הוצאה: תכלת
תרגום: רחלי לביא
שנה: 2021
304 עמודים
אמילי היא סופרת שהוציאה רב מכר, ועכשיו היא לא מצליחה לכתוב אפילו פיסקה, חוצמזה בעלה בגד בה ובדיוק היא חתמה על מסמכי הגירושין, סה"כ נראה שאין שום דבר טוב באופק.
אבל כשהיא מוצאת בתיבת הדואר הזמנה לחתונה של הגרוש שלה היא מוצאת גם הזמנה מדודה שלה בי, לבוא להתארח בביתה שנמצא באי לחופי האוקיינוס השקט.
אמילי שיש לה זכרונות ילדות קסומים מהאי מחליטה להיענות להזמנה, היא אורזת מזוודה לחודש ויוצאת לרפא את ליבה השבור.
בביתה של בי היא מוצאת יומן מיסתורי עם סיפור חיים על אישה שהיא לא מכירה ומעולם לא שמעה את שמה, אך כמובן שהסקרנות לא מרפה ואמילי מחליטה לחקור עד שתמצא את התשובות.
זהו ספר מקסים על מקום קסום (אי, חוף ים, בתים המשקיפים לאוקיינוס), על החלמה מלב שבור, על אהבה ועל סודות משפחתיים שמתגלים.
כמה טוב לדעת שיש מקום לברוח אליו בשעת משבר - גם מקום פיזי וגם מישהו/מישהי שיודעים לעטוף בחום, לומר את המילים הנכונות ולשתוק כשצריך - זה מה שאמילי מצאה בביתה של בי.
אמילי עוברת תהליך מרפא בספר, היא מתאוששת מהמשבר, מבינה מה באמת טוב ומה חשוב לה ולומדת לסלוח ובעיקר להבין שלא תמיד מה שאנחנו רואים זאת האמת.
הספר כתוב בשפה קולחת והוא שואב אליו כך שסיימתי אותו ביום אחד. זהו ספר רומנטי, קצת קיטש אבל קיטש מהנה שכיף לקרוא. אני נהניתי!
בשורה אחת: "אהבה אינה פרח חממה המתרצה לניצן סרבני. אהבה היא עשב שפורח במפתיע לצד הדרך" (עמוד 290)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה