הוצאה: שוקן
שנה: 2023
220 עמודים
אסתר בת העשר עלתה ממרוקו יחד עם משפחתה - הוריה ואחותה הגדולה. הם מתגוררים בשכונת ואדי סאליב בחיפה ומנסים להתאקלם ולהשתלב בהווי של המדינה והשכונה.
הסיפור מתרחש בשנות החמישים של המאה העשרים כשמעמד העולים נחות ,וברקע יש התפרעויות אלימות ומחאות חברתיות.
משפחתה של אסתר מתמודדת עם קשיי השפה, עם פערי התרבות, עם קשיים כלכליים ובנוסף לכל, אחותה של אסתר היא חולה כרונית, וכל המשפחה מתנהלת בהתאם למצבה הרפואי.
הספר מסופר מנקודת המבט של אסתר שכל רצונה הוא לגדול כילדה רגילה ואהובה.
היא מנסה להשתלב חברתית ותרבותית, היא נאלצת להתמודד עם סיטואציות לא פשוטות כמו המצב שבו היא מחכה בקוצר רוח להקמת המועדון השכונתי, וחווה אכזבה גדולה כשהוא נהרס, היא רוצה שיתייחסו בבית גם לרצונות שלה ולא רק לאחותה ששואבת את מלוא תשומת הלב, והיא חולמת להצליח ולהתקדם בתזמורת.
בדרך כלל אני פחות מתברת לספרים ישראלים, אבל אני חייבת להודות שהספר הזה בהחלט הפתיע אותי.
היה מרתק לקרוא את נקודת המבט של הילדה אסתר בת העשר - הרגשות, המחשבות, הכאבים והחלומות. והיה קל להתאהב ולהזדהות עם דמותה המקסימה.
הספר כתוב טוב, והוא מספר סיפור על תקופה היסטורית שהיתה בארץ ישראל. הוא נותן הצצה לתרבות של עולי מרוקו, להתמודדויות ולפערים העדתיים.
נהניתי לקרוא אותו.
בשורה אחת: "ומכל הגלויות, ועם כל הבעיות, מסביב יהום הסער, רב הקושי והצער, אבל יש על מה לשמוח יש עוד אומץ, יש עוד כוח." (שיר השיירה / אריק איינשטיין)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה