תרגום : שי סנדיק
שנה: 2020
198 עמודים
זהו הספר הראשון שאני קוראת על איסלנד, וזה בעקבות המלצות רבות על ספרות העוסקת בנושא ארצות הצפון.
כבר בפתיחת הספר ניכר כי מדובר בספר מיוחד – הדמות בפרק הראשון מתארת את הכפר ולירי ואת תושביו בסריקה כללית ופיוטית:
"הערפל הוא אינסוף שמקיף את האדם בפתאומיות, הניגודיות העדינה, הצדק בהתגלמותו. הוא עולה מן הים וגולש לאורך לשון היבשה, ואנשי הכפר רואים בו את כל האפור שבעולם, את הדממה הקרה שרובצת כאן כחלק בלתי נפרד מהכפר, סביב הר סווארי.." (עמוד 8)
"הערפל הוא אינסוף שמקיף את האדם בפתאומיות, הניגודיות העדינה, הצדק בהתגלמותו. הוא עולה מן הים וגולש לאורך לשון היבשה, ואנשי הכפר רואים בו את כל האפור שבעולם, את הדממה הקרה שרובצת כאן כחלק בלתי נפרד מהכפר, סביב הר סווארי.." (עמוד 8)
לאחר הסקירה הכללית הספר מפרט בכל פרק את סיפורם של 16 דמויות החיות בכפר, בכל פרק הסופר מתמקד בדמות אחרת ומספר את סיפורה, ובעצם את סיפורו של הכפר. לאורך הספר מככבת דמותה של קטה – מנצחת המקהלה, הרוכבת על אופניה ברחבי הכפר. קטה איננה תושבת הכפר במקור, אך דרך ניצוחה על המקהלה למעשה היא מכנסת ומאחדת את תושביו.
לכאורה זהו כפר פסטורלי,עם נוף מדהים בו כל אחד ואחת חיים את שגרת חייהם בנעימים, אך מאחורי כל דמות מסתתר עולם ומלואו.
זהו סיפור על אנשים בודדים, על אנשים שמחים, על אנשים בוגדים, על אנשים שחוו טראומות, ועל אנשים חולמים, איש איש סיפורו וסודותיו.
"סודותיו של כפר – לא כולם הרי גורל, אם נודה על האמת. לכל הפחות לא כולם ולא תמיד. ובכל זאת, אנחנו מציצים בחלונות כמו אל חטטן בעל שני ראשים שלא מפסיק לשכנע את עצמו שחיי השגרה ממשיכים כתקנם אף שהעניק לאדם בחירה חופשית." (עמוד 8)
כאשר קוראים את הספר יש תחושה שקוראים שירה, הספר כתוב בצורה לירית, נוגע בפרטים הקטנים ופורט על נימי הרגש.
יחסית לאורכו הקצר של הספר יש בו ריבוי דמויות והמלצתי היא להכין בצד מעין תרשים זרימה של הדמויות בכדי לא ללכת לאיבוד.
הספר אומנם מתרחש במשך 2 דקות, אך הוא מכיל חיים שלמים!
בשורה אחת: ספר שהוא מעין שיר של מסע חיים – על חמלה, געגועים ונפש האדם.
בדירוג סמיילי: 😀😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה