חיים יפים / וירז'יני גרימאלדי

הוצאה: כתר
תרגום: מיכל אילן
שנה: 2025
328 עמודים

חמש שנים עברו מאז שהאחיות אמה ואגאת נפגשו. עכשיו לאחר מות סבתן הן מחליטות להיפגש יחד לשבוע, לבלות בבית סבתן , רגע לפני מכירתו, זכר לימים עברו.

מדי שנה אמה ואגאת היו מבלות כל קיץ בבית הזה עם הסבא והסבתא שלהם, ולאחר מכן רק עם סבתן. כשהן נפגשות הן יושבות יחד ומעלות זיכרונות מסבתן האהובה, מהאוכל המיוחד שלה,  מהשחיה או הגלישה באוקיינוס, מהטיולים באזור, ומכל הידע שסבתן לימדה אותן.

מאז ומתמיד אמה, האחות הגדולה, הייתה האחראית, הבוגרת, המסורה והמגוננת, ואילו אגאת הייתה המבולגנת, המבולבלת, זאת שהחיים שלה לא תמיד מסתדרים.

כשהן שוב יחד הן צוחקות וכואבות, פותחות את הפצעים הישנים ואת הלב. הן מדברות ומתקרבות מחדש, ועדיין נראה שיש נושאים שקשה לדבר עליהם.

איכשהו יצא שזה הספר השני שאני קוראת על אחיות. אבל הוא בהחלט שונה מקודמו. וגם כאן נהניתי לקרוא על הקשר המיוחד והעוצמתי בין אמה ואגאת.

הספר מלא בתובנות על החיים , והוא מדגיש את הדברים הקטנים, הפשוטים, הלעיתים בנאליים שצריך להעריך ולהודות עליהם.

מכירים את הספרים האלה שכאשר מסיימים אותם מרגישים שהנשימה נעצרה? שאתם פשוט מוקסמים מהם? למען האמת (לצערי) אין הרבה ספרים כאלה. אבל כך הרגשתי כשסיימתי אותו,  וסיימתי אותו בבכי.
הספר כתוב כ"כ טוב, ככה שהדפים פשוט חולפים במהירות. הוא נוגע בכ"כ הרבה רגשות והוא לא תמיד קל לקריאה, אבל הוא פשוט נכנס ללב, ונהניתי ממנו מאוד.
ממליצה בחום!

הערה: יש בו כמה טריגרים כמו אלימות והתמודדות נפשית.

בשורה אחת: "אין הרבה דברים חזקים יותר מהקשר בין אח לאחות, לא משנה מה, אי אפשר להיפטר מילדות משותפת סתם ככה, היא נדבקת ולא מרפה." (עמוד 45) 

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀

הספר הסודי של פלורה לי / פאטי קלהאן הנרי

 
הוצאה: הכורסא, מודן
תרגום כנרת היגנס-דוידי
שנה: 2026
436 עמודים

"אל תיתני לאחרים לקחת ממך סיפורים טובים כדי להרגיש יותר טוב עם עצמם." (עמוד 236)

1939, מלחמת העולם השניה מגיעה גם ללונדון. במבצע המכונה "החלילן מהמלין", מחליטים לפנות את ילדי לונדון לכפרים מרוחקים, כדי להצילם מסכנת הפצצות הבליץ.

בין הילדים המפונים נמצאות הייזל ואחותה הקטנה פלורה. הן עוזבות את אימן ומגיעות לכפר קטן ופסטורלי, שם הן מאומצות ע"י משפחה מקסימה של אמא ובן.

הייזל ופלורה מעבירות את ימיהן בנעימים, הן יוצאות לטיולים בכפר, משחקות בחיק הטבע, ובעיקר ממציאות סיפורים על ארץ קסומה בשם ויספרווד - אליה הן מפליגות על כנפי הדמיון. ארץ שהן ממלאות באגדות, והיא מהווה עבורן סוג של מפלט.

באחד הימים במהלך משחק, פלורה נעלמת באופן מסתורי. המשטרה עורכת חיפושים וחקירות, אך לבסוף מגיעה למסקנה שהיא טבעה בנהר.

כ-20 שנה מאוחר יותר, בעת שהייזל עובדת בחנות ספרים,  מגיע לחנות ספר שמספר על העולם הדמיוני שלה ושל פלורה , ספר על ויספרווד. הייזל ,שיודעת שמלבדה ומלבד אחותה, איש לא הכיר את ויספרווד, מנסה להבין האם מדובר בצירוף מקרים או שאולי יש כאן תקווה קלושה ופלורה עדיין בחיים.
החיים של הייזל משתנים בעקבות הספר, העבר צף ומאיים להשפיע על עבודתה החדשה, על הזוגיות שלה ועוד.

אין ספק שמדובר בספר מיוחד עם סיפור מיוחד. הוא לא רומן היסטורי הארד קור, כיוון שזה לא החלק העיקרי שבו. כך שגם למי שחושש מרומנים על תקופת מלחמת העולם , אין מה לדאוג. 

אני אוהבת לקרוא סיפורים על אחיות, אני חושבת שיש קשר מיוחד בין אחיות , ומי שיודעת לנצל את המתנה הזאת  - תרוויח. גם גם היחסים בין הייזל לפלורה מיוחדים מאוד. מדהים לקרוא איך הייזל מגוננת על פלורה אחותה הקטנה, ואיך באמצעות דמיון היא מצליחה להריע אותה, ויחד הן מפליגות למקומות רחוקים ומעניינים, ובעצם לאן שהן רוצות..

על הספר הזה נכתבו הרבה ביקורת טובות, והוא אכן ספר מתוק, ואפילו רומנטיקה יש בו. אבל לי הוא היה קצת איטי, ולקח לי זמן לקרוא אותו. (יכול להיות שגם המלחמה הוציאה אותי קצת מריכוז). בסופו של דבר הסיפור עצמו היה מעניין, והסתקרנתי לדעת מה הסוף, ולכן כמובן המשכתי לקרוא אותו, אבל לדעתי היה אפשר בהחלט לקצר אותו.

בשורה אחת: "לפעמים אנחנו צריכים לפגוש את הדרקונים שלנו.. ואין שום אביר שיציל אותנו." (עמוד 148).

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀

חדר המתנה / נעה ישראלי רוזנברג

הוצאה: כנרת, זמורה, דביר 
שנה: 2025
223 עמודים

שלוש נשים מוצאות את עצמן ממתינות יחד בחדר המתנה לרופא נשים.
כשלפתע, הרופא יוצא החוצה בהיסטריה, רץ וצועק להן לנעול את הדלת כי מסתבר שבחוץ מתרחש פיגוע.

כל אחת מהנשים נמצאת בשלב אחר בתקופת הפוריות שלה, ולכל אחת יש כאב שהיא נושאת איתה.

גלי היא אישה אחרי לידה, נשואה למיכה אהובה.  היא מרגישה שמאז הלידה אין יותר גלי אלא רק גלי והתינוקת,  זה תמיד יחידה אחת.  ולמעשה כבר שום דבר אחר לא מעניין אותה.
החיים שלה עברו מהפך גדול, וגם הזוגיות שלה שהייתה כמעט מושלמת חווה ריחוק.

רעות -  נמצאת בטיפולי פוריות ממושכים,  ועדיין לא בטוחה שהיא בכלל רוצה ילדים.

ואלינור אמא ל2, שנפרדה מבעלה ואבי בנותיה,  ודווקא אז גילתה שהיא בהריון שלישי ולא מתוכנן.

הן זרות אחת לשניה, אך ההמתנה יחד, והחשש מהסכנות בחוץ, גורמות להן לשפוך את ליבן אחת בפני השנייה. 

הספר הזה הוא ספר מהחיים, הוא מביא סיפורים אמיתיים, שאני בטוחה שכל אישה תזדהה לפחות עם חלקם.
הכתיבה שלו נשית, אותנטית ומייצרת הזדהות. ניכר שהסיפורים נכתבו מהלב, אולי אפילו מדם הלב, ובכאב גדול.  
כשקוראים אותו יש תחושה כאילו נמצאים עכשיו יחד עם הנשים הכאובות האלה שנושאות איתן את משא החיים, ושאולי כל מה שהן זקוקות לו זה מישהו שיקשיב להן. 

אמנם לצערי לקח לי יותר מדי זמן לקרוא אותו,  כי הוא קצת כבד, ולכן גם לא יתאים למי שמחפש אסקפיזם (במיוחד בימים אלה של המלחמה). אבל ספר על נשיות, אימהות ומה שכרוך בכך, הוא בהחלט ספר שכדאי לקרוא.

בשורה אחת: להיות אמא זאת לא עבודה קלה. אבל זאת העבודה הכי טובה שאפשר לבקש.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀 וחצי