שנה: 2020
172 עמודים
לו יצויר והתרחיש של הספר הזה אכן היה מציאותי, לפיו כל רווקה מעל גיל שלושים תיכנס למוסד סגור לצורך טיפול ברווקות, רבות מבחורות ישראל היו נאלצות כנראה לבלות במוסד הזה.
"כולם כבר הסתדרו בזוגות כמו עולים לתיבת נוח לפני המבול, ואני נשארתי לבדי, בודדה, מחכה לגבר שיבוא ויטלטל את עולמי או פשוט למישהו שיגיד "יהיה בסדר, את לא תישארי לבד, אין פשוט סיכוי כזה" " (עמוד 122)
זהו סיפורה של מיכל,רווקה עם קריירה מוצלחת, שבעוד 90 יום יחול יום הולדתה ה-30… ובדיוק אז חוקק החוק הנ"ל.
בעזרת שתי חברותיה הטובות (והלא רווקות), היא נכנסת למרתון דייטים ואינה בוחלת באף אמצעי (כמעט) , הכל כדי לא להיכנס למוסד הסגור.
כולם מנסים לסייע למיכל להכיר סוף סוף את גבר חלומותיה, ואלו שפחות מנסים מביטים עליה במבטים מרחמים ובתחושה של סוף העולם מתקרב.
הספר הזה אינו מחמיא כלל למין הגברי, מדייט לדייט מדמים לחשוב כי תמו כל הגברים הנורמליים בעולם!
ואם כבר בחוק כזה עסקינן, אז מדוע האפליה המתוארת? לפיה רק נשים רווקות ייאלצו להיכנס למוסד… מה עם הגברים הרווקים המזדקנים?
מחברת הספר לקחה רעיון מקורי והפכה אותו לספר שהוא פארודיה על הרווקות המאוחרת.
בשפה שנונה וקולחת היא מתארת את חווית הרווקות המאוחרת.
הספר ציני, משעשע וקליל לקריאה. מנגד, הפריעו לי בספר החלקים בהם השפה בוטה, וההתעסקות בנושא המין כמשהו זול ולא מחייב.
בשורה אחת: אולי צריך לטפל דווקא בגברים הרווקים ופחות בנשים…
בדירןג סמיילי: 😀😀😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה