מכתבים מחבל שמפאן / קייט מקינטוש

הוצאה: פן, ידיעות ספרים
תרגום: רחל פן
שנה: 2026
319 עמודים

שנת 1805, צרפת  - בארב-ניקול קליקו מתאלמנת מבעלה בגיל צעיר ובאופן מפתיע. היא נשארת לבד עם הכרמים ומפעל השמפניה של בעלה המת.
למרות התנגדות הסביבה, הלחצים המשפחתיים והדעות הקדומות - בארב ניקול מחליטה להמשיך את מפעל החיים של בעלה ולהפוך את השמפניה שלהם למותג בעל שם עולמי.
כשברקע פלישת הרוסים, והקשיים הפוליטטיים של צרפת , היא נאבקת לשרוד ונלחמת ממש מלחמה קיומית.

בהווה - נטלי טיילור, שבעלה נטש אותה לטובת אחרת, מחליטה בהחלטה פתאומית, לנסוע לפריז לטייל ולהתאוורר. היא מוצאת בדוכן ספרים את ספרה של האלמנה קליקו ושואבת ממנו השראה, כשבינתיים היא בעצמה גם חווה סוג של "הרפתקה" שמעמידה אותה בסוג של מבחן.

אני מודה שכאשר התחלתי לקרוא, הייתי בטוחה שמדובר בספר על מלחמת העולם השניה בצרפת. אך למרבה הההפתעה אין לספר שום קשר עם התקופה ההיסטורית הזאת.

מצד שני, העלילה, והשילוב של הרומן העכשווי והרומן ההיסטורי הפתיעו אותי ממש לטובה.

מדובר בספר בנוי טוב וכתוב טוב. הוא מספר לסירוגין את סיפורה ההיסטורי של האלמנה קליקו ואת סיפורה המודרני של נטלי. ולמרות שלכאורה אין קשר בין הסיפורים - אפשר למצוא קווי דמיון וללמוד הרבה משתיהן.
למרות שבדרך כלל בספרים המשלבים שני סיפורים (או יותר) של תקופות שונות יש עלילה אחת טובה יותר, במקרה של הספר הזה - אהבתי את שני הסיפורים, שכל אחד מהם מציג התמודדות אחרת.

אין בספר רגע משעמם, והוא מלא הפתעות ותפניות בעלילה, מה שבהחלט העשיר את הספר והוסיף להנאה.

לסיכום - ממליצה בחום, ולא רק לחובבי הז'אנר ההיסטורי!

בשורה אחת: "נצל את ההזמנות כשהיא מגיעה, מפני שבניגוד למזל הרע, היא לא תישאר זמן רב." (עמוד 37)

בדיורג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

הרגליים שך מרלן דיטריך / רינה גרינולד

הוצאה: התחנה
שנה: 2026
208 עמודים

דפנה היא אישה אחרי לידה - עייפה, תשושה ומרוטה. 
לפני שילדה היא היתה קרייריסטית, היא חלמה להתקדם ולהצליח באקדמיה.
אבל מאז שנולד בנה שי - הימים והלילות מתערבבים, הכל סובב סביב שי - השינה, הארוחות שלו וגם היציאה לסיבוב בגינה.

דפנה מסתכלת, משתאה בכל האמהות האלה שחוזרות לעצמן - לחליפות המחוייטות שלהן, לעקבים ולקריירה, והיא לא מצליחה להבין איך אפשר "להפקיר" את התינקוות הקטנים בידי מטפלות זרות או משפחתונים עתירי ילדים.

היא נזכרת בתזה שלה אודות אותן נשים יהודיות שהתנדבו להילחם עם הצבא הבריטי, ודוקא אז היא מבינה טוב את המניע שלהן - קצת שקט מהילדים, מהבכי, מהאכלות ומעבודות הבית שאינן נגמרות לעולם.

אבל אז דפנה מגלה שגם לסבתה שמתה יש קשר לצבא הבריטי, והיא מחליטה לחקור את הסיפור הזה ולהבין לעומק את ההיסטוריה המשפחתית.

כשהתחלתי את הספר הוא הרגיש לי קצת כמו ספר המשך לספר "חדר המתנה", שגם שם יש אישה שמספרת על החודשים שאחרי לידת בנה - הקשיים, חוסר השינה, חוסר החשק לעשות דברים לעצמך.
אבל כמובן שהסיפור הוא שונה לגמרי.

מה שכן הכריכה, שם הספר והתקציר קצת מטעים לדעתי. אני ציפיתי לרומן היסטורי, ולעלילה שמשלבת סיפור אומץ וגבורה אודות הסבתא.
בפועל, הסיפור מתמקד בעיקר בהווה - בדפנה, ובקשיי האמהות, וסיפורה של הסבתא הוא מאוד שולי.
בנוסף, אני חושבת שמחברת הספר היתה צריכה לגרום לדפנה לגלות את הסיפור ה"אמיתי" אודות סבתה, ולא להמציא אותו או את חלקו - לי באופן אישי זה קצת קלקל.

בכל מקרה, הכתיבה של הספר מצוינת, והוא מאוד זורם לקריאה. הוא ספר מאוד נשי ולכן נראה לי שידבר דוקא לקהל הנשי, ואולי אפילו ספציפית לאמהות או לנשים לקראת אמהות.

בשורה אחת: "לא מורידים את הכוכבים. הכוכבים צריכים להישאר בשמיים. את בני האדם הם שורפים." (עמוד 8)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀

לחפש את ג'יין / הת'ר מרשל

הוצאה:עם עובד
תרגום:מונה גודאר
שנה:2025
384 עמודים

זהו ספר על שלוש נשים, בנקודות זמן שונות בהיסטוריה.

אוולין היתה מאורסת ועמדה להתחתן, אבל כשהארוס שלה מת באופן פתאומי, היא נשארת לבדה עם הריון מחוץ לנישואין, ועם הרבה "בושה".

בשנות השישים של המאה הקודמת, הפלה אינה חוקית,  וגם להביא ילד מחוץ לנישואין לא מקובל.
אז מה עושים?  משפחתה של אוולין מחליטה להכניס אותה למוסד בשם "סיינט אגנס". שם נשים לא נשואות שנכנסו להריון מתגוררות - ליתר דיוק - כלואות, עד לידת התינוק או התינוקת,  כשלאחר הלידה התינוק או התינוקת נלקחים משם לאימוץ. 
מיד לאחר מכן הן אמורות לשכוח מההריון, מהלידה ומהתינוק ולחזור לחיים הרגילים.

בשנת 2010, כשאנג'לה עובדת בחנות הספרים שלה, היא מוצאת מכתב שהיה מיועד לבחורה שהתגוררה מעל החנות,  ובו כתוב משהו שעשוי להשפיע על חייה של אותה הבחורה.

הסיפור שלישי הוא אודות ננסי - ננסי יודעת כל השנים שהוריה מסתירים ממנה סוד, וכאשר נקרית בפניה ההזדמנות, היא מחליטה לחטט בחדר השינה של הוריה - שם היא מגלה את הסוד שישנה את כל מה שהכירה.
בנוסף, היא מתנדבת ברשת גיין, ומסייעת לנשים שמעוניינות לבצע הפלה מכל מיני סיבות,  בתקופה בה הפלה אינה חוקית.

ככל שהספר מתקדם מתגלה הקשר בין הסיפורים ובין הנשים.

הספר הזה מתאר תהליך היסטורי בנוגע להתייחסות להפלה אצל נשים (מכל מיני סיבות - מוצדקות או לא) - בעבר ההפלה נחשבה כחטא באופן גורף, והיתה אסורה על החוק, ורק לאחר שנים של מלחמות והפגנות למען הנשים, הצליחו להוביל שינוי. אבל הדרך היתה ארוכה ולא פשוטה בכלל.

בעבר כשנשים נכנסו להריון לא רצוי, לעיתים כתוצאה מאונס, האשמה היתה תמיד רק כלפיהן, היחס אליהן היה נוראי, והתהליך שהן עברו והעובדה שאילצו אותן להיפרד מהתינוק שלהן שבר אותן נפשית .

שלושת הנשים ושלושת הסיפורים מעניינים, כל אחת מהן חווה אתגרים, קשיים וכאב בחייה, אבל שלושתן נשים אמיצות, חדורות מטרה ולוחמות צדק.

זהו רומן היסטורי מרתק, שמראה לנו עד כמה העולם יכול להשתנות, ועד כמה אסור להתייאש, גם כשנראה שאין סיכוי לשינוי.

בשורה אחת: "אם למדתי משהו מכל זה, למדתי לא לשמור סודות. הם מקננים בפנים כמו פצעים, וההחלמה מהם דורשת זמן רב עוד יותר לאחר שהנזק נעשה." (עמוד 335)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי