הוצאה: תכלת
תרגום: קטיה בנוביץ'
שנה: 2021
262 עמודים
את ספריה הקודמים של אמה רוס לא קראתי, ולכן הגעתי לקריאת הספר הזה נטולת ציפיות, אבל עם הרבה המלצות של חברות.
הסיפור מסופר בשני מישורים:
סיפורה של בת' המתרחש בשנת 1988 - בת' היא נערה יתומה הנשלחת למשפחה מאמצת באחוזת רייבן הול, המשפחה מקבלת אותה באהבה רבה, והיא מתחברת עם ביתם נינה עד שהן הופכות כמו אחיות.
באחד הימים הוריה של נינה מבקשים ממנה להעמיד פנים שהיא מישהי אחרת, ואז הכל מתחיל להשתנות.
הסיפור השני מתרחש לאחר כשלושים שנה. סיידי היא שחקנית מתחילה המחפשת עבודה כמעט באופן נואש, עד שיום אחד מציעים לה להשתתף בסוג של משחק הנערך באחוזה מפוארת וישנה.
היא מגיעה למקום מלאת התרגשות וציפיה, אך ככל שמתקדם הערב מתרחשים כל מיני דברים מוזרים ונדלקות לה כל מיני נורות אדומות, עד שהיא לאט לאט מבינה ששום דבר אינו מקרי.
הספר הזה עוסק בשקרים, סודות והרבה כאב שמסתתר מאחורה. רק כשמסיימים לקרוא אותו נסגרים כל הקצוות ומבינים את התפקיד והמשמעות של כל אחת מהדמויות בעלילה.
זהו ספר אפוף מיסתורין המשלב דרמה עם קצת מתח, שתי הדמויות העיקריות מקסימות בעיני, כל אחת בדרכה שלה.
בת' עם סיפור חייה העצוב והרצון להיות אהובה ולחיות חיים יציבים ונורמלים, וסיידי חסרת הבטחון שגם מחפשת סוג של יציבות.
אהבתי את הסגנון המיוחד של הספר, הסיפור מתנהל בצורה מקורית של כביכול משחק, בו לאט לאט נחשפת המשמעות שלו.
הוא כתוב בשפה קולחת ושני הסיפורים מעניינים כל אחד בפני עצמו, עד שהם כמובן משתלבים אחד בשני.
את הספר לקחתי איתי לטיסה, ובד"כ אני מתקשה להתרכז בנסיעות/טיסות, הפעם הספר זרם לי מאוד והוא העביר לי חלק מהטיסה בנעימים, כך שבלי לשים לב קראתי כמעט חצי.
בשורה אחת: לשקר אין רגליים
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה