואתה בא ולוקח אותי עם החיבוק הקר שלך. אני קופא כשהוא משתלט עלי, מסתכל על כל האנשים האלה שגורמים לי להיות בלחץ." (עמוד 261)

את הכריכה של הספר הזה אי אפשר לפספס, האדום הזועק שלה בולט מכל הספרים, ואני כחובבת אדום שמתי עליה עין.
אני מוסיפה גם את הפרשנות שלי שהאדום הזועק הזה זועק את זעקתה של הנפש המיוסרת המתוארת בספר.

עומר הוא בחור בשנות הארבעים לחייו, הוא גר בגפו , סובל מחרדה חברתית ואפילו קיומית, והוא מחליט כי כל רצונו הוא לשים קץ לחייו.
הוא מכנס את אחיו ואחותו ומודיע להם על כך באופן רשמי. הם כמובן מסרבים להשלים עם הגזרה ומנסים לעשות הכל כדי לעזור לו ולשנות את דעתו.

זהו סיפור חושפני של נפש חבוטה, סיפורו של אדם שסובל כל חייו מחרדות, שרואה תמיד שחורות, שמתקשה בקיום קשרים חברתיים.
הוא מתאר את תחושותיו ללא צנזורה: את הקשיים, את המאוויים, לעיתים את השנאה העצמית, והכל בשנינות ועם תיבול של אירוניה והומור.

ספרים על הנפש תמיד עניינו אותי, גם הספר הזה הוא מסע מרתק לנפש רגישה במיוחד.
אמנם זה אינו ספר מתח סוחף, הוא סופר שונה ומיוחד אך הסתקרנתי ונהניתי לקרוא את הסיפור המוצג מנקודת המבט של בחור עם בעיה נפשית, ולנסות להבין את הבלבול והכאוס שהוא חווה.    (ולא מנקודת המבט של המטפל).

בשורה אחת: "החיים הם כמו רכיבה על אופניים, כדי להישאר מאוזן, אתה חייב להמשיך"(אלברט איינשטיין).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

 

ילדה (כמעט) כמו כולם / לירן שביט

הוצאה: שניר
שנה: 2010
24 עמודים

יש ספרים שמעבר לסיפור העלילתי והחוויתי, הם מעבירים מסר שהוא הרבה יותר חשוב - כזה הוא הספר הזה.

זהו סיפורה של ילדה חמודה אבל די ביישנית ובודדה, וזאת מכיוון שהיא כל הזמן צריכה להיות זהירה.
לא לאכול בקרבת הילדים לכיתה, לא ללכת לחברים ולא לגינה, ועל טיולים אין בכלל מה לדבר.
הרבה מאכלים מסכנים את חייה - אגוזים, בוטנים, ממתקים ואפילו חלב...

אט אט היא הופכת כמעט שקופה, אף אחד לא יודע את שמה, היא לא ממש מעניינת וגם קצת מוזרה.

יום אחד אחד הילדים מחליט להתחכם ולתת לה לטעום מאכל אסור, ומיד היא פיתחה קשיי נשימה ונאלצה ללכת לבית החולים עם סכנה לחייה.

לפני שיחרורה מבית החולים הרופא מבין שמשהו יושב על ליבה, והיא מסבירה שהיא בסה"כ מבקשת להיות ילדה רגילה, בלי שום הגבלה.
הרופא מחליט להגיע לכיתתה ולערוך מפגש עם הילדים בו הוא יסביר שהיא ילדה לגמרי רגילה, רק צריכה להיות יותר זהירה.

בשנים האחרונות תופעת האלרגיות הולכת ונעשית שכיחה יותר, כמעט בכל כיתה יש ילד כזה, ועדיין להיות ילד עם אלרגיה מסכנת חיים זה מתסכל, חריג, ומשנה חיים.
הספר הזה זועק את זעקתם של הילדים האלה, הוא משקף לקורא הצעיר את הסבל והכאב שבמצב, ואת הצורך בתשומת לב גם לילדים שיש להם שוני.

הספר כתוב בחרוזים, בשפה מותאמת לילדים, המפשיטה להם את הסיטואציה המוזרה/המורכבת הזאת, והוא מלווה באיורים צבעוניים הממחישים את התוכן שבו.
זהו ספר חשוב שצריך להיות מסופר בכל גן או כיתה, ובמיוחד כאשר יש ילדים אלרגניים.
אני התרשמתי מהספר ונתתי אותו לאופיר המתוק, שסובל בעצמו מאלרגיה כזאת.

בשורה אחת: יש כאן ילדה עם מקרה קצת נדיר, זה לא מבחירה, היא לא אשמה, והיא לא מאחלת שתהיו במקומה. (עמוד 20)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

המסע של צילקה / הת'ר מוריס

הוצאה: שוקן
תרגום: דקלה פרידמן
שנה: 2021
360 עמודים

את הספר "המקעקע מאושוויץ" בחרתי לספר השנה שלי לשנת 2019, וחיכיתי בקוצר רוח לצאתו של הספר הזה.
גם כאן הסופרת בחרה לכתוב על סיפור אמיתי שהתרחש במקומות הכי אפלים.

זהו סיפורה של צילקה ששרדה את אושוויץ- הגיהנום עלי אדמות, אך מיד בתום המלחמה היא נשפטת ונאשמת בשיתוף פעולה עם האויב ע"י הרוסים, ונשלחת למאסר של 15 שנה בגולאג וורקוטה המבודד והאכזרי.

צילקה שחשבה שכבר חוותה את הגרוע מכל, שלא יודעת מהיכן תשאב כוחות, מצליחה באופן מפתיע ובדרך נס לשרוד עם מזון דל, קור מקפיא , איומים וסבל רב.

בזכות תושייתה היא מקבלת עבודה בבית החולים של המחנה, מה שמשפר את תנאי עבודתה, ואת תנאי מחייתה.

לאורך כל הדרך נקרות בדרכה של צילקה הזדמנויות שונות לדאוג לעצמה, אך היא בוחרת תמיד להעמיד את חברותיה במקום הראשון, בכל הזדמנות שיש לה לעזור למי מהן היא מיד נרתמת לכך.
היא אמיצה, מלאת תושיה, מסורה ובעלת חוש הישרדות מיוחד.

עיקר הספר מספר את סיפורה של צילקה בגולאג, אך הוא מביא קטעי זכרונות מתקופת מאסרה באושוויץ, וגעגועים לילדותה ולמשפחתה.

להת'ר מוריס יש כשרון לכתוב את הסיפור כך שאין בו רגע משעמם, הוא מרתק, שואב וקשה להפסיק לקרוא אותו.
הסיפור מובא מנקודת המבט של צילקה באופן כואב, אנושי, אולי אפילו על-אנושי, ונוגע ללב.
גם הפעם מוריס לא איכזבה, ואין ספק שגם הספר הזה הוא סיפור הצלחה.
בעיני זהו ספר חובה כקודמו.

בשורה אחת: כדי לשרוד סבל ארוך וכמעט אינסופי, צריך לפרוט אותו ליחידות של ימים - כל יום שעובר הוא בבחינת ניצחון.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

 

הכוכב הכחול / ליסה סטיוארט שארפ ואמילי דאב

הוצאה: שוקן
תרגום: אורה דנקנר
שנה: 2021
57 עמודים

אי שם, עמוק בתהומות האוקיינוס מתקיים עולם שלם. עולם מיסתורי בו חיים יצורים שרוב בני האדם אינם מכירים.
במעמקי הים מתקיימות גם תופעות טבע ייחודיות כמו למשל שלוליות מוות.

יש אזורים וייצורים שפחות מוכרים לבני האדם, ויש כאלו שיותר - למשל שוניות האלמוגים, אזורים הקרובים לחוף וכו' והספר מספר אודות המוכר ושאינו מוכר.

באוקיינוס יש גיבורים. יש חזקים וחלשים, ויש גם סכנות המאיימות על קיומם של בעלי החיים החיים בו.

הספר הזה מגלה לנו סודות מהמעמקים בליווי ציורים מרהיבים של הייצורים והתופעות המתאורות בו. אני צללתי איתו עמוק למעמקים וגיליתי את יופיו של הטבע המסתתר אי שם בתוך הים.

הספר ירתק ויסקרן כל ילד (ומבוגר) שאוהב ספרי טבע וסקרן להכיר את חייהם של יצורי הים.
יש בו עובדות ונתונים מעניינים הכתובים בשפה ברורה ומותאמת גם לילדים. אני נהניתי לקרוא אותו, כך שאפשר לומר שיתאים כמעט לכל גיל.

בשורה אחת: במעמקי הים החשוכים, מתקיים עולם מקביל עם חיים עשירים ומעניינים.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

ברידג'רטון (הדוכס ואני) / ג'וליה קווין

הוצאה: א(ה)בות
תרגום: דינה עזריאל
שנה: 2020
382 עמודים

כשדפני מגיעה לפרקה, אמא שלה כמו כל אמהות החברה הגבוהה רוצה להשיא אותה לבחור הולם.
לשם כך נדרשת דפני להגיע לכל הנשפים ולהיות מוצגת על ידי אימה בפני כל הגברים הפוטנצייאלים.

באחד הנשפים היא נתקלת בדוכס סיימון באסט, חברו של אחיה, ויחד הם רוקחים מזימה לפיה הם יציגו עצמם כזוג, וכך סיימון יוכל להמנע מכל האמהות השתלטניות שמנסות לחתן אותו. סיימון אינו מתכוון להתחתן לעולם וכך יפסיקו "להציק" לו, וקרנה של דפני תעלה בפני מחזרים פוטנציאליים, וכך היא תהפוך לכלה מבוקשת.

הם מצליחים להעמיד פנים לזמן מה, אך יש בעיה אחת- דפני מתאהבת בסיימון, ועכשיו יש לה משימה קשה לשכנע אותו להפוך לסיפור אהבה באמת.

הסיפור מתרחש במאה ה19 בלונדון. ומתאר את הווי החברה הגבוהה, אנשי המעמד הגבוה המוקפים משרתים, חובבי נשפים ומסיבות ומנהלים לרוב מספר אחוזות.

משפחתה של דפני, משפחת ברידג'רטון מתוארת כמשפחה שמחה, מלאת חיים ומלוכדת.
אימה של דפני, אלמנה המגדלת שמונה ילדים, שרובם בנים, ומנצחת עליהם ביד רמה. וגם אם דמותה אינה דמות עיקרית בספר אהבתי את העוצמה שהיא משדרת - את העובדה שילדיה מפחדים ממנה ומצייתים לדבריה ומצד שני היא חמה ואוהבת ואפשר לומר שילדיה מעריצים אותה.
אחיה של דפני, שמתוארים קצת כגברים מגודלים, מגינים על דפני ללא עוררין, הם לא מוכנים שתפגע ועוטפים אותה בכל התמיכה שרק אפשר, לפעמים אפילו יותר מדי.

זהו סיפור אהבה תקופתי, המתאר הווי שעבר מהעולם. הוא מעלה קונפליקטים, מסעיר, מרגש ומרגיש כמו אופרת סבון.

לספר הזה חיכיתי עוד כשיצא בשמו הראשון הדוכס ואני, והגעתי אליו עם ציפיות גבוהות וסקרנות, אך לצערי כנראה הציפיות שלי היו גבוהות מדי, בסופו של דבר מדובר ברומן רומנטי קליל ונחמד שאפשר להעביר איתו את הזמן בנעימים, אבל אי אפשר לומר עליו שהוא ספר חובה.

בשורה אחת: לפעמים האהבה מגיעה דוקא מהכיוון הכי לא צפוי.

בדירוג סמיילי: 

הקברט של חייו / דורון דרמון

הוצאה: אופיר ביכורים
שנה: 2020
226 עמודים

פריז, מלחמת העולם השנייה, כולם שונאים את המהגרים ואת היהודים.
הלנה מוצאת עצמה עם 2 ילדים יהודים - אוליביה ולוראן.
היא הבטיחה לאביהם שתשמור עליהם, ולא משנה מה יהיה.

הלנה היא שחקנית מובילה בקברט, ובכל לילה כמעט היא מופיעה ומתרועעת עם בכירי הפיקוד הנאצי, היא מוצאת עצמה מסכנת את חייה למען הילדים האלה, היא נאלצת לתמרן, לשקר, להקריב, ולשחק את המשחק של חייה.

כל טעות הכי קטנה עלולה לעלות בחייהם או בחייה.

זהו סיפור על אישה אמיצה שהקריבה את עצמה , שויתרה על הנוחות שלה, למען ילדים שאינה שלה. ילדים אלו הפכו להיות כל עולמה (על אף שלא תמיד התנהגה באופן נאות לטעמי).
בתקופה כל כך חשוכה בה אדם לאדם זאב, יחידי סגולה הם האנשים שהצליחו לשמור על אנושיות ולסייע בהצלתם של אחרים.

הספר כתוב בשפה קולחת, הוא נוגע ללב ומרתק כבר מהעמוד הראשון, יש בו רגעי כאב, פחד, החמצה, וגם רגעים מרגשים עד דמעות.
אחד המדדים בעיני לספר טוב זה שהוא נכנס ללב עד כדי כך שהוא גורם לי לבכות, ובסופו של הספר הזה בהחלט נזקקתי לטישו.

אזהרת קריאה: יש בו כמה סצנות מחרידות וקשות לקריאה, אני באופן אישי קראתי אותן ברפרוף כי לא הייתי מסוגלת.

בשורה אחת: אישה אמיצה וחכמה יכולה להפוך עולמות

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

משפחת קיפולים / דב פרידמן

הוצאה: צמרת
שנה: 2021
23 עמודים

זהו סיפור על משפחה מאוד מיוחדת משפחה מתקפלת.
אבא, אמא ושלושה ילדים, משפחה רגילה בכל המובנים, אך כשמתחשק להם להיעלם או סתם להצטמצם הם פשוט מתקפלים.

השמועה פרשה כנפיים ועיתונאי אחד ששמע אודותיה, החליט לפרסם כתבה. בעקבות זאת רעשה המדינה, חוקרים ואנשי מדע רצו לחקור את התופעה.

משפחת קיפולים הוזמנה על ידי נשיא המדינה לעיר הבירה, כדי שכולם יוכלו לחזות בפלא. 
כולם רצו להתקרב, לבחון, לגעת, לצלם ומה לא, אבל בסופו של דבר, מה שמשפחת קיפולים באמת רצתה זה קצת שקט, ולכן ברגע שהתאפשר היא פשוט התקפלה ונעלמה.

זהו סיפור עם רעיון מקסים, על משפחה שמתפרסמת בזכות היכולת המיוחדת שלה להתקפל, בהתחלה זה אולי מרגש ומשמח להרגיש שונים ומיוחדים ולראות שכולם מתעניינים בהם, אך בסופו של דבר הם מבינים שהכי כיף זה להיות משפחה רגילה שחיה לה בשקט ושלווה.

הספר כתוב בשפה עשירה, מליצית, משעשעת ובחרוזים, כשהכל מותאם לקטנטנים, גם האיורים המלווים את הספר ממחישים את העלילה.
הספר מתאים לגילי הגן וראשית קריאה.
(אני לא יודעת אם הילדים יצליחו להבין את המסר של הספר, אבל לפחות הם ייהנו מהסיפור המשעשע.)

וזה מה שילדי משפחת קאופמן חשבו עליו:
הספר עוסק במשפחה מיוחדת במינה - משפחה מתקפלת. משפחה שמעוררת הרבה עניין ופליאה גם מצד הסביבה. יחד עם הסופר, הילדים  חווים ממש את החוויה.
הספר מנוסח באופן נעים ובשפה עשירה וגבוהה. הזדמנות נהדרת להעשיר את אוצר המילים של ילדינו. 

בשורה אחת: כל אחד לפעמים מחפש קצת שקט והיה רוצה להתקפל ולהיעלם...

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 

אריה / נזנין הוזאר

הוצאה: אריה ניר
תרגום: שי סנדיק
שנה: 2021
430 עמודים

באחד הימים, כאשר בהרוז חוזר משירותו הצבאי, הוא מוצא תינוקת נטושה, הוא מחליט לאמץ אותה ולקרוא לה אריה. אריה נכנסת לליבו ומשנה את חייו.
בהרוז רוב הזמן לא נמצא בבית, כך יוצא שבפועל מגדלת אותה אישתו המרירה והנוקשה זהרה. זהרה מתעללת באריה השכם והערב, כל מעשה שלה הוא סיבה לעונש, למכות ולסבל.

באחד הימים מתגלגלת אריה לביתה של פרשטה, אישה אלמנה עשירה ללא ילדים, שמעניקה לה סוג של מפלט בביתה.
המגורים בביתה של פרשטה מעניקים לה בטחון מסוים, וכעבור זמן מה היא מתחילה גם להתנדב בביתם של משפחת שירזי הענייה והמוזנחת, היא מסייעת לאם המשפחה- מהרי ולבנותיה.

כל אחד מהדמויות הנ"ל מהווה סוג של אם עבור אריה, לא כולן ממלאות את תפקידן זה כמו שצריך, אך הן דמויות משמעותיות עבורה והן מעצבות את דמותה.

ברקע הספר מתחוללת המהפכה של חומייני באיראן, חומייני מנחיל מדיניות חדשה וכל המוכר משתנה.

סיפורה של אריה הוא סיפור של ילדה שחיה וגדלה בנס, ועל אף חייה הקשים היא גדלה להיות ילדה רגישה, מצליחה ועם עקרונות.
הסיפור מרתק ונוגע ללב, על אף שהיו בו קטעים קצת איטיים.
זהו ספר עם המון כאב והחמצה, יש בו קטעים שצובטים את הלב, אבל יש בו גם רגעי נחמה.

איראן היא מדינה שנכתבו עליה המון סיפורים, ארץ מלאת תהפוכות, שזורת פחד, מלאה בדם של אזרחיה, ובנוף הזה אנחנו מתוודעים לסיפורה של אריה.

נהניתי לקרוא ולהכיר תרבות שונה. כואב לגלות שהמהפכה זרעה הרס וגרמה לחורבן גדול בעיקר לעולם התרבות והרוח. המדינה הפסידה אנשים כמו אריה ומכריה בעת שדיכאה אותם ואת רוחם.

בשורה אחת: גם לדעת למי ומתי להיוולד צריך מזל.

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

פעם אמא, פעם אבא / סיון כהן

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
20 עמודים

זהו סיפור המנסה להפוך את הלימון ללימונדה, תוך נסיון להפוך מצב לא אידאלי עבור ילד להנאה.

אמה היא ילדה בת שש שהוריה גרושים.
היא משתפת אותנו בחלוקה שלה בין אבא לאמא, בחוויות השונות שיש לה עם כל אחד מהוריה, בפעילויות שהם עושים יחד, ואפילו בחדר שיש לה אצל כל אחד מהם.

היא מבינה שאפילו שאבא ואמא שלה לא ביחד הם הכי אוהבים אותה וימשיכו תמיד לאהוב, כל אחד בדרכו המיוחדת.

הספר הזה מתאים לדעתי לילדים להורים גרושים, הוא נכתב למען מטרה טובה, והוא יסייע לילדים אלו לנסות לראות את הצדדים החיוביים במצב המורכב.
הספר כתוב בחלקו בחרוזים ובשפה מותאמת לילדים,  מלווה באיורים מתאימים ועשוי בהחלט לסייע להקל על ילדים שחווים את החוויה/המשבר הזה.

בשורה אחת: בכל מצב בחיים צריך לדעת למצוא את הדברים החיוביים.

בדירוג סמיילי:😀😀😀

נער עם כינור / יונן פיין

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
360 עמודים

יוחנן התגורר בגטו קובנה עם אחותו ועוד קרובי משפחה לאחר שהוריו נלקחו משם באחת האקציות.
באחד הימים באורח פלאי מישהו מבקש להצילו, אותו אדם שמע על הנער שמנגן בכינור, והחליט להצילו.
האדם הזה נקרא יונאס פאולאוויצ'יוס, מוצאו היה ליטאי, ומטרתו היתה למצוא את היהודים המשכילים ואנשי הרוח כדי להציל לפחות את רוחו של העם היהודי.
כך יצא שיונאס הצליח להסתיר בביתו 16 איש , כשחלקם אינם יודעים על קיומם של הנפשות האחרות.
יונאס לא עשה זאת מתוך מטרה להרוויח כסף אלא מתוך נאמנות לאדם.

הספר מסופר מנקודת המבט של יוחנן, הוא מתאר את החיים בגטו, את הרעב, הצפיפות, האקציות והפחד.
לאחר שעזב את הגטו הוא מתאר את חייו במחבוא בתנאים לא פשוטים, ללא אור יום, כשהמטרה היחידה היא לשרוד,
ולבסוף הוא מספר על חייו ותלאותיו לאחר המלחמה.

סיפורו של יוחנן הוא סיפור המורכב מרצף של ניסים - עצם זה שניצל וחי והקים משפחה זהו ניצחון גדול.

זהו סיפור על נער שנאלץ להתבגר טרם זמנו, שהבין שכדי לשרוד עליו לוותר על מותרות, וגם על דברים שאינם מותרות לאדם מן השורה.
וסיפורו של אדם נדיר שהחליט להציל אנשים רק בשל היותם בני אדם, תוך סיכון עצמי ומשפחתי בל יתואר. (וכמובן על בני משפחתו שתמכו בו ללא עוררין)

הספר כתוב כספר ביוגרפי ותיעודי, הוא מרגש, מרתק ולעיתים מזעזע.
זהו ספר זכרון לאנשים שאינם, וגם ספר המקדש את החיים של אלו שנותרו.
ספר מומלץ לכל קוראי הז'אנר.

בשורה אחת: "כל המציל נפש אחת , כאילו הציל עולם ומלואו"

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

 

לוליק חתוליק יוצא לטייל / ארי זיגמן

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2021
21 עמודים

ללוליק החתול נמאס מהשגרה, נמאס לו מהאוכל הקבוע שהוא מקבל, נמאס לו מהרעש בבית,  נמאס לו לעשות פיפי בארגז חול קטן.
לוליק חולם שיש בחוץ עולם יפה יותר - שם אפשר לשכב על הדשא לנוח, לחפש בפחים אוכל מגוון ומעניין, וכך הוא מחליט לצאת לטיול.

לוליק מארגן תיק ויוצא לרחוב נשכב על הדשא ונרדם, אך אבוי הגיע טרקטור לקצוץ את הדשא, לוליק נבהל וקפץ על העץ.
כשבטנו קרקרה הוא חיפש פח שבו ימצא שאריות אוכל, ואז גילה כי סביב הפח נמצאים חתולים שחורים וגדולים, לוליק נבהל והעדיף להישאר רעב.
לוליק טייל בשכונה והחליט לעלות לאוטובוס, הוא המתין זמן לא קצר, אך הנהג ממש לא הסכים, כי אין כניסה לחתולים!

כשמגיע סוף היום, כל מה שהוא רוצה זה רק לחזור הביתה למקום המוכר והבטוח, לאוכל הרגיל ולרעש הקבוע. ולא רק הוא התגעגע הביתה, גם התגעגעו אליו.

נויה התאהבה בספר הזה כבר מהכריכה, ואני ממש יכולה להבין למה...
זה ספר מקסים הכתוב בחרוזים, האיורים שבו מקסימים והוא מעביר מסר ממש חשוב:
לפעמים כדי לדעת להעריך את מה שיש לנו, אנחנו צריכים לצאת מהמקום המוכר, להכיר עולם חדש, ואז לחזור למקום המוכר, המוגן והבטוח.

בשורה אחת: כנראה שגם אצל חתולים הדשא של השכן נראה ירוק יותר.

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

 

לראות, לגעת, להרגיש בואו נשחק

הוצאה:שוקן
שנה:2020
12 עמודים

הספר הזה הוא ספר חווויתי המעודד גם משחק וגם למידה.

כמו הספרים הקודמים בסדרה המקסימה- "לראות, לגעת, להרגיש" גם הספר הזה מכיל אלמנטים ויזואליים ותחושתיים לגירוי התינוקות.

בכל עמוד יש הוראה להפעלת הפעוט עם תמונה מתאימה, לדוגמא: שאגו כמו אריה, מששו את החרק בעדינות, צעדו כמו פיל, החליקו כמו נחש וכו'

העיצוב של הספר צבעוני, שמח, מקסים ומעודד מגע במרקמים שונים, מלווה גם תמונות וגם ציורים. הספר עשוי קרטון קשיח כך שמתאים לקטנטנים שאוהבים להכניס לפה כל דבר...

אני התאהבתי בסדרה הזאת כבר בספר הראשון, ומספר לספר אני מגלה שתמיד אפשר לחדש ולשמח את הפעוטות.

בשורה אחת: ספר שגורם לפעוטות לחייך :)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

אספר לך כשנפגש / גיא לייבה

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
296 עמודים

גבי הוא קופירייטר מוצלח, יש לו מאות אם לא אלפי עוקבים בפייסבוק, הוא אוהד ספורט מושבע, אבל מה שהוא מאוד רוצה זה למצוא אהבה.
יש לו רק בעיה אחת, הוא נולד עם שיתוק מוחין.

כל הבנות שהוא ניסה לצאת איתן לא היו מעוניינות להמשיך, בתירוצים שונים, כשברור שהנכות שלו מעיבה על הכל.

עד שיום אחד הוא מתחיל עם ספיר דרך הפייסבוק, הוא כל כך רוצה שזה יצליח ולכן הוא כל כך חושש - חושש לדבר איתה בטלפון, חושש להיפגש איתה, חושש שתירתע...

הרעיון של הספר הזה מעולה, והכריכה שלו פשוט מקסימה ובזכות שתי הסיבות האלה הסתקרנתי לקרוא את הספר.

סיפורו של גבי וכל מה שהוא מייצג נגע לליבי. חוסר הביטחון שלו, רגשי הנחיתות, הרצון למצוא חן והכמיהה שלו למצוא אהבה הופכים את דמותו לרגישה ואנושית.

גיא לייבה פותח בפני הקורא את כל הקלפים ללא צנזורה, על חוויותיו והתנהלותו בעולם של בחור עם שיתוק מוחין, התיאורים אותנטיים וניכר שהספר נכתב מהלב.
מנגד פחות התחברתי לשפה שהייתה שזורה במלא גסויות, ולעיתים הרגשתי שהוא קצת איטי והיה אפשר לקצר אותו.

בשורה אחת: "אין דבר העומד בפני הרצון"

בדירוג סמיילי:😀😀😀

שחפים בסופה / אינר קאורסון

הוצאה: לסה
שנה: 2021
תרגום: משה ארלנדור אוקון
110 עמודים

ספרים על שייט, הפלגות וספינות תמיד מרתקים אותי, במיוחד כאלה שבהם צוות הספינה מתמודד עם הסכנות שבים, כנראה מאז שהסרט טיטאניק השאיר עלי את חותמו אי שם בגיל העשרים פלוס.

זהו סיפורה של ספינת הדיג "השחף" שנקראית בעברית תקנית - כמרת. הספינה יוצאת למסע שמטרתו לדוג כמות עצומה של דגים בשדות הדייג האינסופיים.
כאשר הספינה יוצאת לדרכה עם 32 אנשי צוות מזג האוויר מעולה והים רגוע, אך כאשר הם מגיעים לשדות הדייג בניופאונדלנד שורר קור עז הגורם להצטברות קרח על הספינה ואז גם מתחילה סופה שנמשכת מספר ימים.

אנשי הצוות נאלצים להילחם באיתני הטבע עד קצה גבול היכולת שלהם, כשהגלים הענקיים והרוחות מאיימים להטביע את הספינה על כל יושביה.

לאורך כל הספר כמעט הרגשתי את הקור החודר לעצמות, את התשישות של אנשי הצוות, את הלחץ והכאוס, התיאורים כל כך מוחשיים שכמעט הרגשתי שאני על הספינה.

זהו ספר קצר המספר סיפור מטלטל - תרתי משמע, על התנהגות האדם במצבי קיצון, על הרצון לשרוד ועל תקווה.

הפריעו לי קצת הקפיצות שיש בספר מדמות לדמות, ללא הפרדה לפרקים ולפעמים גם באותו עמוד, כשלעיתים המספר הוא "יודע כל", ולעיתים אחת הדמויות שהיו על הספינה. אולי הפרדה לפרקים הייתה מסייעת ליצור סדר מסוים.

אז אם אתם כמוני חובבי סיפורים על איתני הטבע והתמודדות עם סכנות - תיהנו ממנו.

בשורה אחת: "כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים"

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

פלסטרון / יעקב וייסמן

הוצאה: ספרי ניב
שנה: 2020
18 עמודים

פלסטר הוא תרופת קסם אצל רבים מהילדים, גם ילדי שלי כשהיו קטנים וקיבלו מכה או שכאב להם, כאשר הייתי שמה להם פלסטר, באורח פלא הכאב היה נשכח.

רון ורונה הם זוג תאומים, כשבאחד הימים רונה מבקשת את עזרתו של רון, הוא נופל ומקבל מכה- מיד אמא התייצבה ושמה לו פלסטר שפותר תמיד כל בעיה. לפלסטר של רון יש אפילו שם חיבה קוראים לו פלסטרון.
גם לרונה יש שם חיבה לפלסטר שלה וקוראים לו פלסטרונה.

למחרת בגן שוב רון חוטף מכה, ומבקש מהגננת פלסטר כתרופה, בתחילה היא מסבירה לו שאין בכך צורך, אך רון מיד עונה שהפלסטר מעלים את הכאב, והגננת נכנעה.

רונה ראתה מה קרה ומיד ביקשה פלסטר לאצבע שכאבה, אך אבוי נגמרו הפלסטרים בגן!

מיד נשלחה סייעת הגן לבית המרקחת לקנות חבילה חדשה , וכשהניחו את פלסטרונה על אצבעה של רונה מיד היא נרגעה...

הילדים שראו את הפלא מיד התחילו להתלונן שגם להם כואב, וגם הם רוצים פלסטר!
וכך הגננת חילקה פלסטר לכל הילדים, ופתאום כולם היו רגועים...

נכתב על הספר כי הוא מבוסס על סיפור אמיתי, אז מסתבר שכמעט בכל בית הפלסטר הוא הצלה!
גם דביר ונויה האחיינים שלי שהקשיבו לסיפור הזדהו כמעט עם כל מילה :) 

הספר כתוב בצורה משעשעת, בחרוזים ומלווה בציורים צבעוניים ושמחים.
הוא מתאים לפעוטות ולגיל הגן ולכל הילדים חובבי הפלסטרים למינהם.

בסוף יש חלק בו ניתנים שמות לכל הפלסטרים של ילדי הגן, וכאן האחיינים שלי קצת התעייפו, אז אולי אפשר לוותר על החלק הזה.

בשורה אחת: "שריטה, צביטה, אפילו מכה, כאב ראש, בדיקה, אולי גם זריקה - תמיד את הפלסטר אפשר שם לשים, והכאב חיש עובר כמעשה ניסים" (עמוד 11)

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀

המרחק בינך לביני / סוזן ויגס

הוצאה: הכורסא
תרגום: ניצן לפידות
שנה: 2020
397 עמודים

"הוא לא מדבר על אהבה. זה פשוט משהו שהוא עושה. זה פשוט מה שהוא. אהבה היא משהו שהוא עושה בזמן שאנשים אחרים יושבים ומדברים עליה" ( עמוד 374)

תאונה טראגית מובילה את קיילב לבית החולים הציבורי בעיר, שם הוא נתקל בסטודנטית לרפואה בשם ריס.

ריס היא בין הראשונים שפוגשים את קיילב בבית החולים. דחפים לא מובנים מובילים את ריס להתעניין באופן מיוחד במקרה שלו, לדאוג לו ולהתעניין הרבה מעבר ליחסי רופא- מטופל.

קיילב משתייך לקהילת ההאמיש המסוגרת, החשדנית כלפי זרים, קהילה שאינה מאמינה בקידמה טכנולוגית, שאינם דוגלים בהשכלה מעבר לכיתה ט', שאינם מתערים מחוץ לקהילתם.

לקיילב יחסים מורכבים עם אמונת ההאמיש, הוא ניסה לעזוב אותה לתקופה בכדי להכיר את החיים האמיתיים, אך טרגדיה מצערת החזירה אותו לחיק משפחתו.

כאשר הוא פוגש את ריס הוא לומד להכיר עולם אחר, אישה מסוג אחר.
ריס היא אישה אסרטיבית, שיש לה תמיד מה לומר או לשאול. היא חונכה מגיל קטן להיות רופאה ולעמוד בציפיות של הוריה, בלי לעצור ולחשוב מה היא רוצה.

ריס וקיילב באים מעולמות כל כך שונים, אך יש ביניהם הרבה נקודות דמיון.
מערכת היחסים הנוצרת ביניהם מורכבת וכמעט בלתי אפשרית.
יחסיהם מלאים עליות ומורדות, מערערים אמונות מושרשות, וגורמים לכל אחד מהצדדים לעשות חשבון נפש.

על קהילת ההאמיש שמעתי בילדותי מאבי, כשביקר שם באחת מנסיעותיו לארה"ב, והספר הזה חושף את תרבותם השונה והמרתקת, גם אם לעיתים התקשיתי להסכים איתה.

מרתק לגלות כי על אף הבדלי התרבות, בסופו של דבר הרבה התמודדויות משותפות לכולם, ללא קשר לתרבות או למוצא.

הספר מרתק ונהניתי לקרוא אותו, היו בו קצת קטעים שהיו איטיים יותר, אבל המסע שקיילב וריס עוברים, הדילמות שכל אחד מהם מתמודד איתן, האינטראקציות שלהם עם בני משפחותיהם יצרו ספר מלא דרמה ורגש.

בשורה אחת: לעיתים כדי ללמוד להכיר את עצמך, אתה צריך להכיר מישהו שונה ממך.

בדירוג סמיילי: 😊😊😊😊 וחצי

 

המשאלה של לני /פאולה מטקף

הוצאה: אגם
תרגום: אפרים סידון
שנה: 2020
27 עמודים

סופסוף הגיע האביב ולני הארנב הסתובב בגינה, קטף פרחים, ולבסוף נח ליד השלולית.
בשלולית הוא מביט בדגיגה שחורה בודדה, והוא פותח איתה בשיחה.
הדגיגה מספרת שבעקבות הסערה היא הופרדה ממשפחתה ונותרה לבדה.

לני התעצב בשביל הדגיגה ומציע לה שהם יהיו חברים, אך זוהי חברות מורכבת כי הדגיגה לא יכולה להיות מחוץ למים,  וכשלני ניסה להכנס בעצמו למים הוא כמעט טבע, ואימו כעסה עליו שיתרחק מהשלולית.

לני נאלץ להפרד בעצב מהדגיגה, אך הוא השאיר לה למזכרת  את הצעיף שלו.
לני והדגיגה היו עצובים כל אחד במקומו, כל אחד וגעגועיו, עד שהגיע שוב הקיץ.
ופתאום הפתעה - צפרדע קטנה עם חיוך וצעיף מוכר כרוך על צווארה, קפצה על השביל ליד לני.
לני היה כל כך מופתע וגילה לתדהמתו שהדגיגה היתה ראשנית שהפכה לצפרדע.

זהו סיפור נוגע ללב על בדידות ועל חברות, ועל משאלת לב שהתגשמה, הכל בשפה מותאמת לפעוטות וילדים ועם ציורים מלווים.
לני מלמד אותנו ואת הילדים על רגישות לאחר, על חברות חוצה גבולות (הוא ביבשה והדגיגה במים), על סבלנות ועל תקווה.
והערך המוסף הוא שהילדים לומדים להבדיל בין דג לבין ראשן ומה יקרה להם כשיגדלו.

בשורה אחת: לפעמים חלומות מתגשמים!

בדירוג סמיילי:😀😀😀😀😀

נבוא לקחת אותך / דנה רונטל ברנדייס

הוצאה: כריכה
שנה: 2020
382 עמודים

"תזכרי תמיד שנבוא לקחת אותך כשיתאפשר, ותתנהגי יפה למארחים שלך. הם עושים לנו טובה" (עמוד 210)

המשפט המצמרר הזה הוא בעצם מהות הספר והסיפור הזה.

בעקבות פניה לקהילה של דונלד ואליזבת' בסקוטלנד לאמץ ילדים שעתידים להגיע מברלין בקינדר טרנספורט, ולאחר האובדן האישי שלהם, הם מחליטים להיענות לבקשה ומבקשים לאמץ ילדה.

גרטה היא ילדה בערך בת 11, ילדה מטופחת, מנומסת ומסודרת, כזאת שעונה על כל הציפיות.
היא מגיעה לביתם של דונלד ואליזבת ומנסה להסתגל לחיים החדשים, להרגלים החדשים, לאוכל המשונה בעיניה, כשבכל יום שעובר היא לא מפסיקה לחכות ולייחל לרגע שיבואו לקחת אותה...

המלחמה יוצרת חוסר וודאות, העולם כמרקחה, הדואר לא תמיד עובד, והמצב שנוצר משפיע על שני הצדדים.
אליזבת חוששת וחרדה מהיום שבו יקחו את גרטה בחזרה ואילו גרטה מתפללת שיגיע כבר היום הזה ושלא ישכחו אותה.

כשקראתי את הספר הזה התחשק לי להישאר בבית, לעזוב הכל, לא ללכת לעבודה ולהשתקע בקריאה שלו, הוא שאב אותי אליו כבר מהעמודים הראשונים ועד לסופו.

היה משהו בספר שהזכיר לי את האסופית (אן מאבונלי) שקראתי בילדותי, אף על פי שהסיפור והרקע שונים לחלוטין, וזה ספר למבוגרים ולא לנוער.

הסופרת הצליחה להציג את העמדות, הדעות והרגשות של כל הצדדים המעורבים, כך שלי כקוראת היה קשה לתפוס צד בדילמה שנוצרה.
כאמא בעצמי זה היה בעיני בלתי נתפס שהורה וילד צריכים לעבור ניתוק כזה אכזרי, כשלא ברור מה צופן העתיד והאם יש בכלל סיכוי שיתראו שוב אי פעם.

בשורה אחת: אין תחליף לאמא אבל כנראה שאהבה מנצחת הכל.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀