הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: שרון פרמינגר
שנה: 2022
335 עמודים
את הספר הזה קראתי אחרי שקראתי ספר קשה, והתלבטתי אם זה הזמן המתאים לעוד ספר שנראה קשה/כבד, או שעדיף ספר קליל יותר, אך בסופו של דבר אני לא מתחרטת לרגע - מדובר ברומן היסטורי בדיוק כמו שאני אוהבת.
זהו סיפור המתרחש בשני מישורים, החל משנת 1840, ומספר בעיקר את סיפורן של שלוש נשים.
מתינה - אבורגי'נית, ילידת אוסטרליה המאומצת על ידי השליט של ארץ ון דימן ואישתו. מטרתם היא לחנך ו"לתרבת" אותה כך שתשכח את מנהגי ילדותה הפרימיטיביים כלשונם, ותלמד גינונים בריטיים, ובסך הכל היא נמצאת בביתם על תקן קישוט או צעצוע, נטול רגשות ואישיות.
אוונג'לין - לאחר שהתייתמה מאביה היא עובדת כאומנת בבית משפחה בריטית אמידה, שם היא מנוצלת על ידי בנו של המעסיק שמכניס אותה להריון. עם היוודע הדבר היא נשלחת לכלא ולאחר משפט היא נידונה להגליה.
היא נשלחת בספינת העבדים "מדיאה", עם עוד מאות אסירות כמותה, לאוסטרליה.
בספינה היא פוגשת את הייזל - נערה ערמומית וקצת עוינת שמתגלה כמיילדת מיומנת ורוקחת תרופות באמצעות צמחי מרפא.
בין אוונג'לין להייזל נקשר קשר אמיץ ומיוחד שבהמשך ישזור את חייהן לתמיד.
מסיפורן של הנשים אנו לומדים על ההיררכיה ששררה באותה התקופה בין המעמדות השונים ובין הילידים של אוסטרליה לתושבים הבריטיים שבאו להתגורר בה.
לומדים על תלאות האסירות - תנאי הכליאה הקשים, חוסר ההיגיינה הבסיסי, ההתעללות שעברו וחוסר הצדק.
מדהים איך לכל אדם, גם במצבים הכי קשים, ניתנת זכות הבחירה איך להתנהג - האם לנהוג כ"אדם לאדם זאב" או לבחור להמשיך להתנהג באנושיות גם בתנאים קשים ואכזריים. בנקודה הזאת אהבתי את הבחירות שעשו אוונג'לין ובהמשך הייזל שהחליטו לא להיכנע לרוע, לבחור בחיים, ולהמשיך להיות טובות.
את הספר הזה קראתי כמעט בנשימה עצורה, הדפים עברו לי כל כך מהר, כך שסיימתי אותו ביום אחד.
יש בו את כל המרכיבים של רומן היסטורי מוצלח - עלילה מרתקת, דמויות מעניינות, דרמה, מתח, כאב, צער ואושר.
דמויות הנשים בספר תורמות להתפתחות העלילה, כל אחת בדרכה. כשכל אחת מהן מנקודת המבט שלה נותנת עוד זווית ראיה מעניינת.
בשורה אחת: "תוכלו לרמוס אותי עד עפר/ ובכל זאת, כמו אבק, אני אשוב ואתרומם." (מאיה אנג'לו, עמוד 329)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה