הוצאה: בבל, משכל
תרגום: יניב פרקש
שנה: 2015
462 עמודים
שנת 1933, טרום מלה"ע השניה, רוזוולט נשיא ארה"ב מנסה לגייס שגריר אמריקאי לברלין, כולם מסרבים. בסופו של דבר מתגלגלת אליו המלצה על פרופסור ויליאם דוד (Dodd) מאוניברסיטת שיקגו. דוד נענה לאתגר ונוסע עם אשתו ו2 ילדיו הבוגרים.
בתחילה הם מוקסמים מגרמניה החדשה, מהתרבות.. מרתה, ביתו של דוד, מבלה במסיבות וארוחות פאר ומתארת את הגרמנים הצעירים כ-יפים, מלאי חיים ומסתוריים.. בניגוד לאביה שלא מחבב את המסיבות האלה, רואה בהן ראוותנות ובזבוז, ומשתתף בהן רק בשל תפקידו הדיפלומטי.
ברקע מתרחשים כל מיני מקרי אלימות כלפי יהודים ונציגים דיפלומטים אמריקאים, אך משפחת דוד מעלימה עין וטוענת כי אלו חריגים ואין זה מעיד על המצב בגרמניה. מרתה לא מוכנה להאמין כי הגרמנים מתעללים ביהודים וממילא מגדירה עצמם כ"לא ממש חובבי יהודים", כך שנוח לה להמשיך לחגוג ולהתהולל במסיבות עד השעות הקטנות של הלילה. יש לה הרבה מחזרים שאותם היא מחליפה תכופות, חלקם נאצים- ביניהם אפילו ראש הגסטפו, אבל זה ממש לא מפריע לה.
רק לאחר למעלה משנה משפחת דוד מתחילה לאט לאט להבין שהאג'נדה הנאצית מסוכנת. ויליאם נפגש עם היטלר ומנסה לשכנע אותו שיש דרכים אחרות להתבטא ולהתנהג כלפי היהודים. היטלר לא לוקח אותו יותר מדי ברצינות.
שנת 1934 היא שנה רבת תהפוכות. אי אפשר לסמוך על אף אחד- אדם לאדם זאב, חופש הביטוי אבד, מכשירי ציתות והאזנה נשתלים אפילו בחדרי חדרים, נחקק חוק המאפשר לרצוח רק בטענה של הגנה על גרמניה, וכך הורגים אחד את השני בלי משפט – רק ע"פ הוראת הקנצלר ששם עצמו כסמכות עליונה וכמעט בלעדית. רק אז משפחת דוד מתפכחת ומבינה את המציאות העגומה, את האכזריות ומנסה להתריע על הגורל הצפוי לגרמניה.
הספר שונה מרומן היסטורי רגיל, הייתי מגדירה אותו יותר כסיקור היסטורי. בהיותו נאמן למקור הוא מלא בציטוטים מקוריים ומראי מקום לאורך כל הספר. קשה מאוד להזדהות עם הדמויות כיוון שעושה רושם שהסופר מנסה לשמור על אובייקטיביות ולהציג עובדות ולא רגשות. מה שכן הנאומים המצוטטים, העידוד לרצוח בקור רוח והערצה העיוורת לפיהרר מצמררים ומזעזעים.
אני ממליצה על הספר לחובבי פוליטיקה ובמיוחד לאלו המתעניינים בתקופת מלחמת העולם השנייה בגרמניה. לי אישית היה קצת קשה לקרוא אותו ברצף, בשל ריבוי פרטים מייגעים ומשום שהוא לא ממש רומן, לכן קראתי אותו במקביל לספרים אחרים. לא רציתי לוותר כי לדעתי זה חשוב להכיר ולהבין חלק אפל זה בהיסטוריה, להבין איך אדם מן השורה הופך להיות "שטן", ובכל זאת דמות מוערצת בצורה בלתי נתפסת, ולכן התאמצתי לקרוא את הספר עד סופו.
התלבטתי אם לתת לספר 2 או 3 כוכבים, כי אמנם הספר לא מרתק כרומן , אבל מצד שני ניכר שהמחבר עשה עבודת מחקר יסודית וחקר את הנושא עד לפרטים הקטנים, לכן בסוף דירגתי אותו בציון 2.5.
לסיכום – לא מתאים לכל אחד ואפשר לוותר.
בדירוג סמיילי: 😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה