לגנוב את השמש / אורית מרלין-רוזנצוייג

הוצאה: כתר

שנה: 2019

259 עמודים

את הספר הזה קיבלתי כשגרירה של כתר ומודן. זה בהחלט לא מסוג הספרים שהייתי בוחרת לקרוא בעצמי, אך שמחתי להיענות לאתגר.

הספר מספר את סיפורה של איה לוין ב2 חלקים:

החלק הראשון מתרחש בתחילת שנות התשעים, כאשר איה מגיעה כחיילת לבסיס בה"ד 3, אי שם בשומרון, מתוך חלום להיות חיילת קרבית. בקורס מדריכות חי"ר נרקמים יחסים מיוחדים בין החיילות, שמכורח הנסיבות הופכות למשפחה שניה. שם איה פוגשת גם את מולי החובש ומתאהבת, אך טראומה שהיא עוברת מסבכת הכל.

החלק השני מתרחש כ-20 שנה לאחר מכן. איה נשואה עם ילדים, בעלת קריירה עצמאית כמפיקת אירועים מצליחה לאלפיון העליון.
באחד הימים היא רואה את תמונתו של מולי על שלט חוצות, מה שמיד מעורר בה זכרונות טובים אך גם כואבים.
תמונתו של מולי מערערת אותה, וגורמת לאיה להתלבט האם לפתוח את סודות ופצעי העבר או להמשיך לחיות את החיים כפי שהם.

זהו ספר ביכורים של הסופרת אורית מרלין-רוזנצוויג, המתאר את ההווי הארצישראלי בעברית קולחת. הרעיון של הספר יפה, והכתיבה קלילה וזורמת.
הטראומה שאיה עברה מאוד כואבת, אך נדמה שהיא בחרה לפתור אותה בהוספת חטא על פשע.
באופן אישי המתירנות בספר צרמה לי, הלגיטימציה לבגידה, והפגיעה בערכי המשפחה.
ייתכן והסופרת רצתה להעביר מסר כי זה יכול לקרות לכולם, אך עדיין משהו צרם לי בהתנהלות שהיא בחרה לתאר.

בדירוג סמיילי:😀😀😀