הוצאה: ידיעות ספרים
תרגום: אסנת הדר
שנה: 2022
383 עמודים
איזבל דלאנסי היא כנרת ראשית בתזמורת של לונדון, כל מעייניה נתונים לניגון ולמוזיקה, והיא לא מתעניינת כלל בענייני כספים ו/או ניהול הבית.
אבל אז בעלה מת, ומותיר אותה לבדה עם שני ילדים ועם הרבה חובות. כשהיא על סף ייאוש היא נאלצת לעבור להתגורר באחוזה כפרית ישנה ומתפוררת.
איזבל מנסה לשקם את המקום ולתת לה ולילדיה תחושה של בית. אך שיפוץ גורר עוד שיפוץ, ולאט לאט החסכונות מתכלים והיא אובדת עצות.
בעודה מנסה לתפקד כאם במשרה מלאה ולנהל את הבית היא מגלה לאט לאט שסביב הבית יש הרבה אובססיות, כעסים, ומלחמות.
אהבתי את דמותה של איזבל - היא מנסה לשרוד. היא נשברת ושוב צומחת, היא לומדת ועוברת תהליך, היא רוצה לגונן על ילדיה והיא מקבלת החלטות אמיצות גם אם לעיתים הן כרוכות בוויתור וכאב.
הספר מעלה סיטואציות של התמודדות עם אתגרים בגידול ילדים, של קושי כלכלי, של טרגדיות , והוא מלמד אותנו שכמעט בכל מקום יש "אנשים טובים באמצע הדרך".
מויס טווה עלילה מרתקת עם סיפור עצוב מלא טלטלות. הספר מעניין ושואב, מרגש וכואב ומהנה מאוד לקריאה.
מומלץ!
בשורה אחת: "כל עוד אחד הילדים שלך לא מאושר, לא תוכלי להיות מאושרת." (עמוד 72)
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀 וחצי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה