הוצאה:עם עובד
תרגום:מונה גודאר
שנה:2025
384 עמודים
זהו ספר על שלוש נשים, בנקודות זמן שונות בהיסטוריה.
אוולין היתה מאורסת ועמדה להתחתן, אבל כשהארוס שלה מת באופן פתאומי, היא נשארת לבדה עם הריון מחוץ לנישואין, ועם הרבה "בושה".
בשנות השישים של המאה הקודמת, הפלה אינה חוקית, וגם להביא ילד מחוץ לנישואין לא מקובל.
אז מה עושים? משפחתה של אוולין מחליטה להכניס אותה למוסד בשם "סיינט אגנס". שם נשים לא נשואות שנכנסו להריון מתגוררות - ליתר דיוק - כלואות, עד לידת התינוק או התינוקת, כשלאחר הלידה התינוק או התינוקת נלקחים משם לאימוץ.
מיד לאחר מכן הן אמורות לשכוח מההריון, מהלידה ומהתינוק ולחזור לחיים הרגילים.
בשנת 2010, כשאנג'לה עובדת בחנות הספרים שלה, היא מוצאת מכתב שהיה מיועד לבחורה שהתגוררה מעל החנות, ובו כתוב משהו שעשוי להשפיע על חייה של אותה הבחורה.
הסיפור שלישי הוא אודות ננסי - ננסי יודעת כל השנים שהוריה מסתירים ממנה סוד, וכאשר נקרית בפניה ההזדמנות, היא מחליטה לחטט בחדר השינה של הוריה - שם היא מגלה את הסוד שישנה את כל מה שהכירה.
בנוסף, היא מתנדבת ברשת גיין, ומסייעת לנשים שמעוניינות לבצע הפלה מכל מיני סיבות, בתקופה בה הפלה אינה חוקית.
ככל שהספר מתקדם מתגלה הקשר בין הסיפורים ובין הנשים.
הספר הזה מתאר תהליך היסטורי בנוגע להתייחסות להפלה אצל נשים (מכל מיני סיבות - מוצדקות או לא) - בעבר ההפלה נחשבה כחטא באופן גורף, והיתה אסורה על החוק, ורק לאחר שנים של מלחמות והפגנות למען הנשים, הצליחו להוביל שינוי. אבל הדרך היתה ארוכה ולא פשוטה בכלל.
בעבר כשנשים נכנסו להריון לא רצוי, לעיתים כתוצאה מאונס, האשמה היתה תמיד רק כלפיהן, היחס אליהן היה נוראי, והתהליך שהן עברו והעובדה שאילצו אותן להיפרד מהתינוק שלהן שבר אותן נפשית .
שלושת הנשים ושלושת הסיפורים מעניינים, כל אחת מהן חווה אתגרים, קשיים וכאב בחייה, אבל שלושתן נשים אמיצות, חדורות מטרה ולוחמות צדק.
זהו רומן היסטורי מרתק, שמראה לנו עד כמה העולם יכול להשתנות, ועד כמה אסור להתייאש, גם כשנראה שאין סיכוי לשינוי.
בשורה אחת: "אם למדתי משהו מכל זה, למדתי לא לשמור סודות. הם מקננים בפנים כמו פצעים, וההחלמה מהם דורשת זמן רב עוד יותר לאחר שהנזק נעשה." (עמוד 335)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה