צער ואושר / מג מייסון

הוצאה: תכלת
תרגום: טל ארצי
שנה: 2021
316 עמודים

בגיל 40 מחליט פטריק, בעלה של מרתה, לערוך לה מסיבה, מרתה ששונאת מסיבות לא נהנית גם מהמסיבה הזאת, וכך קורה שבמקום לחגוג ולשמוח אחרי המסיבה, מרתה מתמודדת עם תסכולה מהמסיבה וגם עם העובדה שפטריק החליט לעזוב אותה.

מרתה שחווה משבר, חוזרת לבית ילדותה בתסכול רב - כך נפתח הספר, ומרגע זה היא מספרת ומשחזרת את סיפורה מילדותה ועד היום, כולל המצב אליו הגיע בגיל 17, ואותו אף רופא או מטפל לא הצליח באמת להסביר או למצוא לו פתרון.

חייה של מרתה מתנהלים ברכבת הרים רגשית, בדיוק כמו השם של הספר הזה. החיים שלה יכולים להתנהל על מי מנוחות עד שתמונה, סיטואציה שגרתית בחיים, מילה לא במקום וכו' יכולים לערער אותה ואת שלוות הנפש שלה עד כדי תחושת בדידות תהומית.

הסיפור של מרתה הוא לא ממש סיפור שגרתי, ההורים שלה אינם הורים קונבנציונאליים, היא מאוד חכמה, אך הילדות שלה לא ממש רגילה. ובעצם היא רגילה להיות הדמות ה"מסכנה" במידה מסוימת - עד שהיא מבינה שלפעמים הדברים תלויים בידיים שלה.

פטריק הוא הבעל המושלם, הוא אוהב את מרתה ללא תנאי, מקבל אותה בכל מצב, עושה למענה, דואג לה - הוא דמות שקשה שלא להתאהב בה בספר.

הספר כתוב בשפה שנונה, הוא עוקצני, מרגש, משעשע, אפילו מצחיק לפעמים, אבל הוא גם כואב.
כשהתחלתי לקרוא אותו הייתי מרותקת, אחר כך הרגשתי שאולי הוא קצת נמרח, אך בשליש האחרון הוא שוב התרומם והצליח לרגש אותי עד כדי דמעות.

קצת הפריע לי שהמחברת בחרה לא לתת שם לחוויה/אבחנה של מרתה וסימנה את זה בקו, אולי כי לא מדובר באבחנה אמיתית, ועדיין לדעתי היה אפשר לתת שם אפילו דמיוני.

לסיכום מדובר בספר מלא בטלטלות רגשיות, שמלמד אותנו שצריך להודות ולהעריך את מה שיש.

בשורה אחת: "נישואים אף פעם לא נראים הגיוניים לעולם שבחוץ, כי נישואים הם עולם בפני עצמו" ( עמוד 151)

בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀