חפש בבלוג זה

יום שישי, 25 בנובמבר 2022

אי החירות / ימימה חובב


הוצאה: ידיעות ספרים
שנה: 2022
433 עמודים

"...זאת המלחמה שלנו חנה, ואם אנחנו לא נילחם אותה, אף אחד אחר לא יילחם אותה עבורנו." (עמוד 308)

בשנת 1902 חנה מוסקוביץ מוצאת עצמה לבדה על סיפון אונייה, בדרכה מקייב לארה"ב. המסע באונייה נעשה בתנאים קשים בצפיפות וברעב, וחנה מחכה כבר להגיע לארה"ב במטרה להשיג את החירות שנגזלה ממנה, ואז לחזור הביתה.

כשהיא מגיעה לארה"ב היא מגלה כי אין זהב ברחובותיה כפי שהבטיחו, והמציאות החדשה מכה על פניה - הדירות שם צפופות ללא שירותים, תנאי העבודה קשים בסדנאות היזע - בהם רוב האנשים עובדים המון שעות ללא הפסקות ראויות, הם חיים בדוחק כלכלי, הדת כבר לא תמיד במקום הראשון,  והחיים משתנים לבלי הכר.

תוך כדי סיפורה של חנה בהווה היא מעלה את זיכרונותיה מתקופת ילדותה בכפר, בקייב, עם הוריה ואחיה - חיים פשוטים, אך טובים בסה"כ, כל עוד הגויים שמרו על שקט.

סיפורה של חנה נוגע ללב, היא עוברת מסע שלם כדי להשיג את חירותה, אך נדמה שלאורך כל הדרך רק נערמים בפניה עוד ועוד קשיים, ובכל פעם שנדמה שהנה היא מתקרבת סופסוף להגשמת המטרה צץ עוד מכשול והמטרה הולכת ומתרחקת.

נהניתי מאוד לקרוא את הספר המרתק הזה. אהבתי את דמותה של חנה האמיצה שסבלה לא מעט בגידות והשפלות ובכל זאת היא שורדת - נופלת וקמה שוב ושוב.

חנה היא לוחמת וחולמת גם יחד. והחלומות שלה בספר מתוארים לפרטי פרטים, לעיתים גם חוזרים על עצמם שוב ושוב, ולדעתי זה קצת העמיס על הספר, והיה אפשר לוותר לפחות על חלקם (באיזשהו שלב מצאתי את עצמי מדלגת עליהם בקריאה).

קראתי כבר ספרים על יהודי ארה"ב בתחילת המאה ה-20, אך זה הראשון שאני קוראת שמפרט את הקשיים והמצוקה בה הם חיו ביומיום ובשגרה, והניגודיות בין החלום על ארה"ב העשירה והשופעת ובין המציאות הקשה בפועל. אמנם אין שם כמעט שנאת יהודים כמו באירופה, אבל יש בעיות אחרות...

בשורה אחת: "ברגע שיש לאדם חלום יש לו גם בשביל מה לקום בבוקר." (עמוד 368)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה