הוצאה: ידיעות אחרונות ספרי חמד
שנה: 2018
220 עמודים
זהו ספר הנוגע בתקופת השואה, אבל דווקא מהיבט שונה, מההיבט של הדור השלישי- הנכדים.
אלאמר היא אם חד הורית לרומי, ציירת שנטשה את כשרונה, ונכדתו של ניצל שואה שגידל אותה כבתו.
באחד הימים אלאמר מקבלת שיחת טלפון מפתיעה מגרמני בשם הלמוט, המעוניין להיפגש איתה.
בעת הפגישה הלמוט מתוודה כי סבו היה קצין אס אס נאצי, שכן של סבה אלריק, ובעת המלחמה לקח ממנו ציור יקר ערך שהיה גם יקר לליבו.
את הציור המכונה "שתי נשים ומפלצת בגן" קנה סבה לאישתו הראשונה כמתנת נישואין מאומן מפורסם בשם תומאס גונדולף.
גונדולף היה חבר בעצמו במפלגה הנאצית ודגל באידאולוגיה הנאצית, אך הוא נבגד ע"י חבריו למפלגה – ציוריו הוחרמו ונאסר עליו לצייר בכל תקופת המלחמה.
הלמוט מבהיר לאלאמר כי אינו יודע איפה הציור כיום, אך הוא מציע לה להגיע לברלין ולנסות ביחד לאתר את הציור האבוד, וכך לעשות מעט צדק ולהשיבו לבעליו – כלומר אליה.
אלאמר היא "עוף מוזר", ככל הנראה נסיבות טראגיות הובילו אותה להיות טיפוס מתבודד. כל מה שיש לה בעולם זאת בתה רומי, אין לה משפחה ולא חברים. כאשר מתפתחת מערכת היחסים שלה עם הלמוט, היא מתנהלת בקצב איטי, מתוך הססנות וחשדנות רבה.
הם יוצאים יחד למסע חיפוש, ובמהלך החיפוש אחר הציור נחשפים סודות שאולי היה עדיף שיישארו קבורים..
הספר קליל וחביב, קצר יחסית ונקרא מהר, אך מתנהל ברובו בעצלתיים.
נדמה כי הסופרת רצתה ליצור מתח בלשי, והיה לו פוטנציאל להיות כזה, אך אלמנט המתח/הבילוש היה חסר, והסיפור נטה יותר לכיוון הדרמה והרומנטיקה.
משהו היה חסר בהתפתחות העלילה בכדי לסחוף ולרתק את הקורא, אבל הסוף המפתיע הצליח במעט לכפר על כך.
בדירוג סמיילי:😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה