חיים לנצח / קלואי בנג'מין

 הוצאה: כתר

תרגום: דנה אלעזר הלוי

שנה: 2019

373 עמודים

לו יכולתם לדעת מתי תמותו, האם הייתם רוצים לדעת? ואיך זה היה משפיע עליכם – האם הייתם מחליטים לחיות את החיים וליהנות מכל רגע או שמא הייתם חיים בחרדה קיומית ותמידית מאותו הרגע?

ילדי משפחת גולד שומעים כי ישנה אישה החוזה את העתיד ויודעת מתי יחול יום המוות, הם מחליטים להתארגן בסתר וללכת אליה. כאשר הם מגיעים אליה, הם נכנסים אחד אחרי השני, כשכל אחד נכנס לבדו, ולכל אחד היא מספרת מתי יחול יום מותו.
זוהי ההקדמה לספר המחולק לארבעה חלקים, כשלכל אחד מהאחים מוקדש חלק.

לאחר מות אב המשפחה-סול האחים מתפזרים וכל אחד יוצא להגשים את חייו.

סיימון – הקטן באחים, בוחר לברוח יחד עם אחותו קלרה (כשהוא עדיין קטין) לסן פרנסיסקו. הוא רוצה ליהנות מהחיים ולמצות אותם עד תום. הוא רוצה לחפש אהבה ואת גבר חלומותיו.
הוא בוחר בחיי הוללות צבעוניים ומלאי הנאות, (גם אסורות), ובמידה מסוימת חי על הקצה.

קלרה – רוצה להגשים את חלומה להיות קוסמת. היא רוצה להיות כמו סבתה, ומגיל קטן היא נמשכת לקסמים, פנטזיות ואחיזת עיניים. היא חולמת על אהבה ועל מופע משלה.

דניאל – שנראה כי הוא השקול, המתון, האחראי והרציני מבין האחים, לומד רפואה והופך לרופא צבאי, בתפקידו הוא המכריע מי מהבחורים כשיר לגיוס ומי לא.

וריה – עוסקת במחקר בנושא אריכות ימים, היא עובדת במעבדה ומחפשת את הנוסחה שתאריך את חיי בני האדם. היא חיה את חייה תוך הקפדה על כללים נוקשים, מתוך מטרה לחיות חיים בריאים ואיכותיים.

כל אחד מהם חי בצל הנבואה, וכל אחד בוחר להתייחס אליה באופן שונה. היא מונחת ביניהם כאבן כבדת משקל, זה מהדהד בכל אירוע או חוויה וכל אחד מגיב אליה בהתאם לאופיו הייחודי.
בסופו של דבר האם הנבואה תתגשם? והאם הנבואה איננה נבואת אמת, אלא מחשבה המובילה לידי מעשה או נבואה המגשימה את עצמה?

החלק הראשון של הספר עוסק בסיפורו של סיימון. סיימון שהיה חסר פחד, שבחר לעזוב הכל מאחוריו על מנת להגשים את חלומותיו, והתנהג בפזיזות ובחוסר אחריות.
לי באופן אישי היה מאוד קשה לקרוא את החלק הזה. תיאורי ההוללות והסצנות מפורטות מדי לטעמי, דמותו המעט מעורערת של סיימון עוררה בי מעט תרעומת והיה לי קשה להתחבר אליה, עד כדי כך ששקלתי לנטוש את הספר..
בעקבות קריאת ביקורות הבנתי כי אולי אני מפספסת משהו ועל כן החלטתי להמשיך, לשמחתי בהמשך הספר אין תיאורים מהסוג הזה, הספר מתמתן ומתעדן.

הספר מעורר מחשבה, הוא מעלה דילמות חשובות על החיים והמוות, על הארכת תוחלת החיים מול איכות החיים. על המחיר של ידיעת העתיד והאופן בו כל אחד בוחר להתמודד עם זה.
העלילה מעניינת, הדמויות עגולות ומתוארות באופן חי והשפה קולחת.
הספר עורר בי עצבות מסוימת, יש בו תחושת החמצה של חיים שלא מוצו עד תום, של החלטות שגויות ששינו חיים, של משפחה שהתפרקה.
הוא רווי בקונפליקטים של הדמויות בינן לבין עצמן ובינן לסביבה. אפילו מצאתי אותו מעט מטריד, הוא עורר בי תובנות שאולי מודחקות במצב הטבעי.

לסיכום: ספר מעורר מחשבה על החיים, המוות ומה שביניהם..

גילוי נאות: את הספר קיבלתי כשגרירה של כתר ומודן.

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀